פסיפס כורסי

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.82611111111111,"lon":35.65,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":17,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.82611111111111,"lon":35.65,"icon":""}]}	המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.82611111111111,"lon":35.65,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":32.82611111111111,"lon":35.65,"icon":""}]}
מבט מקרוב	מבט מעל

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
גן לאומי כורסי הוא אתר ארכאולוגי לחופה המזרחי של הכנרת, ובו שרידיו של מנזר נוצרי, המתוארך למחצית המאה ה-5 לספירה. על פי המסורת הנוצרית מזוהה האתר עם מקום התרחשותו של "נס החזירים" של הנוצרי . המקום התגלה תוך כדי הכנות לסלילת כביש עוקף כנרת, בדרך למעלה גמלא. ב-1980 נפתח המקום כגן לאומי.

Kursi0036 — מראה כללי של האתר - צילם: Talmoryair

האתר[]

Kursi0007 — שרידי המנזר והכנסייה בגן לאומי כורסי - צילם: Talmoryair

עד מלחמת ששת הימים שכנו במקום כפר ומוצב סורים, ומהמוצב נפתחה מדי פעם אש על דייגים ישראלים ועל ספינות חיל הים בכנרת. המוצב היה יעד למספר פעולות של צה"ל, בין היתר במבצע כנרת ב-1955 ובמבצע סנונית ב-1962, עת כוח של שייטת 13 היה אמור לפעול נגדו. אש שנורתה על הכוח סיכלה את המשימה והכוח נסוג ללא נפגעים.

בשנת 1970 התגלו במקום שרידי ישוב ובמרכזו מנזר נוצרי גדול, באורך של 145 מטר וברוחב של 123 מטר. המנזר מהתקופה הביזנטית הוא הגדול במנזרי ארץ ישראל. היישוב מוקף בחומה ובו, מלבד המנזר, גם בית בד וחדרי עזר שונים. על פי הערכת החוקרים הוא נבנה במחצית המאה ה-5 לספירה. מחוץ לשטח המנזר התגלו שרידיו של בית מרחץ גדול. בנוסף התגלו שרידי מעגן בחוף הכנרת הסמוך לאתר.

בכנסייה ובחדרים הצמודים אליה השתמרו פסיפסים מעוטרים באמצעות דגמים גאומטריים ודגמים מן החי והצומח. רצפת האולם המרכזי נהרסה כליל, אולם הפסיפסים של שתי הסטראות - נותרו שלמים ברובם, והם מרשימים ביופיים, ייחודם והדיוק של התיאורים שבהם. הפסיפסים של שתי הסטראות מעוטרים ב- 296 מדליונים מעוינים המאכלסים עופות, דגים, סלים, פירות, עלים ופרחים. החפצים והפירות המתוארים היו נפוצים ומצויים, כמו הדגים מהכנרת, וגידולים נפוצים מחקלאות הסביבה. שיטת עיטור בשטיח המחולק לתאים רבועים בהם עיטורי צמחים ובעלי חיים נפוצה מאוד באומנות התקופה.

צילומי הפסיפס מהכנסיה[]

צילם: Talmoryair

פסיפסים בכורסי[]

פסיפס הכנסייה מתוארך למאה שישית (שנת 585/6 לפי הכתובת), והוא מונח באתרו. גודל הפסיפס הכנסייה- 45X 28 מ', גודל האולם- 8X 18 מ' (144 מ"ר), גודל כל סטרה- 18X 3 מ' (54 מ"רX 2), סה"כ- 252 מ"ר. צבעי האבנים: לבן, שחור, אפור, אדום, חום, צהוב, חרדל, כתום, ורוד. צפיפות אבני הפסיפס: 100-90 אבנים בדצמ"ר בסטראות. פסיפס האולם המרכזי נהרס כמעט כולו.

הפסיפסים של שתי הסטראות מעוטרים ב- 296 מדליונים מעוינים המאכלסים עופות, דגים, סלים, פרות, עלים ופרחים. החפצים והפירות המתוארים היו נפוצים ומצויים, ושיטת עיטור בשטיח המחולק לתאים רבועים בהם עיטורי צמחים ובעלי חיים נפוץ מאוד באומנות התקופה הביזנטית. הגידולים החקלאיים המיוצגים בפסיפס הם: תאנה, רימון, עוזרר, גפן, אתרוג, לופה בשלה להכנת ספוג לרחצה, דלעת הבקבוק (אביי אמר: אפילו קרא וחבושא – דלעת הבקבוק, בפורטל הדף היומי) לאכילה או לשימוש ככלי לאגירת נוזלים- בעיטור יחידאי בכל ארץ ישראל, מלון עגול, מלון עג'ור, תפוח, דובדבן, שיזף, גרעיני דלועיים מוגשים למאכל על עלה של קולקס הקדמונים, אפרסק.