Family Wiki
Register
Advertisement

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.51 יום רביעי ו' אדר תשע"ה - 25 בפברואר 2015

The_green_desert_by_Amir_Aloni

The green desert by Amir Aloni

סרטון השבוע - מדבר יהודה בירוק


שני מיני שיטה שימשו לבניית המשכן וכליו[]

דר' מרדכי כיסלו דן בדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן בנושא עצי השיטים לבניית המשכן. המסקנה שלו כי מדובר בעצי שיטה ייחודיים ולא אלה המוכרים לנו מבקעת הירדן או הנגב.

הציוויים לבניית המשכן וכליו מעצי שיטים מובאים בפרשת השבוע שעבר, פרשת תרומה, למשל: "וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ". "וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד". הנחת היסוד היא שבני ישראל בנו את המשכן מעצי הסרק הטובים ביותר שעמדו לרשותם, כדברי המדרש: אמר רבי שמואל בר נחמן: עשרים וארבעה מיני ארזים היו, ומכולם לא נבחרו אלא שבעה, שנאמר: 'אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו' (יש' מא:יט)...ומכולם לא נבחר אלא השיטה, שנאמר: 'עֲצֵי שִׁטִּים'. בהמשך דברינו ניווכח שהמשכן וכליו נעשו משני מיני שיטה מיוחדים ולא משיטי הערבה והנגב. זיהוי עצי המשכן העסיק דורות של מפרשים וחוקרים, אבל נראה שטרם הגיעה סוגיה זו לפתרונה המלא בגלל ההנחה שבנו את המשכן וכליו ממין בוטני אחד, כי 'עֲצֵי שִׁטִּים' כתובים ללא שמות לוואי. אולם אפשר להבין 'שיטה' במשמע רחב יותר – סוג הכולל כמה מינים. במצרית עתיקה שׁנדט משמעו עץ קוצני הכולל את מיני השיטה הגדלים במצרים. ומכאן שזהו משמעה המקורי של המילה שִׁטָּה בעברית מקראית, שאיבדה את הנו"ן ובמקומה בא דגש בטי"ת. מאלה יש שני מינים ראויים:

  1. שיטה מלבינה Faidherbia albida [= Acacia albida])), השיטה היחידה שמגזעה הענק אפשר להכין קרש שלם למשכן.
    Acacia (Faidherbia) albida in Tel Aviv

    צילם: דר' אבישי טייכר

    עץ יחיד של שיטה מלבינה במרכז סוזן דלל בתל אביב
  2. שיטת היאור (Acacia nilotica), שאינה גדלה בר בארץ, ובערבית מצרית שמה 'סַנְט'. כך 'עֲצֵי שִׁטִּים' הם שני מינים המתאימים כל אחד לתפקידו: האחד גבה-קומה עם גזע עבה ומהשני מייצרים לוחות חזקים ומאריכי ימים.
AcaciaNilotica 150x200k-n 16-12-07 01

על "שיטת היאור" - עץ "שיטת היאור" גדל במצריים, כפי שמעיד עליו שמו. הוא נחשב לעץ קדוש וגזעו שימש להקמת אוהל מועד, שהקימו בני ישראל במסעם במדבר. ככל הידוע, גדל באזור הלא מדברי בארץ ישראל עץ אחד בלבד של "שיטת היאור" בעיר רחובות, בסמוך למסילת הרכבת של רחובות. על פי ההשערה העץ התפתח מזרעים שנשא עימו אחד הנוסעים בקו הרכבת מארץ מצרים לארץ סוריה.

עם הרחבת מסילת הרכבת נוצר צורך להעתיק את העץ והוא הועבר לגבעת הקיבוצים הסמוכה לעיר רחובות. התברר, כי ההעתקה לא הטיבה איתו, מצבו התדרדר והוא הגיע לסכנת מוות. בעקבות זאת הוזעק מרפא הצמחים עודד יפה, מ-"מעבדת שלפ" בקיבוץ גבעת ברנר, שהתחיל בטיפולי הצלה בעץ.

העץ עבר טיפול מקיף שכלל הדברת מזיקים שהתבססו בעץ, טיפול בפטריות, חיזוק מערכת השורשים ועידוד צימוח.

עודד יפה הפך את העץ לפרויקט אישי, הוא ערך עד היום למעלה מ-15 טיפולים ועדיין ממשיך לבקר את העץ ולטפל בו.

"העץ חלש וזקן ועבר טראומה לא פשוטה במעבר. אנחנו נמצאים בתחרות מי ינצח; המזיקים והמחלות או העץ. המשימה לא הושלמה והטיפול צריך להימשך" - אומר יפה. כאן נעים

ויש גם מדרש תנחומא
לפי המדרש קרשי המשכן הובאו ממצרים: מהיכן היו הקרשים? יעקב אבינו נטע אותם בשעה שירד למצרים. אמר לבניו: בניי, עתידים אתם להיגאל מכאן והקב"ה עתיד לומר לכם משאתם נגאלים עשו לי משכן. אלא עמדו ונטעו ארזים, בשעה שיאמר לכם לעשות משכן, והארזים מצויין בידכם. מיד עשו כשאמר להם אביהם, עמדו ונטעו ארזים. כלומר בצאתם ממצרים היו להם קרשים מוכנים. אם כן, בזמן קריאת פרשת בשלח או ההגדה של פסח נתאר לעצמנו את בני ישראל חוצים את ים סוף, ועל שכמם קרשי שיטה מלבינה שאורכם חמישה מטרים.

מיהו העמלק - לשבת הבאה בה נקרא את "פרשת זכור[]

עמלק הוא עם הנזכר במקרא. הוא נזכר בספר בראשית בהקשר למלחמת ארבעת המלכים את החמישה, כאשר שבו מקדש (בדרום הארץ) :"... וַיַּכּוּ, אֶת-כָּל-שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם, אֶת-הָאֱמֹרִי, הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר" [1]. עם העמלק חי במדבריות בדרום ארץ ישראל ומכאן גם כינוי האזור בתור "שדה העמלקי". העמלק נמנה על צאצאיו של עשו:"וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן-עֵשָׂו, וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז, אֶת עֲמָלֵק; אֵלֶּה, בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו." [2]. הוא נמנה גם על האלופים:"אַלּוּף עֲמָלֵק" [3]. רש"י עומד על הסתירה:"ועדין לא נולד עמלק - ונקרא על שם העתיד" [4]

ראו גם:"לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק" - מלחמת שאול בעמלק

: שדה העמלקי

המפגש בין העמלק לבין בני-ישראל, אשר הטביע את חותמו היה במדבר סיני, כאשר זינב את הנחשלים והעייפים שהלכו בסוף המחנה ובלשון הפסוק:"...וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ..." [5]. . למרות שעמלק נוצח, הצליח לפגוע פגיעה קשה בבני ישראל. ואז הקב"ה ציווה למשה רבינו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. טו וַיִּבֶן מֹשֶׁה, מִזְבֵּחַ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, ה' נִסִּי. טז וַיֹּאמֶר, כִּי-יָד עַל-כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַה', בַּעֲמָלֵק מִדֹּר, דֹּר [6].

גם בלעם הרשע הזכיר אותו בנבואת הסיכום שלו, כאשר הוא דן בגורל העמים:"וַיַּרְא, אֶת-עֲמָלֵק, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד." [7].. משה רבינו בערבות מואב, לפני הכניסה לארץ ישראל הוא מצווה את עמו : למחות את חת השמים. "תִּמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" [8].. על פי הרמב"ם מלחמה זו בעמלק הנה בגדר של "מלחמת מצווה".

לקרית הערך המלואו הקש כאן

  1. י"ד,ז'
  2. ל"ו,י"ב
  3. שם,ט"ז
  4. ספר בראשית,ז' ד"ה "שדה העמלקי" רש"י מצא בפסוק עוד איכור על העתיק בד"ה "עין המשפט היא קדש" - על שם העתיד שעתידים משה ואהרן לעמוד לדין בפרשת מי-מריבה
  5. ספר דברים, כ"ה, י"ז
  6. (שמות, פרק יז י"ג-ט"ז)
  7. ספר במדבר, כ"ד,כ'
  8. דברים כ"ה י"ז

מגילת אסתר עתיקה מקרקוב הוצגה בבית הכנסת ביד ושם[]

מגילת אסתר ביד-ושם
02s

בחג פורים תשס"ח, 21.3.08, התקיים ביד ושם אירוע יוצא דופן של ארגון יוצאי קרקוב. הביקור התחיל בתפילת שחרית בבית הכנסת ומיד אחר כך הוקראה מגילת אסתר על ידי פרופ' יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. בפני הבאים לבית הכנסת הוצגה מגילת אסתר ייחודית אשר הובאה לפני כשנתיים מקרקוב על יד חבר הארגון, ברל שור. המגילה נמצאה בזמן המלחמה בתוך ערימת פסולת בחצר בית ספר יהודי ברובע קז'ימייז' (הרובע היהודי של קרקוב) על ידי פרופ' קז'ימייז‘ קובלסקי (Kazimierz Kowalski) והוא מסר אותה למשמרת ביד ושם. המגילה כתובה בכתב מהודר וגילה המשוער מוערך ב-300 עד 450 שנה.

פרופ' קובלסקי שהיה פרופ' לזואולוגיה באוניברסיטה היגלונית, ובעת שמצא את המגילה היה עדיין תלמיד תיכון, לא ידע מה פשר ה"דבר" שמצא. קובלסקי לקח את המגילה לביתו ושמר עליה בספרייתו במשך כל השנים. לפני מספר שנים ביקר ברל שור אצל הפרופסור, הסביר לו את פשר "המציאה", וכך סוכם כי המגילה תועבר למשמורת ביד ושם. הקשרים בין משפחת שור וקובלסקי החלו עוד לפני המלחמה. אביו של מוצא המגילה, פרופ' טדאוש קובלסקי, הכיר את מאיר שור, אביו של ברל שור, והציל ספרייה רבנית חשובה של אלפי ספרים שהיתה בבבית משפחת שור במשך דורות. ספריה זו הועברה ב-1943 על ידי מאיר שור, אשר נספה יחד עם רעייתו במחנה פלשוב, למשמרת אצל פרופ' טדאוש קובלסקי. הספרים נשמרו במרתפי הספריה הלאומית של האוניברסיטה היגלונית עד אחרי המלחמה, ואז הוחזרו למשפחת שור. זמן קצר לאחר כניסת הגרמנים לקרקוב, נעצר ונכלא פרופ' קובלסקי במחנה זקסנהאוזן (Sachsenhausen), יחד עם פרופסורים אחרים מהאוניברסיטה היגלונית, מרביתם מתו במחנה, ורק מקצתם הצליחו לשרוד.

לאחר קריאת המגילה סיירו חברי הארגון במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם.

חידוש התפילות בבית הכנסת הישן בראש פינה[]

המושבה ראש פינה הייתה למועצה מקומית, בה רשת גדולה של צימרים, בתי עסקים ואפילו קניון. במרכז היישוב בית כנסת חדש, אשר משרת את התושבים בימות חול ובשבתות.

להפתעתי מצאתי כי גם לבית הכנסת העתיק הייתה עדנה (גילוי נאות, התפללתי בו, בטיול בית ספר, בשנת 1946 !). למרות השיפוץ שנעשה בו בעבר הוא נשאר שומם - רק היה אטרקציה למבקרים. השבוע גילית כי בית הכנסת אומץ על-ידי חב"ד. מתקיימות בו תפילות בשבתות ואפילו ברית התקיימה בו ביום ביקורי - תמונות במצגת משמאל.

בית הכנסת הישן הוקם בשנת 1887, לאחר שהברון רוטשילד נחלץ לעזרת המושבה בשנת 1883. ראש פינה הייתה למושבה הראשונה אותה לקח תחת חסותו. בתמורה להעברת בעלות על כל האדמות ומבני המושבה לידי הברון, דאג הוא להמשך קיומה ובנייתה ותשלום החובות שצברו.


המשכיות ותמורות בחיי יהודי צפון אפריקה וביצירתם[]

הכנס התקיים כבר - הפירסום הגיע היום, 25 בפברואר 2015 ב-הדיוור השבועי של יד בן-צבי - כנראה יפורסם תוכן הכנס או שהוא נדחה

מגמות חדשות במחקר ההיסטורי והתרבותי

מכון בן-צבי, אוניברסיטת חיפה והמרכז העולמי למורשת יהדות צפון אפריקה
ימים ראשון–שלישי, ג'-ה' באדר תשע"ה / 24-22 בפברואר 2015

המשכיות ותמורות בחיי יהודי צפון אפריקה וביצירתם
Zpa151
Zpa152
Advertisement