קדומים: מטע הזיתים של לסנס

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.20474,"lon":35.159769,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}	המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"240px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":32.20474,"lon":35.159769,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":11,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[]}
מבט מקרוב	מבט מעל

קדומים: מטע לסנס

Lesnes olive kdumim d — במרכז - מטע שנעקר משמאל ומימין - ממתין לעקירה

חיים לוינסון דיווח ביום 20 במארס באתר הארץ בג"ץ: עיבוד קרקע אינו מעניק למתנחלים חזקה עליה דיווח: הערב (שלישי), פרסמה הנשיאה בדימוס דורית ביניש את החלטתה, בהסכמה של השופטות מרים נאור ועדנה ארבל. לפי הפסיקה, לא די להיכנס לקרקע ולשהות בה למעלה מעשר שנים, אלא צריך להביא אסמכתא נוספת לבעלות על הקרקע. ביניש קבעה כי הכניסה לקרקע צריכה להיות "ביושר". המתנחלים מעבדים בגדה אלפי דונמים כשההצדקה להחזקתם היא בשהייתם בקרקע. כעת, קובעת הפסיקה כי ראש המנהל האזרחי יוכל לסלקם. יש לציין כי הפסיקה כמעט ואינה נוגעת לפלסטינים, מכיוון שלאלה יש אישורי מס רכוש על עיבוד קרקעות (לגמרי לא מדוייק - העורך).

ביחס לחלקה הספציפית, קבעה ביניש כי על ראש המנהל להורסו בכוח עד 10 במאי, 2012.

בפסק הדין ניתנו קביעות עקרוניות גם בעניין "צו שימוש מפריע", המאפשר לראש המינהל האזרחי לסלק מתנחלים הפולשים לקרקעות באמצעות הליך מנהלי. כפי שפורסם ב"הארץ", בצמרת פיקוד מרכז בצבא התגלעה מחלוקת חריפה. ראש המינהל מוטי אלמוז הודיע כי אין בכוונתו להשתמש יותר בצו. כנגדו יצא היועץ המשפטי של הפיקוד, אלי בר-און, שכתב לו מכתב חריף על כך שאינו ממילא את החוק. בפסק הדין כתבה ביניש כי הצו מאפשר לראש המינהל לעמוד "בחובותיו להגן על ביטחונם וקניינם של התושבים המוגנים באזור (פלסטינים. ח"ל) ונותן בידיו כלים ממשים לביצועם".

פסק הדין במלואו

בין השאר פסק הדין קבע:

שיהוי ושימוש לרעה בהליכי משפט[]

30 . כלל ידוע הוא כי שלושה יסודות מרכיבים את השיהוי: שיהוי סובייקטיבי, שיהוי אובייקטיבי ומידת הפגיעה בעיקרון שלטון החוק אם תתקבל טענה השיהוי 1988 היסוד הסובייקטיבי מתמקד בהתנהגות העותר;

היסוד האובייקטיבי בוחן האם הביא השיהוי לפגיעה באינטרסים ראויים של הרשות המנהלית או של צדדים שלישיים; היסוד השלישי מבקש לאזן בין הנזק שנגרם כתוצאה מחלוף הזמן לאינטרס הציבורי בשמיעת העתירה, ועניינו בחומרת הפגיעה בשלטון החוק המתגלה במעשה המנהלי שהוא נושא העתירה.

בית המשפט, בבואו להכריע בשאלת השיהוי, יבחן ויאזן את היחס בין שלושת היסודות, ובעיקר את היחס בין מידת הפגיעה באינטרסים ראויים של היחיד או של הרבים, לבין מידת הפגיעה בחוק ובערכיו

השיהוי בעתירתו[]

31 . השיהוי בעתירתו של המשיב 3 נגלה בבירור מהשתלשלות העניינים שקדמה להגשת העתירה. המשיב 3 נמנע מהגשת עתירה לבית משפט זה על אף התיקון שבוצע בצו שימוש מפריע במרץ 2010 ואף על פי שהודעה סופית כי יש כוונה לפנותו נמסרה לו עוד ביוני 2010 . עם קבלת ההודעה, פנה המשיב 3 לראש המנהל וביקש ארכה של 45 יום לצורך גיבושה של עתירה כנגד החלטתו. ארכה כמבוקש ניתנה לו, ולאחר מכן ניתנה לו ארכה נוספת, בהמלצת וועדת העררים – אך עתירה לא הוגשה. במהלך הזמן שחלף היה המשיב 3 מודע, כצד לעתירה בבג"ץ 5439/09 , להודעות ראש המנהל העומדות על פינויו, לצו על תנאי שיצא בעתירה ולהתחייבות ראש המנהל האזרחי לפנותו מהשטח עד ליום ה 1.8.2011- . אף לא אחת מהתפתחויות אלה הניעה אותו לפנות לבית המשפט )לא לבית משפט שלום ולא לבית משפט זה(. רק לאחר שביום ה- 5.7.2011 פנה נציג המנהל האזרחי לבא-כוחו של המשיב 3 וביקש ממנו להציע אתר חלופי לנטיעות שיפונו, הוגשה התביעה האזרחית כנגד העותרים לבית משפט השלום בירושלים – וגם אז, לא פנה המשיב 3 מיוזמתו בבקשה לעיכוב הפינוי או בעתירה חדשה לבית משפט זה. רק לאחר חליפת מכתבים עם באת-כוח ראש המנהל האזרחי, אשר התנתה את נכונות ראש המנהל לשקול את עיכוב ביצועו של הפינוי בהגשת עתירה מתאימה, הגיש המשיב 3 את עתירתו.

תום לב[]

.32 התנהלות זו, לא רק שנגועה היא בשיהוי סובייקטיבי כבד, גם יש בה כדי להעיב על תום ליבו של המשיב 3 בהתנהלותו לפני הערכאות השיפוטיות השונות. הן תביעתו בבית משפט השלום, הן עתירתו הנוכחית, כמוהן כטלאי הנתפר ברגע האחרון במטרה לעכב את פינויו מהשטח ולסכל את ההכרעות המנהליות והשיפוטיות השונות שניתנו במהלך התקופה הארוכה בה העניין נידון. המשיב 3 אף נמנע מלפרט לפני הערכאות השונות את סטאטוס ההליכים השונים בעניינו: בפנייתו החוזרת לוועדת העררים באוגוסט 2010 נמנע מלגלות לוועדה כי תלויה ועומדת במקביל עתירה בבג"ץ או כי ראש המנהל האזרחי סיפק בידו אורכה, אותה לא ניצל, להגשת עתירה חדשה; את בית משפט השלום לא יידע אודות צו הביניים שיצא בעתירה בבג"ץ 5439/09 וכן אודות הארכות השונות שניתנו לו מידי ראש המנהל ומידי הוועדה להגיש עתירה לבג"ץ; וגם בעתירתו החדשה נמנע המשיב 3 מלפרט לבית המשפט את השתלשלות העניינים הענפה כפי שפורטה לעיל, על האורכות השונות אותן קיבל אך לא ניצל. התנהלות זו כשלעצמה מצדיקה את דחיית עתירתו על הסף

תגובת רכז הקרקעות של קדומים[]

תמונות בטרם העקירה[]

חיים לוינסון דיווח ביום 20 במארס באתר הארץ בג"ץ: עיבוד קרקע אינו מעניק למתנחלים חזקה עליה - הרכב בראשות ביניש פסק נגד חקלאי מקדומים שהוא אינו יכול להסתמך על החוק העותמאני המעניק חזקה לאדם המעבד קרקע עשר שנים.