קיסריה אתר טיק טק 1.JPG

קיסריה לאור מקורות חז"ל - עמיתים לטיולים בגן לאומי קיסריה, קיסריה, ישראל

בבית הכנסת נמצאו כמה רצפות פסיפס מתקופות שונות. כנראה היה פעיל בין תקופת המרד ועד המאה השמינית, כאשר הוא נהרס מספר פעמים. במרכזה של רצפת הפסיפס שמכילה צורות גאומטריות, כתובת ביוונית והצעת השיחזור שלה מדובר ב24 משמרות הכהונה. בין הממצאים כותרות שבהם תבליט מנורת שבעת הקנים, כתובת שבה כתוב ברילוס ראש בית הכנסת ואפוטרופוס בן יוסטוס עשה רצפת פסיפס של הטרקלין מכספו שלו. וכתובת ביוונית ה' עזור, מנחת העם בזמנה של מרתה. בתלמוד הירושלמי נזכרים חכמים רבים מקיסריה, ונזכר רבות הביטוי "רבנן דקיסרין". (מהויקיפדיה העברית)

התוכנית[עריכה | עריכת קוד מקור]

'עמיתים לטיולים' קיסריה לאור מקורות חז"ל הסיור יתקיים בע"ה ביום שישי ערש"ק פרשת שמות, כ' טבת תשע"ט (28.12.18) בשעות 09:00-13:00 בהדרכת מורה הדרך איתן עומר 054-6755674 eitan7675@gmail.com

נפגשים בכניסה הדרומית לגן הלאומי (ליד התאטרון העתיק), הטיול מיועד למיטיבי קשב עם קטעי הליכה, המצריכים יכולת ניידות רגלית טובה. כל עמית יקבל בהשאלה מע' שמע אישית עם אוזניה.

על קיסריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הליכה_לבית_הכנסת_העתיק_בקיסריה

הליכה לבית הכנסת העתיק בקיסריה

"צעדו להם החטיייארים , סמוך לשקיעה על חוף ימה של קיסריה כאשר הם מפזמים את שירה של חנה, אך לא ידעו כי הם משתתפים בקטע של מימוש חלומו של ישראל פניגשטיין להביא מניין יהודים להתפלל ולספור ספירת העומר על חורבות בית הכנסת העתיק בקיסריה, בית הכנסת הידוע במקורות בשם "בית כנישתא דמרדותא" בשל העובדה ששם נזרעו זרעי המרד הגדול בעת שהיהודים נאלצו כתוצאה מלחץ הסורים והיוונים בקיסריה לעזוב, ואכן הם עזבו בצער כאשר ספר התורה נישא בידהם והתיישבו מחדש במרחק 60 ריס בעיירה נרבתא, ארבע שנים מאוחר יותר החריב טיטוס את בית המקדש....

" קיסריה וירושלים, אם אמר לך אדם: חרבו שתיהן – אל תאמין, ישבו שתיהן – אל תאמין, חרבה קיסרי וישבה ירושלים, חרבה ירושלים וישבה קיסרי – תאמין" (מגילה ו')".

קיסריה נחשבה תמיד כנמסיס של ירושלים. ואכן, הורדוס שבנה אותה בפאר והדר יוצאי דופן - ראה בה מלכתחילה כבירת ארץ ישראל הרומית וכאנטי-תזה לירושלים המונותאיסטית. במרכזה של העיר עמד האוגוסטיאום - אחד משלושת המקדשים שבנה הורדוס לכבודו של הקיסר אוגוסטוס. מפעלי הבידור להמונים (כדוגמת התאטרון, האמפיתאטרון, ההיפודרום, האודאון ועוד) עיטרו אותה מכל עבר (ומעטרים אותה גם כיום...). גם בתקופה הביזנטית היתה העיר לסמל חשוב עבור השלטון הנוצרי ובה חיו אבות הכנסיה אבסביוס ואוריגנס. לאור זאת, מפליא לגלות שלעיר זו היסטוריה יהודית מרשימה. היה לה תפקיד מכריע בימי המרד הגדול, ואף בימי מרד בר כוכבא מקומה לא נפקד. חיו בה תנאים ואמוראים, מימראות ופסיקות לא מעטות יצאו מבתי מדרשותיה, ובימיו של החכם איש קיסריה ר' אבהו פעלו לצידו 'רבנן דקיסרין'- אסכולת חכמים שהתלמוד מעת לעת מתחשב בדבריה בדיונים הלכתיים רבים.

אם כך, סיורנו הפעם יתמקד בזווית היהודית של קיסריה. לצד הביקור בין שרידי בית הכנסת העתיק, 'כנסתא דמרדותא', נחזור לאתריה המוכרים יותר וגם אלו שפחות - ונחפש בהם את נקודת המבט היהודית. ננסה להבין את הקונפליקט העמוק בהם חיו היהודים בעיר כה אלילית, ולחבר אותו להתמודדויות התרבותיות של ימינו. וגם, כמובן, מקומם של חנה סנש, מחתרת ניל"י ואפילו מגרשי הגולף של ימינו לא ייפקד מעיסוקינו.

שיחזור היסטורי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיסריה אתר טיק טק 222.JPG
קיסריה אתר טיק טק 11.JPG

הנחיות לביקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

E42eb93e6ec6fe688ae859aa218bf125.jpg

היכן נמצא בית הכנסת? אז ככה. הוא מפוזר! הריצפה נמצאת במקומה שהוא על חוף הים צפונית לעיר העתיקה

אמרנו שבית הכנסת מפוזר. כוונתינו שלמעט הריצפה, הרי שיתר השרידים נמצאים במוזיאון שבקיבוץ שדות ים. מוזיאון עלוב למראה אבל עשיר במימצאים, הגיע הזמן שמישהו יעשה לו שיפוץ כללי. סעו לקיבוץ (הוא שוכן בדרומה של קיסריה ליד האמפיתאטרון המפורסם) כנסו אליו וסעו ישר עד לחניה. תמשיכו רגלית דרומה ואז שמאלה, סמוך לחוף הים שוכן המוזיאון. עלות הכניסה אליו היא 10-13 ש"ח שעות הפתיחה 10:00-16:00 טלפון לבירור 04-6364367 כאן תוכלו לראות כותרת עמוד מעוטרת במנורה ואת הכתובת שנמצאה בריצפת בית הכנסת (זו שתמונתה בתגובתי הקודמת), בה נאמר כך: "כרילוס ראש בית הכנסת ואמטרופוס בן יוסטוס עשה רצפה של הטרקלין מכספו שלו". ועוד ועוד ממצאים מרתקים (שברי מצבות יהודיים, מטבעות, מנורות).

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.