מפת הסיור - מפת המרכז למיפוי ישראל

קניוני תלכיד-פיראן ותצפית אום זוקא בצפון בקעת הירדן יהיו נושא הסיור של "עמיתים לטיולים בהובלת ד"ר חזי הורן ביום שישי ערש"ק ויקרא, ה' אדר ב' תשע"ד (7.3.14)

תוכנית הטיול[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחלי תלכיד ופירן הינם שני קניונים מצוקיים וצרים עם נופי סלע מיוחדים. מפלונים מאתגרים, גבי מים קרירים ותצפיות עוצרות נשימה אל נופה המיוחד של בקעת הירדן והרי הגלעד. אי"ה נזכה לשטוף את העיניים עם מרבדי פרחים צבעוניים.

מאנדרטת שיבלי נטפס במעלה הקניון היפהפה של נחל תלכיד עם היתדות וגב המים, נעפיל למחנה הרומי וממנו לאנדרטת ישעיהו שי וייסמן. נעלה לתצפית מרהיבה מפסגת אום-זוקא ומשם נגלוש ליתדות של נחל פירן.

הטיול באישור צה"ל

מידע נוסף על נחלי תלכיד ופיראן באתר INATURE של עמית מנדלסון שגם התמונות לעיל באדיבותו:

  • ונחלי תלכיד ופיראן - הצצה לקניונים מרהיבים בשולי כביש הבקעה - ואדי פיראן ונחל תלכיד. אם תטיילו כאן בעונה המתאימה, מסלול הטיול שופע כרי עשב ופריחה מרהיבה

(התיאור המודגש הוא המובא בכותרת של האתר של עמית מנדלסון - על השמורות כדאי לקרוא באתרים)


אורך המסלול כ-11.5 ק"מ. כולל יתדות וטיפוס קשה וגב מים אחד - עמוק אך לא מחייב שחיה. מיועד למיטיבי לכת קשה.

תיאור הטיול[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: חזי הורן

על מוחמד שיבלי באתר יזכור

על ישעיהו וייסמן

הטיול שילב גאולוגיה מאתגרת, היסטוריה, ארכאולוגיה, בוטניקה וזואולוגיה מהולים בקושי פיזי ניכר עקב השרב, שגבר משעה לשעה.

התחלנו את הטיול באנדרטה לזכר בגשש מוחמד שיבלי, ובעקבות סיפורו וכלל סיפור מרדפי הבקעה שהמפורסמים שבהם עוד מימי מלחמת ההתשה, הזכרנו גם את סגן ישעיהו (שי) וייסמן שבהמשך עברנו לצד האנדרטה לזכרו ועל הציר שנסלל לזכרו. החילונו בטיפוס במעלה התלכיד, מסתייעים ביתדות הברזל הקבועות במפליו. טיפסנו אל קו הרכס ופגשנו במערות קבורה מן התקופה הרומית ובשברי סרקופאג בסמוך. הרב יצחק לוי כיבדנו בהסבר מאלף על קברים וקבורה, בעת העתיקה.

העפלנו במעלה דרך רומית לחורבת א-סווידה שעל פי סקרו של פרופ' אדם זרטל מהווה מחנה צבא רומי גדול אשר בקצותיו מגדלים ובתוכו מבנים רבים מאוד וכחמישים בורות מים, אשר ליד אחד מהם סעדנו את ארוחת הבוקר (האתר מעלה דילמות שונות באשר למיקומו, אופיו ותפקודו ואלו נותרו ללא מענה).

הצומח והחי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחום הבוטניקה זכינו לחזות באירוסי גלבוע הדורים, סיפן התבואה, צבעונים, פרגים, תורמוסים וגביעונית הלבנון ואף שמענו על האבקת הזמזום של צמרורת בואסיה, האנדמית והנדירה.

(מבחר תמונות של צמחים ראו למטה)

בצד הזואולוגי פגשנו בצבאים ובצבים ועסקנו בקוצי דורבנים וחפירותיהם ובשאלות סביב ביצי זוחלים גדולות.

התצפיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

האובך הרב אומנם לא אפשר תצפית טובה על בקעת הירדן אך בהביטנו מערבה ממרומי אום זוקא נצפו הפסגות המרשימות של הכביר, הטמון והג'דיר (ואת החרמון נראה ב"ה בטיול הבא...)

המסלול (שאותו עשיתי בפעם הראשונה ואשר התרחק, בשלב זה, מכל דרך וסימון שבילים) חייב אותי לשלוף גם את המצפן ולנווט במורד שלוחה, במעלה רכס קטן ובמורד וואדי אשר נפל "בינגו" לתוך הפיראן בו ירדנו נעזרים ביתדות הברזל הזרועות במפלי הנחל.

קיימת שאלה באשר למקור שם הנחל שבתרגום לערבית הינו נחל העכברים (על שם הכוכים והמערות הקטנות שבצלעותיו).

בטיול גילינו, למעשה, את מקורו האמיתי של השם: "פורן" היינו תנור כלומר "הנחל החם כתנור" שכשמו כן הוא !!! סיימנו, בדיוק בשעה היעודה, מותשים ורצוצים, בתפילת מנחה, במוצא הנחל אל כביש הבקעה. אני מאמין שלמרבית האנשים ייזכר וייחרט הטיול כאחד מטובי הטיולים בחייהם. תודה לכולם, חזי הורן

חורבת א-סווידה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מגדל השמירה במחנה הרומאי המקור:ידע ארץ

באתר עמוד ענן הובא התיאור הבא:"מחנה צבאי גדודי מהתקופה הרומית, גודלו 188 מ' אורך ו-100 מ' רוחב ויש בו רחובות אורך ורוחב ומגדל שמירה גדול בצידו הדרום מערבי.

מצפון אליו יש סכר בנחל וממזרח אליו מערות קבורה רומיות. בחלק הדרום מערבי סרקופגים, שברי ומכסי סרקופגים.

ראה: אדם זרטל, סקר הר מנשה, כרך ב', אתר 239.



שמורת אום-זוקא[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הבד הקטור באום זוקה בדומה לאלה שבגלעד לדעת אדם זרטל בעקבות דודו עיטם מתקן לגריסים [בורגול]יצילום : יהודה המקור: אלבום קבוצת ידע ארץ

שמורת אום זוקא (שמורת אם זוקה - לפי ראובני) מתוארת "מדרונות עשירים בחי ובצומח, בהם חתורים קניונים מרשימים" באתר טבע ונופים בישראל. עוד באתר נמסר שהיא הוכרז ב-20 באוקטובר 1993 ומסתערת על פני 22.318 דונם - לפי המפה היא פרוסה משני מידי כביש הבקעה: במזרח מגיעה עד לשפת נהר הירדן ובמערב היא כולל את תצפית אום-.

התצפית במערב היא אתר פופולרי למטיילים, ממנה נשקף הנוף של צפון בקעת הירדן וכן של רמת הגלעד. וכן המורדות התלולים של מזרח השומרון, היורדים לעבר כביש הבקעה המכונים "קניוני תלכיד-פיראן".

התצפית היא בגובה 273 מטר מעל פני הים - מקור השם (בערבית) - "נוף יפה . ממנה השמורה יורדת ל-262 מטר מתחת לפני הים, על פני מרחק אופקי של 4 ק"מ (לפי ראובני).

צמחי השמורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

הקשה על התמונה תביא אותך להסבר קצר על טבעו של הצמח

סיור לווין ואלבומי תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלבום התמונות של "ידע ארץ"[עריכה | עריכת קוד מקור]

ותודה ליוסי בוכמן על רשות השימוש


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.