קוצים

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

הקוצים שדוקרים אותנו יכולים להיות גם יפים ומעניינים - למה יש קוצים בעיקר בקיץ? מה תפקידם של הקוצים? בהרצאה נסקור מספר קוצים מקומיים ונדון בהתאמות שלהם לסביבתם.
מרצה" ד"ר אורי פרגמן ספיר יום רביעי 01/09/0201 בשעה 18:00 בזום (קישור להרצאה יועלה כאן אם היא תעלה ל- YouTube). להלן נציג מבחר קוצים שהוצגו בסרטון, לפי המשפחות:
(המשך יבוא)

משפחת הפרפרניים

קדד אדום פרחים

קדד - מדבר תקוע - פברואר 2014 צילם: זאב רוטקוף

קֶדֶד (שם מדעי: Astragalus) הוא סוג גדול מאוד בתת-משפחת הפרפרניים. סוג זה נחשב לסוג עם מספר המינים הגדול ביותר בצמחיית ארץ ישראל - למעלה מ-50 מינים.
בבתות של הרים גבוהים (כמו הר החרמון) יוצרים שיחי הקדד תצורת נוף מאפיינת, המכונה 'טרגקנתוס' (ביטוי זה נפוץ הן בעברית והן באנגלית) זהו נוף המאופיין על ידי שיחים רב שנתיים שרועים ונמוכים, קוצניים, המכונה בעברית "צומח כרקוצי"

• ראו ערך מורחב:קדד

קֶדֶד אֲדֹם-פְּרָחִים (Astracantha cruentiflora) - נפוץ בהרי החרמון. בן שיח - לצמח מופע של כר קוצני.שערות העלה צפופות ומפושקות.

המקור:Welcome to Plants of the World Online

משפחת המורכבים

חורשף השכבה

חורשף השכבה - מעלה עמוס - סיור לתקוע - נובמבר 2019 צילם: זאב רוטקוף

חורשף השבכה (Atractylis cancellata) - צמח חד-שנתי ,בית הגידול : חברות שיחים (בתה וגריגה), פורח ממרץ עד מאי ותפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, שרון, שפלה, נגב צפוני, נגב והרי אילת, בקעת הירדן.
חיבה מיוחדת אני נוטה לחורשף השבכה בשל העיצוב המיוחד, אבל כולם חביבים עליי. השם חורשף או חרשף מקורו בכתבים עבריים מימי הביניים, והוא מזכיר את השם הערבי שהשתמר כאן, חוּרְפֵישׁ בשיכול אותיות, ואפילו יש בגליל כפר שקרוי על שם הקוצים שגדלו בו. בערבית השם חורפיש מתייחס למינים שונים של קוצים, גם לברקן ולגדילן, וקשה לדעת לאיזה קוץ בדיוק התייחסו המקורות. החורשף המצויץ נקרא בערבית בשם שוק אל-ע'זל, היינו קוץ הצבי, על שום יופיו ועדינותו. ד"ר רחלי עינב - אקולוגיה וביולוגיה ימית

חורשף מצויץ- (Atractylis comosa Cass);עשב רב שנתי : תכונות זיהוי-חפי-המעטפת החיצוניים דומים לעלי הגבעול; ראשיהם של חפי-המעטפת הפנימיים רעופים ומעוגלים. עשב רב-שנתי, העלים והגבעולים מכוסים זיפים אשונים. צמחי בתה ים-תיכונית.חֻרְשָׁף מְצֻיָּץ לפי אבינעם דנין

המקור: הויקיפדיה - Carlina comosa (Spreng.) Greuter (חורשף מצויץ) - image taken on 15 October 2004, on the slopes of Mount Carmel, en:Israel.

קנרס סורי

קנרס סורי (Cynara syriaca) - הוא קוץ רב-שנתי גדול. מתוך שורש-אגירה מעמיק ומעובה מפתח הצמח בראשית החורף שושנת של עלים ענקיים (אורכם עד 80 ס"מ ורוחבם עד 50 ס"מ), שסועים לאונות. גונם ירוק מאפיר, ועליהם משורטטים קוים וכתמים לבנים. בקצה כל אונה מזדקר קוץ מתון.

קנרס סורי פורח בקיץ, מיוני עד אוגוסט מתוך השושנת עולה באביב גבעול-פריחה בגובה 60–180 ס"מ, מסתעף בחלקו העליון. בראשי סעיפי הגבעול מתפתחות בראשית הקיץ 3–8 קרקפות-פרחים גדולות, קוטרן עד 10 ס"מ. הפרחים כולם צינוריים, דו-מיניים. צבעם כחול–סגול עז ועמוק, יפה במיוחד. הקרקפת מוקפת בעלי עטיף גלדניים, וצניים, דוקרים מאוד, גונם נוטה לארגמן. הפנימיים זקופים, החיצוניים כפופים אחורה. בסיסיהם של עלי העטיף, המעורים במצעית, אכילים, ובעיקר אכילה המצעית עצמה. שטחה עשוי כחלת-דבש. ההאבקה על-ידי חרקים, בעיקר דבורים. האבקנים מבשילים לפני הצלקות, אך יש גם האבקה עצמית. הזרעון ביצי מוארך. בראשו ציצית עשויה דורים אחדים של זיפים מנוצים, מאוחים בבסיסיהם לטבעת.

קנרס סורי מופיע בצפון הארץ ובמרכזה באדמה כבדה עמוקה, בעיקר בהרים. תפוצתו העולמית מצומצמת רק לארץ-ישראל, סוריה ועירק.

הוא קרובו של הקנרס (ארטישוק) התרבותי, אשר החלק הנאכל בו הוא מצעית התפרחת בעודה בניצן. גם צמח הבר נאכל באותה צורה, אך הוא פחות נוח לאכילה. "ארטישוק ירושלמי" איננו קנרס כלל, אלא פקעת של מין חמנית. השם העברי קנרס מופיע כבר במשנה, בתלמוד הירושלמי ובתוספתא, והוא תעתיק של השם הרומי הקדום, הנשמר עד היום גם בשם המדעי. שמו הערבי חורפייש (כמו שמם של קוצים נוספים), ובכך הוא גורם בלבול, כי בעברית קראנו בשם חורשף לקוץ אחר. המין יחיד בסוגו בארץ, בעולם – 14 מינים, רובם בארצות הים התיכון.

הצמח במקורות-בימי אבותינו נהגו לאכול את מצעית הצמח בצורה דומה לזו שנאכל היום הארטישוק התרבותי על חשיבותו וגידולו יעיד הציטוט ממסכת כלאיים : "והקינרס כלאים בכרם" (כלאים ה', ח'). הצמח מופיע יחד עם העכובית כצמח מאכל "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, קוץ זה קינרס, דרדר אלו עכביות" (בראשית רבה פ"כ, כ"ג). כתב מייק לבנה

דרום הגולן, שמורת אירוס הביצות, צילום © אורי פרגמן-ספיר 03/07/2019 צמחיית ישראל ברשת מאת : מאת פרופ’ אבינעם דנין וד"ר אוֹרי פרגמן-ספיר

דרדר מצוי

דרדר כחול בנחל קנה מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

דַּרְדַּר כָּחֹל ( Centaurea cyanoides) הוא צמח חד-שנתי ממשפחת המורכבים. לפרחי הסוג דַּרְדַּר (Centaurea) שפע צבעים, המשותף לאבקנים ולעלי הכותרת מצבעים בהירים כמו: לבן, צהוב, כתום, קרם עד לצבעים כהים יותר כמו: ורוד, לילך, כחול, סגול ואפילו אדום. הצמח גדל בבתה
ייחודו של הדרדר הכחול - בשפלה המרכזית ובהר. לזרעונים חסרה "ציצית" - המופיעה בצמחים אחרים ממשפחה זו. הציצית היא קבוצת שערות או מוצים ארוכים בראש הזרעונים ותורמים להסעתם. הפריחה היא בחודשים פברואר עד אפריל.
[1] בניגוד לכמה מינים אחרים בסוג דרדר שחפי המעטפת שלהם קוצניים, הדרדר הכחול אינו קוצני. הדרדר הכחול הוא ערך טבע מוגן בישראל.
שימושים כלכליים- בארץ, יש המשתמשים בו לחליטות בתערובת עם צמחים נוספים‏‏.

דרדר מצוי מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

דרדר מצוי - מכתש רמון

דרדר מצוי מאלמוג לאבנת - בקעת ים המלח

עכובית הגלגל

עכובית הגלגל - מדבר הרי חברון - ניסן תשע"ב

עכובית הגלגל (שם מדעי: Gundelia tournefortii, מוכר בעברית גם בשם הערבי "עַכּוּבּ") הוא קוץ ממשפחת המורכבים.
גובהו של הצמח כ-25-45 ס"מ. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות בראשי הגבעולים. צבע הפרחים צהוב-סגלגל. הצמח נחשב לדוג[[מה קלאסית ל"צמח-גלגל". צמח-גלגל הוא צמח שכולו, כיחידה אחת, מתגלגל ברוח להפיץ את זרעיו, כלומר, שיחידת התפוצה שלו היא הצמח השלם (פרט לחלקיו התת-קרקעיים הרב-שנתיים). העכובית במקורות - בעקבות התופעה הייחודית לצמח זה, שהוא מתגלגל בשדות, לשם הפצת זרעיו, נמשלו אויבי עם ישראל בתנ"ך ל"גלגל" בשני מקומות : "לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ, וְנָס מִמֶּרְחָק, וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי-רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה:" (ישעיהו י"ז י"ג). "אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ, לִפְנֵי-רוּחַ:" (תהלים פ"ג י"ד).
בספרות חז"ל הוא מופיע יחד עם הקנרס כצמח מאכל, בשם הדומה לשם הערבי של ימינו: "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, קוץ זה קינרס, דרדר אלו עכביות" (בראשית רבה פ"כ, כ"ג).
שימושים רפואיים - הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ ישראל. עקב הקטיפה המוגברת שלו, הוא הוכנס לרשימת הצמחים המוגנים בישראל. הערבים נוהגים להכין סלט מעלי העכובית ומתפרחתה. את השורש הם מבשלים עם בצל ובשר.כל חלקי הצמח העל-קרקעיים משמשים ברפואה העממית - כתרופה למחלות בדרכי העיכול, מחלות כבד, אלרגיות, בחילה, סחרחורת ולחץ דם נמוך.
הפעילות נגד ההשמדה - ברשות הטבע והגנים עוקבים בשנה האחרונה בדאגה מיוחדת אחר עכובית הגלגל, צמח בר קוצני ומצוי הגדל פרא בשטחים פתוחים. הדאגה לצמח הנפוץ התעוררה בעקבות התפשטות של תופעת קטיף העכובית, שהולך ומתפרסם כבעל סגולות רפואיות וטעם מיוחד.

משפחת זיפניים

עַכְנַאי שָׂרוּעַ

עכנאי שרוע קדומים - גבעת רשי

עַכְנַאי שָׂרוּעַ (Echium angustifolium) הוא בן-שיח ממשפחת הזיפניים, הגדל בבתות. בולט בפרחים האדומים-סגולים.
מקור השם - אילנה לקשטיין כתבה:"השם עכנאי לקוח משם נחש בשל דמיון עמוד העלי, המתפצל לשניים, ללשון הנחש. הצמח מכוסה כולו בשערות וזיפים דוקרניים. צבע הפרחים משתנה על פי שלבי הפריחה ונע בין אדום לכחול. הוא בולט מאד בשטח כי השיח אפרפר. פשוט צמח יפהפה! בעין העדשה חי וצומח בחולון

עכנאי שרוע צומח בבתות-ספר, בבתות ימתיכוניות, בערוצים במדבר, בחולות עצורים במישור החוף ובשדות עשבוניים בכל הארץ. האוכלוסיה של חוף הים התיכון נחשבת לאקוטיפ מיוחד, שרוע ועמיד לרסס. תפוצתו העולמית משתרעת בארצות שסביב הים התיכון. משתלת הרדוף

ראו גם

• גלריית קוצים מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו [http://zevrothkoff.com/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA zevrothkoff.com בתוית טיולים]