מאיר שפיה

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.590864,"lon":34.971607,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.590864,"lon":34.971607,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.590864,"lon":34.971607,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":12,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.590864,"lon":34.971607,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

''מאיר שפיה 2002 טיול וירטואלי עם מצלמת וידאו בכפר הנוער מאיר שפיה סירטונים נעימים שמתארים את ההווי בכפר את הנוף חדרים הצגות והכל שפיה שפיה גם בפייסבוק:http://www.facebook.com/meirshfeya

מבט על בית הספר - 2011 - המקור:המועצה לשימור אתרים

שפיה או מאיר שפיה היא מושבה במרומי רכס מהר הכרמל כ-145 מטר מעל פני הים, במרחק 6 ק"מ מערבה ממנה. נוסדה בתקופת העלייה הראשונה, בשנת 1891, על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד. במרוצת השנים בתי איכרי המושבה נרכשו על-ידי המוסד החינוכי כפר הנוער. היום נותרו במקום מבנים אחדים אשר שוקמו על-ידי המועצה לשימור אתרים. בבתים ששומרו שוכנים: מרפאה, מרכזיה פדגוגית. את הביקור במקום יש לתאם מראש.

בשפיה חורשת אורנים יפה, מהעתיקות בארץ. ראשית נטיעתה בט"ו בשבט תרנ"ג (1893). בשנת 1923 נערכה בה חגיגה בהשתתפות המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, אשר הקדיש לה את שירו "לבנות שפיה" (ראו להלן).

כפר הנוער מאיר שפיה נצא בשטחה של המועצה האזורית חוף הכרמל. באתר המועצה נכתב: "עד לאחרונה, ניזון בית הספר במקום רק מחניכי פנימייה שהופנו על ידי עליית הנוער (כ- 300 מספר). עם קבלת המעמד כ"בית ספר ייחודי על אזורי" עם התמחות במדעי החיים והחקלאות, הוא פתח את שעריו גם לתלמידים אקסטרנים.

בכפר הנוער משק חקלאי מגוון: רפת, לולים, כרמים, גידולי שדה, ותכנית לבניית יקב; מתקנים: אצטדיון כדורגל, בריכת שחיה, מרכז למוסיקה, אולם מופעים; ומפעךים חינוכיים מגוונים: "מופת שפיה" למדעים, "עתידים", נעל"ה ואחרים.

עם התרחבות הכפר בשנת 1936 הוקמה חווה חקלאית "חוות הדסה הצעירה, כפר ילדים מאיר שפיה". היא נמצאת ממערב לכביש חיפה-תל אביב (כביש 4) 2 ק"מ צפונית מזכרון יעקב. החווה היא בת 200 דונם, וכוללת מכון שאיבה למים ובריכה השקייה. השטח נטוי כרם גפנים, עצי פרי שונים, גן ירק גדול וגידולי מספוא לרפת "כפר הילדים שפיה בגידולו" דבר 21 בפברואר 1939

תולדות המושבה

בדגם 8 בתים. מאיר שפיה או שפיה היתה "מושבה קטנטונת, 8 בתים דו משפחתיים, 18 משפחות איכרים בימיה הטובים, רחוב קטן אחד, "בית פקידות" בקצה האחד, ובית כנסת בקצה האחר" - מקור הדגם: מוזיאון העלייה הראשונה בזיכרון יעקב

המקור: תערוכת קבע במוזיאון חצר היישוב הישן. עיבוד: תמר הירדני - ויקיפדיה העברית

המתישבים הראשונים היו קבוצה מצעירי זכרון יעקב. הישוב נקרא על שם מאיר אנשל רוטשילד, אבי שושלת רוטשילד, ובשל שמו הערבי של המקום (שוויה) או "שפא" היינו רפואה, ניתן לה בשל מסיבת מזג האויר הנוח והאוויר הצח

הרעיון להקמת המושבה

הסופר משה סמילנסקי כתב בספרו פרקים בתולדות הישוב חלק שני על יסוד "הבנות" של זכרון יעקב. בשנים הראשונות לקיום זכרון יעקב הייתה בה משתלה גדולה, בה עבדו עשרות פועלים, שכירי יום, שהוכשרו במשתלה להיות איכרים. בשנים תר"ן - תרנ"א (1889-1890), כאשר גבול המושבה זכרון יעקב התרחב לצד צפון, נוסדו שתי מושבות קטנות. בכל אחת הושבו כ-עשרים איכרים: האחת בת שלמה, והשניה מאיר שפיה. הן היו "הבנות" של זכרון יעקב בכל: בשיטת ההתיישבות, התמיכה מהברון והיחס לפקידות הברון.

הסופר משה סמילנסקי מתאר כך את המקום:

	שביל טבעי צר הוליך מזכרון יעקב למאיר שפיה ומשם לבת שלמה. שתי המושבות הקטנות נבנו בין רכסי ההרים של השומרון. חייהם הרוחניים היו תלויים ב"אם" - זכרון יעקב - אבל לימים בנה הנדיב בכל אחת מהן: בית ספר ובית כנסת. הדרך מן ה"אם" אל ה"בנות" עברה בין הכרמים אשר משני העברים בעמקים ובין חורשות יער-טבעיות שעל הגבעות ורוכסי ההרים. בחורשות האלה מצאו גם חיות טורפות מעון להן, וגם חזירי בר. ומאחורי החורשות, בין ההרים, כפרי ערבים, אשר לא מעטים מבניהם ארבו לדמים כחיות יער ויהיו סובבים לילה בדרכים ומשחרים לטרף.. ויושבי ה"בנות" היו נזהרים מלכת עם חשכה אל המושבה. מגודלים בסביבה כזאת, הסתגלו אחדים מאנשי זכרון יעקב ובנותיה את תנאי המקום וילמדו את ידיהם קשת, וידעו "להשיב מלחמה" לשואפי הדמים ולתת מוראם וחתתם על בני הכפרים ההרריים, לבל יהינו "לצחק" בעברים...
– פרקים בתולדות הישוב - חלק שני - תרנ"ב - תרס"ב, תל אביב: הוצאת דביר, ת"ש, עמ' 76.

רכישת הקרקעות והקמה

הקרקע למושבה כ-8,500 דונם, נרכש בשנת 1887 על-ידי פקידי הברון מהאפנדי החיפאי סלים ח'ורי. על שטח זה תכננו להקים את היישוב. שנה לאחר תחילת עבוד המקום, הגיעו בשנת 1889, עשרה צעירים מהמושבה זכרון יעקב והתיישבו בבית הבעלים הקודם, ליד כפר אריסים בשם שוֵויה. בשנת 1891 הושלמה בניית הבתים הראשונים. הבתים אוכלסו בחלוצים ובבוגרי בית ספר החקלאי בזכרון יעקב.

לכל משק משפחתי הוקצב שטח של 300 דונם. בשדות נזרעה תבואה וניטעו גפנים. פקידי הברון ייחדו שטח לניסויים חקלאיים, ולמשתלות שלחין גדולות. חלקם הוקמו בעמק תות, היום נחל דליה, בנתיב של ואדי מילק.

ה"סנטוריום"

דר' הלל יפה, אשר שימש "רופא המושבות" - חדרה וזיכרון יעקב - הציע להקים במקום בית החלמה לחולי המלריה במושבות, שנהגו לנסוע באותם הימים למטרה זו לבירות או לפאריז. הברון קבל את ההצעה ואמנם הוקם הבית הראשון (וגם האחרון) למטרה זו כי בינתיים פרצה המלחמה. 40 שנה למאיר שפיה - עיתון דבר - 31 ינואר 1964

המבנה הפך לאחר מלחמת העולם הראשונה למוסד חינוכי (ראו להלן).

המוסדות החינוכיים

המושבה הפכה בראשית המאה ה-20 ועד היום למוסד חינוכי ומספרן של האיכרים הלך ופחת. עד כדי כך ששם המקום הוסב ל"כפר הנוער מאיר שפיה" - התואר "מושבה" נותר היסטורי.

בשנת 1947 נכתב בעיתון דבר כי מ"מושבת הברון" נשאר מעט - בתים ישנים אחדים, שבהם גרים עתה עובדי המוסד... לפני שנים אחדות עוד אפשר היה לראות בגורן המושבה את חורבות בית הכנסת, שנבנה על-ידי הברון ונהרס בשיני הזמו והרעש בשנת 1926.

"בוקר בוקר נראה במושבה, איש בעל זקן ארוך ולבן רכוב על חמור - הוא ה"מוהיקני האחרון" מבין אכרי שפיה. הוא "שליש האיכר" לפי שירו של ביאליק על בנות שפיה": וּמָה עוֹד בִּשְׁפֵיָה? חֲצִי גֹרֶן, שְׁלִישׁ אִכָּר מְטַיֵּל בְּמִקְטֹרֶן,כפר הילדים שפיה 14 נובמבר 1947

קריית ספר

בשנת 1904, ישראל בלקינד, ממייסדי ביל"ו, הקים במושבה מאיר שפיה מוסד חינוכי. המוסד קלט יתומים מניצולי פרעות קישינב. היה זה "כפר הנוער" הראשון בארץ ישראל. השם שניתן לו היה: "קרית ספר". מייסדו הגדיר כך את המטרה החינוכית של הכפר: "לברוא דור חדש, דור עברי במלוא מובן המילה, דור אשר גוף בריא ורוח בריאה יתלכדו, דור אשר ידיו תדענה לאחוז בעט ובמחרשה, ופיו ידבר בלשוננו". לשם כך הועסקו הילדים, בצד הלימודים הרגילים, גם בחקלאות, בספורט ובטיולים. המזכיר של כפר הנוער היה ישראל שוחט, ממייסדי השומר.

יוסף שפירא, סופר העיתון "דבר" הוסיף פרטים על הכפר. "יתומי קישינוב" עלו ארצה בכסלו תרס"ד (1904) בשלוש קבוצות ובהן 51 ילדים:37 בנים ו-14 בנות בגילין מ-7 עד 17. במאיר שפיה נמצאו שני בתים עזובים עבורם: בית ההבראה שהקים הברון למען המלימים מהקדחת ולא נוצל למטרה זושנבנה עבור פועלי המושבות ובניין שנועד למחלבה שאף הוא עמד שומם וריק. דבר 16 נובמבר 1964

כאן נרקמה התוכנית הראשונה להקמת ארגון ההגנה היהודי הראשון. ואחר שנים ספורות נסגר בית הספר מחוסר אמצעים. הוא נפתח שוב, אחרי מלחמת העולם הראשונה לקליטת ילדים פליטים. (להלן) .

במלחמת העולם הראשונה

בתי המושבה וחצרותיה קלטו קבוצה מתלמידי הגמנסיה הרצליה שגורשו יחד עם כל תושבי תל אביב ויפו בניסן תרע"ז 1917, והוכרחו לנדוד אל ארבע רוחות השמים. התלמידים ומורהם צעדו ברגל מלווים בכמה עגלות עם מטענם. כאשר הגיעו עייפים ותשושים

	הלילה רד - ליל פסח - כשהחלוץ כבר עמד בראש הגבעה של שפיה, ... יד דואגת פעלה, ולא רק אנשי-האדמה הענוים של מאיר-שפיה הקבילו את פני הבאים ברחשי אחוה וחמימות, אלא ד"ר יפה, זה הרופא המהולל מזכרון יעקב, בא לחג אתם את "הסדר". ... בה שוכנו בחפזון משפחות של מהגרים בבתיהם של אכרים ... וגם צבור זה של מורים ותלמידים לא הופקר לאנחות.
– עבר הדני (אהרן פלדמן), כבני בלי-בית (עם הגרוש מיפו-תל-אביב, בתוך: אוריאל אופק (עורך), ספורה של הגמנסיה ה"הרצליה", תל אביב" הוצאת הגמנסיה "הרצליה", תש"ל, עמ' 208.

בית היתומות

בשנת 1923 הוקם במושבה "בית יתומות" בשנה זו, הובאו לכאן 100 יתומות מלחמת העולם הראשונה מירושלים, והן שוכנו בחלק מבתי המושבה שננטשו וב"סנטוריום" ששימש קודם לכן את ישראל בלקינד ואת תלמידי הגימנסייה העברית שעברו לכאן מתל-אביב בימי המלחמה..

אלו הבנות הסעירו את דמיונו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק, הקסימוהו ושבו את לבו. ביאליק גמל להן על כך בנפש נדיבה: הוא ינציח אותן בפואמה בלתי נשכחת שנושאת את השם "בנות שפיה", שם הוא ישורר עליהן בחדווה, שם יכנה אותן "פארות עלי עין", שם הוא יחרוז:

      כְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה וּצְבָאוֹת
תִּגְדַּלְנָה בֵין סְלָעִים וּגְבָעוֹת, –
לֹא אָב וְלֹא אֵם לִבְנוֹת שְׁפֵיָה;
אַחְיוֹתָן – צִפֳּרִים וּלְטָאוֹת,
וַאֲחֵיהֶן – כּוֹכָבִים בִּשְׁמֵי-יָהּ.

רַבּוֹת בְּנוֹת כְּרָךְ הַמְלֻמָּדוֹת –
וּנְבוֹנוֹת מִכֻּלָּן בְּנוֹת שְׁפֵיָה.
בְּכָל-מַדָּע לָהֶן עֶשֶׂר יָדוֹת:
הֵן שׁוֹמְעוֹת שְׂפַת גַּנִּים וְשָׂדוֹת
וְשִׂיחַת הַקָּמָה הַמְּלֵאָה.

המקור: אתר בן יהודה - בו נמצא השיר במלואו

"גלגולי" המוסד החינוכי

בשנת 1925 הוקם "כפר הילדים מאיר שפיה" בחסות "הדסה הצעירה". אתר הכפר מוסר: "מאות ואלפים התחנכו בשפיה, מאות ואלפים עברו את כור ההיתוך על הגבעה היפה המתנשאת על עמק התות וואדי מילק בואך יקנעם, מאות ואלפים שמידי יום התעוררו לצלילי ציוץ הציפורים וגעיית הפרות, מאות ואלפים שבאו לכאן לרכוש בינה ודעת, לחרוש, לזרוע ולקצור, פעם יבול ברכה, ופעם ופעם "לקצור רוח", כי הימים ימים קשים היו, חבלי הריונה של האומה המתהווה, ימים הרי גורל בחייו של עם, בחייה של מדינה, ובחייו של כפר ילדים מבודד. כך באו ימים...כך עברו ימים, והמנגינה מתנגדת, וככל שנוקף הזמן היא נעשית בוטחת יותר, בטוחה יותר".

בשנת 1957 היה המקום לכפר נוער בחסות ממשלתית. ב-1977 נקלטו בכפר הפליטים הוויאטנמים שממשלת ישראל החליטה לקלוט. בשנת 2005 מאיר שפייה היה ל"בית ספר ייחודי על-איזורי": בשנת 2004 פתח הכפר את שעריו לתלמידי חוץ.

נכון לשנת הלימודים תשס"ח, לומדים בכפר כ-600 תלמידים, מחציתם תלמידים בתוכנית מופ"ת למצוינות. לאורך שנותיה של שפיה כמוסד חינוכי , זכתה פעמיים בפרס שר החינוך על הישגיה ומצוינותה [2] [3].

המקור: אתר בית הספר והויקיפדיה העברית

בסיס לאימוני "ההגנה"

עקב ריחוקו של המקום ממרכזי היישוב ומעורקי תחבורה עיקריים וכן הסביבה ההררית, ההגנה קיימה במקום קורסים ואימונים. החורשה והמבנים בכפר שימשו את חברי ההגנה. האימונים התקיימו ב"מערות טלימון" וב"בקעת שפיה".

גאולוגיה

עמק שפיה. הר הגעש שפיה השתרע במקום שבו כיום עמק שפיה. הר געש זה פעל בתקופת הקנומן העליון. לאחר שכבה הר הגעש הוא כוסה בסלעי קירטון עם תצורת שונה. חשיפת סלעי הטוף של הר הגעש מכסות סלעי המשקע שהורבדו מעליהם אפשרה סחיפה מהירה של סלעי הטוף. הטוף הוא סלע רך וקל לסחיפה ולכן סחיפת סלעי הטוף של הר הגעש שפיה יצרה את עמק שפיה. בדרך זו נוצרו גם בקעת אלון, בקעת שיר ועמק מהר"ל. צילם ואישר העלאת התמונה: פרופ' שלמה שובאל עוד תמונות מהר געש שפיה - מהקורס הגיאולוגיה של הכרמל באוניברסיטה הפתוחה

בבקעה ליד מאיר שפיה נמצאו סלעים געשיים המעדעים על קיום הר געש תת-ימי. כאלה נמצאו גם בכרם מהר"ל ובבקעת אלון בהר הכרמל. הסלעים הגעשיים שנמצאו - מיעוטם בזלת ועיקרם טוף - מצויים בשכבה עבה סמוך למרכזי ההתפרצות; שכבה זו נעשית דקה יותר ויותר כלפי השוליים. בסיומה של כל תקופת התפרצות תת- ימית נוצר כאן תבליט, שחלקיו הגבוהים בצבצו מעל פני הים למשך פרקי זמן קצרים. כתוצאה מכך הקדימו סלעי משקע ימיים להצטבר בשולי הרי הגעש, ועוביו של החתך שם גדול מזה שמעל מרכזי ההתפרצות. המחקר המפורט של אופי הסלעים הגעשיים וצורת הצטברותם אפשר לחוקרים לשחזר שחזור מלא כמה הרי געש תת-ימיים, מתקופות שונות בכרמל. גאולוגיה של הכרמל

הר געש מאיר שפיה נמצא באזור הנמצא בין זיכרון יעקב לשפיה מופיעה בקעה בנחל דליה (כביש ואדי מילח) המהווה תוצאה של המיוצגת כאן , התחתרות אופקית בסלעי טוף עבים ורכים. טוף עבה זה שייך לפאזה הוולקנית הרביעית על ידי הר הגעש של שפיה. מעל הסלעים הוולקניים מונחים סלעי התצורות האקוויוולנטיות בינה וסכנין.

בתצפית מהעליה למאיר-שפיה רואים את השתרעות הטופים משני צידי הבקעה. מרכז הר געש זה הוא בתוך הבקעה, מסקנה המבוססת על נטיות הטופים , ומהופעת סלעים וולקניים (בייחוד בזלת) בעובי של כ 200- מ' בקידוח טירלי 4- , שנעשה ליד צומת הכביש העולה לזיכרון יעקב. במקום זה קיים מחשוף של טופים מגוונים ומעליהם בזלת וזיקולרית ואמיגדלואידלית. החתך הוולקני מכוסה בסלעי גיר, ומעט דולומיט, של המחזור הרביעי (תצורת בינה), בעובי של כ 60- מ'.

גלריית תמונות

בית הספר החקלאי

תמונות משנת 1967 - אוסף התצלומים הלאומי של מדינת ישראל - צילם:COHEN FRITZ - אפריל 1967

תלמידים בשבילי הכפר בדרך ללימודים

בעבודה על רקע המשק החקלאי

הבנות בהליכה לחדר האוכל

החניכים לומדים על המכונות החקלאיות

תמונות נדירות משנות הארבעים עד השישים

אוסף תמונות של ילדי הכפר נמצאו בארכיון הכפר. נסרקו באדיבות על ידי נתן געש איש יקר, בהכרת תודה, ליאור צרויה 1992 המקור:אתר ה:facebook של בוגרי הכפר

מבנה בית הספר

מבתי שפיה המקוריים

הרפת במבנה מקורי

נוף בית הספר

השנים 1956-1962

התמונות הינן רכושו של דוד (זלץ) גביש- שפיה הוצגו ברשותו.

במגרש משחקים - ברקע הבתים - כנראה מתקופת המושבה

בטיול - בצד שמאל - התלמיד בעל התמונות דוד (זלץ) גביש

קוטפת התפוזים בפעולה-מירי טרייביש כיום מירים קנטור

החינוך המוסיקלי

החינוך המוסיקלי בכפר הנוער מאיר שפיה היה לשם דבר בשנים שקדמו להקמת המדינה. הסיפור תואר בצורה מפורטת בכתבה מעיתון דבר מ-3 דצמבר 1930 ונביא אותה במלואה

המקור:עיתון דבר 3 דצמבר 1930

ראו גם

• בתי ספר חקלאיים בארץ ישראל

לקריאה נוספת

• אריה יצחקי, עמקי הצפון הכרמל ושומרון , (מתוך) מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת ארץ ישראל, בית ההוצאה כתר ומשרד הבטחון ההוצאה לאור, 1980 - עמ' 148
• * רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות העלייה הראשונה, הוצאת יד יצחק בן צבי - ירושלים , 2004.

קישורים חיצוניים

• נדב מן בית היתומים שהפך לכפר נוער - YNET
• אתר כפר הנוער