ספרי אנציקלופדיה בצריף בן גוריון - המקור: ויקיפדיה
האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו' היא אנציקלופדיה המכילה 19 כרכים ו-6,000 ערכים, אשר עורכה הוא דוד תדהר. השתתפו באיסוף החומר ובכתיבה למעלה מעשרה אנשים, אשר שמם מופיע בהקדמה לספר. מטרת כתיבת האנציקלופדיה הייתה להספיק ולאסוף חומר על חלוצי היישוב בטרם ילכו לעולמם. תדהר שלח אלפי שאלונים לצאצאי החלוצים ובקש מהם פרטים אישיים ופרטים על מעשיהם. הוא ליקט פרטים על האישים מעל הכיתוביות במצבות בבתי הקברות ןקרא ספרים של חוקרים וסופרים. ןחשוב מכל, הוא קיים ראיונות , בשפתו "פנים אל פנים" עם "זקני הדור נושאי הזכרונות ןעדי ראיה ושמיעה למעשים ולעושים"[1] בסיכומו של דבר התקבל מפעל, הנחשב לגדול, לאור העובדה כי עורך אחד היה לו וללא אמצעים כספיים רבים.
שיטת העבודה[]
תדהר לא המתין לסיום איסוף החומר כולו לשם כתיבתו והפצתו הייתה לכך גם סיבה פיננסית. כאשר אסף די נתונים, הוא התחיל וכתב את הכרך הראשון. אסף נתונים נוספים, כתב כרכים נוספים. התוצאה היא שכדי למצוא ערך מסויים יש להעזר במפתחות. ניתן למצוא חומר על אדם או נושא בכרכים אחדים. על מנת להרחיב את מספר הערכים באנציקלופדיה, הוא פנה בראשית הכרך לקוראים ובקש מהם שאם הם סבורים שמישהו שהם מכירים נשמט שמו ממנה שיפנה אליו והוא כבר ישלים את המלאכה.
אירועים בתולדות הישוב[]
בית כנסת החורבה טרם חורבנו
שלט הכניסה ליישוב כפר דרום שחודש תוך ציון כפר דרום משנת 1947 התמונות באדיבות קטיף.נט (קישור) אתר האינטרנט של גוש קטיף. מאשר: מוטי סנדר
הכרך הראשון מתחיל בהצגת "לוח מקביל" בין השנים הלועזיות לבין השנים העבריות. מלוח זה הוא עובר ללוח מרכזי באנציקלופדיה: "ציונים בתולדות הישוב המחודש בארץ ישראל". האירוע הראשון שמופיע בלוח הוא:
- ראש חודש חשון תש"ס - 1700 : עלית רבי יהודה החסיד עם אלף איש מפולין ורוסיה לירושלים. הוא מציין כי חמש מאות מהם מתו בדרך. בירושלים הם רכשו חצר עבור עדת האשכנזים והקימו את בית הכנסת על שם רבי יהודה החסיד, אשר נחנך בשנת 1820 ונקרא חורבת רבי יהודה החסיד. אירוע זה פותח את האנציקלופדיה עקב היותו המאורע שהביא לידי חידוש הישוב האשנזי הירושלים.
אירועים נוספים מרכזיים בתולדות הישוב:
- תקנ"ט - 20 אפריל 1799 : הכרזת נפוליאון בונפרטה על החזרת ארץ ישראל ליהודים בשעת מסעו לארץ ישראל.
- תקס"ט - תק"ע - 1809 - 1810: התחלת הישוב האשכנזים-פרושים בטבריה ובצפת ועליית ר' ישראל משקלוב.
- תקע"ז - 1817 : ראשית הישוב ביהודי בחיפה על ידי עולים ממרוקו ואלג'יר.
- תק"פ - 1820 : ראשית הישוב היהודי לעדת הספרדים ביפו.
- תקפ"ג - 1823 : התיישבות חסידי חב"ד בחברון.
הכרך הראשון מסתיים באירוע של עלית 11 הנקודות חדשות בדרום ובנגב, ביום י"א תשרי תש"ז - 6 באוקטובר 1946. הישובים היו:
- תל תורמוס, בין באר טוביה וכפר מנחם לימים קדמה.
- גלאון ליד בית גוברין.
- ביר-זבאלה היא שובל.
- ביר-מנסור היא משמר הנגב.
- מדמוס על ידי ארגון מושבי בשם נבטים - 10 ק"מ דרומית מבית אשל.
- קלטה היא חצרים.
- סומארה היא תקומה.
- נחביר היא בארי.
- דיר בלח היא כפר דרום.
- דנגור היא נירים
- גרין היא אורים.
מבנה הערכים[]
הביל"ויים, אנשי העלייה הראשונה המקור:Cnyborg
נהגו ללבוש כיסוי ראש ערבי - כאפיה]]
לאחר לוח הזמנים מופיעים שמות האישים לפי הא"ב. לאחריו מסוווגים האישיים "לפי סוגים":
- בילויים.
- בנקאים.
- בעלי תעשיה.
- חוקרים ואנשי מדע.
- מורים ומחנכים.
- מיסדי מושבות וחקלאים.
- מיסדי תל אביב.
- סופרים ןעיתונאים.
- עורכי דין . (7 )
- עסקני הישוב הישן.
- עסקני הישוב.
- פקידי הברון.
- פקידי ממשלה ( 10)
- רבנים.
- רופאים.
- שופטים ( 6 )
כרך שני[]
מפת תוכנית החלוקה המקור:Electionworld
הכרך השני יצא ששה חודשים אחרי הראשון. כך עלה מספר הערכים ל-1,056. באירועים בתולדות הישוב נוספה מילה המחודש. הכרך פורסם לאחר י"ז כסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947. אור לאותו יום התקבלה החלטת האסיפה הכללית של האו"ם - תוכנית החלוקה על "הקמת מדינה יהודית המרבית שטחה של ארץ ישראל...ונבחרה ועדת ביצוע" - לפי ניסוחו של תדמור.
בכרך זה יש כבר סווגים נוספים:
- אמנים.
- אנשי שומר.
- אנשי נילי.
- ראשי עיריות ומועצות.
בין השמות הנכללים בכרך זה: חוקר ארץ ישראל - יעקב ספיר, ראש עירית ירושלים דניאל אוסטר, החיד"א וכן אישים ממשפחות ידועיות כמו "יהושע בורלא", "זאב אורבך", "שמואל ברוזה" - ממיסדי מוצא, "בן עזר ראב" ןמשפחת אלחדף.
הוא מפציר באלה שאינם מופיעים באנציקלופדיה לפנות אליו.
כרך שלישי[]
דוד בן גוריון בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל צילם:Rudi Wissenstein
הכרך נפתח במכתב תודה שהעורך קבל מדוד בן גוריון ביום 28 במרץ 1948. מספר השמות עולה ל-1,536. בסוף כל כרך מתחילים להופיע הוספות ועדכונים לערכים שנכתבו.
ציוני הדרך הם כבר מהשנים הראשונות להקמת המדינה. מבנה הממשלה הזמנית. כ"ט טבת תש"ט - 25 בינואר 1949 הבחירות ל"אסיפה המכוננת" היא הכנסת הראשונה. הכרך מסתייםן באירוע מי"ז אדר תש"ט - 8 מרץ 1949 - כינון הממשלה הפרלמנטרית הראשונה.
בין האישים הנכללים הכרך זה : יגאל ידין, משה שרת ואליעזר הופיין. תדמור כבר זוכה להכרה מצד המימסד. הוא ממשיך בחיבור ערכים של ותיקי היישוב: משפחות - אלנקוה, אנג'יל, אבועלפיה, מויאל, לוריא, מיוחס, נחמיאס, ריבלין, חרל"פ ועוד.
לקריאה נוספת[]
אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו - דוד תדהר, תשי"ח (1958)
הערות שוליים[]
- ↑ מקור: כרך ראשון עמ' 13.
קישורים חיצוניים[]
- זאב גלילי, "לורנס איש ערב" של העם היהודי, על תרומת האנציקלופדיה