Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...

קו החזית שחצה את ארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה כעשרה חודשים

Kav ste haugot

הקו התחתון במפה

קו שתי העוג'ות היה קו החזית אשר נמתח בין העוג'א המזרחית (ואדי עוג'א מצפון ליריחו) לבין העוג'א המערבית (נחל הירקון). [1] בקו החזית זה נעצר גנרל אדמונד אלנבי במערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה בסוף שנת 1917 עד להחלפת הגייסות אשר עמדו לרשותו: אלו שכבשו את ירושלים נשלחו לחזית באירופה ולארץ הגיעו גייסות חדשים, בינהם הגדודים העבריים, שגוייסו במצרים.

באוגוסט 1918 חודשה ההתקפה הבריטית נגד הטורקים ה"קו שתי העוג'ות" נפרץ והצבא הבריטי התקדם צפונה לקראת השלמת כיבוש ארץ ישראל וסוריה.

הקרב על מעברות הירקון (העוג'א המערבית)[]

Hacrav al maavaroy hiarkon

הקרב על מעברות הירקון

He Advance through Palestine and the Battle of MegiddThree Indian soldiers bathing in the river Auja.

חיילים הודים מתרחצים בירקון בימי מלחמת העולם הראשונה : Imperial War Museums

במהלך שנת 1917 עבר קו החזית בין קווי הצבא הבריטי לקווי הצבא העות'מאני לאורך הירקון, שהיה אז עדיין נהר שוצף וגועש, השני בספיקתו בארץ [2] . תחילה ניסו הבריטים לצלוח את הנהר ב-24 בנובמבר 1917 אך נהדפו לאחר שספגו אבידות קשות. נסיון הצליחה השני, שהוכתר בהצלחה, נערך בליל 20 בדצמבר 1917. הצליחה התבצעה בשלוש נקודות, בהם מוקמו "עמודי הזיכרון".

הרקע בחזית הבריטית[]

הצבא הבריטי הגיע מדרום הארץ, אחרי איגוף ההגנה של הצבא הטורקי על העיר עזה וסדרת מפלות במערכות נגד הטורקים. הצבא הבריטי החליט לנקוט בפעולות הטעיה ופרץ לצפון דרך חזית באר שבע, באזור בו הטורקים לא ציפו להם. כאשר הצבא הטורקי גילה את "הפריצה" לצפון הארץ הוא עבר להגן על הדרך העולה מחברון לירושלים. בינתיים, הצבא הבריטי המשיך בדרכו צפונה לאורך שפלת החוף וכך הגיע לתל אביב, העיר העברית, שהוקמה רק שבע שנים קודם.

מפקדת הצבא הבריטי הוקמה בתל אביב, ברחוב הרצל 35. [3] מערבה מהמפקדה עברה מסילת הברזל מיפו לירושלים, ממנה נמשכה מסילה ברזל עד החזית, במסלול של היום " דרך פתח תקוה" "דרך אבא הילל סילבר". הצבא הבריטי, החטיבה ה-52, הייתה מורכבת מחיילים סקוטים, בני ארץ השפלה - לאולנד. הם חנו לאורך ששה ק"מ משפת הים עד "הר נפוליאון" ברמת גן. חטיבה אחרת, ה-54, חנתה עד פתח תקוה. החטיבה התבצרה בגבעה המכונה היום ברמת גן "גבעת שאול" [4] ועל "גבעת הגפן" בבני ברק. [5]

החזית הטורקית[]

הצבא הטורקי היה בנסיגה מדרום הארץ. המפקדה המשותפת, טורקית-גרמנית, שישבה בנצרת החליטה להקים את קו ההגנה הוא "קו שתי העוג'ות" . המפקדה הקדמית הוקמה בכפר טירה, היום ב"משולש". בחזית הטורקית היו גדודים משתי דיוויזיות רגליות טורקיות וחטיבת פרשים קוזקים, צ'רקסים. העמדות הטורקיות היו במקומות הבאים: "תל-א-רקיה" - היום "תל מיכל" לחוף ימה של הרצליה, "שיך מוניס" - היום " רמת אביב" ו"חדרה" - היום שכונת "הדר יוסף".

המערכה[]

הבריטים היו זקוקים לאמצעי תחבורה על מנת לעבור את הירקון. כמו כן חששו כי המשמרות הטורקים שסיירו לאורך הירקון יגלו את ההכנות שלהם. לפי כך רוכזו במושבה הגרמנית שרונה, אשר הייתה אז מושבה גרמנית, עצים ושטיחים. מהעצים עשו את הרפסודות ובשטיחים[6] עטפו אותם, על מנת שלא יעורר רעש מהלכי החיילים על הרפסודה.

עכשיו נותרה בפני הצבא הבריטי המשימה העיקרית: לבנות את הסירות וללמד את החיילים להשיטן. וכך פנו ובקשו מתנדבים לדבר. המתנדבים היו פטורים מחובת השמירה ולכן כל חייל "שראה פטיש מימיו" טען שהוא נגר מומחה וותיק. הסירות לא נבנו אך הבנאים הצליחו ליצר רפסודות בצורת מסגרות עץ מכוסות בשטיחים. עכשיו נדרש אימון השייטים. באזור "באסה", צפונית ליפו, הייתה בִּיצָ‏ה [7] ושם שייטי הצבא הבריטי התאמנו בשייט. אחרי אימונים אחדים, הוחבאו הסירות בפרדסי שרונה עד ליום הנחיתה. וכך בליל חורף גשום ושוטף, ה"סקוטים" ששקעו עד הברכים בבוץ, בשקט מוחלט, התקרבו לירקון. הראשונים שצלחו את הירקון, ייצרו ראש גשר בחוף הצפוני של הירקון, הטורקים הופתעו לחלוטין, מוצב "שיך מוניס" נכבש ללא ירייה אחת. וכך באמצעות הרפסודות והסירות הקלות, הצבא הבריטי עבר את הירקון. קו החזית התייצב צפונה מהירקון באיזור הרצליה ונתניה של ימינו. כעבור עשרה חודשים חודשה ההסתערות צפונה לכיוון טול כרם, ואדי מילק (היום כביש 70) אל עפולה - המרכז הלוגיסטי של הצבא העות'מאנית ואל נצרת - המפקדה הכללית לארץ ישראל והגיעה לעבר הירדן עד לדמשק.

עמודי הזיכרון על מעברות הירקון[]

תמונות היסטוריות - מעברים על נהר הירקון
ארכיון קרן קיימת לישראל

לאחר המלחמה החליטו מפקדי הצבא להנציח את הצליחה ולמקם עמודי זיכרון בסמוך לכל אחת מנקודות הצליחה. עמוד אחד מוקם בשפך הירקון, אחד בראש גבעת כיכר היל והשלישי על גדות הנחל בצומת הרחובות בן גוריון ואבא הלל ברמת גן. עמודי השיש נלקחו מעתיקות קיסריה או אשקלון [8]. על העמודים נחקק תיאור המבצע בעברית ובאנגלית. [9]

הכתובות על עמודי הזיכרון
מיקום המצבה התוכן החרוט על עמוד השיש
ב"שפך הירקון" - תל כודאדי בלילה אור לז' טבת התרע"ח ( 12 דצמבר 1917) עברה הבריגדה 157 של הדיוויזיה ה-52 את המעברה הזאת ולכדה את העמדות הטורקיות". בתל א-רקיה - 4 ק"מ צפונה.
ב"כיכר היל"-בצפון הישן של תל אביב "בלילה אור לז' טבת התרע"ח ( 12 דצמבר 1917) עברה הבריגדה 156 של הדיוויזיה 52 (לאולנד) במקום הזה את הנהר, על גשרים קלים ורפסודת ולכדה את העמדה הטורקית "שייח' מוניס ". ( היום - רמת אביב)"
בסוף רחוב אבא הלל- במערב רמת גן "בלילה אור לו' טבת התרע"ח ( 11 דצמבר 1917) עברה הבריגדה 155 של הדיוויזיה 52 (לוּ‏לנד) את הירקון במקום הזה , על רפסודות וגשר-קל וכבשה את העמדה הטורקית בחרבת חדרה. ( היום - הדר יוסף) "

הקרב על אום שורט (העוג'א המזרחית)[]

בדצמבר 1917 הצבא הבריטי פרץ את החזית המערבית, " העוג'ה המערבית" היא נחל הירקון. עכשיו עברה תשומת הלב לחזית המזרחית, שעיקרה היה ביריחו ובמעברות הירדן.

הצבא הטורקי התמקם במצודה "טאלעאד אד-דום" ( Chastel Rouge) מזרחית ממעלה אדומים של היום. הגבעה, עליה בנו הצלבנים את מבצרם בוצרה על ידי הטורקים בתותחים חדשים, שהשתלטו על השממה מסביב. מוצב טורקי נוסף היה בירידה לים המלח, ה"מונטאר". הצבא הבריטי, שנעזר בתותחים, הצליח במערכה והצבא הטורקי נסוג לעבר הירדן ויריחו עברה לשליטת הצבא הבריטי.

וכאן באה ה"מכה" לצבא הבריטי. המפקדה בלונדון הורתה כי החיילים הבריטיים, בעלי נסיון קרבי, יעברו לצרפת, להמשך המלחמה באירופה. וכך גנרל אלנבי נאלץ להכין את המשך ההתקפה עם חיילים הודיים וחיילים יהודיים שהגיעו זה עתה ממצרים. וכך מגיע אליעזר מרגולין בראש כוח מגדוד 39 ויחידות מגדוד 38 לבקעת הירדן. הגנרל אלנבי נקט בתכסיסי הטעיה. הוא יצר את הרושם כי הוא עומד לעלות צפונה דרך בקעת הירדן. האימונים ביום, אשר צולמו על ידי המטוסים הגרמנים, היו על התקדמות ביבשה צפונה. ובלילה, האימון היה על חציית הנהר ירדן במעבר אום-שורט לכיוון העיירה א-סלט בעבר הירדן.

ב-22 בספטמבר 1918 הגדודים העברים החלו במערכה על "אום שורט" הכוח חצה את הירדן, הגיע להרי הגלעד ומרגולין היה מושל צבאי ב"א-סלט" במשך שבועיים, עד להמשך המערכה.

מסילות הברזל[]

השימוש ברכבות בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה הגיע להיקף יחסי שלא נודע כמוהו עד היום. כלי רכב מוטוריים כמעט לא היו בארץ ורוב התחבורה של חיילות צבא, נשק ותחמושת ואספקה, בוצעה ברכבות. הצבא הטורקי השתמש במסילת הרכבת החיג'אזית להובלת האספקה לארץ. תחנת עפולה הייתה לתחנה חשובה. צילום אוויר מאותה תקופה מראה כי בתחנה חנו בעת ובעונה אחת עשר רכבות ! משם הרכבת המשיכה עד לבאר שבע,[10] מקום בו הצבא הטורקי עשה את ההכנות לפלישה לחצי האי סיני, עד להשגת המטרה: כיבוש תעלת סואץ וחסימת המעבר הבריטי למושבתם החשובה באותם הימים הודו. מבאר-שבע נמשכה מסילת ברזל נוספת [11] בכיוון לניצנה וקוסיימה שבסיני. קו הרכבת מעפולה ועד סיני אורכו היה כ- 300 קילומטר.

הבריטים מצידם, לאחר שהדפו את ההתקפה הטורקית, החלו לעלות בכיוון לארץ ישראל. קצב התקדמותם צפונה, נקבע בראש וראשונה, לפי קצב התקדמות הבנייה של מסילת הברזל. בסופו של דבר המסילה הגיעה עד לניצנה המשיכה דרך נחל הבשור לבאר שבע וחוברה למסילת הברז התורכית.

המסילות הקטנות[]

בנוסף לשימוש המאסיבי במסילות הברזל, הבריטים הקימו שתי מסילות ברזל שהובילו לחזית, ל"קו שתי העוג'ות": האחת, מיפו לרמת גן והשנייה מירושלים לצפון רמאללה. מסלול המסילה הראשונה ניתן להבחנה במפה למעלה בקו העבה. הוא עובר במסלול הנוכחי של "דרך פתח תקוה" ודרך אבא הילל סילבר". ממסילה זו, נותר שלם חלק קטן מהסוללה עד שנות ה-80, דרומית לעמוד הזיכרון ברמת גן ומערבית לדרך אבא הילל סילבר. מהמסילה השנייה, נשאר פיתול לא מוסבר של רחוב עירוני בשכונת קריית שמואל בירושלים, המסמל את מסלול הפיתול של המסילה, שעלתה ממזרח, מעמק רפאים, ופנתה צפונה עד ירושלים המזרחית. התמונה של המסילה העוברת מעל "קברי המלכים" מראה כיצד הרכבת ניראתה. משם המסילה עלתה צפונה עד לפאתי העיר רמאללה. המסילה לא שרתה זמן רב את הצבא הבריטי, שכן מוקד הקרבות ירד מהרי השומרון לבקעת הירדן, שם באזור מעברי " אום שורט" התנהלו הקרבות הכבדים על "העוג'ה המזרחית". היה זה לאחר שהבריטים הגיעו למסקנה כי הדרך ליעדם דמשק, עוברת דרך בקעת הירדן ועבר הירדן ואילו הרי השומרון וצפון הארץ ייפלו בידם ללא מאמץ, כאשר תושלם העקיפה של הצבא הטורקי, מכיוון עבר הירדן.

מסילת הברזל בצפון ירושלים

מקור הצילומים :אוסף תצלומים שצולם בין השנים 1898-1946 בירושלים על ידי צלמי חנות הצילום של אריק ואדית מאטסון האוסף נמצא באתר ספרית הקונגרס האמריקאי

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה[]

Allenbys arival to Jerusalem

השיא:הגנרל אלנבי מגיע לירושלים - המקור:ויקיפדיה, וריאציה על צילום של המושבה האמריקנית,עיבדה: תמר הירדני

הערות שוליים[]

  1. הערבים קוראים למי הירקון בשם "אלעוג'ה", היינו ה"נהר העקום" מסיבת פיתוליו הרבים. המקור: זאב וילנאי, עמוד 29.
  2. הראשון היה נהר הירדן
  3. היום רחוב הרצל פינת רחוב לוינסקי
  4. גן עירוני בשם זה עד היום
  5. היכן שהיו ממוקמות אנטנות צבאיות
  6. " אני עושה אותך שליח מצוה. תחזר על הפתחים בבתי המושבה הגרמנית ותחקור לדעת , כמה שטיחים ומרבדים תוכל לאסוף בהם" מקור: לואיל תומאס וקנת בראון קולינגס, עמוד 132
  7. היום אצטדיון בלומפילד
  8. יש סתירה בין מקורות שונים
  9. הבריטים תכננו תחילה לכתוב רק באנגלית, אולם לאחר פנייתו של מאיר דיזנגוף לגנרל היל נכתב גם בעברית.
  10. מושג על היקף השימוש ברכבות ניתן לקבל מהעובדה כי כאשר נפלה תחנת עקרון ליד הצבא הבריטי היו בה :" ארבעים וחמישה קרונות, שני תותחים גדולים קבועים במכוניות משא, שני קטרים ושלל רב יקר ערך" המקור: לואיס תומאס וקנת בראון קולינגס', עמוד 92
  11. את שרידי הסוללה ניתן לראות עד היום דרומית מבאר שבע בצד היציאות הדרומיות של העיר לכיוון משאבי שדה


לקריאה נוספת[]

  • זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה והנגב, הוצאת "תור" ירושלים, 1941, מהדורה שלישית - 1950
  • צבי אילן, בקעת הירדן ומדבר שומרון, עם עובד - תרבות וחינוך, תל אביב , 1973.
  • לואיל תומאס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, הוצאת אריאל, ירושלים, 2001.
  • תל אביב ואתריה, הוצאת אריאל, ירושלים, חוברת מספר 48-49, מרץ 1987.
Advertisement