קרב מגידו

Maps 57 palestine megiddo (1600) — מפת המערכה - הויקיפדיה

Battle of Megiddo (1918) Destroyed Turkish transport — קרב מגידו, בספטמבר 1918: עגלות טורקיות ומרכבות אקדח נהרסו על ידי מטוסים בריטיים בכביש שכם הבית שאן.המקור: זו תמונת מס '12310 ש ממוזיאון המלחמה האימפריאלי אוסף המס' 1900-34

השם קרב מגידו ניתן למערכה הצבאית שנערכה בעמק יזרעאל , ממשמר העמק היום - במערב - עד לבקעת בית שאן - במזרח - בימים 19 עד 21 בספטמבר 1917. בפועל, באזור מגידו לא היו קרבות מהותיים. לאחרי היו עוד שני קרבות: ב-21 בספטמבר 1917 בוצעה הפצצה אוירית על הכוחות הנסוגים בנחל תרצה וב-24 בספטמבר 1917 נכבשה חיפה. כך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה באה לקיצה . הסיום הפורמלי היה עם כיבוש דמשק ב-30 בסםטמבר 1917.

מקור השם[]

בקרבת מגידו לא היו עימותים צבאיים . מקורו של השם הוא הביטוי בשפה האנגלית "מלחמת ארמגדון". כשרוצה אדם להגיד על מלחמה שתהיה מכרעת וסופית הוא מכנה אותה "The Battle of Armagedon". מקורו של המונח הוא בדברי זכריה הנביא :" בַּיּוֹם הַהוּא, יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם, כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן, בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן. (ההדגשה לא במקור) (י"ב,י"א). לפי "הברית החדשה" כִּי הֵן רוּחוֹת שֶׁל שֵׁדִים עוֹשֵׂי אוֹתוֹת, וְהֵן יוֹצְאוֹת אֶל מַלְכֵי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ לֶאֱסֹף אוֹתָם לְמִלְחֶמֶת הַיּוֹם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לֵאלֹהֵי צְבָאוֹת... וְהוּא אָסַף אוֹתָם אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְּעִבְרִית הַר מְגִדּוֹן."(התגלות, ט"ז, י"ד -ט"ז).כלומר, ב"אחרית הימים" תהיה במגידו המלחמה האחרונה בין הטוב לבין הרע התגלם בדמותו של "אנטיכריסט" .בתאולוגיה הנוצרית, ה"אנטיכריסט" הוא אדם או מהות המייצגים את הרוע המוחלט ומהווה את אויבו של ישו. בכל דימו הבריטים את כוחות האימפריה העות'מאנית לאנטיכריסט. היות והמערכה על ארץ ישראל נשאה מראשיתה אופי של משימה דתית, אשר התגברה לאחר כניסת גנרל אלנבי בירושלים הרי כינוי המערכה הסופית כקרב מגידו השתלבה ברעיון הכללי.

הרעיון מבוטא היטב בקטע הפותח את הספר "עם אלנבי בכיבוש הארץ":היום יום חג-הלידה, בשנת 1917 בירושלים, הגיניראל אלנבי וצבאותיו הבריטיים לכדו זה עתה את עיר הקודש מיד הטורקים. המקומות הקדושים לנצרות נגאלו משלטון האישלם! חלום שנות מאות, שחלמו הצלבנים קם והיה סוף סוף ! ^[1].(מקור=עמ' 3)

מהלך הקרבות[]

קרב מגידו - יהודה ואלך (1) — קרב מגידו - דר יהודה ואלך מכנס מלחמת העולם הראשונה

בעקבות הנצחון במערכה על מערב קו שתי העוג'ות בסוף דצמבר 1917, הצבא הבריטי המשיך צפונה דרך טול כרם. ביום 19 בספטמבר 1918 כוחות רגליים וחיל פרשים עברו את ואדי מילק, (היום כביש 70), ירדו לעמק יזרעאל דרך "אבו שושה" - היום משמר העמק, כבשו את עפולה - המרכז הלוגיסטי של הצבא העות'מאנית ועלו לנצרת - המפקדה הכללית לארץ ישראל. הם המשיכו לבקעת בית שאן שם הצטרפו אליהם הכוחות שכבשו את השומרון ןבכך חסמו בפני הצבא העות'מאני את דרך הנסיגה לעבר הירדן.

בויקיפדיה העברית הובא תאור מפורט יותר:"בסוף 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כבש הצבא הבריטי את ירושלים. במהלך החודשים שלאחר מכן ניסו הבריטים להבקיע את קווי ההגנה הטורקיים, ממזרח לירדן, אך ללא הצלחה, והצבאות התייצבו זה מול זה במרכז הארץ, בערך בקו של השרון.

לאחר שהגרמנים פתחו במתקפת האביב בחזית המערבית, באירופה, הועברו כוחות רבים לאירופה, ורק לקראת ספטמבר 1918 אלנבי היה ערוך למתקפה מכרעת, באמצעות דוויזיות הודיות שהגיעו לסיוע וכוחות אחרים שהגיעו כתגבורת. הצבא הטורקי היה בפיקודו של אוטו לימן פון סנדרס הגרמני, חיל האוויר הטורקי היה בנחיתות מוחלטת ולחיל האוויר הבריטי הייתה למעשה שליטה מוחלטת באוויר.

ב-17 בספטמבר החל אלנבי בפעולות הסחה כדי להסתיר את כוונתו להבקיע את קוי ההגנה הטורקיים, בחזית המערבית ליד הים. יחידות בריטיות החלו לצעוד בגלוי במהלך היום במזרח החזית על גבעות הירדן, ובלילה הן חזרו בחשאי במשאיות לנקודת ההתחלה, וכך נוצר הרושם שהצבא הבריטי מרכז כוחות למתקפה. בנוסף, פורסמו ידיעות כוזבות על כך שהצבא יערוך מירוץ סוסים בעזה ב-19 בספטמבר. להגברת אפקט ההסחה החלו יחידות קומנדו בריטיות לתקוף את הטורקים ליד הירדן, וסייעו להן כוחות ערביים בפיקודו של לורנס איש ערב ממזרח לירדן.

ב-19 בספטמבר, לפנות בוקר, פרצו הבריטים בעזרת כוחות רגליים וחיל פרשים בחזית המערבית. הם הצליחו להפתיע את הטורקים, אף על פי שעריק הודי שעבר יום לפני כן לצד הטורקי סיפר לטורקים על התוכנית, שכן הטורקים לא האמינו לו. הפריצה הייתה דרך מגידו לעמק יזרעאל, עפולה ובית שאן.

בתוך כמה ימים הבקיעו הבריטים את הקווים הטורקיים בסיוע חיל האוויר הבריטי ששיתק את קווי התקשורת והפציץ שיירות טורקיות שנסוגו. אלנבי כיתר את הטורקים שהחלו לסגת לכיוון הצפון."

בעקבותי הניצחון קיבל אלנבי תואר אצולה, "הוויקונט הראשון אלנבי ממגידו".

לקריאה נוספת[]

לואיס תומס וקנת בראון קולינגס, עם אלנבי בכיבוש הארץ, תרגם : ב. פרידמן, הוצאת ספרים אריאל - ירושלים, 2001. - על פעלם של הטייסים הבריטיים בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה