ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

4th_Light_Horse_Brigade_Beersheba

קרב באר שבע במלחמת העולם הראשונה התרחש אור ליום 31 באוקטובר 1917, במסגרת מבצע "קרב עזה השלישי". פרשים אוסטרליים הגיעו למזרח העיר, אחרי מסע שנמשך ארבעה לילות, על מנת לא לחשוף עצמם לטייסים הגרמנים שסיירו בשמי האזור. היה זה חלק מתוכנית הטעיה של גנרל אלנבי[1]

כך הגיעו כוחות בריטיים מחזית עזה, אשר עשו את הדרך תוך יום אחד. בימים קודמים גנרל אלנבי, בשעות היום, לנוכח מטוסי התצפית הגרמים, הזזת כוחות מאסיבית לכיוון עזה. כך סברה מפקדת הכוחות העות'מאנים כי ההתקפה הבריטית הבאה, כמו השתים הקודמות, תהיה על העיר עזה. ההתקפה על באר שבע באה על התורכים בהפתעה.

בסיומה של ההתקפה שלטו הבריטית על כל דרום הארץ. לאחר ששה שבועות, במחצית דצמבר, לפני חג המולד - בהתאם להוראת ראש ממשלת בריטניה - נכנס גנרל אלנבי לירושלים. לפי יגאל שפי "תהודת המתקפה המוצלחת , שזכתה לתואר "קרב עזה השלישי", התעצמה הן בשל העובדה שקדמו לה שני ניסיונות כושלים לפרוץ לארץ ישראל, הן בשל השתלטות, בעקבותיה על עיר הקודש. בראייתם הקולקטיבית של בני התקופה הייתה לקרב בארץ הקודש משמעות מוסרית-דתית של נצחון הנצרות על האיסלם שלא נפלה מחשיבותה ממשמעות הצבאית-המערכתית" [2]

השלמת כיבוד עזה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באר שבע -1917

עם סיום כיבוש באר שבע, פנו הכוחות הבריטיים לעזה.לואיס תומס וקנת בראון קולינגס מתארים את מה שמצאו בעיר:"צבאותינו נכנסו לעזה - ומצאוה עזובה ושוממה. הטורקים ברחו; התושבים הערבים ברחו. הצבא הטורקי ציוה על יציאת העיר - ולא ידעתי על מה ולמה. אנחנו ראינו הרס וחורבן בכל רחובות עזה, עדים אלמים לאש, אשר שלחנו בחומותיה. (עמ' 86)

אך לא רק הבריטים החריבו את העיר. מסתבר כי הטורקים נתצו בתים רבים על מנת לבצר את עמדותיהם. נמצאו דלתות, שערים, חלקי רצפות וגגות שלמים כדי לסמוך שקי חול מתמוטטים. ושקי החול לא היו ובמקומם נעשה שימוש בבגדים ובעיקר בשמלות נשים בצבעים מגוונים - כך היה נוף עמדות ההגנה מגוון במיוחד.

הכוחות הלוחמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כוח המגן העות'מאני השתייך לארמיה השביעית, בפיקודו של פווזי פאשה, שהחליף רק שבועות מועטים לפני כן את מוסטפה כמאל. הכוח כולו מנה כ-3,500 לוחמים, 44 מכונות יריה וארבע סוללות ארטילריה. מתוכו, שלוש דיוויזיות (ה-16, ה-19 וה-24) היו בעתודה והדיוויזיה שהגנה על העיר הייתה בפיקודו של איסמט ביי [3].

הקרב על העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפת קרב באר שבע

הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים, האנז"ק, כבשו את העיר בסערה והגיעו עד לגבעה הצפונית של העיר, היכן שנמצאת כיום האנדרטה. לאחר מכן הושלם כיבושה של העיר. בינתיים התורכים נסיו לחבל בבארות המים אך הצליחו לפוצץ רק שתים מתוך שבע [4] . הייתה זו העיר הראשונה בארץ ישראל שנפלה בידי הבריטים.

הקרב כונה "קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה שנחל הצלחה".

בכיבוש באר שבע, החטיבה האוסטרלית "the 4th Light Horse Brigade" לקחה בשבי 38 קצינים, 700 חיילים וארבע מכונות ירייה. לשני הרגימנטים המסתערים של החטיבה היו 31 הרוגים ו-36 פצועים.

שחזור הקרב[עריכה | עריכת קוד מקור]

חייל אוסטרלי בעת שיחזור ההסתערות בבאר שבע במלאות 90 שנה לקרב המקור:ויקישיתוף

בסוף אוקטובר 2007 שוחזרה הסתערות הפרשים על העיר. שחזור הקרב היה יוזמה משותפת של "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל" ועמותת פרשים אוסטרלים המשמרים את מורשת פרשי האנזא"ק. בכתבה בעיתון הארץ נאמר: "העמותה נולדה מקומץ משוגעים לדבר" אומר רמי חרובי, יו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל" ותושב הקיבוץ בארי. "הרבה שנים הסתובבנו ודיברנו על הנושא, אספנו חפצים ממלחמת העולם הראשונה כמו כפתורים ונעליים ישנות שנותרו בשטח. כשהתחלנו לדבר עם האוסטרלים הם התעניינו יותר לעשות טיול או מסע לאורך האתרים שבהם הם נלחמו. אנחנו הצענו להם לשחזר את כל שלבי האירוע באופן מסודר והם הסכימו".

המסע נערך במשך ארבעה ימים והפרשים האוסטרלים עברו בפארק אשכול, שבימי מלחמת העולם הראשונה נקרא שלאל, דרך ביר עסלוג', היום "פארק גולדה", והסתיים בשחזור ההסתערות על העיר באר שבע.

בדרך לבאר שבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור:ויקישיתוף צילם:eman

תהלוכה בעיר במלאות 90 שנה לקרב[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור:ויקישיתוף

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. יאיר שפי בהערה למאמרו מעלה את הטענה בדבר חלקו של אהרון אהרונסון מייסד נילי בהפניית תשובת הלב לעבר באר שבע ואגפו הדרום-מזרח של קו ההגנה העות'מאני. ראו: י' פרידמן, שאלת ארץ ישראל בשנים 1914-1918, ירושלים תשמ"ז, עמ' 302; א' ליבנה, י'נדבה, וי' אפרתי, ניל"י: תולדותיה של העזה מדינית, ירושלים תשמ"א, עמ' 225-226.
  2. יאיר שפי מפנה את הקורא לספר "על המשמעות הדתית-מוסרית של ארץ ישראל בכלל ושל ירושלים בפרט לנצרות ולבריטים" - ב' טוכמן, התנ"ך והחרב: אנגליה וארץ ישראל, ירושלים, 1987
  3. http://web.archive.org/web/20040715040221/www.turkeyswar.com/campaigns/pal3.htm
  4. לפי ספרו לואיל תומס וקנת בראון קולינגס' - המספר שבע, כנראה נועד לשבר את אוזן הקורא המאמין

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - תל אביב, השרון, השפלה, הנגב, הוצאת "תורּ‏, ירושלים , 1941 - מהדורת 1950.
  • גדעון ביגר ואחי שילר, באר שבע ואתריה, הוצאת הספרים אריאל - ירושלים, 1991
  • לואיס תומס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, תרגם :ב. פרידמן, הוצאת ספרים אריאל - ירושלים, 2001. - על פעלם של הטייסים הבריטיים בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
  • יגאל שפי, שורשי השינוי המערכתי בחזית ארץ ישראל: הפשיטה על מסילת הרכבת העות'מאנית בנגב, 1917 מתוך קתדרה - 87 , יד יצחק בן צבי, ניסן תשנ"ח .

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

גנרל אלנבי נכנס לירושלים

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.