אורן קפריסאי

אֹרֶן קַפְרִיסָאִי - (או: אורן טורקי) שם עברי נרדף: אורן ברוטיה שם מדעי : Pinus brutia , הוא עץ מחטני (להלן) ממשפחת אורניים.

סימן מובהק:"לאורן ברוטיה (קפריסאי) עוקץ מאונך לענף לעומת אורן ירושלים עוקץ האיצטרובל כפוף אחורה לכיוון גזע העץ צמחיית ישראל ברשת

מאפיינים[]

זהו עץ בינוני בגובהו המגיע לגובה של 20-35 מ', והיקף גזעו אינו עולה על מטר אחד. העלים המחטניים מופיעים בזוגות, אורכם 10-16 ס"מ וצבעם ירוק בהיר. האצטרובלים כבדים וקשים, אורכם 6-11 ס"מ ורוחבם 4-5 ס"מ כאשר האצטרובל סגור. זמן ההבשלה של האיצטרובל הוא 24 חודשים, והוא נפתח בהדרגה במשך כשנה-שנתיים. הזרעים מופצים על ידי הרוח.(הויקיפדיה העברית)

תפוצה[]

ים תיכןנית: חורש ויער ים-תיכוני, בתות, בתי-גידול מופרעים-מופרים. חודשי הפריחה : מארס, אפריל, מאי

נפוץ מאוד בהרי הגליל העליון ובהר הכרמל. ריכוזים קטנים יש גם ביהודה ושומרון.המקור: אבינעם דנין, Danin, A., "The inclusion of adventive plants in the second edition of Flora Palaestina". Willdenowia 2000. 30 : עמ' 305-314

לפי הויקיפדיה העברית:"העץ גדל בגבהים נמוכים של עד 600 מ' אם כי בדרום תפוצתו ניתן למצוא אותו בגבהים של עד 1,200 מ'. מרבית תפוצתו של האורן היא בטורקיה אם כי ניתן למצוא אותו גם באיים האגאיים המזרחיים, בקפריסין, בחצי האי קרים, באיראן, בגאורגיה ובאזורים במערב סוריה ולבנון. שמו העברי הוא אורן קפריסאי, אף כי השם המקובל בשפות רבות בעולם הוא אורן טורקי.

פריחה[]

איצטרובלים זכריים ונקביים (צמח חד-ביתי), סידור העלים : מסורגים (עלה אחד בכל מפרק) טיפוס העלה : מחטני

המקור: צמחיית ישראל ברשת

שימושים[]

האורן משמש כעץ לבנייה ונגרות הן באזור הגידול הטבעי והן באזורים החורגים מאזור תפוצתו הטבעי, כגון פקיסטן. כמו כן, הוא משמש כצמח נוי במיוחד באזורים בעלי אקלים יבש כגון קליפורניה ואריזונה.

בישראל מגדלים אותו כעץ נוי בגנים ובמיוחד בחורשות הקרן הקיימת, מאז התגלה כי הוא עמיד יותר מאורן ירושלים לפגעי טוואי התהלוכה. (הויקיפדיה העברית)

גלריה[]

מחטניים[]

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
מחטניים (שם מדעי: Pinopsida; בעבר Coniferopsida) היא מחלקה של צמחים וסקולריים חשופי זרע, המחלקה היחידה תחת מערכת המחטנאים, הידועה גם בשם אצטרובלניים. במחלקה זו סדרה אחת בשם מחטיים

מאפיינים - המחטניים הם עצים ושיחים מעוצים, בעלי עלים דמויי מחטים ולרוב מכוסי קשקשים, הנושאים את זרעיהם חשופים על קשקשי האצטרובל. רוב המחטניים הם ירוקי-עד ומיעוטם נשירים, המשירים את כל עליהם בסתיו. מרבית המינים תחת המחטניים הם דו-מיניים, הכוללים אבקנים ושחלה (פרחיהם מושלמים). כל המינים המחלקה זו מואבקים על ידי רוח, ולא על ידי חרקים.

שיאים - מחלקה זו כוללת את:

העצים הנפוצים ביותר בחצי הכדור הצפוני - עצי האורן;
העצים הגדולים ביותר והעצים הגבוהים ביותר - עצי תת-משפחת סקווים ובעיקר סקוויה נאה וסקוויה ענקית;
העצים העתיקים ביותר - אורן האיצטרובל הזיפני. אחד האורנים העתיקים ממין זה, אשר גילו הוערך ב-4,725 שנים, נקרא "מתושלח".

בשימוש האדם - מחלקה זו כוללת גם את הסוגים אשוח, אשוחית, וארז שממשפחת אורניים, וערער וברוש שממשפחת ברושיים. מבחינה כלכלית הם מהווים מקור חשוב לעץ ונייר.