פינוקיו

Pinocchio (1 10) Movie CLIP - I'll Call You Pinocchio (2002) HD

Roberto Benigni - La canzone di Pinocchio

Roberto Benigni - La canzone di Pinocchio

עוד קטעים מהסרט פינוקיו עם רוברטו בגיני

ראו גם קטעים מהסרט פינוקיו עם גינה לולובריג'ידה

• הספר באיטלקית ותרגום לאנגלית

• ראו גם:Opera Pinocchio

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

עטיפת הספר

פינוקיו, או בשמו המלא פינוקיו: הרפתקאותיה של בובת-עץ, הוא ספר ילדים מפורסם, המתאר את עלילותיה של בובת-עץ שובבה בשם פינוקיו. פינוקיו נחשב לאחד מספרי הילדים הקלאסיים של העולם המערבי. הספר נכתב על ידי הסופר האיטלקי קרלו קולודי (שם העט של קרלו לורנציני).

פירוש השם פינוקיו באיטלקית של מחוז טוסקנה הוא צנובר. את ההשראה לסיפור שאב לורנציני מהצגה של תיאטרון בובות מסורתי. הדמות של פינוקיו היא של ילד שובב ופרוע, שסקרנותו מסבכת אותו בצרות רבות. יחד עם זו הדמות מתוארת כטובת לב ורגישה הנאבקת תמיד ביצרה הרע.

פינוקיו הופיע בתחילה בתור סיפור בהמשכים בכתב עת לילדים בשם ג'ורנאלה פר אי באמביני בעריכתו של פרדיננדו מרטיני. הפרק הראשון של פינוקיו פורסם ב-7 ביולי 1881 והוא הופיע לסירוגין בכתב העת במשך השנתיים הבאות. סיפורו של פינוקיו נעשה מקובל ואהוב מאוד בקרב הקוראים הצעירים באיטליה ובשנת 1883 נדפס הספר תחת השם הרפתקאותיו של פינוקיו. הספר זכה להצלחה אדירה באיטליה ותורגם לשפות רבות.

בשנת [1954 הוקמה אנדרטה לכבוד פינוקיו בכפר קולודי שבאיטליה.

הדמויות

פינוקיו באיור המקורי של הספר

• פינוקיו - בובת-עץ שובבה. דמות אגואיסטית שהעיקרון המנחה אותה הוא העברת הזמן בנעימים. פינוקיו מוצג כשקרן, עצלן, תמים וחלש-אופי שהטוב והרע נאבקים בתוכו. אבל לאורך הסיפור מתגלה כי ליבו רגיש וחם והוא יודע להיות חבר נאמן.
• ג'פטו - ג'פטו הוא נגר זקן ומרושש והיוצר של פינוקיו ולכן גם משמש כאביו. בספר המקורי מתואר ג'פטו כנגר מריר ואלים ובעל מוניטין בקרב תושבי הכפר של אדם שאינו ראוי לגדל ילדים. בגרסאות המאוחרות עברה דמותו של ג'פטו שינוי חיובי עד שנהפכה לדמות נגר ישיש טוב-לב. ג'פטו באיטלקית הוא שם החיבה לג'וזפּ‏ה.
• מר דובדבן - נגר מזדקן אשר במקור מצא את בול העץ שממנו נוצר לבסוף פינוקיו. שמו המלא הוא אנטוניו, אך הוא קיבל את הכינוי "מר דובדבן" על שום אפו הגדול והאדום כדובדבן בשל.
• הצרצר המדבר - נהרג על ידי פינוקיו לאחר שניסה לתת לו עצה. הצרצר חוזר בתור רוח רפאים וממשיך לייעץ לפינוקיו. באחד הפרקים מוצג כאחד הרופאים אשר טיפלו בפינוקיו בזמן שזה שכב חסר-הכרה במיטתה של הפיה הכחולה.
• השועל - שועל פיסח וערמומי אשר מנצל את תמימותו של פינוקיו ומרמה אותו, מנסה לשדוד אותו ולבסוף מנסה לתלות אותו.
• החתול - חתול עיוור אשר הוא חברו ושותפו של השועל.
• הפיה הכחולה - פיית היער בעלת השיער הכחול אשר מצילה את פינוקיו ומאמצת אותו לביתה.
• מאנג'ופוקו - המנהל העשיר של תיאטרון הבובות הגדול. פירוש שמו הוא "אוכל אש".
• העגלון - עגלון אשר נוהג להסיע ילדים רעים אל ארץ המשחקים כדי שיהפכו לחמורים והוא יוכל למכרם וכך להרוויח את כספו.
• הלוויתן הענקי - ליוויתן מפלצתי אשר בלע את פינוקיו וג'פטו, המוצאים דרך להיחלץ בזכות חוכמתו הרבה של פינוקיו.
• העורב והלילית - שניים מן הרופאים אשר טיפלו בפינוקיו.
• לוצ'יניולו - ילד סורר. חברו הטוב ביותר של פינוקיו. נסע יחד עם פינוקיו אל ארץ המשחקים, ושם בילה בנעימים עד שהפך לחמור ונמכר לאיכר. פירוש שמו הוא "פתיל-נר".
• ג'אנגו - האיכר אשר קונה את לוצ'יניולו החמור.
• הטונה - דג טונה גדול כסייח אשר נבלע על ידי הכריש הענק.
• המתופף - מתופף הרוצה לקנות את פינוקיו החמור ולעשות מעורו תוף.
• הגורילה - השופט של ארץ הפתאים.
• אלידורו - כלב המסטיף של המשטרה.
• הדייג הירוק - דייג מבעית הלוכד את פינוקיו ומנסה לטגנו במחבת.
• מנהל הקרקס - אילף את פינוקיו להופעות.
• ארלקינו, פולצ'ינלה ומרת רוזאורה - דמויות מתיאטרון הקומדיה דל'ארטה.

תקציר העלילה

החלק הראשון (פרקים 1-15)

קובץ:Gepeto.png

בזמן שג'פטו מגלף את פינוקיו, אפו מתחיל לגדול (איור של אאוג'ניו מצאנטי משנת 1881)

קובץ:Chiostri.jpg

פינוקיו יחד עם החתול והשועל בפונדק הלובסטר האדום (איור של קרלו קיאוסטרי משנת 1901)

העלילה מתחילה במחוז טוסקנה שבאיטליה. נגר בשם אנטוניו מוצא בול-עץ של עץ האורן אותו הוא מתכנן לגלף כרגל לשולחן. כאשר הוא מתחיל במלאכה, בול העץ צועק לו "בבקשה, תהיה זהיר!". אנטוניו המפוחד מבול-העץ המדבר, איננו יודע מה יעשה עד אשר שכנו, ג'פטו (אשר ידוע כזקן מריר ושונא-ילדים) מגיע לביקור ומחפש בול-עץ לצורך בובת תיאטרון אותה הוא בונה. אנטוניו אשר רואה בזאת הזמנות מושלמת, נותן לג'פטו את בול-העץ.

ג'פטו, אשר עני מאוד, מחליט לנסות להרויח את לחמו דרך תיאטרון בובות אותו הוא יפעיל. לכן הוא מגלף בובה מבול-העץ אותה הוא מכנה "פינוקיו". מיד לאחר שג'פטו מסיים לגלף את אפו של פינוקיו, אפו מתחיל לגדול בשל חוצפתו הטבעית. לאחר שג'פטו מסיים לבנות את פינוקיו ומלמד אותו ללכת, פינוקיו בורח מיד הישר לעיירה הסמוכה. הוא נתפס על ידי שוטר, אך לאחר שזה שומע כי ג'פטו הוא אביו של פינוקיו השוטר מניח כי פינוקיו סבל מנחת זרועו של ג'פטו וקיבל מכות ולכן עוצר את ג'פטו.

פינוקיו חוזר לביתו של ג'פטו להכין לעצמו אוכל. כאשר הוא מגיע לבית, צרצר מדבר (אשר מכונה הצרצר המדבר) אומר לו כי ילדים אשר אינם מצייתים להוריהם, יהפכו לחמורים כאשר יגדלו. כנקמה, פינוקיו זורק פטיש עץ על הצרצר וגורם למותו.

פינוקיו אינו מוצא אוכל בבית, ובוכה עד אשר נרדם עם הרגלים על הגחלים. בבוקר למחרת הוא מתעורר ומגלה כי רגליו נשרפו כליל במהלך הלילה. בינתיים, חוזר ג'פטו לביתו לאחר ששוחרר מהכלא ואיתו שלושה אגסים אותם הוא מתכנן לאכול. ג'פטו מכין לפינוקיו זוג רגליים חדשות. משום שפינוקיו אומר כי הוא רעב, ג'פטו נותן לו את האגסים ומלמד את פינוקיו שעליו לא לבזבז שום דבר. בהכרת תודה, פינוקיו מבטיח ללכת לבית הספר. משום שלג'פטו אין כסף לקנות לפינוקיו ספר-לימוד, הוא מוכר את המעיל היחיד שלו וקונה בכסף ספר-לימוד.

פינוקיו יוצא לכיוון בית הספר, אך בדרכו הוא שומע צלילי מוזיקה ורואה קהל רב. מתוך סקרנות, הוא עוקב אחר הקהל עד שהוא מוצא את עצמו בתוך המון של אנשים, אשר התקהל כדי לראות מופע תיאטרון בובות גדול. פינוקיו אינו מסוגל לרסן את סקרנותו והוא מוכר את ספר-הלימוד תמורת כרטיס להצגה.

במשך ההצגה, הבובות אשר מופיעות על הבמה רואות את פינוקיו, מפסיקות לשחק וקוראות "זהו אחינו פינוקיו!" ומתחילות לחגוג. הקהל מתמרמר ומנהל התיאטרון יוצא לראות על מה המהומה. הוא מחליט להשתמש בפינוקיו לחימום ארוחת הערב שלו. לאחר שפינוקיו מתחנן שיחוס על חייו, מנהל התיאטרון מסכים ופוקד לשרוף את הבובה ארלקינו, אך פינוקיו מציל אותו. לאחר שמנהל התיאטרון שומע כי אביו של פינוקיו, ג'פטו, הוא עני מרוד, הוא משחרר את פינוקיו ונותן לו חמישה מטבעות זהב אותן הוא מבקש שייתן לג'פטו.

בעודו צועד בדרך לביתו כדי לתת את המטבעות לאביו, הוא פוגש בשועל (אשר מעמיד פני פיסח) ובחתול (אשר מעמיד פני עיוור) בצידי הדרך. הם אומרים לו כי אם הוא ישתול את המטבעות שלו בשדה-הפלא, מחוץ לעיר, הם יצמחו לכדי עץ גדול אשר יצמיח לפחות אלף מטבעות זהב חדשים. פינוקיו אשר מאמין להם, יוצא למסע לעבר שדה-הפלא יחד עם החתול והשועל. בדרך הם עוצרים בפונדק הלובסטר האדום, שם השועל והחתול אוכלים ארוחה דשנה על חשבונו של פינוקיו. בחצות הלילה, מעיר בעל הפונדק את פינוקיו, ומיידע אותו כי השועל והחתול נאלצו לעזוב באופן דחוף, אך הם יפגשו את פינוקיו בשדה-הפלא.

בעוד פינוקיו מתכונן לצאת לעבר שדה הפלא, מופיעה לפניו רוחו של הצרצר המדבר אשר מפציר בו שיחזור לביתו ויתן לאביו את מטבעות הזהב.

פינוקיו מתעלם ממנו שוב, ויוצא לעבר שדה-הפלא. כאשר הוא עובר דרך יער, השועל והחתול, מחופשים לשודדים ושקים על ראשיהם, מגיחים לעברו ומנסים לשדוד אותו. פינוקיו מסתיר את המטבעות בפיו ומטפס על עץ. החתול והשועל מבעירים את העץ. פינוקיו קופץ למטה והם מנסים לפתוח את פיו בכוח, אבל הוא נושך את טלפו של החתול ובורח עמוק לתוך היער.

כאשר פינוקיו רץ לתוך היער, הוא רואה בית לבן לפניו. הוא דופק על דלת הבית, ואז הדלת נפתחת והוא פוגש בפיה בעלת שיער כחול. אף על פי כן, בעודו משוחח עימה, תופסים אותו החתול והשועל ותולים אותו על עץ. לבסוף השועל והחתול מתייאשים ומשאירים אותו תלוי על העץ.

החלק השני (פרקים 16-36)

הפיה בעלת השיער הכחול שולחת בז ופודל להציל את פינוקיו, והיא קוראת לשלושה רופאים ומבקשת שיאמרו לה אם פינוקיו מת או לא. שני הרופאים הראשונים (ינשוף ועורב) אינם בטוחים, אבל השלישי, הצרצר המדבר, יודע כי פינוקיו חי ובריא ואומר ומספר כי פינוקיו הוא ילד שובב הגורם לאביו צער.

הפיה בעלת השיער הכחול שואלת את פינוקיו היכן מטבעות הזהב. פינוקיו משקר, ואומר כי איבד אותם. בעודו אומר את דברי השקר, אפו מתחיל להתארך עד אשר הוא כל כך ארוך שהוא איננו מסוגל לנוע בתוך החדר. הפיה מסבירה לפינוקיו כי שקריו הם אשר גורמים לאפו לגדול כך. היא מביאה קבוצת נקרים אשר מקצרת את אפו.

פינוקיו והפיה בעלת השיער הכחול מחליטים להפוך לחברים והפיה מזמינה את ג'פטו שיעבור לגור איתם ביער. פינוקיו יוצא לפגוש את אביו, אבל בדרך הוא פוגש שוב בשועל ובחתול (אף על פי שאינו יודע כי הם היו השודדים אשר ניסו לגנוב את כספו). הם מזכירים לפינוקיו את שדה-הפלא, והוא מסכים בשנית לצאת איתם לשם ולשתול את מטבעות הזהב שלו. אחרי מסע רגלי שנמשך חצי יום, הם מגיעים לעיירה השוכנת ליד שדה-הפלא. כל אחד בעיירה עשה דבר מה מאוד טיפשי וכתוצאה מכך נענש בצורה כלשהי. כאשר הם מגיעים לשדה-הפלא, פינוקיו טומן את מטבעות הזהב שלו ובינתיים הוא עוזב את המקום בעודו מחכה עשרים דקות (הזמן אשר אמור לקחת לזהב שלו לצמוח). לאחר עשרים דקות הוא חוזר ומגלה כי לא צמח במקום שום עץ וכי מטבעות הזהב נלקחו ואינם עוד באדמה. פינוקיו מבין כי נפל קורבן לחתול ולשועל והוא הולך לעיירה ומגיש תלונה לשופט על השועל והחתול. השופט (כפי שנהוג בעיירה) שולח את פינוקיו לבית הסוהר על טיפשותו. בעודו שוהה בבית סוהר, אף על פי כן, מושל העיירה מחליט לחגוג והוא משחרר את כל האסירים מבית הסוהר.

בעוד פינוקיו יוצא שוב לכיוון היער, הוא פוגש בנחש עצום אשר חוסם את דרכו בעזרת זנבו. הוא מבקש מהנחש שיזוז, אבל הנחש לא זז. הוא מסיק כי הנחש מת, ולכן הוא מנסה לעבור מעליו, אבל הנחש מתעורר בפתאומיות ומפיל את פינוקיו. הנחש אשר רואה עד כמה פינוקיו מפוחד, פורץ בצחוק עז אשר גורם לו לפיצוץ בעורק והוא מת.

בהמשך חש פינוקיו רעב גדול ומתגנב לחווה חקלאית כדי להשביע את רעבונו בכמה ענבים, אך נתפס במלכודת. כאשר החקלאי מגיע ומגלה את פינוקיו, הוא קושר אותו במלונה כדי שישמור על לול התרנגולות שלו.

באותו לילה, קבוצה של נמיות מגיעה ומספרת לפינוקיו כי בעבר היה להם הסכם עם כלב השימרה הקודם אשר איפשר להם לפשוט על הלול בתמורה לכך שהוא יקבל תרנגולת אחת. פינוקיו מסכים בתמורה לשתי תרנגולות. לאחר שהנמיות מקבלות את ההצעה של פינוקיו הם נכנסים לתוך הלול. פינוקיו נועל במהרה את דלת הלול ונובח בקול רם. החקלאי אשר מגיע בעקבות הנביחות תופס את הנמיות ומשחרר את פינוקיו בתמורה.

פינוקיו מגיע למקום בו עמד בית הפיה ומגלה שם קבר שעליו כתוב:

פה קבורה הפיה בעלת השיער הכחול שמתה מצער על היעלמו של אחיה הקטן פינוקיו

פינוקיו מתחיל לבכות עד אשר יונה ידידותית מופיעה ומציעה לפינוקיו לקחת אותו על גבה לשפת הים, שם בונה ג'פטו סירה אשר בעזרתה הוא מתכנן לצאת ולחפש את פינוקיו בלב ים. השניים עפים אל חוף הים ופינוקיו מבחין בג'יפטו אשר הנישא בסירה בלב הים. פינוקיו קופץ למים ומנסה לשחות אל ג'פטו, אבל הגלים חזקים מדי ולכן פינוקיו מתחיל לשקוע אל תוך הים בעוד שג'פטו נבלע על ידי לוויתן מפלצתי.

דולפין אדיב לוקח את פינוקיו על גבו אל האי הקרוב שבו כולם עובדים ואף אחד לא מסכים לתת לפינוקיו אוכל כל עוד הוא לא יסייע להם. לבסוף הוא מציע לשאת את המשא של אישה זקנה תמורת מזון ומים.

כאשר השניים מגיעים לביתה של האישה מגלה פינוקיו כי האישה הזקנה היא למעשה הפיה הכחולה. הפיה אומרת לו שהיא תשמש כעת כאימו של פינוקיו ושהוא חייב ללכת לבית-הספר. היא רומזת לו שבמידה והוא ילך לבית-הספר הוא יהפוך גם כן לילד אמיתי.

פינוקיו מצטיין בבית הספר. בעקבות כך, הפיה מבטיחה לפינוקיו שתהפוך אותו לילד אמיתי למחרת ומבקשת ממנו להזמין את כל חבריו למסיבה. פינוקיו יוצא לדרך במטרה להזמין את חבריו למסיבה אבל בדרכו הוא פוגש בילד רזה וגבוה המכונה לוצ'יניולו ("פתיל-נר") אשר מתכוון ללכת למקום שנקרא ארץ המשחקים, בו כולם משחקים כל היום ואף אחד איננו עובד או לומד. בבוקר שלמחרת מגלה פינוקיו כי במהלך הלילה הוא וחברו הפכו לחמורים. פינוקיו נמכר בהמשך לקרקס שם מאלפים אותו לבצע כל מיני תעלולים. באחד הלילות נופל פינוקיו ושובר את רגלו. הבעלים של הקרקס מוכר אותו לאדם אשר מעוניין להרגו ולפשוט את עורו על מנת להכין ממנו תוף. האדם זורק את פינוקיו לים על מנת להמיתו – אך הוא עולה מן המים בדמותו המקורית כבובת עץ. פינוקיו מסביר כי בעודו במים הדגים אכלו את עורו ומשום כך הוא חזר לדמות בובת העץ.

פינוקיו צולל שוב אל תוך המים ושוחה אל לב הים עד אשר הוא נבלע על ידי לוויתן מפלצתי. בבטן הלוויתן פוגש פינוקיו בג'פטו אשר נבלע גם כן על ידי הלוויתן. בהמשך מגלה פינוקיו תושיה ואומץ לב כאשר הוא מצליח להוציא את אביו מבטן הלוויתן בביטחה ולשחות עימו חזרה לחוף.

לבסוף, כמחווה על מעשיו הטובים של פינוקיו מחליטה הפיה הכחולה להפוך את פינוקיו לילד בשר ודם.

יעל (פרוינד) אברהם כתבה במוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות של מקור ראשון על אביו של ילד העץ - 'פינוקיו' נולד כתוצאה מהיזכרות בקסמן של בובות התיאטרון ויועד מתחילה לעיתון ילדים באיטליה המתעוררת לחיים חדשים. קולודי כתב אותו בשלב מאוחר של חייו המפוזרים

תחילה היא מצטט קטע מהספר:
פרק 4. סיפורו של פינוקיו והצרצר המדבר, שבו נראה כיצד אוטמים הילדים הרעים את אוזניהם לדברי תוכחה הבאים מפי מי שיודעים יותר מהם.

…'לא אלך מכאן', ענה הצרצר, 'אלא אם כן אומר לך קודם אמת גדולה אחת'.

- אמור אותה והזדרז.

- אוי לאותם ילדים הקמים על הוריהם ונוטשים בהפכפכנותם את בית אביהם! לעולם לא יהיה להם טוב בעולם הזה; ובמוקדם או במאוחר מן הסתם יתחרטו מרות.

- זמר כרצונך, צרצר שלי; זמר ככל העולה על לבך: אבל אני יודע שמיד עם עלות השחר אני רוצה להסתלק מכאן, כי אם אשאר כאן – יקרה לי מה שקרה לכל הילדים; כלומר ישלחו אותי לבית ספר… ללמוד איני רוצה כלל וכלל. אני משתעשע הרבה יותר כשאני רודף אחרי הפרפרים ומטפס על העצים ומוציא גוזלים מקנם.

- טפשון מסכן! האם אינך יודע שאם כך תעשה, הרי כשתגדל –תיהפך לחמור יפה תואר והכל יצחקו לך?

'שתוק צרצר רשע, ואל תקלל אותי!', צעק פינוקיו. אך הצרצר שהיה סבלני והוגה דעות לא נעלב מחוצפה זו והמשיך בדבריו באותה נימה של דיבור: 'ואם אין זה לרוחך ללכת לבית הספר, מדוע אינך לומד לפחות איזה מקצוע? מקצוע שדי בו כדי להרוויח ביושר פת לחם לפרנסתך?'.

'רוצה שאומר לך את האמת?', התריס פינוקיו, שסבלנותו החלה פוקעת, 'מבין כל המקצועות שבעולם – אחד בלבד מוצא חן בעיני'.

- ומהו המקצוע הזה?

- לאכול, לשתות, לישון ולהשתעשע, ומבוקר עד ערב לחיות חיי נדודים.

'לידיעתך', אמר הצרצר המדבר בשלוות רוחו הרגילה, 'כל אלה שזה מקצועם – סופם כמעט תמיד בבית החולים או בבית הסוהר'…

(מתוך: הרפתקאותיו של פינוקיו, קרלו קולודי, תרגמה: מרים שוסטרמן-פדובאנו, זמורה ביתן, 1990)

על תולדות הספר היא כתבה - "בתיבת הדואר של מארטיני, עורך הג'ורנאלה לילדים, נחת ביולי של שנת 1881 צרור עבה של ניירות כתובים ברישול, המגוללים את הרפתקאותיה של בובת עץ קלת דעת. 'שלם לי היטב', נכתב בפתק שהוצמד על ידי מי שייחסו לו התמכרות למשחקי קלפים וחיבה לבזבזנות, 'כדי שאקבל מרץ לכתוב את הפרקים הבאים'.

'הרפתקאותיו של פינוקיו' נכתב בסגנון הקומדיה דל ארטה שהייתה נפוצה מתקופת הרנסאנס ונשענה על דמויות סטריאוטיפיות קבועות שמופיעות בין דפי הסיפור. עלילות פינוקיו שפורסמו כסיפור בהמשכים בשנת 1881-2 ונחתמו בשם העט 'קולודי' – כפר מולדתו של אמו שאליו נשלח לזמן מה בילדותו – שבו את לב הקהל, וכשבשל אי תשלום פרש פינוקיו, באדיבות יוצרו, לאנחות לשלושה חודשים, הגיב קהל הקוראים במכתבים נזעמים.

בשנת 1883 כבר יצא 'פינוקיו' כספר מאויר על ידי אאוג'ניו מצנטי, שאייר את הטקסט בשיתוף פעולה עם קולודי (וממצנטי שאבו את ההשראה כל המאיירים הבאים אחריו), גם אם האיורים הצבעוניים הראשונים של אטיליו מוסינו, המאייר של מהדורת 1911, הם הפופולריים ביותר.

'פינוקיו' התקבל בהתלהבות חסרת תקדים, ובשנת 1890, שנת מותו של קולודי, הספר נמכר כבר במהדורתו החמישית. בובת העץ הכעורה שניבטה אל הקורא באיורים המקוריים הפכה לדמות הספרותית האיטלקית המוכרת בכל הזמנים. יש הטוענים ש'פינוקיו' הוא הספר הנפוץ בעולם אחרי התנ"ך, אם כי יש כמה טוענים ספרותיים אחרים לכתר.

עיבודים נוספים

• פאולו לורנציני, אחיו של קרלו קולודי, כתב בשנת 1892 עיבוד בשם ליבו של פינוקיו.
• הסופרת מרי-אליס מוריי תרגמה לראשונה את הספר לאנגלית בשנת 1896. הספר נמכר באנגליה ובארצות-הברית, ובכך החלה התפוצה הבינלאומית של הספר.
• הסופר האיטלקי אאוג'ניו כרוביני כתב בשנת 1907 עיבוד בשם פינוקיו באפריקה.
• הסופר הספרדי סלבדור ברטולוצי הוציא בשנים 1917-1935 סדרת ספרים ושמה פינוצ'ו. פינוצ'ו הוא מעין דון קישוט בזעיר-אנפין: בובת-עץ השוגה בדמיונות, השואפת להיטיב עם הבריות ולסייע לנזקקים. בן-זוגו-ויריבו של פינוצ'ו הוא צ'אפטה האנוכי, מעין סאנצ'ו פנסה זדוני ורודף-תענוגות. ארבעים ספרי-הסדרה נדפסו בעשרות מהדורות ונקראים עד היום בארצות הדוברות ספרדית. השם PINOCHO נהפך לשמו הספרדי הרשמי של פינוקיו.
• הסופר הרוסי אלכסיי ניקולאיביץ' טולסטוי כתב בשנת 1936 עיבוד חופשי בשם מפתח-הזהב או קורותיו המופלאות של בוראטינו. הספר עובד לקולנוע בשנת 1975. המילה BURATINO באיטלקית פירושה "בובת-עץ". הספר תורגם לעברית בידי פסח גינזבורג בשנת 1944.
• בשנת 1940 הספר עובד לראשונה לסרט קולנוע על ידי חברת וולט דיסני כסרט מצויר באורך מלא אשר זכה להצלחה רבה.
• בשנת 1976 הופקה לטלוויזיה סדרת אנימה יפנית בת 52 פרקים המבוססת על הספר. הסדרה אשר שודרה בארץ בטלוויזיה החינוכית בשנות השמונים ובשידורים חוזרים רבים לאורך השנים זכתה לפופולריות רבה במשך כל השנים בקרב ילדי ישראל.
• אביגדור המאירי כתב בשנת 1952 עיבוד עברי בשם פינוקיו בישראל.
• הספר עצמו הומחז והוצג בצורה של מחזות, הצגות ילדים ומופעי תיאטרון בובות מאות פעמים רבות. כמו כן הופקו מספר סדרות טלוויזיה מונפשות שמתבוססות על עלילתו, שאחת מהם שודרה בטלוויזיה הישראלית.
• יש הטוענים שהסרטים המספריים של אדוארד ואינטליגנציה מלאכותית (סרט)|אינטליגנציה מלאכותית (A.I.) מתבססים בעלילתם על סיפורו של פינוקיו.
• בשנת 2002 יצר הבמאי רוברטו בניניעיבוד קולנועי לסרט שזכה להצלחה רבה באיטליה, בו הוא מגלם את דמותו של פינוקיו.

מתרגמים לעברית

• ישראל-אליהו הנדלזלץ (תרגום חלקי בתוך צפרירים, לודז' 1920)
• ישראל דושמן (1931)
• פסח גינזבורג (בעקבות עיבוד וולט דיסני, 1942)
• נקדימון רוגל (1955)
• ימימה אבידר טשרנוביץ (1958)
• ידידיה ספרא (1959)
• אנדה עמיר-פינקרפלד (1960)
• לוין קיפניס (1965)
• הדסה אשדות (1966)
• לאה נאור (בעקבות עיבוד וולט דיסני, 1970)
• אוריאל אופק (1972)
• עטרה אופק (1981)
• מרים שוסטרמן-פדובאנו (1984)
• עדנה פלג (1986)
• בינה אופק (1992)
• ענת שפיצן (2004)

לקריאה נוספת

• אוריאל אופק, מרובינסון עד לובנגולו, או איך נכתבו ספרי ילדים, הוצאת מסדה, תשכ"ד.

קישורים חיצוניים

• ויקי ציטוטים
• תרגום לעברית - בינתיים חלקית
• מדיה ויקישיתוף
• אריאנה מלמד, פינוקיו שמי, ynet,‏ 21.05.04
• רבקה איילון, פינוקיו, חכה לי, ynet,‏ 24.10.10