כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

ראו גם:תחנות רכבת ומסילות בשנים 1916-1918 - האוסף האוסטרלי

כנס הרכבות בדרום ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ביוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת וחסות העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה,רכבת ישראל, התקיים ביום חמישי כ"ט בשבט תשע"ד, 30 בינואר 2014 בקיבוץ יד-מרדכי.

ההגעה לכנס, והחזרה , דרך תחנת הרכבת החדשה בשדרות. ממנה הייתה הסעה הלוך וחזור. להלן ההזמנה המפורטת:

ההשתתפות ביום העיון טעונה הרשמה מראש במועצה לשימור אתרי מורשת, מחוז הדרום, מיכל כהן michal(@)shimur.org.il

תמונות מתחנות הרכבת מימי המנדט

שרותי הרכבת במנדט הבריטי

מסילת קנטרה-לוד-חיפה

מאת: אדר' עדי הר-נוי

הרכבת מייצגת את התפתחות מערכת הרכבות בתקופת המנדט. אורכה היה יותר מ-400 מטר כפי שנראה בשלט בסרטון. הקו פעל כ-30 שנה משנת 1920. במקביל פעלה רכבת העמק עם קשר למסילת הרכבת החיג'אזית, [המסילה המזרחית ומסילת הרכבת מיפו לירושלים. בשנת מלחמת העולם השנייה היה לקו גם המשך עד בירות, טריפולי ואיסטנבול. קו הרכבת נחשב ל"שער המזרח" - לפי הכותרת בפלקט המובא בסרטון .

בתקופת המנדט הרכבת נחשב לאובייקט חשוב של ממשלת המנדט, היו מטרות לפגיעה הם מהערבים והם מהיהודים. כך בוצרה המסילה על-ידי מגדלי שמירה ואפילו גגות התחנות הוחלפו מרעפים לביטון (דוגמא לכך בסרטון: תחנה קלקיליה).

אפיון "הנייד" בתקופת המנדט, קטרים, קרונות ואחזקה

מאת:חן מלינג, מנהל מוזיאון הרכבת
הדיון שלנו הוא יתמקד במה שנוסע על המסילה - ה"ציוד הנייד".

ב-1 אוקטובר 1920 הרכבת עברה מהצבא הבריטי למינהלת הרכבת האזרחית. המינהל רכש את הציוד והסתבר כי נכסים אלו היו מרכיב חשוב בעיסקות, שכן רוב הציוד הגיע ממצרים והושאל מחברת הרכבות המצרים, שהייתה תחת שלטון בריטי. רוב הציוד שהתקבל נוצר בסוף המאה ה-19 בבריטניה. הוא כלל אוסף מגוון של קטרים וקרנות רכבת מאירופה. אבל האוסף הגדול של קטרים - 50 במספר - הגיעו מארצות הברית. הקטרים הגיעו ארצה בחלקים והורכבו בסדנאות הרכבת הקישון.

סוג מסויים של קטרים היו קטרי בלימה.

שלב נוסף היה בהתפתחות הרכבת היה עד תחילת מלחמת העולם השנייה והשלב האחרון, עד לסיום תקופת המנדט.

"במרכז המחנה עמד קטר"

מסילות הברזל בשירות הצבא הבריטי

מאת: דוקטורנטית שרי מרק

ההרצאה הציגה את רשת הרכבות בתקופת המנדט, החופפת או לפחות משרתת, בעיקר את מחנות הצבא הבריטי. המחנות מחוברות לרשת הרכבות, כך שאת התובלה הצבאית ניתן היה לבצע ברכבות. נקודות המוצא היו נמל חיפה ונמלי מצרים, שאר שרתו את הצבא הבריטי.

הסלילה לא התחשבה בתושבי הארץ. יוצאת מהכלל הרכבת מראש העין לפתח תקווה אשר שרתה את הפרדסנים.

הריכוזים החשובים היו:

מזרח אשקלון - אזור קסטינה ותחנה חשובה באזור שהיום נמצא בקרבת המושבים : המושבים משען ו גיאה

3 מיכלי מים עגולים ושרידי חומות נ.צ. 617442 / 163663 גובה: 52 המבנים העגולים המסומנים במפה בנויים לבנים, לידם שרידי חומות. המבנים הללו הם שרידי חומת הגנה למיכלי מים לחירום של מחנה הצבאי המנדטורי - אל-ג'יאלה שהיה חלק מהמחנות סביב אשקלון, אלה למעשה השרידים היחידים משלל המחנות באזור כשהקשר בינהם היה ע"י מסעף פסי רכבת ממסילת עזה-רחובות- לוד. (דידין) https://amudanan.co.il/#!wiki=P351243

רחובות והסביבה - המחסנים בקטרה חיד גדרה, ואדי צראר (נחל שורק) ומחנות סרפנד
ירושלים - מחנה אלנבי
מרכז הארץ - צריפין, בית נבאלה ותל השומר
פתח תקווה - כפר סירקין
סביבות חיפה: טירה לדרום וצפונה: קרית מוצקין

לכל המחנות נכנסו שלוחות מרשת מסילות הברזל.

סיפורי תחנות הדרום

תחנת רחובות: השער לארץ ישראל

מאת: דר' דני בר-עוז

תחנת רחובות בתקופת המנדט הבריטי הייתה ה"שער לארץ ישראל", אליה הגיעו הרכבות ממצרים, הבסיס הבריטי הגדול במזרח התיכון. מרחובות יצאו שלוחות למחנות הצבא מסביב למושבה (אז): דרום - גדרה, מזרח - סרפנד ורמלה.

תחנת רחובות שימשה גם מרכז ליצוא ההדרים. לפי אומדן כמחצית מפי ההדר שיצא מארץ ישראל עבר בבתי האריזה של רחובות. עד היום המבנה הגדול בתחנה היהשל בית האריזה.

בתחנת הרכבת ברחובות התקבלו גם ילדי טהרן בימי מלחמת העולם השנייה לאחר מסע ארוך מטהרן למצרים דרך האוקיאנוס ההודי.

לקראת סיום המנדט הבריטי, בוצעו פעולות מחתרת כנגד מסילת הברזל באזור רחובות. כתוצאה מזה עמדו בסיכון מפעלי התחמושת של ההגנה שהיו בסביבת התחנה.

התחנות הקטנות:דיר סונייד, מג'דל ואיסדוד

מאת: דר' אבי ששון

בתחילת ההרצאה נסקר המניע לסלילת מסילת הברזל מנחל שורק לדיר סנייד והוא "דחיפת אספקה לכוחות העות'מאנים בחזית עזה" וכך מסעף המסילה שיצא מהבסיס העורפי החשוב תחנת הרכבת נחל שורק לכיוון דרום מערב, לתחנת הרכבת דיר סניד, המשיך לבית חנון, צפון רצועת עזה היום, ומשם הסתעף מזרחה לכיוון הוג' מושבה של מפקדת הכוחות התורכית-גרמנית. מטרת סלילת הקו הייתה צבאית ולכן פסחה על היישוב מג'דל. היעד, דיר סנייד, נבחר במטרה לעקוף את מכשול נחל שקמה.

בדיר סנייד, שעל תוואי הרכבת הצבאית העות'מאנית ב-1916 נפתחה ב-1920 תחנת הרכבת מנדטורית בקו קנטרה-לוד-חיפה ובקו באר שבע-רפיח-לוד.

מפת התחנה מראה על קיום מסילות בודדות, לניתוב הרכבות ומבנים אחדים. מעניין במיוחד הם הגשרונים המצויים ליד התחנה. חלקם הוסרו בעת סלילת הכביש. נמצאו חלקי מסילה עליהם מוטבעת שנת הייצור - 1904.

נעלה צפונה, בעקבות הצבא הבריטי, שם נבנתה התחנה בעיירה הערבית מג'דל (היום: אשקלון). התחנה היא מעט מפותחת יותר. היא שרתה את מחנות הצבא מסביב. היום נותר מהתחנה, מבנה מנהל התחנה ושלט זכרון הוצב בתחנת הרכבת החדשה.

אתר חשוב עליו מונחת מסילת הברזל הוא גשר עד-הלום. בפועל, נהרסו השרידים של הגשר הבריטי.

תחנות הרכבת נכללת בלוח הנסיעות. עד כמה היה שימוש בתחנות אין לנו מידע.

לסיכום, הקטע הדרומי של מסילת הברזל לא זכה עדיין לסקר והשרידים הולכים ונעלמים.

עם הפנים לעתיד

קו הרכבת אשקלון - שדרות מתכנון לביצוע

מאת: מהנדס אהוד רויטמן

ככה_סללנו_רכבת_מאשקלון_לשדרות-0 — ככה סללנו רכבת מאשקלון לשדרות-0

ככה סללנו רכבת מאשקלון לשדרות

Bridge_construction_-_Incremental_Launching_-_3D_Animation — Bridge construction - Incremental Launching - 3D Animation

איך בונים גשרים דומים - אנימציה

קו הרכבת המלא בין אשקלון לבאר שבע, עתיד לעבור בשדרות, בנתיבות ובאופקים ולהתחבר בצומת גורל עם קו תל אביב- באר שבע. אורכו כ-60 קילומטרים וזמן הנסיעה הכולל המשוער הוא כ-47 דקות מקצה לקצה.

בכתבה בעיתון מכללת ספיר נאמר:"מלבד סוגיות המיגון ולוח-הזמנים, נתקלו רויטמן ואנשיו גם באתגרים הנדסיים במהלך העבודות. רויטמן מספר כי "יש מקומות שחפרנו לעומק של כ-20 מטרים ובנינו קירות גבוהים כמו שרואים בקיבוץ ניר-עם. הסיבה לכך היא שרכבת צריכה לנסוע בשיפוע מאד מתון ( 1% חוץ מחריגה קלה של 1.7%) , וכדי שקיבוץ ניר-עם לא יקרוס – נאלצנו לבנות קירות תמך". גם לארגונים הירוקים הייתה ביקורת על הפרויקט, העובר דרך שתי שמורות טבע – גברעם וניר-עם. רויטמן מצדו, מתאר כי צוותו הקפיד לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה.

למרות התקלות והעיכובים הבלתי נסבלים שנוסעי רכבת ישראל נאלצים לספוג לא פעם בדרכם ליעד, עושה רושם כי הושקעו בפרויקט מאמצים רבים ותשתית משודרגת. "כיום לא עושים יותר מפגשי רכבת כביש, כדי למנוע תאונות" מספר רויטמן ומוסיף כי "הקו כולל שני גשרים גדולים מאד, אחד מעל ארז והשני מעל נחל בוהו ליד נתיבות. בנוסף לקו יש 2 מסילות כך ש-2 רכבות יכולות לנסוע אחת מול השניה". בעוד פחות משנה כבר יוכלו התושבים והסטודנטים באיזור, לבחון האם קויימו ההבטחות, והאם פרויקט קו הרכבת עומד בציפיות.

המקור: ‏ספירלה - מכללת ספיר

הרכבות בדרום ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי

תוכן עניינים