|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
תרשים אזור המערכה - המקור:ויקישיתוף
נוף אזור המערכה - המקור:ויקישיתוף
קרב טראסימני נערך ב-21 ביוני 217 לפנה"ס במהלך המלחמה הפונית השנייה בין הרפובליקה הרומית לקרתגו בצפון אגם טראסימנו בתחום העיירה טואורו סול טראסימנו (Tuoro sul Trasimeno). חניבעל, מצביא קרטגו ניצל במערכה ובפועל הדרך לרומא הייתה פתולה לפניו.
המערכה הייתה בצפון האגם, במקום בו שוכנת היום העיר טאורו סול טראסימני (Tuoro sul Trasimeno). הצבא הרומאי נכנס למלכודת באמפיתאטרון טבעי, כאשר האגם סגר עליו מדרום וחורשות העצים, בו הסתתר צבא חניבעל היה ממזרח וממערב.
בעיירה ובסביבתה מוזיאון פתוח המתאר את מהלך הקרב, הכולל מרכז דקומנטציה והמחשה תאטרלית בחודשי הקיץ אתר המרכז
על הקרב[]
בשעות הבוקר המוקדמות של 24 ביוני, 217 לפנה"ס, תחת שכבה עבה של ערפל, מבחר הצבא הרומי היה מוצב במישורים על שפת האגם. חניבעל הציב את צבא הפרשים הקלים שלו ואת שכיריו הקלטים בכניסה למישור, על מנת לחסום כל אפשרות לנסיגה של הצבא הרומי. חיילות העזר: הלובים, האיברים הגנו על המחנה שלו, הבלריס (מספרד)ושכיריו מאסיה סגרו את הדרך אל מעלה הגבעות.
חניבעל תאם את ההתקפה בעת ובעונה אחת. הקרב נמשך שלוש שעות, ו 15,000 החיילים הרומאים שביקשו להימלט במי האגם נהרגו.
מהויקיפדיה העברית[]
(הערך במלואו)
קרב טראסימני נערך ב-21 ביוני 217 לפנה"ס במהלך המלחמה הפונית השנייה בין הרפובליקה הרומית לקרתגו בצפון אגם טראסימני בתחום העיירה טואורו סול טראסימנו (Tuoro sul Trasimeno) [1]
רקע[]
חניבעל קיווה למוטט את הרפובליקה הרומית על ידי המרדת השבטים האיטלקיים והרס כוחות רומא. כחלק ממערכתו הגיעה חניבעל לאיטליה התיכונה, שם זכה לתשומת לבו של הקונסול גאיוס פלאמיניוס בעזרת שילוח צבאותיו במישורי אטרוריה במסע של ביזה, רצח של תושבים מקומיים והשחתת בהמות ויבולים. פלאמיניוס לא הצליח לסבול את העובדה שחניבעל הסתובב בחופשיות במרכזה של איטליה ושבאפשרותו לפנות לרומא אם רק ירצה בכך.
במועצה רבים ניסו לשדל את פלאמיניוס לבחור בדרך בטוחה, לחכות לבן זוגו הקונסול (גנאיוס סרוויליוס, שהיה עם צבאו ליד ארימינום), אולם פלאמיניוס, כמו טיטוס סמפרוניוס לונגוס לפניו, החליט ביהירות ובתאוות כבוד רבה לנהל את המלחמה לבדו. הוא דירבן את כוחותיו לצאת למלחמה בעזרת כריזמתו ונאומו הקצר, כדלקמן:
"אכן, נשב-נא לפני חומות ארטיום, שהרי כאן מולדתנו ותרפינו. יחמוק לו חניבעל מידינו, ישים את איטליה לשמה ותוך חורבן ושריפה תגיע עד לחומות רומא. ובל נזוז אנו מכאן עד שיקראו הסנאטורים את גאיוס פלאמיניוס מארטיום, כשם שקראו לפנים את קאמילוס מן הוֶויים"[2]
בזעם רב עלה הקונסול על סוסו, הסוס מעד והשליך את הקונסול על הרצפה, סימן נורא נוסף נפל על הצבא כשנושאי האותות לא הצליחו להוציאם מהאדמה. פלאמיניוס התעלם מהאותות הרעים ובכל זאת יצא למערכה.
הקונסול אירגן מארב בארטיום עם צבאו בן ה-40,000 איש, אך חניבעל הצליח לעקפו הודות למודיעין שלו, כשנודע לפלאמיניוס שחניבעל עקפו, וששום דבר לא הפריד בינו לבין רומא החל במרדף אחר חניבעל.
חניבעל הבין שפלאמיניוס מנהל מרדף אחריו והחליט לארוב לפלאמיניוס בעצמו, הוא הורה לחייליו להתחבא על הגבעות שמשקיפות על השביל הצר בינן לבין אגם טראסימנו. צבאו של חניבעל מנה כ-25,000 איש, אחרי מות חלק מחייליו וכל פיליו במגפה.
פלאמיניוס הגיע לאזור ביום שלפני הקרב, אך לא טרח לסרוק את האזור.
הפריסה של חניבעל[]
חניבעל מיקם את הגאלים והפרשים בכניסה לעמק, הלובים והאיברים הגנו על המחנה והבלארים והאסיאתים (מהמילה Asiati- ללא קשר ליבשת) חיברו בין שני הפלגים.
ה-24 ביוני[]
- עם עליית החמה ביום הערפילי יצא פלאמיניוס בראש כוחותיו דרך המעבר הצר, כאשר כל הכוח הרומאי היה סגור בתוך הגיא הורה חניבעל לצבאותיו להסתער על הרומאים.
- הרומאים - מוקפי הערפל טרם הספיקו להסתדר בשורות וכבר ירדו עליהם צבאותיו של חניבעל, שהצליחו להעריך את מיקום בני בריתם לפי הצרחות, האגפים וראש הטור הרומאי הותקפו ראשונים.
- רוב הצבא הרומאי היה אחוז פחד אך הקונסול גילה אומץ רב בניסיונו לסדר את לגיונותיו הרופפים, מרוב ההמולה נאומו ופקודותיו לא הגיעו לצבא ורבים נטבחו בבלבול עוד לפני שהצליחו לשלוף את נשקם, אחרים נפלו קורבן למשקל ציודם, רבים הלכו לאיבוד בערפל הסמיך ונקלעו בין חטיבות לוחמים.
- הבלבול שלט בצד הרומאי שלא הצליח להתארגן לשום פריסה טקטית והוכרח לקרבות יחידים. כה עזה הייתה הלוחמה שהחיילים לא חשו ברעש האדמה שזעזע את איטליה בזמן הקרב.
- לאחר שלוש שעות של לחימה קשה הקונסול נהרג בידיו של פרש אינסוברי בשם דוקאריס, חייליו הנאמנים מנעו את ניצול הגופה (ליוויוס, כ"ב, 212), לאחר מותו של הקונסול רבים פנו לברוח מהקרב אך טבעו למוות או נפלו קורבן לפרשים הקרתגיים.
- כ-6,000 איש מכוח החלוץ הצליחו ללחום דרך צבא האויב ולברוח משדה הקרב, מהרבעל הצליח לתפוס אותם עם רדת הלילה.
תוצאות[]
מתוך צבא של כ-25,000 נפלו 15,000 רומאים כ-9,000 נשבו והיתר הצליחו לחמוק ולהתפזר בכל חלקי אטרוריה.
רף המתים בצבא חניבעל עמד על כ-2,500 איש.
פאביוס כתב כי חניבעל שיחרר את הלאטינים את הרומאים שם באזיקים, והורה למצוא את גופת פלאמיניוס ולהביאה לקבורה.
קרב טראסימני היה אחד מהניצחונות הגאוניים והגדולים של חניבעל, בנוסף לשואה שהפיל הקרב על הצבא הרומי הוא גם פתח את הדרך לרומא.
לבסוף הכירו הרומאים בסכנה שמהווה חניבעל, ורומא נכנסה למצב כאוטי. כתגובה להפסדים האחרונים נבחר קוינטוס פאביוס מאקסימוס למשרת הדיקטאטור.
חניבעל לא הטיל מצור על רומא כי רצה לגייס את בעלות בריתה האיטלקיות של רומא לצידו וחשב שאחרי ניצחון גדול במיוחד, שבו יושמד צבא רומאי גדול (25 אלף חיילים הוא צבא רומאי קטן יחסית). סיבה נוספת לאי הטלת המצור הייתה העדר בסיס הספקה איתן שיכל להשען עליו.
אחרי הקרב חניבעל חצה את האפנינים והקים את מחנה החורף שלו בגרונטיום.
מאקסימוס למד משגיאות קודמיו ונלחם בחניבעל מלחמת התשה, כמו כן הוא החכים לשמור על בנות בריתה של רומא ומשאביה.
לקריאה נוספת[]
- טיטוס ליוויוס, תולדות רומא. תרגמה מרומית שרה דבורצקי. הקדים מבוא דוד אשרי והוסיף הערות ישראל שצמן. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ב.
- תאודור מומזן, דברי ימי רומא. תרגמו צ’ ויסלבסקי, ד’ קלעי, צ’ רודי. עורכים: פ’ לחובר, צ’ וויסלבסקי. תל אביב, הוצאת מסדה, 1952. 4 כרכים.