ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה
The Catacombs of Naples are of great interest even after those of Rome; they are said to extend for several miles underground; and they consist of broad arched passages hollowed out of the rock, containing on either side niches which once contained the bodies of the dead. They were without doubt [says Rodwell] excavated by the early Christians; many Christians emblems are painted upon the walls, sometimes in a very rude manner. In some places the original fresco has been covered with a coating of plaster, and a second fresco has been painted over the first, occasionally even a third. (p. 141) F.: “South by East: Notes of Travel in Southern Europe” (1877)[1 המקור: http://www.fromoldbooks.org/Rodwell-South-By-East/pages/140-The-Catacombs-of-Naples/1035x1538-q75.html
כומר מוביל מבקרים בקטקומבות בויה אפיה - A Procession in the Catacomb of Callistus - Alberto Pisa (1864-1936)
הקטקומבות הן מערכות קבורה תת-קרקעיות, המסודרים בפרוזדורים ןאולמות אשר בקירותיהן חצובים קברים שבתוכם מצויים מצבורים של עצמות אדם. לעיתים מעל הקבר החצוב או מצידו חרוטה כתובת, גם צבעונית, ובו רשום שמו של הנפטר, ייחוסו, מקצועו ופרטים נוספים בהתאם לבחירת מטמיני עצמות הנפטר. מקור השם הוא בשני מושגים: האחד, יווני "קאטה" (katà , κατά) והשני לטיני "קומבה" ( κυμβής ,kymbès ,cumba), שפרושו "קרוב לקבר". במקור המושג יוחס למערות הקבורה הנוצריות שהתגלו בויה אפיה ברומא. אולמות קבורה באיטליה מצויים באזורים בעלי טוף וולקני, הנוח לחציבה. הכניסה לאולם או לאולמות קטקומבות היא, בדרך כלל, מאמצע מדרון של גבעה. כאשר מתגלה הכניסה יורדים במדרגות, ואז מתגלה פתח ( לעיתים היה מוסתר - מחשש לשודדי קברים). מאולם הכניסה מסתעפים מסדרונות ראשיים ומשניים, על פני קומות אחדות.
מאז המאה ה-9 המושג מתיחס גם לכל אולמות הקבורה התת-קרקעיים באיטליה ומחוצה לה. בימי הביניים ידעו רק על הימצאות קטקומבות של נפטרים נוצריים. בעידן המודרני התגלו גם קטקומבות של נפטרים יהודים. שם זה מקובל היום לכל סוגי אולמות הקבורה התת-קרקעים.
מקורו של המנהג[]
מנהג קבורת נפטרים באתרים תת-קרקעים הוא יהודי. בארץ ישראל נמצאו מערות קבורה החל מימים קדומים. האתר הידוע ביותר הוא מערת המכפלה. בסביבות ירושלים, במורדות הר הזיתים מצויה מערת הנביאים הבנויה כדוגמת אולמות הקטקומבות. מערות הסנהדרין במערב ירושלים נושאים אופי דומה. האדריכל קונרד שיק גילה בירושלים קטקומבות שהחלו בחציבתם יהודים והושלמו על ידי נוצרים. קיים רק הבדל מהותי בין אולמות הקבורה בירושלים לבין הקטקומבות ברומא: המערות העבריות לא היו נוחות לגישה.
ברומא היהודים בקשו לשמור על מנהג אבותם, קבורה בקרקע. מימצאים דומים של קבורה יהודית נמצאו בדרום איטליה "ב"ונוסה" (ראו להלן), קרתגו וקירני (לוב) . יצויין כי הקטקומבות העתיקות ברומא היו של נוצרים. בדיקות מעבדה העלו כי הקטקומבות היהודיות, שחלק ניכר מהן באתר "מונטה ורדה", הן מהמאה ה-4.
ברומא[]
כנסייה בכניסה לקטקומבה נוצרית בויה אפיה
ברומא שבאיטליה ננצמא הריכוז החשוב של ה קטקומבות, הן הנוצריות והן העבריות. הנוצרים הראשונים ברומא והיהודים היו בעלי נוהגי קבורה אחרים מאשר תושבי רומא, אשר נהגו לשרוף את מתיהם. הנוצרים והיהודים נהגו לקבור את מתיהם באדמה. הקטקומבות המפורסמות הן של הנוצרים. הן מצויות בדרומה של רומא בוויה אפיה (via Appia). בגלל שחלק מהנוצרים הראשונים שהוצאו להורג, בין השאר בצליבה, נקברו בקטקומבות, אלו הפכו לאתרים קדושים לנצרות.
קטקומבות יהודיות[]
הסיבות לקבורת יהודים בקטקומבות היו אלה:
- למנוע את שריפת גופות המתים בהתאם למנהג הרומאי. בין השאר לאור האמונה בתחיית המתים.
- הקבורה התת קרקעית היא זולה. אין צורך ברכישה של שטחים לקבורה. די בקניית הזכות לקבור מתחת לקרקע וגם זה נעשה בקומות אחדות, כולן מתחת לפני הקרקע.
- גם בארץ ישראל היתה נהוגה קבורה במערות.
ברומא[]
הפניה לערך מורחב:קטקומבות יהודיות ברומא
הקטקומבות יהודיות ברומא הניבו את מימצאים טובים על היקפה של הקהילה היהודית ברומא ומשלוחי היד של חבריה . על המצבות שנמצאו בקטקומבות 534 במספר נחרטו שמות בתי הכנסת, שאליהם היו שייכים הנפטרים. כך אנו מקבלים עדות על קיום 12 קהילות יהודיות בעיר. בנוסף לכך, הפיזור של קטקומבות ברחבי העיר מצביע על כך שהאוכלוסייה היהודית בעיר הייתה גדולה וייתכן כי הגיע לפי ההערכה ההיסטורית ל-40,000 תושבים , לפני חורבן הבית ומספר גדול בהרבה בשנים לאחר מכן.
מחקר, שנערך על ידי "קלאס ואן דאר בורג" (Klaas van der Borg) מאוניברסיטת אוטרכט שבהולנד, מעלה את ההשערה כי השימוש בקבורה בקטקומבות היהודיות בוילה טורלוניה החלו כבר במאה ה-1, מאתיים שנה לפני המועד שהיה משוער עד כה.
ב"ונוסה"[]
כתובת בקטקומבות בונוסה
הפניה לערך מורחב:הקטקומבות היהודיות בוונוסה
ביישוב ונוסה (Venosa) בדרום איטליה התגלו מאות קטקומבות של יהודים, שנשתמרו היטב ופתוחות לביקור הקהל.
הקטקומבות היהודיות בוונוסה הן אוסף שמור של קטקומבות שהתגלו בשנת 1853 בגבעה הקרויה "מדלנה" (Maddalena), כשני ק"מ צפונית לעיר ונוסה (Venosa) שבנפת פוטנצה, בצפון מחוז בזיליקטה, איטליה. הן זוהו ברובן כקטקומבות של נפטרים יהודים ומקצתן כקטקומבות של נפטרים נוצרים. מספר הקטקומבות נאמד במאות אחדות. רוחב הפרוזדורים מגיע עד לשני מטר, יותר מהמקובל במערכות דומות ברומא. הכתובות על הקברות הן בלטינית או ביוונית. ברוב המקרים השפה אינה תקנית.
מעריכים כי הקטקומבות הן משתי תקופות: חלקן מתוארכות בין המאה הרביעית למאה השישית וחלקן משויך לתקופה מאוחרת יותר - המאה התשיעית.
העיר ונוסה שוכנת ליד ויה אפיה, הדרך הראשית מדרום איטליה לעיר הבירה רומא. המקום היה נוח להתיישבות יהודים. לפי המצבות הם עסקו ברפואה, במסחר ובמלאכה. במצבות מופיעים ציורים של מנורת שבעת הקנים, אתרוג, לולב ועקידת יצחק.
דוגמה לאחת הכתובות : "מקום מנוחתו של ביתא, בנו של פאוסטינוס. שלום לנשמתו. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים."
כתובת נוספת : "המצבה של סקונדינוס בנם של פרסביטרוס ומטרינה, בן שמונים שנה.
ב"סנט'אנטיוכו סרדיניה[]
הפנייה לערך מורחב:סנט'אנטיוכו
הקטקומבות סנט'אנטיוכו התגלו בשנת 1894 בעיירה. התגלו שתי קטקומבות נוצריות ושתים עבריות. אשר לקטקומבות העבריות, אלו הם המימצאים העתיקים ביותר באי. באחת הקטקומבות העבריות נמצאו כתובות וציורים המעידים על דתם של אלו שנקברו בהם.
הארכאולוג טרמלי (Taramelli) פרסם בשנת 1922 דו"ח על הממצאים בקטקומבות אשר בעיר בולסי הקדומה. עיקרם היו נוצריות ורק לאחר מכן התגלו העבריות. הן לא נבנו למטרה זו מראש, כמו ברומא העתיקה עם רחוב ראשי קארדו ודקומנוס (decumanus) החוצה אותו כפי שנמצאו ברומא.
הן בנויות על בסיס ארבעה נקרופוליס, אתרי קבורה פניקי מהמאה ה-1 לפנה"ס קיימים. אלה הורחבו והותאמו לקטקומבות. הימוש בהן החל כבר בהמאה ה-2, שופרו במאה ה-3 והיו בשימוש מאסיבי בין המאה ה-5 עד המאה ה-8. באותו אזור של בית קברות התגלה בית קברות מיוחד לילדים המכונה tophet - אתר מקודש קרתגי. ממצאים ייחודיים נמצאו במערה המכונה tomba dell’affresco“. חלק גדול מהם בהמוזיאון הארכאולוגי הלאומי של קליארי ובמוזיאון בסנ'אנטיוכו.
הקטקומבות בנויות בצורה מלבנים, המחולקים במחציתם על ידי קיר המגיע למחצית מגובה האולם. בין הממצאים שיש עליו תבליט של מנגן בחמת חלילים (bagpipes) מהתקופה הביזנטית המאוחרת. נמצאו גם ציורים על פני בקבוקי זכוכית בגובה של 35 ס"מ ו-39 ס"מ, האופיניים לעם הסרדי אך ממוצא רומאי וכן מנורות אחדות וכתובות.
שתי הקטקומבות הידועות הן: S. Antioco ו- S. Rosa .
צפונית מהאזור התגלו שתי קטקומבות עם כתובות האפייניות לקבורה יהודית.
קטקומבות קטנה התגלתה מתחת Piazza Parrocchia מימין לכנסייה.שם נמצא ציור של המנורה בעלת שבע זרועות וכן הכתובת : "“Beronice in pace iuvenis moritur, vir bonus in pace bonus”, “salom”. התיארוך הוא מהמאה ה-4
בקטקומבה אחרת, צפונית מהקודמת, "של ברוניקה" (di Beronice), נמצאו שלוש מנורות מעוצבות בצורת שעון חול, כתובות עבריות, ביניהן "שלום", ".. משכבו בשלום", "ישראל".
בקטקומבה נוספת נמצאו כתובות, חלקן בעבריות וחלקן בלטינית, החלק העברי כולל מילים אלה: "שלום על ישראל" ו"אמן אמן". החלק הלטיני כולל משפט זה "Iud(a)... onti / T(v/a)anoroplusm enusanoroLX" . מועדה המשוער של הכתובת היא המאה ה-3.