קיסריה לאור מקורות חז"ל - עמיתים לטיולים בגן לאומי קיסריה, קיסריה, ישראל
התוכנית
'עמיתים לטיולים' קיסריה לאור מקורות חז"ל הסיור יתקיים בע"ה ביום שישי ערש"ק פרשת שמות, כ' טבת תשע"ט (28.12.18) בשעות 09:00-13:00 בהדרכת מורה הדרך איתן עומר 054-6755674 eitan7675@gmail.com
נפגשים בכניסה הדרומית לגן הלאומי (ליד התאטרון העתיק), הטיול מיועד למיטיבי קשב עם קטעי הליכה, המצריכים יכולת ניידות רגלית טובה. כל עמית יקבל בהשאלה מע' שמע אישית עם אוזניה.
על קיסריה
" קיסריה וירושלים, אם אמר לך אדם: חרבו שתיהן – אל תאמין, ישבו שתיהן – אל תאמין, חרבה קיסרי וישבה ירושלים, חרבה ירושלים וישבה קיסרי – תאמין" (מגילה ו')".
קיסריה נחשבה תמיד כנמסיס של ירושלים. ואכן, הורדוס שבנה אותה בפאר והדר יוצאי דופן - ראה בה מלכתחילה כבירת ארץ ישראל הרומית וכאנטי-תזה לירושלים המונותאיסטית. במרכזה של העיר עמד האוגוסטיאום - אחד משלושת המקדשים שבנה הורדוס לכבודו של הקיסר אוגוסטוס. מפעלי הבידור להמונים (כדוגמת התאטרון, האמפיתאטרון, ההיפודרום, האודאון ועוד) עיטרו אותה מכל עבר (ומעטרים אותה גם כיום...). גם בתקופה הביזנטית היתה העיר לסמל חשוב עבור השלטון הנוצרי ובה חיו אבות הכנסיה אבסביוס ואוריגנס. לאור זאת, מפליא לגלות שלעיר זו היסטוריה יהודית מרשימה. היה לה תפקיד מכריע בימי המרד הגדול, ואף בימי מרד בר כוכבא מקומה לא נפקד. חיו בה תנאים ואמוראים, מימראות ופסיקות לא מעטות יצאו מבתי מדרשותיה, ובימיו של החכם איש קיסריה ר' אבהו פעלו לצידו 'רבנן דקיסרין'- אסכולת חכמים שהתלמוד מעת לעת מתחשב בדבריה בדיונים הלכתיים רבים.
אם כך, סיורנו הפעם יתמקד בזווית היהודית של קיסריה. לצד הביקור בין שרידי בית הכנסת העתיק, 'כנסתא דמרדותא', נחזור לאתריה המוכרים יותר וגם אלו שפחות - ונחפש בהם את נקודת המבט היהודית. ננסה להבין את הקונפליקט העמוק בהם חיו היהודים בעיר כה אלילית, ולחבר אותו להתמודדויות התרבותיות של ימינו. וגם, כמובן, מקומם של חנה סנש, מחתרת ניל"י ואפילו מגרשי הגולף של ימינו לא ייפקד מעיסוקינו.