המוזיאון היהודי של רומא

המפה נטענת...

המוזיאון נמצא בכניסה לבית הכנסת מצד Via Catalana

המוזיאון היהודי של רומא (Il Museo Ebraico di Roma) כולל אוסף מעניין של יודאיקה ותשמישי קדושה, שהועברו אליו מבתי כנסת ישנים ברומא ובאיטליה. בשנה האחרונה נפתח לתצוגת הקהל תצוגה של אבני שיש עתיקות שהיו בבתי הכנסת הישנים של רומא. המוזאון משמש כעין "מחסן מרכזי" לתשמישי קדושה לקהילות היהודיות באיטליה.

ראו גם, את האתר על אבני השיש :La Galleria dei Marmi Antichi

במשך היום נערכים בו סיורים של תלמידי בתי הספר, הלא יהודים, מרומא. בממוצע מסיירות במוזאון ארבע קבוצות תלמידים ליום. וכך המוזאון הפך למרכז ללימוד מורשת היהדות לציבור הרחב בעיר רומא. במסגרת הסיור במוזאון מגיעים גם לאולם בית הכנסת הגדול ולאולם בית הכנסת הספרדי. המוזאון פתוח רק בימי חול.

חוול הדעת כדאי לקרוא

ראו גם La Galleria dei Marmi Antichi

חלקי המוזיאון[]

תמונות משלטי ההכוונה למוזיאון

הכניסה למוזאון היהודי של רומא, המצוי במבנה בית הכנסת הגדול של העיר היא מרחוב קטלנה.

המוזאון מורכב משורה ארוכה של אולמות, המצויים מתחת לבית הכנסת הגדול. בכל אחת מהאולמות יש תצוגה. ביו המימצאים המענינים ניתן למצוא את אלה:

ספרי תורה עם בדי קטיפה מעטרים לעטיפת בספר התורה וכן "רימונים", "מגן" ו"אצבע" מורה לקריאה בתורה.
עשרות פרכות לספר תורה בשלל צבעים שהיו בעבר בבתי הכנסת של פירנצה, וונציה ורומא מהמאות ה-16 וה-17. אחת הפרוכות היא עם קישוטי כסף מהמאה ה-18.
מגילות בכתב יד הכתובות על הקלף, כמו מגילת אסתר.
סידורים עתיקים בנוסח איטליאני ובנוסח ספרד מהמאה ה-18 עם כריכת כסף.
קופסאות לשמירת בשמים מכסף ומנחושת המתוארכים למאה ה-17 והמאה ה-19.
חנוכיות, בינהם אחת מכסף מהמאה ה-18.
תצוגה של אבני שיש מלוטשות שהיו בעבר בבתי הכנסת הישנים של רומא, חמשת בתי הכנסת ( Cinque Scole).

ריבוי ארצות המוצא של יהודי רומא גרמה לגיוון במקורות תשמישי הקדובה וחפצי האומנות שהיו ברשותם. אלו העבירום לבתי הכנסת וכאשר בתי הכנסת נסגרות הגיעו הדברים יקרי ערך למוזאון. היו גם אומנים לא-יהודים שעסקו בייצור תשמישי הקדושה .

מנהלת המוזאון היא דניאלה דה-קאסטרו. (Daniele di Castro)

תמונות מאולם התצוגה[]

(מאתר המוזיאון)

אולם יהדות לוב[]

בשנת 2009 נפתח חדר מיוחד, הכולל ממצאים עתיקים ומסורתיים של יהדות לוב. יהודי לוב הגיעו לרומא אחרי 1967 ומשקלם בקהילה הוא חשוב ולכן היה מקום לתת ביטוי ליצירותיהם במוזיאון ליהודי רומא. לחדר התצוגה חלונות מיוחדים אשר יאפשרו לשמור על בדים ועל הפרוכות. בין המוצגים באולם תהיה שמלת החתונה המסורתית, חגורת כסף מן המחצית הראשונה של המאה העשרים, שנתרמו ודיוקן של סבתא שלה ואת אמא Forti פורטונה Journo דוריס, מיס מכבי 1949. בין תשמישי הקדושה עם את מכסה העץ המסורתי ספר, של רימונים כיסוי קטיפה אדום כסף וכן מזוזה מיוחדת מכסף.

תמונות מהמוזיאון[]

קישורים חיצוניים[]

אתר המוזיאון היהודי

מאתר המוזיאון[]

Il Museo Ebraico di Roma, ospitato nel complesso monumentale del Tempio Maggiore, è aperto dal 1960 per ospitare le raccolte della Comunità Ebraica di Roma: argenti romani del Sei e Settecento, tessuti preziosi provenienti da ogni parte d'Europa, pergamene miniate, marmi scampati alla distruzione delle Cinque Scole del ghetto.

Il 22 novembre 2005 il museo ha riaperto dopo lavori di rinnovamento: sei sale espositive completamente nuove, con un percorso didattico studiato per offrire risalto ai magnifici oggetti d'arte e ai preziosi documenti, che raccontano la storia bimillenaria degli ebrei di Roma, le relazioni fra gli ebrei e la città, le feste dell'anno e quelle della vita. Un punto di riferimento unico per scoprire le tradizioni, la religione e la storia degli ebrei romani, appartenenti a una comunità fra le più antiche al mondo.

Nel 2006 il museo è stato visitato da 67.000 persone, un terzo dei quali studenti.

Il museo ha oggi:

Una magnifica raccolta risalente soprattutto ai secoli del ghetto (1555-1870), di circa 400 argenti, 900 tessuti, 100 marmi, oltre a calchi, documenti, pergamene. 600 mq. di superficie coperta, accessibile ai portatori di handycap, climatizzata. 6 sale espositive. Vetrine e sostegni per le opere progettati secondo i più aggiornati criteri museologici. Didascalie e pannelli in italiano, inglese, ebraico. Un video di 35', Una Stella sul Tevere, gli ebrei di Roma dall'Emancipazione a oggi, in italiano e in inglese. Il Giardino con la Galleria dei Marmi Antichi. Due sinagoghe, il Tempio Maggiore e il Tempio Spagnolo, incluse nel percorso di visita.

l Tempio Maggiore[]

Nel 1870 Roma fu conquistata al papato e divenne capitale d'Italia. Gli ebrei riconquistarono finalmente i loro diritti civili, e furono liberi di abitare in qualsiasi via della città. Il ghetto versava in condizioni igieniche disperate. Bisognava abbattere le case sul Tevere per costruire gli argini, e in generale tutta la zona era un simbolo di vergogna e di degrado. La Comunità Ebraica di Roma e l'amministrazione civica decisero insieme di radere il ghetto al suolo. Alla fine dell'Ottocento la distruzione era quasi del tutto compiuta. Il perimetro del ghetto fu ripartito in quattro isolati, uno dei quali venne destinato al Tempio Maggiore. Un concorso fra architetti fu vinto da Vincenzo Costa e Osvaldo Armanni. La prima pietra fu posata nel 1901, e la sinagoga fu inaugurata nel 1904. L'imponente edificio, costruito in stile eclettico con rimandi all'architettura greca ed assira, ha una pianta a croce greca, orientata verso est. Lo sormonta una cupola di alluminio traslucido. L'interno è di grande effetto monumentale, per le decorazioni geometriche e floreali dai colori vivaci, che si ripetono sulle pareti e sulla cupola, ad opera dei pittori Annibale Brugnoli e Domenico Bruschi, e sulle vetrate di Cesare Picchiarini. Dalle Cinque Scole provengono i due seggi della bimà, e i due armadi per i rotoli della Bibbia nelle navate laterali: preziose opere di marmi colorati, risalenti ai secoli XVI-XVII. L'edificio ospita anche gli uffici della Comunità Ebraica di Roma, l'Ufficio Rabbinico, il bagno rituale, il Tempio Spagnolo, l'Archivio Storico e il Museo Ebraico di Roma.