קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
|
|
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
לפי מפת הקרב, המיקום הוא דרומית-מערבית מראשון לציון ומנס ציונה
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
מפת קרב עיון קרא (מקור: New Zeiland Electronic Text Centre
אתר הזכרון בקריית החינוך בנס ציונה צילם:galshaine
המקור: החוברת על ירושלים במלחמת העולם הראשונה
קרב עיון קרא - קרב במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה שהתרחש מערבית לנס ציונה ודרומית לראשון לציון ב-14 בנובמבר 1917 בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית.[1] הקרב היה אחד משרשרת קרבות קטנים יחסית בהיקפם, שהתרחשו בצפון הנגב, בשפלה ובמישור החוף הדרומי, בעת שהצבא העות'מאני ניסה להדוף ולעכב את כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובכך למנוע את התקדמותו לקו רמלה - יפו. יחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים כנהוג), ובכך שהתרחש בשטח שבקרבת שלוש המושבות העבריות רחובות, נס ציונה וראשון לציון.
שם הקרב נגזר מכינויה הערבי של ראשון לציון בידי החיילים הניו-זילנדיים, כשם המעיין ששמו העכשווי הוא עין הקורא.
רקע[]
קרב עיון קרא התפתח עקב ניסיונות של הפיקוד הטורקי לבלום את כוחות חיל המשלוח המצרי המתקדמים צפונה במהירות כחלק מסדרת קרבות שזכו לכינוי, 'מרדף פלשת', ונערכו לאחר קרב באר שבע בו הובקע הקו הטורקי בין באר שבע לעזה, וקרב עזה השלישי. ב-13 וב-14 בנובמבר עשו הטורקים מאמצים לבלום או לעכב את התקדמותם של הכוחות הרכובים, שהתקדמו במהירות צפונה, בסדרה של קרבות השהיה דרומית לקו יפו-רמלה. המאמץ המערבי היה להגן על דרך יפו-עזה על ידי נסיון לבסס קו הגנה מערבית לנס ציונה ודרומית מערבית לראשון לציון, במקום בו רכסי הכורכר נמשכים מערבה, מגיעים לאזור החולות ויוצרים על ידי כך רצועה של גבעות ורכסים המאפשרים ביסוס קו הגנה.
הקרב[]
בבוקרו של ה-14 בנובמבר, חצתה דיוויזיית אנזא"ק את נחל שורק ממערב למזרח, התמקמה באזור הכפר קוביבה ומיקמה את מפקדת הדיוויזיה בנקודת תצפית בקבר שייח הנמצא כיום בחלקו הצפוני של כפר גבירול, ממנו הייתה תצפית על כל הסביבה הקרובה, כולל תצפית על המושבות העבריות שבאזור. משימת פריצת הקו הטורקי, שהיה מצפון למקום ההערכות של דיוויזיית אנזא"ק, הוטלה על בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית (New Zealand Mounted Rifles brigade). בשעות הבוקר המאוחרות, נעה החטיבה הרכובה, בכיוון צפון צפון מערב, על פני המישור הנמצא מדרום לעיינות של היום. הם נערכו מדרום לואדי חנין (בין עיינות לבית עובד), על רכס נמוך, ומיקמו שם את סוללת הארטילריה שלהם ואת מפקדת החטיבה. הקו הטורקי הראשון נמצא כקילומטר אחד צפונה, על גדתו הצפונית של ואדי חנין, באזור בית עובד של היום.
למפקדים הניו זילנדים נראתה התקפה חזיתית על העמדות העות'מאניות כמסוכנת מדי והם החליטו על התקפה משולבת שבה הרגימנט של אוקלנד, (AMR) יאגף משמאל (מערב), הרגימנט של קנטרברי (CMR) יאגף מימין והרגימנט של וולינגטון (WMR) יתקוף את העמדות בהסתערות חזיתית בחיפוי ארטילרי. ההתקפה החלה ב-11 בצהריים ונעצרה כאשר רובאי קנטרברי, שניסו לבצע איגוף דרך הפרדסים של נס ציונה, נתקלו באש חזקה ויעילה. הפיקוד הניו זילנדי שם לב כי הטורקים נוקטים טקטיקה הגנתית בלבד והמשיך בהתקפה כאשר קידם את הגדוד האוקלנדי לעומק האגף המערבי. בעת ששני האגפים הניו זילנדים חיפו באש מכונות ירייה ובארטילריה, ביצע הגדוד הוולינגטוני הסתערות רגלית על קו העמדות הראשון של הטורקים. ההתקפה הצליחה והעמדות נתפסו וקני מכונות היריה הטורקיות שנתפסו, הופנו עתה צפונה לכיוון קו העמדות הטורקי הבא. נראה כי הכוח המתגונן היה בנחיתות מספרית מול הכוח התוקף, וגם סבל מהעדר רוח קרב, ולפחות בשלבים הראשונים של הלחימה, למרות עליונות עמדות הכוח המגן, לא נתקלו הכוחות התוקפים בהתנגדות חזקה.
הרגימנט של אוקלנד שהיה באגף המערבי קיבל פקודה לכבוש שורה של גבעות שהיו באגף הצפון מערבי (במיקומו העכשווי של מושב גן שורק). למרות היותם בשטח נחות הצליחו הניו זילנדים לכבוש את שורת הגבעות על ידי הסתערות חזיתית על גבעה אחת ואז, הסתערות רגלית נוספת על הגבעה הבאה תוך שימוש בחיפוי מהגבעה שנכבשה זה עתה. בעזרת תמרונים אלו נמנעו הניו זילנדים מהשגרה אליה נכנסו רבים מקרבות מלחמת העולם הראשונה, של הסתערויות רגליות לאורך חזית רחבה שהביאו פעמים רבות למצב שבו כל צד נאחז בעמדותיו ללא יכולת להשיג הישגים קרקעיים ובמקביל, ספיגת אבידות קשות.
הרגימנט של אוקלנד המשיך וניסה לכבוש עמדות נוספות הנמצאות מצפון לעמדות אותן כבש, אך נתקל באש חזקה של כוח טורקי שהועבר מהאגף המזרחי של הקרב אל האגף המערבי. מפקד הגדוד, הקולונל מק'קרול, זיהה את המצב כקריטי וככזה אשר עלול לגרור תסבוכת לכוחותיו והחיש גם כוחות עזר, שלא היו אמורים להלחם, אל קו האש, עד אשר הגיעה פלוגת התגבורת. בעת שהגיעה פלוגת התגבורת לקו האש, הפכה כבר האש הטורקית להתקפת נגד סדורה כנגד העמדות שנתפסו על ידי הרגימנטים של וולינגטון ושל אוקלנד תוך חיפוי של מכונות ירייה מעמדות שולטות וחיפוי ארטילרי שקיבל הכוח הטורקי מסוללת תותחים שמוקמה בפרדסי ראשון לציון. כיוון המתקפה הטורקית היה לדרום מערב והיא כוונה אל התפר שבין שני הגדודים הניו זילנדים. אלא שהטורקים לא היו מודעים לכך שבעת שהתחילה ההתקפה שלהם, הצליח כוח של הגדוד הוולינגטוני לכבוש עמדה חשובה נוספת על הרכס אותו תקף וכך, נכנסו החיילים הטורקים לאזור נמוך שנשלט על ידי מספר עמדות שנכבשו על ידי הניו זילנדים וספגו אש כבדה של מכונות ירייה. בין 14:30 ובין 16:00 התפתח קרב עז בין שני הגדודים הניו זילנדים ובין כ-1,000 עד 1,500 חיילים טורקים על הרכס אותו כבש קודם לכן הרגימנט של אוקלנד. הניו זילנדים השכילו לתגבר את כוחם בקו האש על ידי שינוע מהיר של חייליהם כשהם רכובים על סוסים, אולם בקו האש עצמו, נערכו קרבות מטווחים קצרים בין החיילים הרגלים של כל צד. כל כוח קטן שהצליח להשתלט על קו הרכס, שלט למעשה באש שטוחת מסלול על שני צידי הרכס.
נקודת ההכרעה של הקרב הייתה עם הגעת פלוגת תגבורת ניו זילנדית, בפיקודו של קפטן האריק מהגדוד הוולינגטוני. פלוגה זו הייתה ממוקמת ברכס הראשון אותו כבשו הוולינגטונים ושתי מחלקות שלה נעו רכובות על גבי סוסים באיגוף מערבי ארוך. תחילה נעו לאורך ציר כביש יפו-עזה, כשהם מוסתרים על ידי הרכס אותו כבשו, אולם לאחר מכן, הם רכבו בשטח נשלט באש טורקית. הם ירדו מסוסיהם כ-200 מטרים מהעמדה הטורקית החזקה והשלטת שכונתה "the red Knoll" והסתערו עליה רגלית. לאחר קרב כידונים קשה, בו נהרג גם קפטן האריק, הצליח הכוח הניו זילנדי לכבוש את העמדה הטורקית והחל לירות ממנה, בעזרת המקלע הטורקי, לעבר הכוח הטורקי. באותה עת, נמשכה עדיין התקפת הנגד הטורקית בחלק הצפוני של הרכס, אולם, אש המקלע הטורקי שכבר לא איימה על הכוח הניו זילנדי הצפוני, איפשרה לרגימנט של אוקלנד להדוף את ההתקפה הטורקית. בכך למעשה, נסתיים הקרב. הכוח הטורקי נמצא בשטח נחות והחל בנסיגה לכיוון צפון מזרח. קולונל מק'קרול, מפקד גדוד אוקלנד, נפצע בעת שנתן פקודה לכוחותיו לרדוף אחרי הטורקים הנסוגים, אך חייליו היו תשושים וחסרי תחמושת ולמעשה לא בוצעה רדיפה ממשית.
אחרית דבר[]
כתוצאה מהניצחון בקרב נכנס הרגימנט של קנטרברי לנס ציונה ויחד עם הכוח האוסטרלי שכבש עוד קודם לכן את רחובות, חיזק את שליטת אוגדת אנזא"ק במרחב. יומיים לאחר הקרב, ב-16 בנובמבר, נכנסה הבריגדה הניו-זילנדית, רכובה על סוסיה, ליפו [2]. בהמשך, הושלם כיבוש כל האזור שדרומית לירקון, ויחד עם תפיסת צומת המסילות החיוני שבתחנת הצומת (היום תחנת נחל שורק) סלל את הדרך להשתלטות על ירושלים והרי יהודה, ולצליחה הראשונה של נהר הירקון.
לקרב בעיון קרא חשיבות רבה משום שבו לחמו בפעם היחידה חיילים ניו זילנדיים בפיקוד עצמאי בקרב בהיקף יחסית גדול במערכה בארץ ישראל. בנוסף לכך קרב עיון קרא הנו דוגמה טובה לניהול מבריק מבחינה טקטית וחיילית של קרב תנועה במלחמת העולם הראשונה מרובת הקרבות הסטטיים, תוך הפגנת רמה גבוהה של פיקוד ושליטה, ניצול הצלחה, דבקות במשימה, מיומנות בלחימה, תפעול נשק וקריאת שדה קרב לא מוכר. תוצאה משנה של קרב עיון קרא היא קץ השלטון הטורקי ברחובות, נס ציונה וראשון לציון והיווצרות קשר מיוחד בין תושבי מושבות יהודה ובין החיילים מניו זילנד ואוסטרליה שחנו ליד המושבות מעל לשנה.
בקיץ 2009 הוקמה על גבעה בתחום קריית החינוך של העיר נס ציונה (בחלקו הצפון מזרחי של שדה הקרב) אנדרטה המנציחה את חללי הקרב הניו זילנדיים. האנדרטה עוצבה על ידי האמן מיכאל שגיא.
הנצחה רשמית[]
הטקס המקור: הכתבה
אבי קקון דיווח באתר "ראשון-נט" על האנדרטה הרישמית שהוקמה בראשון לציון (ראו תמונה לעיל) ונחנכה בנובמבר 2010. וכך נאמר בה:
השבוע נחנך אתר להנצחת חיילי חטיבת הרגלים הרכובה הניו-זילנדית, שנפלו בקרב עיון קרא במלחמת העולם הראשונה. האתר הוקם על ידי העירייה בעקבות פנייתו של מר גד פרופר, קונסול כבוד של ניו זילנד בישראל וממשלת ניו זילנד .קרב עיון קרא היה קרב חשוב במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, שהתרחש באזור מעוין שורק ב-14 בנובמבר 1917 בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית.
חודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים כנהוג), ובכך שהתרחש בשטח שבקרבת שלוש המושבות העבריות רחובות, נס ציונה וראשון לציון. שם הקרב נגזר מכינויה הערבי של ראשון לציון בידי החיילים הניו-זילנדיים, כשם המעיין ששמו העכשווי הוא עין הקורא.אתר הזיכרון הוקם במיקום המדויק של הקרב. טכס הסרת הלוט נערך במעמד ראש העירייה דב צור, ובהשתתפות שגריר ניו זילנד בישראל מר טהה מקפירסון, שגרירת אוסטרליה גב' אנדראה פולקנר, שגריר הונדורס חוזה ברהונה, מפקד הכוח הרב-לאומי בסיני מצבא ניו זילנד גנרל וויטינג, נציגת משרד החוץ, נציג שגרירות טורקיה וכן נציג שגרירות רוסיה.
כן השתתפו בטכס יו"ר אגודת ידידי ניו זילנד וחברים נוספים באגודה. שגריר ניו זילנד בישראל, טהה מקפירסון, הודה בחום על היוזמה להקים את האנדרטה ועל כך שהעיר ראשון לציון מכבדת את זכר הנופלים הניו זילנדיים. עוד ציין השגריר כי ממשלת ניו זילנד מייחסת חשיבות רבה לאירוע ההיסטורי הזה והקמתו של אתר ההנצחה בראשון לציון תוסיף נדבך נוסף ליחסי הידידות הקיימים בין שתי המדינות. כמו כן, ציין כי שלטונות ניו זילנד מתכוונים לעודד ביקור תיירים לאתר זה. בהמשך נשא דברי ברכה הגנרל ווייטינג בשם צבא ניו זילנד וגם הוא הביע במילים נרגשות את תודת ניו זילנד וצבאה על המעשה הנאצל שבהקמת האתר.
ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, אמר כי ראשון לציון חוגגת השנה 130 להיווסדה. כעיר שמקדשת ומשמרת את ההיסטוריה שלה, אנו גאים לכבד ולהנציח כאן בשטחנו את זכרם של הכוחות הניו-זילנדיים, שתרמו לניצחון כוחות הברית במלחמת העולם הראשונה, וסייעו ליישוב היהודי ולמושבה ראשון לציון להשתחרר מעול השלטון העות'ומאני.
הערות שוליים[]
- ↑ [1], הארמייה השביעית של קבוצת הארמיות "ילדרים" הייתה באגף המזרחי של החזית והארמייה השמינית הייתה באגף המערבי של החזית העות'מאנית
- ↑ http://www.defence.gov.au/raaf/airpower/html/publications/papers/apdc/apdc_06_joint_operations_in_palestine.pdf
קישורים חיצוניים[]
- תיאור הקרב (כולל מפות של המרדף בפלשת (אנגלית)
- תיאור הקרב על ידי היסטוריון ניו זילנדי (אנגלית)
המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה[]
השיא:הגנרל אלנבי מגיע לירושלים - המקור:ויקיפדיה, וריאציה על צילום של המושבה האמריקנית,עיבדה: תמר הירדני
- כללי
- קרבות
- תעלת סואץ • קרב רומני • עזה הראשון • עזה השני • באר שבע • גבעות מע'אר • קרב עיון קרא • ואדי צארר • לטרון • קו שתי העוג'ות • תקרית כפר סבא • קרבות דרום עמק בית שאן במלחמת העולם הראשונה• מגידו • הקרב בנחל תרצה • כיבוש חיפה
- יחידות
- הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית • הבריגדה הארצישראלית
- אישים
- אתרים
- בית הקברות הבריטי בירושלים • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • כיכר היל • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • מצבת הטייסים הטורקים בשדות האון - על סף המלחמה * תחנת הרכבת בצמח * בית הקברות "לימבר הייל" Limber Hill Military Cementery מצפון לירושלים