חוות פיליפ - מחלוצי ההתיישבות היהודית בנגב

קרבות בארות וכלניות - ההָבקעה אחרי באר-שבע בהדרכת עזרא פימנטל, ערן תירוש

יום חמישי כ'ח אדר תשע"ו 19 במרץ 2015 (מפגש-אמצע מס' 3 ) ביוזמת: העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל

המסלול: צומת בילו ; חוות פיליפ ; כניסה לשמורת פורה, תל נג'ילה (גשר הרכבת והבאר); נסיעה בדרך נופית נחל שקמה לרוחמה: תולדות היישוב, הבאר המשוחזרת , המאבק בארבה ב-1915 והמרדף ב-1917 (מיצג אור-קולי); 'גבעת לילי ואריק': הסבר על קרב הוג' וחווית כלניות.

תל שריעה: התל כמרכז לוגיסטי של התורכים, תחנת רכבת ומפקדת דיביזיה, סיפור הקרב על התל ב-6-7 בנובמבר 1917, סיפור צל"ש הכדורגל ותעלומת אנדרטת הטייסים.

שמורת פורה: תמונות מגשר רכבת, שהיה לו תהילה בעבר, שאינו קיים יותר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שרידי הגשר העתיק בשמורת פורה - צילמה: Ester Inbar

הרקע - במלחמת העולם הראשונה מושל ארץ ישראל, ג'מאל פאשה, הורה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים. וכל הועלה הצורך ברכבת שתביא את האספקה, התחמושת והצבא עד דרום ארץ ישראל ומדבר סיני. התורכים הטילו את המשימה של תכנון הרכבת לעבר תעלת סואץ על היינריך מייסנר , מהנדס גרמני שעבד עם השלטון התורכי וזכה לתואר פשה המכובד. מייסנר שינה את תיכנון המסלול של מסילה חדשה שנעה מעפולה עברה בהרי ההשומרון לצורך כך נחצבה מנהרת הרכבת בשומרון ב"סילת אל-דהר" לפני תחנת הרכבת בסבסטיה (משם יצאה המסילה לשכם. המשך סלילתה המתוכנן לירושלים לא בוצע).

במקום זאת, בוצע מסלול אחד, מסלול אחר של המסילה הוביל לטול כרם ומשם לואדי צארר, ומשם ל"אל-פאלוג'ה היום מערבית מצומת הדרכים "צומת פלוגות" בין אשקלון לבין קרית גת,כאן היה הגשר שאתם רואים בתמונה משמר הנגב של היום ולבאר שבע. באוקטובר 1915 הגיעה מסילת הרכבת ל"תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע. התחנה הפכה למרכז הלוגיסטי החשוב של הצבא העות'מני, לקראת כיבוש תעלת סואץ וחסימת המעבר הבריטי למושבתם החשובה באותם הימים הודו.

למרות כשלונם לכבוש את התעלה שמונה חודשים קודם, התורכים שעדיין לא נואשו מלכבוש את אזור התעלה. הם המשיכו את בניית המסילה דרך ביר עסלוג' משאבי שדה] שרידי הסוללה שלה, עד היום, דרומית מבאר שבע, ביציאות הדרומיות של העיר לכיוון משאבי שדה. משם המסילה המשיכה לנחל לבן ו במאי 1916 הגיעה המסילה לניצנה גם שם יש שרידי גשר רכבת שעדיין קיימים על היום , מקום מושבה של המפקדה התורכית האזורית , משם המשיכה המסילה כ-17 ק"מ נוספים עד עזוז ,בארותיים שם חצתה את הגבול לסיני והגיעה עד היישוב הערבי קציימה הוא קוסיימה כ- 30 ק"מ מעזוז - התחנה הסופית של הרכבת, אשר תחנתה הראשונית הייתה הדמשק.


ביקור בתל נגילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:תל נגילה

ביקור_בתל_נגילה_-_אדר_תשע"ה

ביקור בתל נגילה - אדר תשע"ה

תל נָגִילָה הוא תל עתיק בולט על סביבתו, כ-209 מטר מעל פני הים (לפי אתר עמוד ענן 191 מטר מעל פני הים). במרכז התל יש עץ אשל גדול ובודד שרואים אותו מרחוק. התל על גבעה בגדה המערבית של נחל שקמה, בין כביש 40 (כביש פלוגות באר שבע) לבין קיבוץ רוחמה.

השם העברי הוא בעקבות צורה עברית של שמו הערבי נג'ילה. בשם הערבי "נג'יל" - צמח בר מצוי, יבלית בעברית (זאב וילנאי).

במרומי התל נחשף מבנה גדול, מהתקופה המוסלמית, המאה ה-13. אולי שרידי חאן - אכסניה לעוברי אורח. מתחתיו נמצאו שרידים מהתקופות: הביזנטית, היוונית והרומאית. (זאב וילנאי) הממצאים הקדומים שנמצאו בתל הם מהתקופה הכלקוליתית (כ-3,000 שנה לפני הספירה)

סמוך אל התל עברה במלחמת העולם הראשונה מסילת הברזל לבאר שבע, שרידי המסילה ניכרים עד ימינו.

במלחמת העצמאות הייתה חשיבות אסטרטגית לתל נגילה, ששימש ראש-גשר מרוחמה הנמצאת ממערב - כ-5 ק"מ אל משלט מאחז - 4 ק"מ מזרחה, במלחמה עם המצרים שהתחפרו צפונה ליד פלוגות של היום, לשם הגיעו בדרך החוף.

תמונות מצמחיית התל - אדר תשע"ה


רוחמה: אתר הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפקת_סרט_עבור_מרכז_המבקרים_-_בית_הראשונים_בנגב,_בקיבוץ_רוחמה

הפקת סרט עבור מרכז המבקרים - בית הראשונים בנגב, בקיבוץ רוחמה

באר_חפורה_בחוות_רוחמה-0

באר חפורה בחוות רוחמה-0

רוחמה - אתר הראשונים אוצר בתוכו את ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית בנגב בעת החדשה ואת חוסנו של העם במצבים קשים והתעקשותו לא לוותר על זכותנו על הארץ. ב-1912 הוקמה חוות רוחמה על אדמות רוחמה המדבריות, חלוצים צעירים יוצאי רוסיה באו למקום, עבדו, חפרו באר ונטעו עצים. מאז ועד 1936 נעשו שלושה ניסיונת ליישב את המקום ולחיות מחקלאות, ושלושתם לא צלחו. הטורקים היו מעורבים בפירוק ההתיישבות הראשונה, האנגלים התנכלו לשנייה, ולשלישית הרעו הבדואים, לאחר שנעזבה. מזג האוויר המדברי ואסונות טבע פגעו במקום. ב-1944 עלה על הקרקע גרעין של השומר הצעיר, ומאז קיים במקום יישוב פורח. גם בתקופת מלחמת השחרור היווה המקום מרכז לפלמ"ח.

אתר פתוח בצמוד לגדר הקיבוץ. באתר הראשונים באר שנחפרה ב-1913, מבנה מתקופת הפלמ"ח, תמוגת כלים מתקופות שונות של היישוב.

תצוגת כלים מתקופות שונות של היישוב

אתר הראשונים באר שנחפרה ב-1913[עריכה | עריכת קוד מקור]

P3190070.jpg

תמונות מהסיור[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונות מסיור העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל. הסיור התמקד בתילים שונים בנגב בהם הטורקים הקימו בסיסים כקו הגנה בין עזה לבאר-שבע. יש גם תמונות של התילים מתקופת המלחמה.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.