ש.jpg

ערב עיון בנושא מרניזם והיווצרות של קהילות יהודיות חדשות - מבט חדש על ההיסטוריה של שנות ה-1500-1600 התקיים ביום שני בבניין מוזיאון יהדות איטליה רחוב הלל 25, ירושלים. - לרגל פרסום הספר:
Conversos, Marrani e nuove comunità ebraiche in età moderna. Atti del Convegno internazionale di studi organizzato dal Museo nazionale dell’Ebraismo Italiano e della Shoah A cura di Myriam Silvera, Giuntina editore.

קונברסוס, מאראנוס (אנוסים) וקהילות יהודיות חדשות בתקופה המודרנית מאמרים שהוצגו בכנס בינלאומי שאורגן ע"י המוזיאון הלאומי של יהדות איטליה לזכרון השואה בעריכת מרים סילוורה

בהשתתפות:

פרופ' ראובן רוברטו בונפיל, האוניברסיטה העברית
פרופ' יוסף קפלן, האוניברסיטה העברית
פרופ' קלוד דוב סטושינסקי, אוניברסיטת בר-אילן

מנחה:

אנג'לו פיאטלי עורך ה-Rassegna mensile di Israel

ובנוכחות עורכת הספר

על הספר - אתר ההוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

Coperta Conversos marrani.jpg

Organizzato dalla Fondazione Museo Nazionale dell’Ebraismo Italiano e della Shoah, con il patrocinio dell’Unione delle Comunità Ebraiche Italiane, del Centro Romano di Studi sull’Ebraismo dell’Università degli Studi di Roma “Tor Vergata”, del Dipartimento di Scienze Storiche, Filosofico Sociali Culturali e del Territorio della medesima Università e della Società Geografica Italiana, il Convegno internazionale di Studi Conversos, Marrani e nuove comunità ebraiche in età moderna, ha avuto luogo a Ferrara il 28 e 29 aprile 2014. Gli Atti qui raccolti, grazie al contributo di numerosi studiosi che hanno innovato il panorama storiografico degli ultimi decenni, presentano un quadro d’insieme “in movimento”. Così come permeabili sono le frontiere tra penisola iberica, dove vige l’Inquisizione contro i conversos, e le “terre di libertà”, quali ad esempio Amburgo e Amsterdam, permeabili risultano essere anche le opzioni religiose o identitarie. Accanto a nuovi cristiani che giungono a Roma e che aderiscono alla locale comunità ebraica, ve ne sono altri che continuano a vivere da cattolici, mentre la sorte della trasmissione di alcune eredità ad Amsterdam o in Portogallo rivela in che misura il legame di parentela sia privilegiato rispetto a una eventuale identità di fede. Comuni sono dunque le radici iberiche di conversos in esilio e di nuove comunità ebraiche che si fondano nel Nord Europa, a Livorno, a Ferrara, o che attingono nuove energie dai movimenti migratori. È qui dipinto un vivace quadro della vita dei marrani a Venezia, ma anche dei privilegi ottenuti a Livorno dalla Nazione portoghese e della progressiva creazione della comunità. Non poteva mancare più di un omaggio alla città di Ferrara, sede della stampa della celebre Bibbia in lingua spagnola, detta appunto “di Ferrara” e luogo di approdo di esuli spagnoli e portoghesi sin dalla fine del ’400. Si accompagnano a queste ricostruzioni due acute riflessioni di carattere storiografico, l’una dedicata alla ricerca di una più adeguata e nuova definizione di “marranesimo”; l’altra centrata sull’indagine dei presunti fondamenti dell’incontro tra pensiero scettico e correnti di pensiero proprie all’ortodossia ebraica. Contributi di: Riccardo Calimani, Luciano Meir Caro, Javier Castaño, Maddalena Del Bianco Cotrozzi, Harm Den Boer, Serena Di Nepi, Lucia Frattarelli Fisher, Yosef Kaplan, Pier Cesare Ioly Zorattini, Bruna Leoni Herzfeld, Jaime Nelson Novoa, Myriam Silvera, Claude B. Stuczynski, Michael Studemund-Halévy, José Alberto Rodrigues Da Silva Tavim, Carsten L. Wilke.

תרגום אוטומטי לעברית
הכנס אורגן על ידי המוזיאון הלאומי של היהדות איטלקית של השואה, בחסות איגוד הקהילות היהודיות של איטליה, Centro Romano di Studi sull’Ebraismo dell’Università degli Studi di Roma “Tor Vergata”, del Dipartimento di Scienze Storiche, Filosofico Sociali Culturali e del Territorio della medesima Università e della Società Geografica Italiana. כנס המחקר הבינלאומיים, האנוסים והקהילות יהודיות חדשות בעידן מודרני התקיימו פרארה ב -28 ו -29 באפריל 2014.

הספר המעשי שנאסף כאן, בזכות התרומה של מלומדים רבים אשר חדשו את הפנורמה של היסטוריוגרפיה של העשורים האחרונים, יש סקירה "על המהלך". אז איך חדיר הגבולות בין חצי אי האיברי, שם שלטון האינקוויזיציה נגד האנוסים, ו "חופש" אדמות, כמו המבורג ואמסטרדם, הם חדירים גם להיות אופציות או זהות דתית. לצד הנוצרים החדשים שבאים לרומא דבקות הקהילה היהודית המקומית, ישנם אחרים הממשיכים לחיות כמו קתולים, ואילו גורלו של העברת מורשת מסוימים באמסטרדם או פורטוגל חושף את המידה שבה הקשר המשפחתי הוא חסוי ביחס זהות של אמונה אפשרית. עיריות ולכן הם השורשים של אנוסים האיברי בגלות יישובים יהודים חדשים אשר מבוססים בצפון אירופה, בליבורנו, בפרארה, או כי למשוך אנרגיה חדשה בהגירה.

הוא כאן צייר תמונה ססגונית של חיי האנוסים בוונציה, אלא גם של הזכויות שהושגו ליבורנו ידי האומה הפורטוגזית וההקמה ההדרגתית של הקהילה. הוא לא יכול היה לפספס יותר מחווה לעיר פררה, הבית של שחרורו של התנ"ך המפורסם בספרדית, שנקרא "פרארה" ומקום הנחיתה של גולי ספרד ופורטוגל מאז סוף שנות 400. הם מלווים שחזורים חריפים שני אלה של השתקפויות היסטוריוגרפיות, אחד מוקדש לחיפוש אחר הגדרה נאותה וחדשה יותר של "אֲנוּסוּת"; השני התמקד בחקירת המפגש לכאורה בין חשיבה יסודות סקפטי זרמי המחשבה האורתודוקסיה היהודית שלהם.

תרומות על ידי: Riccardo Calimani, Luciano Meir Caro, Javier Castaño, Maddalena Del Bianco Cotrozzi, Harm Den Boer, Serena Di Nepi, Lucia Frattarelli Fisher, Yosef Kaplan, Pier Cesare Ioly Zorattini, Bruna Leoni Herzfeld, Jaime Nelson Novoa, Myriam Silvera, Claude B. Stuczynski, Michael Studemund-Halévy, José Alberto Rodrigues Da Silva Tavim, Carsten L. Wilke.

אינדקס הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אינדס אנוסים.png

פרופ' ראובן רוברטו בונפיל, האוניברסיטה העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרופ' בונפיל עסק במאמרו של Pier Cesare Ioly Zorattini על L’Università degli Ebrei e i conversos nella Venezia del Cinquecento

עוד על "הנוצרים החדשים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב היהודי של סיציליה

בית הכנסת היהודי בפלרמו

ההיסטוריה היהודית עוסקת ביהודים שגורשו מספרד ופורטוגל במאה ה-15, מאות אלפים, מלבד ההמונים שטבעו בים התיכון. ביום העיון דנו בגורלם של "הנוצרים החדשים" - אלו שהמרו את דתם לנצרות, אך הסביבה "לא האמינה" להם ובסרה כי הם ממשיכים בסתר להיות יהודים. היא בלשה אחריהם ובדרך כלל הם התגלו באמצעות סימנים אחדים:

  • בשבתות ומועדי ישראל מצאו אמתלות לא לעבוד
  • ביום הכיפורים וב"צום אסתר" ? נהגו לא לאכול - על כך הלשינו המשרתים
  • בערבי שבתות נעלמו בנסיבות מסתוריות

הסתבר כי קיים היום מידע מפורט על מנהגי "הנוצרים החדשים". חוקר אחד פירסם כבר 20 כרכים על חייהם. בין השאר בה פירוט מדוייק על חיי היהודים במאה ה-16 בנושאים אלו:

  • יצירת קשרי חיתון, חיתון, ברית מילה ואפילו על המיניות.
  • על המזונות שעלו על שולחנם ומה עשו כדי שאורחיהם לא יחשדו בהם
  • על המוות, הקבורה וכל המנהגים הקשורים בעזיבה מן העולם.

המקור לכך הוא הארכיונים של האינקוויזיציה. כל "נוצרי חדש" שנחשד בהעמדת פנים נחקר וההודאה שלו נרשמה במלוא הפירוט, כולל נוסח התפילה, שנאמר במלואו, במחבואים. מובא נוסח עברי ונוסח מאומץ משבת המקום.

המרצה הנכבד הציג נקודת השקפה מיוחדת במינה כיצד יש להתבונן בממצאים ההיסטוריים. הוא הישוה את מצבו של החוקר לצופה, המבקר בבתי הקולנוע, מהסוג שהיה מקובל בעבר: אותו סרט מוצג ברציפות פעם אחרי פעם במשך היום. הצופה יכול להכנס לבית הקולנוע באמצע ההקרנה, לעקוב אחרי עלילה מהרגע מנכנס לאולם הקולנוע, להשאר להצגה נוספת ולהשלים את הצפייה בעלילה.

כך קורה לממצאים שהתגלו בארכיוני האינקוויזיציה: תמיד מתגלה "פאזל" אחד בחיי "הנוצרים החדשים" ועל ההיסטוריון להשלים את התמונה במלואה.

הערת העורך: מצאתי כי נושא "האנוסים" ו"הנוצרים החדשים" תופס משקל חשוב בשיח החוקרים, יהודים ולא-יהודים, באיטליה. נעשה ניסיון מעמיק לחקור את הנושא, אולי במטרה להשיבם חזרה ליהדות, אם כי קשה לומר שיש לכך תוצאות. אם כי ניצני קהילות חדשות של נוצרים שהתגיירו יש כבר בסיציליה: בערים פלרמו וסירקוזה. הם נהנים מעידוד ארגון "שבי ישראל".

פרופ' יוסף קפלן: סיפורו של Cristobal Mendez[עריכה | עריכת קוד מקור]

יוסף קפלן אנוסים.png
הסיפור_המוזר_של_Cristobal_Mendez

הסיפור המוזר של Cristobal Mendez

ההרצאה המקורית 15 דקות - למטה ההרצאה המלאה שעה וחצי

CSOC-_Cristobal_Mendez,_alias_Abraham_Franco_de_Silveyra_The_Puzzling_Saga_of...

CSOC- Cristobal Mendez, alias Abraham Franco de Silveyra The Puzzling Saga of...

החוקר הביא דברים המופיעים ברישומי האינקוויזיציה בתיק של האנוס, Cristobal Mendez או בשמו העברית: alias abraham franco de silveyra. נראים לו כי הדברים שנכתבו היו אמתיים.

כך למשל יש הסבר על "אביזרי התפילה", תפילין ונוסחי תפילה ועוד. החוקר סבור כי הגברים נאמרו על-ידי האנוס.

בין השאר הוא סיפר בהרצאתו כי החזן נהג להתפלל בעברית וכל אחד היה חוזר על התפילה בשפתו.

יש בקשה אחת בספרו של מנדס שהאנוס בקש מהרשויות שיאפשרו לו לשאת אישה קתולית אחרי שלא היה עם רעייתו חמש שנים.

סוף הסיפור הוא טוב. הוא חזר לאמסטרדם, חזר בתשובה, עבר את טקס חזרה ליהדות וזכה לעלות לתורה.

לסיכום ההרצאה המקורית, בסרטון, הודות למידע על אדם "חסר חשיבות" אנו מכירים את הנושא.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.