ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - 6 באוגוסט 2007

תיבת קלפי היא מתקן אחסנה בשימוש זמני, לעת בחירות. בתיבה פתח צר כלפי מעלה. התיבה נפתחת במלואה רק בחלקה התחתון. גודלו של הפתח נקבע כך שניתן יהיה לשלשל בו את המעטפה, שבה ימצא פתק ההצבעה שבחר בו הבוחר. לעיתים יש מכסה נייד על הפתח, כך שניתן להכניס מעטפה לתיבה רק באישורו של הממונה על התיבה: יושב ראש ועדת הקלפי.

התיבה מצויה בחדר ועדת הקלפי, מול עיני חברי הועדה, משקיפיה והציבור הנוכח באולם. בדרך זו ניתן למנוע החדרה של מעטפת בחירה לתיבה שלא בהתאם למקובל. במדינות מסויימות, אירלנד ורוסיה נוהגים להביא את תיבת הקלפי אל בית הבוחר, במקרה והבוחר אינו מסוגל להגיע לחדר ועדת הקלפי.

לפני פתיחת תהליך הבחירות, יושב ראש ועדת הקלפי נוהג לפתוח את התיבה מלמטה, להפוך אותה על פניה ולהראות לכל חברי ועדת הקלפי שהיא ריקה. לאחר מכן נוהגים לנעול את התיבה במנעול מיוחד.

בסיום הבחירות פותחים את התיבה. סופרים את מספר המעטפות שנמצאו בקלפי. מספר המעטפות מושווה עם מספר המצביעים כפי שנרשמו ביומן ההצבעות. אם קיים הפרש בין שתי הספירות, מבוצעת ספירה נוספת. אם גם אז נותר ההפרש, מבצעים את מיון הפתקים ורושמים את תוצאות ההצבעה. בדין וחשבון לועדת הקלפי האזורית מדווחים על ההפרש שהתגלה וממציאים לועדה את יומן ההצעה ואת הפתקים. לועדה המרכזית יש שיקול דעת להחליט מה לעשות. במידה ואחד הבוחרים אינו מרוצה מהחלטת ועדת הבחירות הוא רשאי לפנות אל מוסדות שיפוטיים. כמובן, השאלה היא קריטית, כאשר ההפרש במספר הקולות, בין המספר הרשום ביומן לבין מספר המעטפות בקלפי, עשוי לקבוע איזה מן הבוחרים ייבחר.

הקלפי היהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכרעה בסכסוכי נחלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר נחלקה ארץ ישראל בימי יהושע בן נון היה צורך בהגרלה על מנת להכריע בסכסוכים בין שבטי ישראל לאחר שכב בימי משה רבינו נקבע איזה חלקות יהיו לכל שבט ושבט . וכך נאמר במסכת סנהדרין: "אמר רבי אלעזר בבאין( שני שבטים להידון ) [1] על עסקי נחלות ( מהי הנחלה השייכת לכל שבט, ועושים זאת בבית דין של שבעים ואחד -בבית הדין הגדול )כתחילתה של ארץ ישראל ( כדרך שנחלקה בימי יהושע). מה תחילתה שבעים ואחד ( זקני העדה ששימשו בית הדין) אף כאן שבעים ואחד. (ומקשים) אי מה (האם מה) תחילתה ( של חלוקת הארץ ) (ב)קלפי (בגורל) אורים ותומים וכל ישראל (מצויים שם) אף כאן ( בסכסוך בין השבטים - על חלקות ההתנחלות - יצטרכו) קלפי אורים ותומים וכל ישראל (וכיון שאין עושים כן משמע שאף לענין סכסוכי נחלה בין השבטים אין צורך בבית דין גדול - אלה ישתמשו בקלפי) . ( דף ט"ז, ע"א)

בחירת השעירים ביום הכיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום הכיפורים על הכהן הגדול להפיל גורל בין שני שעירים: מי יעלה לקרבן ומי ילך לעזעזל. הגורל הזה מוכרע בקלפי. וכל מתוארת השיטה בהלכה א' שבמסכת יומא בתלמוד ירושלמי : טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה את ימינך ואם בשמאלו עלה ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה את שמאלך נתנם על שני שעירים ואומר לד' חטאת ר' ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אלא לד' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

הגמרא מוסיפה: לא סוף דבר קלפי אלא אפילו קלתות ( די היה בשתי פיסות אבן אשר על כל אחד היה כתוב היעד של השעיר) ולמה אמרו קלפי כדי לעשות פומבי לדבר...ויביא שני צרורות אחד שחור ואחד לבן ויתן עליהם ויאמר זה לד' וזה לעזאזל... שיהא מוכיח על עצמו שהוא לד' לעולם וגורל אחד לעזאזל שיהא מוכיח על עצמו שהוא לעזאזל לעולם הדא אמרה חקוקים היו


וגם באה ההשוואה על השימוש בקלפי להכרעה בריב ין השבטים בעת חלוקת הארץ. ונאמר בהשמך הגמרא: "ותני כן בשתי קלפיות נתחלקה ארץ ישראל א' שהגורלות נתונין בתוכה ואחת ששמות השבטים בתוכה ושני פירחי כהונה עומדים מה שזה מעלה וזה מעלה זכה. בשלשה דברים נתחלקה ארץ ישראל בגורלות באורים ותומים ובכטפים הדא הוא דכתיב (יהושוע יח) וישלך להם יהושע גורל לפני ה' במצפה גורל אלו הגורלות לפני ה' אלו אורים ותומים (במדבר כו) בין רב למעט אלו הכספים.


אבל לא די בהכרעות אם לא מתקיים תנאי נוסף. והגמרא מסיימת:"א"ר אבין אילמלא שנתן הקב"ה חן כל מקום בעיני יושביו לא היתה ארץ ישראל מתחלקת לעולם".

מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור המילה הוא ביוונית ומשמעו כד או קופסה. במשמעות המצומצת יותר קופסה המשמשת לפתקי הצבעה והגרלה וכיוצא בהם. [2]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. לפי הבאור הגמרא של הרב עדין שטיינזלץ וכן הבאורים הבאים בסוגריים
  2. המקור: עדין שטיינזלץ, שם

קטגוריה:הבחירות בישראל

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.