קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
קרנליט
קרנליט הוא מינרל, המהווה כלוריד ממוים של אשלגן ומגנזיום שנוסחתו (KMgCl3·6(H2O. צבעו בדרך כלל לבן עד צהוב וטעמו מר. הקרנליט מהווה מקור חשוב להפקת אשלג.
הקרנליט הוא מינרל אוופוריטי [1] והיגרוסקופי[2]. הוא נוטה להתמוסס בקלות ולכן חייבים לאחסן דגימות שלו במכלים אטומים לאוויר. המינרל הוא פלואורסצנטי (זוהר לאחר שקלט קרינה אולטרה סגולה), וצובע להבה שבה מחממים אותו לסגול בשל תכולת האשלגן שבו.
הקרנליט מתגבש יחד עם שורה של מינרלי אשלגן ומגנזיום אוואפוריטיים כגון: סילביט, קאיניט, פיקרומריט, פוליהליט וקיסריט. קרנליט הוא מינרל כלורידי כפול נדיר יחסית הנוצר רק תחת תנאי סביבה מיוחדים בהתאיידות מי ים או באגן שקיעה. את הקרנליט נוהגים לכרות הן בשל תכולת האשלגן והן בשל המגנזיום שבו.
מקומות בהם כורים קרנליט הם המרבצים האוואפוריטיים של קרלסבד בניו מקסיקו וב"אגן הפרדוקס" בקולורדו וביוטה, בסטראספורט בגרמניה ב"אגן פרם" ברוסיה וב"אגן ויליסטון" בססקצ'ואן שבקנדה. מרבצים אלו נוצרו בתקופות הדבון ועד הפרם. לעומת זאת ישראל וירדן מייצרות אשלג מים המלח תוך שימוש בבריכות אידוי בהן מגדילים את ריכוז התמלחת עד שהקרנליט שוקע ואז קוצרים אותו מהבריכה ומעבירים אותו למפעל סמוך לשם הפרדה בין מגנזיום כלוריד לאשלגן כלורי לשם ייצור דשנים אשלגניים, ולהפקת מגנזיום. אשלגן הוא אומנם יסוד נפוץ אך רוב המופעים שלו בטבע הם כחלק ממינרלים בלתי מסיסים כדוגמת פצלת השדה. כדי להשתמש באשלגן כדשן הוא חייב להתמוסס במים והמלחים דוגמת הקרנליט והסילביט מתאימים לדרישה זו.
התיאור הראשון של קרנליט הוא משנת 1856 מהמקום בו נמצא לראשונה, סטראספורט (Strassfurt) שבסקסוניה-אנהלט שבגרמניה. המינרל קרוי על שמו של מהנדס המכרות הפרוסי רודולף פון קרנל (Rudolph von Carnall 1874-1804).