Family Wiki
Advertisement

ערך זה הועלה לויקי על-ידי אלמוני ומקורו בויקיפדיה העברית

YHD coins

טיפוסים של מטבעות יהוד מדינתא

YehudObverse 1

טיפוס מטבע של יהוד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז

YehudReverse

טיפוס מטבע של יהוד מדינתא, צד שמאל: דימוי שושן צחור

יהוד מדינתא (מטבע), (במקור המקראי: יהֻד מְדִינְתָּא), הוא כינויה של קבוצת מטבעות כסף זעירים מטיפוסים שונים, במשקל 0.15 עד 0.75 גרם, אשר הוטבעו על ידי יהוד מדינתא, רשות הממשל העצמי היהודי בארץ ישראל בחבל יהודה במאה ה-6 לפנה"ס.

הטבעה ודימויים[]

יהוד מדינתא, הרשות שהטביעה את המטבעות, נודעה גם בשם "פחוות (=ממשל) יהודה" [1]. וכן בספר [2], נאמר "פחוות עבר הנהר", אך מיד לאחר מכן נזכרת "יהודה" בהקשר לכך. הפחווה בשטח מוגדר, לצד העיר, והשבט, ניהלו ממשל עצמי, בחסות האימפריה ההגמונית או השלטת.

פחוות יהודה, בערך בצורת מלבן, השתרעה סביב ירושלים; כללה את מצפה בצפון ובית צור בדרום; מצד מערב גבולה היה עד שפלת יהודה, וממזרח כללה את יריחו, והגיעה עד הירדן וים המלח.[3]. בראש פחוות יהודה עמדו יהודים מגולת בבל, שמונו על ידי הממלכה הפרסית

בשטחה של יהוד מדינתא נאספו אנשי שבי ציון משבט יהודה, וכן התקבצו אליה גם בני שבטים אחרים [4]. קביעת שם הפחווה "יהודה", היה אמנם המשך לנחלת שבט יהודה, אולם גם חוליה בתהליך ההשתרשות של המילה "יהודים" כשם הזהות האתנית והלאומית של צאצאים לעם ישראל.

האמנים שעצבו את המטבע בחרו באותיות "י" ו"ה", המשויכות בספרות המחקר לאלפבית עברי עתיק, ובאות "ד", המשויכת אל אלפבית ארמי; דבר המלמד על היותה של התקופה מעבר בין תצורה אחת למשנייה: Phoenician yodhPhoenician heDaleth .

דימויי המטבע הם נשר או בז בצד ימין, ודימוי שושן צחור מצד שמאל. במטבע יהוד מדינתא אחר הוטבעו הינשוף ודיוקן של שליט. שני הפריטים: הזאולוגי והבוטני, נלקחו מהנוף הארצישראלי, אף כי היו ידועים כסמלים, במיוחד דימוי של ציפור, בתרבות אזור "הסהר הפורה" ו"אגן הים התיכון", ועל גבי מטבעות, כגון הדרכמה היוונית.

בתרבות הישראלית במאה ה-20 יוצג המטבע הקדום, במטבע השקל שהנפיקה מדינת ישראל; השקל מצטט את דימוי השושן הצחור, כפי שהוטבע במטבע יהוד מדינתא.

ראו גם[]

לקריאה נוספת[]

  • מרדכי נרקיס, מטבעות ארץ ישראל, ירושלים : הוצאת מוסד ביאליק, תרצ"ו-תרצ"ט-1938.
  • אריה קינדלר, מטבעות ארץ-ישראל : אוסף בנק ישראל, ירושלים :הוצאת כתר, תשל"א-1971.
  • לאו קדמן, אריה קינדלר, המטבע בארץ-ישראל : ובעמים ימי קדם ועד ימינו, תל אביב, הוצאת דביר ולדעת, 1963.
  • יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח-1997.
  • יעקב משורר, הצד השלישי של המטבע, (עורכת: חנה עמית), ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ו-2006.

קישורים חיצוניים[]


הערות שוליים[]

  1. ספר עזרא ה ח'
  2. נחמיה ב ז'-ז'
  3. ראו: יכאל אבי-יונה, אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 11
  4. משרידי עשרת השבטים שלא גלו לאשור
Advertisement