קריית ארבע

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.527997,"lon":35.119197,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":15,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.527997,"lon":35.119197,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"300px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.527997,"lon":35.119197,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":10,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.527997,"lon":35.119197,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

ראו גם:שלג בקריית ארבע - טבת תשע"ה

ככר מרכזית בקרית ארבע - המקור:ויקיפדיה, צילם:בית השלום

קרית ארבע - 1972

קריית ארבע הוא יישוב עירוני יהודי ליד העיר העתיקה חברון בה נמצא אחד המקומות הקדושים ליהדות מערת המכפלה. קרית- ארבע חברון היא המרכז העירוני של הישובים היהודיים בהר חברון. הקריה שוכנת על פסגת הרי יהודה (בין ירושלים לבאר שבע) בגובה של כ- 1000 מטר מעל פני הים. אוכלוסיית הישוב מונה כיום (2008) כ- 7000 נפש כ"י (כ- 1400 משפחות). "ציבור מיוחד המהווה חתך נאמן של כל עם ישראל, דתיים וחילוניים, ותיקים ועולים מכל קצווי תבל שמצאו בו בית חם, ערבות הדדית וקשר חברי". ההתיישבות היהודית בחברון החלה בערב ליל הסדר תשכ"ז (11.4.68), כאשר קבוצת יהודים שכרה את מלון "פארק" הערבי בחברון לעשות בו את ה"סדר". היהודים התנחלו במלון גם לאחר הפסח. לאחר חודש וחצי -הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים.

רק לאחר שלוש שנים ב-19 אוגוסט 1971, לאחר מאבקים רבים וקשים הוקמה קרית ארבע והחל לפעול "הועד המקומי", אשר פעל בכפוף לממשל הצבאי. באותה שנה הוצא תקנון קרית ארבע עפ"י צו 561 ו "הועד המקומי" נקרא "מינהלת קרית ארבע" כאשר יושב הראש מונה מטעם משרד הפנים ונקרא "ממונה".

עשר שנים לאחר מכן ב-1 מרץ 1981 הוכרזה קרית ארבע כמועצה מקומית ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות לראשות מועצת קרית ארבע.

כך זה התחיל

הרב משה לוינגר חלוץ היישוב היהודי בחברון מביא את סיפור ההקמה באתר המועצה המקומית קרית ארבע.

"בחג הסוכות כחודש לאחר עליית כפר עציון מטלפן אלי אליקים העצני (מראשוני וראשי קרית ארבע) ומזמינני לפגישה דחופה במשרדו וזה סיפורו: "כמה אנשים בקרו אצל הרב סרנא ראש ישיבת חברון, לשוחח אתו על החזרת הישיבה שחרבה במאורעות תרפ"ט. תשובת הרב היתה: פגשתי את בן גוריון בביקורי בחברון לפני כמה ימים והצעתי לו להחזיר את הישיבה לחברון, ובן גוריון התפלא מדוע עוד לא עלינו - נו, נו, צריך לעלות מיד". גם אליקים הפטיר לאחר סיום הסיפור - "נו, מה לעשות, צריך לעשות משהו!!"

ביוזמת צעירי המפד"ל פורסמה מודעה בעתונות בלשון הבאה: "מי מוכן לעלות חברונה - בקרוב תבנה שם עיר יהודית." בין היהודים שנענו לאותן מודעות היה משה שטיינר ז"ל. משה נדלק לרעיון ויחד החלטנו לכנס פגישה בבית המפד"ל, בתל אביב. ימים ספורים לפני הפגישה פגשתי את הרב אליעזר ולדמן (מראשי הקריה) ביציאתו מבית הכנסת "זכרון משה" בירושלים. ארשת פניו העידה על עצבות מסוימת. אמר לי ר' אליעזר: "רצינו מאוד ללכת לגור בכפר עציון, אך הם החליטו לא לקבל משפחות מבוגרות". השבתי לו: "מענין לענין באותו ענין. בעוד ימים ספורים מתקיימת פגישה על עליה לחברון. אולי תבוא?" השיב ר' אליעזר: "אבוא אי"ה, להזיק בוודאי זה לא יזיק".הפגישה התקיימה. אשתי מרים לא השתתפה בפגישה. אבל זכור לי היטב שאמרה לי לפני הפגישה: "תראה, הממשלה לא תעלה אתכם, אתם תעלו ואח"כ העניין יסתדר".

"ראש הממשלה דאז לוי אשכול ז"ל ושר הבטחון דאז משה דיין סרבו להפגש עם יוזמי ההתיישבות. שלושה שבועות לפני פסח, עובד בן עמי, מראשי התנועה למען א"י השלמה: "אם הממשלה אינה מברכת אותנו עכשיו, נעלה ונזכה לברכתה לאחר מעשה".

מסםר הרב משה לוינגר: " התחלנו לסייר בחברון יחד עם זקני חברון ע"מ למצא מקום. לעולם לא אשכח את הסיור עם מר אברהם פרנקו (מראשי הקהילה לפני מאורעות תרפ"ט) בבית הקברות שהיה מופקר ומוזנח ובחלקו הסלעי שטח למרעה צאן. כשהגענו לחלקת הקדושים שהיתה זרועה ירקות אמר מר פרנקו: "אתה רואה - פה חלקת קדושי תרפ"ט, בקצה החלקה, תחת הכרובית, קבור אבא שלי".

מר פרנקו מאוד שמח על המגמה לשוב ולחדש את הישוב בחברון, וכשהגנו לבית הדסה הוא הבטיח לנו את הבניין בזו הלשון: "כשתעלו לחברון תקבלו ממני את הבניין". נכנסנו למלון פארק בחברון, שכרנו את המלון ל 10 ימים עם אופציה להארכה ככל שנרצה, מטבח המלון המוסלמי הפך למטבח כשר למהדרין מן המהדרין.

בערב פסח נערך הסדר הראשון בחברון. עורך הסדר היה חבר הכנסת הרב חיים דרוקמן, והשתתפו אישים, כגון: משה שמיר, שמואל כץ, ישראל הראל ועוד. דברי ברכה חמים על הזכות לקיים שוב את "סדר" בעיר האבות נאמרו ע"י עורך ה"סדר" ושאר המסובים. הכל ספרו ביציאת מצרים עד חצות הלילה, ואז החלו הריקודים, בשיתוף חיילי משמר הגבול, אשר נשלחו לשמור עלינו למרות ההוראות המדיניות, ש"אנחנו לא יודעים דבר". בולטת היתה הצטרפותו של אחד המפקדים הדרוזיים, עאמר, אשר רקד בחום ובלהט "ושבו בנים לגבולם".

השר יגאל אלון שהיה אז השר האוהד מהמפלגה הגדולה בממשלה, אמר: "תצטרכו לחכות אולי הרבה הרבה זמן עד שהממשלה תאשר עלייתכם". על כך השיב הרב אליעזר ולדמן, בשם המתנחלים: "אין מה לחשוש, נחזיק מעמד!"

לאחר הפסח נפתח בית הספר וגם ישיבה . היו כעשרה תלמידים מישיבת "מרכז הרב". ישיבת "אור עציון" שלחה קבוצת תלמידים לחזוק הישיבה. סיוע כספי קבלנו מהתנועה למען א"י השלמה וממר שמואל ואנג ז"ל מארה"ב אשר סייע לנו במשך כל הקיץ הראשון לשהותנו בחברון.

השינוי בגישת הממשלה הגיע בגלל ג'עברי. שני בקורים קיימנו אתו לאחר עליתנו. בביקור הראשון התנהג עמנו בכבוד - "אהלן וסהלן!" והביע נכונות לבקרנו במלון בימים הקרובים. אך בבוקר השני קרא לנו "היטלריסטים". ביטוי זה קומם אותנו ועזבנו בטריקת דלת. העיניין הפך ל"פרשה" והממשלה החלה להתייחס לנושא. להוריד אותנו לא יכלו לאחר סגנון מחוצף ומורשע זה אך גם להחליט על הקמת עיר יהודית בחברון היה קשה מפני ש"אולי יחזירו". לכן סוכמו 3 החלטות:

1. הממשלה מאשרת לקבוצת המתנחלים לגור בחברון.
2. הממשלה תסייע להקמת ישיבה במקום.
3. אין בהחלטות הנ"ל משום אשור להקמת עיר יהודית או מפעלי תעשיה בחברון.

ישיבת ממשלה זו התקיימה בפסח שני, בדיוק חודש לאחר העליה בי"ד ניסן ערב פסח.

בית השלום

בית השלום - המקור:ויקיפדיה, צילם : בית השלום

בדרך בין קרית ארבע לבין מערת המכפלה מצוי מבנה בן קומות אחדות. ביום 19 במרץ 2007 נכנסו למבנה כ- 150 אנשים, ברובם תלמידי ישיבה. בעל הבניין רג'בי טען בבית המשפט כי הכניסה למבנה היא שלא בהסכמתו. רוכשי המבנה: "טל בניה והשקעות קרני שומרון" ו "אגודת מחדשי הישוב היהודי בחברון" טענו כי רכשו זכויות קנין וחזקה במבנה, ולכן כניסתן למקום היא מכוח זכות על-פי חוזה המכר.

בפסק דין של בית המשפט העליון נקבע כי תוך 3 ימים יש לפנות אותו.

המשפטן אליקים העצני כתב בתגובה, בין השאר:" פרשת "בית השלום" תיכנס להיסטוריה כאבן-דרך בהפיכת המתנחלים ותומכיהם לאזרחים מסוג ב', משוללי זכויות אלמנטאריות, כולל זכות הקניין, וזאת באשמת מערכת הביטחון משר הביטחון ומטה, המערכת המשפטית -יועץ משפטי, פרקליטות, משטרה וגם שיא הצמרת המשפטית, הלא הוא הבג"צ. יש לדייק כאן ולציין, שהבאים בעניינים לאומיים בפני ערכאות נמוכות יותר, מחוזי ושלום, זוכים עדיין פעמים רבות – לא תמיד – גם למשפט וגם לצדק, לעומת אולי 60% מהעם, שכבר נואשו לחלוטין מהבג"צ."

כנס חירום של רבנים שנערך במבנה ביום 19 נובמבר 2008 הכריז:"הרבנים יצאו בגילוי דעת תורה בעניין בית השלום בחברון בו כתבו כי "מתיישבי חברון רכשו את בית השלום כדת וכדין, הציגו מסמכי רכישה, ועדויות שמע וראייה המוכיחות את הקניה".

עוד כתבו הרבנים: "מכאן קריאת קודש לכל הציבור להתעורר, להגיע לחברון, ולמחות על גודל העוול של גזל הבית, ושאר גזרות המסכנות את מדינת ישראל וארץ ישראל כולה"."בעזרת אלוקי מערכות ישראל נזכה להדוף את כל המזימות".

חוות פדרמן

ראו ערך מורחב: מאחז אביחי

"חוות פדרמן" ממוקמת ב"רמת ממרא" (גבעת החרסינה), שכונה בקריה. בחווה גר נועם פדרמן עם אשתו אלישבע ותשעת ילדיהם. תושב נוסף באתר הוא הזמר סיני תור. באתר היו שני בתים ופינת חי. בראשית נובמבר 2008 הגיעו כוחות משטרה ויס"מ בשעה 1 בלילה והרסו את המבנים. מספר ימים לאחר מכן הוקמו במקום מבנים חדשים.

שופט בית משפט המחוזי, משה דרורי, פירסם ב-26 בנובמבר 2008 את החלטתו על בקשת המדינה להרחיק את נעם פדרמן מיהודה ושומרון וקובע כי צו הסגירה שלפיו סולק פדרמן מביתו - לא היה אמור לחול על פדרמן ומשפחתו. בהחלטת השופט נכתב כי "אין המשיב חשוד בביצוע פיגועי טרור כלפיי יישובים ישראלים שזו אחת ממטרות הצו.... ולבטח אין הסגירה שבצו נועדה לחול על המשיב."

על הפינוי חיווה דעתו השופט: " ישפוט כל אדם בעצמו כיצד היה נוהג במקרה שבו קצין משטרה פונה אליו בשעה 1:30 בלילה ורוצה למסור לו צו סגירה כדי לפנותו מביתו כאשר אשתו ותשעת ילדיו הקטינים הרכים נמים את שנתם ואביהם רואה עצמו אחראי על שלומם ,ביטחונם, והמשך תנומתם ללא כל הפרעה...אליבא דאמת לא קיבלתי כל הסבר שהוא, מדוע בחרה המדינה לפנות אדם בעל משפחה הכוללת אשה ותשעה ילדים קטנים בשעה 1:30 בלילה. לא ברור לי כיצד מתיישב הדבר עם חובת המדינה להגן על ילדים על פי אמנות בן לאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן" ‏‏

קישורים חיצוניים

• תיק 10302/07 מיום 16 נובמבר 2008 - בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק - פסק הדין
• אורית סטרוק, מה שקורה בבית השלום זה גזל כפשוטו - ערוץ שבע
• אליקים העצני, בג"צ בית השלום: ציון במשפט תחרב - חדשות המחלקה הראשונה
• המאבק על 'בית השלום' נפתח - ערוץ שבע - גילוי דעת הרבנים

מפת חברון

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית