Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


RishonKikarHaMeyasdim02

כיכר המייסדים (בית הכנסת הגדול ופעמון האזעקה העתיק), ראשון לציון, ישראל צילם:MathKnigh


ראשון לציון היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל. היא נוסדה בשנת 1882 והוכרזה כעיר בשנת 1950.

ראו גם:טבע עירוני במערב ראשון לציון - סיור ממעוף האופן

סמל העיר[]

(מתוך אתר העיריה)

Rishon semel

סמל העיר

ואכן בסמל ראשון-לציון, ניתן למצוא את יסודותיה של העיר החל מהבאר הראשונה, שבחפירתה השתתפו ראשוני המייסדים והבילויים ואשר בחשיפת המים היה טמון גורל מפעלם ההתיישבותי.

בסמל מופיעים ענפי החקלאות השונים שהוו מקור הפרנסה העיקרי של תושבי המושבה במשך שנים רבות: הגפן ואשכול הענבים הנם עדות לגידולי הכרמים ותעשיית היין שהתפתחה והתבססה בראשון-לציון והעניקה לה את הכינוי עיר היין. בצידו האחר של הסמל מופיע עץ הדר על פירותיו המוזהבים, המסמל את הפרדסים שניטעו ברחבי המושבה ושעליהם התבססה עיקר החקלאות, בין הכרם והתפוזים מופיעים השדות והתלמים המסמלים את שאר גידולי השדה. צבעי הסמל עוטפים אותו בכתום התפוז והירוק גם הם עדות לגידולי החקלאות של המושבה. ברקע הסמל בנייני התעשייה ועשן מיתמר מארובותיהם, המסמלים את התעשייה בעיר.

גאוגרפיה[]

(מאתר העיריה)

ראשון לציון ממוקמת במישור החוף הדרומי, המכונה "חוף יהודה". באזור מבחינים בשלוש רצועות אורך: רצועות חולות נודדים במערב, רצועת חול אדום במרכז ורצועה של אדמות טרה-רוסה כבדות יותר ממזרח.

בין הרצועות מתנשאים שלושה רכסי כורכר המהווים שרשרות של גבעות שכיוונן הכללי הוא צפון-דרום ועמקים. הגובה המקסימלי של השרשרת המערבית הוא כ – 40+ מטר מעל פני הים וקו הרכס נמצא כ – 1,300 מטר מזרחית מקו החוף.

השרשרת המרכזית, שגובהה המקסימלי כ- 60+ מטר על פני הים, מתמשכת משכונת נווה אליהו בצפון במקביל לכביש החוף דרומה. בשוליה המערביים של השרשרת המרכזית עובר הכביש המהיר לאשדוד.

בתווך משתרעת בקעה בקו גובה 20 מטר מעל פני הים, אף כי מפלסי הקרקע במספר מקומות מגיעים עד כדי 15 מטר מעל פני הים. השרשרת המזרחית מגיעה לרום של 83.7+ מטר מעל פני הים ומשיקה כמעט לגבול השיפוט העירוני של ראשון - לציון, בצריפין ובבאר יעקב. השטח המשתרע בין השרשרת המרכזית והמזרחית והכולל את מרכז העיר לאורך שד' ז'בוטינסקי ושד' הרצל משתפל בחלקו לכיוון צפון, לאגן ניקוז איילון.

החלק הדרומי הכולל את השכונות המזרחיות, קדמת ראשון, נעורים, רביבים, נווה הדרים והשטחים החקלאיים, משתפל לכיוון דרום – דרום מערב, לאגן ניקוז נחל שורק.


ראשון לציון וסביבתה - 1918[]

בצילומי אויר משנת 1918 ניתן לראות איך נראה בעבר אחד האזורים המאוכלסים ביותר היום.

  • המושבה הקטנה ראשון לציון - עשרות בתים, אך ניתן להבחין ביקב ובבית הכנסת על הגבעה.
  • חולות ראשון לציון - שטח עצום המגיע עד לדרך יפו-ירושלים


סיור 'עמיתים לטיולים'בהדרכת מו"ד ניצה גאן[]

19234עמיתים_לטיולים'_-כ"ה_תשרי_תשפ"ב_-_תולדות_ראשון_לציון

19234עמיתים לטיולים' -כ"ה תשרי תשפ"ב - תולדות ראשון לציון

בתאריך 05.10.21 , אחה"צ , נערך סיור עמיתים בליבה של העיר ראשון לציון. השתתפו בסיור כ- 30 עמיתים. צילומי הסיור בלינק הבא שנערך ע"פ סדר הסיור: https://photos.app.goo.gl/5rFVN4ZvB43imMnn6 התחלנו את הסיור במתחם היקב הנטוש . המקום, בן 37 דונם, נרכש עי' יזמים בשנת 2014 ולפי תוכניות שאושרו, מבני היקב יעברו שימור וישמשו למסחר ושירותים, וכן ייבנו 3 מגדלי מגורים בני 25-30 קומות. היקב הוקם החל משנת 1887 בהשקעת ענק (6 מליון פרנק צרפתי!) שילוב חזון של הברון רוטשילד ליקב צרפתי מהמתקדמים בעולם ועבודה עברית בארץ ישראל. מאחר ותוכנן להשתתף בתערוכות יין בחו"ל ורצו להראות ותק, נרשמה שנת 1882 שנת הקמת הישוב , כשנת הקמת היקב. לאחר סיור קצר ומוגבל ביקב יצאנו לכיוון גן העיר בדרך ראינו את בית התבשיל , יד לברון ואנדרטה ל25 הרוגי הפצצה מצרית משנת 1948. ניצה מספרת לנו על הראשוניות של ראשון  : המושבה הראשונה של העליה הראשונה, הגנרטור הראשון בארץ, הטלפון הראשון, דגל כחול לבן עם מגן דוד, כתיבת ההמנון הלאומי והתאמת לחן, קרן קיימת, זכות לנשים לראשונה לבחור ולהיבחר (ב- 1919), אגודת פועלים ראשונה ושביתה ראשונה, מחרשת הברזל הראשונה, בית ספר עברי בעברית, תזמורת, גן הילדים הראשון ועוד.

מהויקיפדיה העברית[]

(פרק זה חובר בחלקו הגדול על-ידי דניאל ונטורה במסגרת הויקיפדיה העברית)

PikiWiki Israel 5866 Zalman David Levontin

זלמן לבונטין - מייסד העיר - מקור התמונה:Museum of Rishon Le- zion via the PikiWiki

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה אשר הוקם ביפו על ידי זלמן דוד ליבונטין במטרה לקנות קרקעות וליסד מושבות של עובדי אדמה. במסגרת פעולתה משלחת מטעם הועד חיפש אדמות שעמדו למכירה וכך הגיעו עד לעזה. התוצאות היו מאכזבות לא נמצאה אדמה מתאימה להקמת המושבה. במקביל, מושל ירושלים הטורקי, ראוף פאשה, הציב מכשולים על הפעילות היהודית לרכישת קרקעות. לבסוף, סגן הקונסול הבריטי ביפו, ר' חיים אמזלג , רכש, על שמו, את " ארד אל עיון קרא", 12.5 ק"מ דרומית ליפו על שטח של 3,340 דונם במחיר 15 פרנק הדונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון. שם המושבה ניתן לה על-פי הפסוק

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הִנֵּה הִנָּם; וְלִירוּשָׁלִַם, מְבַשֵׂר אֶתֵּן
– ישעיהו מ"א 27

. פסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון.


אדמות ראשון לציון[]

חיים אמזלאג סגן הקונסול של בריטניה ביפו היה מעורב ברכישת אדמותיה של ראשון-לציון. אברהם יערי כתב: "לבונסין וידידיו רתמו את עזרתם של יוסף נבון, יהודי ספרדי בירושלים, ושל חיים אמזלאג כדי לנהל מטעמם משא-ומתן עם המוכרים הערבים האפשריים, שכן לא היו בקיאים בפרטים העדינים של רכישת אדמה בארץ-ישראל."

רות קרק ויוסף גלס מספרים כי חיים אמזלאג, רכש את האדמות ( בשטח שנקרא: עין-קארא ) מאת מצטפא עבדאללה עלי דג'אן. אחרי שנסתיימה העיסקה הערימו השלטונות העות'מאניים קשיים לפני המתיישבים ולא איפשרו להם להשיג אישורי-בנייה. אף-על-פי-כן העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול של בריטניה, שאדמותיה נרשמו, על שמו . חיים אמזלאג חתם , בפני המתיישבים , על הצהרה שכל המבנים והבתים על [1] שעל שטח זה מעולם לא השתייכו לו. המתיישבים היו אסירי-תודה לחיים והודו לו ולאחיינו במכתב גלוי, שנתפרסם בג' סיוון ה'תרמ"ג (1883) בעיתון חבצלת

עדת "ראשך לציון" באה"ק ת"ו. כ"ג ימים לחודש אייר תרמ"ג.
לכבוד החכם הנכבד והנעלה אוהב עמו ולאומו וכו'
מוהר"ר י. ד. פרומקין נ"י מו"ל "החבצלת" - שלום וברכה!

אנחנו תושבי "ראשון לציון" אחרי אשר עזרנו ה' ובאנו אל המנוחה ואל הנחלה באה"ק ואחרי אשר רואים אנחנו כי עלתה בידינו תהלה לאל; לבנות בתים, לחרוש ולזרוע השדות לנטוע כרמים והתקוה תשעשענו כי "ראשון לציון" תפרח ותשגא, ברצות ה' דרכינו, - אחרי כל אלה נחשוב לחוב קדוש להביע תודתנו וברכתנו ממעמקי לבבינו להאדון הנכבד והנעלה נודע לשם ולתהלה סי' חיים אמזאללאג ולב"א האברך הנכבד ואוהב עמו ודתו סי יוסף נבון הי"ו. אנחנו רק גרים וזרים היינו בבואנו לאה"ק ולא ידענו איך ובאיזה אופן לבחור לנו מקום ולקנות קרקע, ורק בעמל האדונים הנכבדים האלו השגנו מטרתנו ותודות לאל שמחים אנחנו בחלקנו.

בפרט אסירי תודה אנחנו לסי' חיים אמזאללאג הי"ו אשר בשמו הנכבד - שם וויצע קונסול לממלכת אנגליה ביפו - סתם פי כל אלה המשטינים והמקטרגים, והוא היה בעזרינו כי עשינו בהמושב כל הדרוש לנו ולא קם שטן נגדינו, תהלה לאל, ה' יברך אותם ואת ביתם ויזכו לראות בבוא גואל צדק ובשוב ה' את שיבת ציון.

למען האמת והצדק תדפיס נא מו"ל נכבד את דברינו המועטים האלו במ"ע היקר "החבצלת", והננו מכבדך כערכך הרם.


צבי הירש לעוואנטין זאב אברומאוויטש לוי אייזענבאנד
זלמן דוד לעוואנטין יוסף פיינבערג

|}

העליה לקרקע[]

ביום ט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. וכך מתאר משה סמילנסקי את חויות הלילה הראשון על הגבעה תחת כפת השמים:

Cquote2 כל הלילה לא ישנו ויחזו מחזות קדש, חזיונות מימי קדם. Cquote1
– פרקים בתולדות הישוב עמ' 26

המחזה שראו ראשוני ראשון לציון היה: מערבה - מרחבי הים, מזרחה - הרי יהודה ומעליהם הידיעה כי נמצאת ירושלים, דרומה - מרחבי שדות שממה, הממתינים להם ומרחוק יבנה וצפונית מרחב השרון.

לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע היה צריך להתבע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הביאו בעגלה ממקווה ישראל ומבית דג'ן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה. להובלת מים המציאו פטנט : עגלה רתומה לגמל. חפירת הבאר הראשונה החלה וכן בניית הבתים הראשונים, אבל אז "וישארו דלים וריקים".

עזרת הברון רוטשילד[]

Edmond James de Rothschild

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

הפניה לערך מורחב:אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד התחיל את פעילותו בארץ ישראל בעזרתו למתיישבי המושבה ראשון לציון. היה זה בתום השנה הראשונה לקיומה, כאשר המושבה הייתה על סף התפרקותה . הוא סייע למתיישבים הראשונים של המושבה על-ידי מימון העמקת החפירה של הבאר העמוקה, עד למציאת מים. בהמשך הוא הרחיב את תחום העזרה שלו על ידי סיוע כספי לתושבים בשנים שנדרשו להכשרת לעבודת האדמה ולהכנת אדמתם לנטיעות. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת על-מנת שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה, לפי דעתם של המומחים, היה המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי. הוא כונה "אבי הישוב" ו"הנדיב הידוע". על-מנת להבטיח שיבוצע שימוש נבון ויעיל בכספיו, מינה אדמונד ג'יימס רוטשילד פקידים משלו והם פיקחו על הקצאת הכספים.

הפניה לערך מורחב:יוסף פיינברג

יוסף פיינברג היה אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון. הוא התנדב לצאת לחו"ל בתום השנה הראשונה למושבה. ואכן עלה בידו לייצור את הקשר עם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. השכלתו וידיעת השפות הביאו לכך שכאשר הגיע לפאריז הרב של פריז אירגן לו פגישה עם הברון רוטשילד. הברון בן ה־37 התרשם מאוד מהמתיישב בן ה־27 המבקש לבנות את ביתו בארץ ישראל. הברון הסכים להלוות למושבה 25,000 פרנק צרפתי שישמשו להעמקת חפירת הבאר ולמזרע השדות בחורף הראשון.

תמורת זה על המתיישבים היה לקבל הדרכה חקלאית מאגרונום דִיגור מבית הספר החקלאי מקווה ישראל אשרהברון הורה לו ללמד את האיכרים את עבודות השדה ואת נטיעת עצי פרי. שמואל הירש, מנהלה של מקווה ישראל, מונה לפקח על הענינים הכספיים.

בעזרת הכספים נרכש ציוד קידוח והבאר נחפרה עד עומק 42 מטר ואז הוכרז "מצאנו מים". השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות על מנת להתקיים.לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתא אדמת ראשון לציון עברה לבעלותן. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג ולה 39 משפחות ו-135 נפש.

נגד פקיד הברון יהושע אוסוביצקי פרץ מרד (ראו להלן). יוסף פיינברג היה בראש המורדים. בעת ביקורו הראשון בארץ אמר התקיים הדו-שיח הבא בין הברון לבין פיינברג:

Cquote2 "אתה הכנסת אותי לענין זה וכאיש משכיל היה עליך לשמור כי לא תגיע המריבה עד כדי כך. מכור נחלתך וצא מפה".
על כך ענה לו פיינברג:"כל המיליונים שלך לא יהיה בכוחם להוציאני מכאן אדוני הברון".
"אם כך-אתה נחשב בעיני כמת" ענה לו הברון.

פיינברג הלך לביתו וכתב מכתב לברון: "חשבתי את עצמי למת ואבוא אל עולם האמת. לא נתנוני להיכנס כי אמרו, חי אנוכי. כאשר אמרתי לבית דין של מעלה שהברון אמר לי כי מת אנוכי, ענוני כי אין בכוחו של הברון לגזור על החיים והמתים".

Cquote1

פיינברג סירב לעזוב. לחץ גדול הופעל עליו. פיינברג עזב ואמר ף: "אם פינסקר ולילינבלום אומרים שכך דורשת טובת היישוב-הריני נכנע". לאחר חמש וחצי שנים מכר פיינברג את נחלתו ועזב את ראשון לציון, עבר לגדרה, פיינברג פתח בית בד בלוד, הגיע לפת לחם והתיישב ביפו . בשנת 1902 לקה בריאותיו ובעצת רופאו נסע להבראה ביריחו. שם נפטר. הוא נקבר בהר הזיתים בירושלים.

הבילויים[]

'הפניה לערך מורחב:ביל"ו

בנובמבר 1882 החלו הבילויים לעבוד בראשון לציון. קודם לכן, כאשר הגיעו ארצה הם התקבלו לעבודה במקווה ישראל. שם לא זכו ליחס הולם ממנהלה, יהודי צרפתי בשם משה הירש ( היה המנהל הכספי של ראשון לציון). הוא "תִּ‏עֵב את יהודי "מזרח אירופה" ומחשבתם לשוב לעבודת האדמה נראית לו נלעגת מאד. עבודת אדמה רק לעַ‏בַ‏דִים היא - כך היתה דעתו". כאשר הירש נסע לצרפת חזר קרל נטר מייסדה של מקוה ישראל למקום. הבילויים מצאו אתו שפה משותפת, והוחל בהקמת בית חדש שעתיד היה להיות ביתם של הבילויים. הוא העלה את שכרם והבטיח לדאוג שתהיה להם אדמה משלהם. לפני מותו כתב נטר לפריז כי יש לתת להם קרקע וכך הם הגיעו לראשון לציון, שם בנו עבורם שלושה בתים. הבתים הושלמו והירש, שהיה נציג אדמונד ג'יימס דה רוטשילד נתן אותם למשרתי ציבור בראשון לציון. הבילויים עברו לגדרה.

המרד ושלטון הפקידות[]

לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה, הירש ממקווה ישראל קבע שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום. בתמורה יקבלו מיידי חודש בחודשו תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי משה סמילנסקי: "רוח האיכרים דוכאה ועניני המשק הוזנחו".

הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה פקיד למושבה, אשר ישב בה בקביעות את יהושע אוסוביצקי.

'הפניה לערך מורחב:יהושע אוסוביצקי

אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884 ונתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והבילויים שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה שנקרא אז דגל ראשון לציון דומה לדגל ישראל וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל.

אוסוביצקי רכש 3000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבה של איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון.ביניהם היה מיכאל הלפרין שייסד בראשון לציון "איגוד פועלים" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי.

בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הוא פיתח לעצמו גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה נתפלגה לשני מחנות:"רודפי שלום" ובראשם יוסף פיינברג שהתנגדו לאוסוביצקי ו"אגודת רעים" שתמכו בו וטופחו על ידיו.

באפריל1887 הגיע המתח במושבה לשיא. מיכאל הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב בערה בו חמתו. הלפרין להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים נצבו מול המתיישבים ונתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש ממקווה ישראל ושכנע את החיילים לעזוב ואת המתיישבים להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם" אך לא לאורך ימים.

ב-1 במאי1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. יוסף פיינברג , שהיה ממנהיגי המורדים, עזבו את המושבה .

הקמת בית הכנסת[]

Rishon-great-synagogue01

בית הכנסת הגדול צילם:MathKnigh

בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885 - 1889, והיווה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת ניצב על פסגת גבעה, בקצה רחוב רוטשילד ובולט למרחוק.

בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון, בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין בית הושלם בזכות תרומה של הברון אדמונד דה רוטשילד. במשך שנים רבות היה בית הכנסת אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות הנמצאים בשני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של 12 שבטי ישראל,

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון - בית ספר חביב, והמוזיאון לתולדות ראשון לציון.

הקמת היקב[]

Machines in the Winery in Rishon LeZion2 (before 1899)

ייצור יין בזכרון בשנות ה-90 של המאה ה-19

יקבי כרמל (לשעבר "כרמל מזרחי", וקודם לכן "כרמל"), הוקמו ב-1890 [2] על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד. תושבי המושבות ראשון לציון וזכרון יעקב, שנוסדו ב-1882, לא הצליחו בגידול תבואה ונכשלו אף בענפים חקלאיים אחרים, והחליטו לנסות לגדל גפנים. גידול הגפנים הצליח, אבל לא היה ביקוש מספיק לענבים, ולכן חשבו על הפקת יין (בהתחלה יין לקידוש). מאחר ולא היו להם משאבים כלכליים לבניית יקבים, פנו לנדיב הידוע, שהיה הבעלים של יקב שאטו לאפיט, שסייע להם בבניית היקב, ברכישת המכונות, ואף הקים בית חרושת לבקבוקים בטנטורה.

על מנת להתרחב, החלו היקבים לייצא את היינות, בבקבוקים סגורים וחתומים (מסיבות כשרות] לפולין ורוסיה, יצוא שנחל הצלחה והווה בסיס ליצוא למדינות אחרות. סניף "כרמל ורשה" נפתח בשנת 1896, "כרמל אודסה" ב- 1898, וסניפים נוספים נפתחו בברלין, המבורג, לונדון, ניו-יורק ועוד.

חבית היין הראשונה הופקה בשנת 1891 היה זה מפעל התעשיה הגדול בארץ ישראל והיקב השני בגודלו בעולם באותם ימים. מקור


המקור: Matson Negatives

סיכום[]

ראשון לציון הוקמה כמושבה חקלאית, ונחשבת למושבה הראשונה של העלייה הראשונה. עיקר תרומתה הייתה במישור התרבותי: בראשון נוצרו סמלי הציונות (שמאוחר יותר נהפכו לסמלי מדינת ישראל) ובה חודשה התרבות העברית - בייחוד בשפה ובחינוך. למרות הישגים אלה, בחקלאות לא שפר מזלה. לאחר תלאות רבות וסבל שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת התושבים הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. מלחמת העולם הראשונה ידעה המושבה קשיים רבים: סגירת השווקים לחוץ לארץ, מכת הארבה בשנת 1915 והקרבות שהתנהלו בדרומה של המושבה בנובמבר 1917.

ציוני הדרך בהקמת העיר[]

1883 - 1897 התיישבו על הקרקע 17 המשפחות הראשונות המושבה נוהלה ע"י פקידות הברון רוטשילד.
1900 - ניתן אשור מטעם הפקידות לועד המושבה לנהל את העניינים החברתיים והתרבותיים.
1912 - התורכים מכריזים על ראשון לציון כעיר (בלדיה) ומורים על איחודה עם נס ציונה (דבר שלא בוצע מעולם).
1919 - גמל פחה , המושל התורכי של ארץ ישראל וסוריה מבקר במושבה כאות הוקרה והתפעלות מפיתוח המושבה, הרחיבאת גבולות המושבה ע"י מתן החולות לתחומה של ראשון-לציון
1922 - ראשון לציון מקבלת מעמד של מועצה מקומית
1950 - ראשון לציון מקבלת מעמד של עיר ואם בישראל
2000 - ראשון לציון הוכרזה כעיר הרביעית בגודלה בישראל
2002 - סופחו כ- 7000 דונם ושטחה הוא כ-60,000 דונם [3]





המקור: שרה נובנשטרן - ראשון ... ואין שניה לה ! - האוניברסיטה העברית בירושלים [4]

חינוך, תרבות וספורט[]

חינוך[]

בראשון לציון יש עשרה בתי ספר תיכוניים, מהם תיכון אחד דתי (מקיף ב') וישיבה תיכונית ("המדעית") ושני בתי ספר שש שנתיים מכיתה ז' ועד י"ב (מקיף ח' ע"ש חיים בר לב ומקיף ט' החדשני). כל התיכונים בראשון מציעים הן לימודיים עיוניים במגוון תחומים והן לימודיים מקצועיים/טכנולוגיים ולכן נקראים "מקיף".

הראשון מבין התיכונים בראשון לציון שנחשב לתיכון מקיף הוא הגימנסיה הריאלית ע"ש קררי (מקיף א'), שנוסד בשנת 1939, ומתוקף כך זוכה לתואר "התיכון הוותיק ביותר בראשון לציון" והתיכון החמישי בוותקו בישראל. תיכון זה פעיל גם היום ונחשב לאחד הטובים בארץ.

בראשון גם נוסדו גן הילדים הראשון ובית הספר העברי הראשון "בית ספר חביב|חביב".

במערב ראשון, ליד כיכר רבין, נמצאת המסלול האקדמי - המכללה למנהל שם לומדים מנהל עסקים, כלכלה, משפטים, עיצוב פנים ומדעי המחשב.

וכן ישיבת ראשון לציון שהיא ישיבת הסדר.

אתרים עיקריים בעיר[]

(הועתק מהויקיפדיה העברית)

  • בית הכנסת הגדול, בצומת רחוב רוטשילד ורחוב "אחד העם" (כיום כיכר המייסדים).
  • מוזיאון ראשון לציון ובתי מייסדים משוחזרים. נמצא בכיכר המייסדים.
  • בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב". נמצא ברחוב "אחד העם", מדרום לבית הכנסת הגדול.
  • המדרחוב, במרכז העיר הישנה, ובו בית העירייה.
  • באר "מצאנו מים"', הבאר הראשונה שנחפרה בראשון ובה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. הבאר היא חלק מהמוזיאון ובו חזיון אורקולי ייחודי על חפירת הבאר הראשונה ותולדות המושבה.
  • גן המושבה (גן הנדיב), בשולי המדרחוב.
    • שדרת הדקלים, נטעה ב-1890.
    • מגדל המים הישן, נבנה ב-1898.
    • סככת השחמט - מקום מפגש מודרני הכולל סככה ושולחנות שנועד לטובת תושבי העיר הנוהגים להיפגש מידי יום ולשחק שחמט, שש-בש, דמקה, קלפים ודומינו (שם היה פיגוע שקטל את נשמותיהם של 3 אנשים).
  • בית העם: נמצא ממזרח לגן המושבה, זהו בית העם העברי הראשון בארץ,1897, שם התקיימו פגישות מועצת האיכרים של ראשון, הוקמה בו ספרייה ושם ניגנה האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ-ישראל, 1895. כיום המבנה משמש לפעילויות תרבות ואמנות (הרצאות, הופעות, ערבי זמר).
  • רחוב הכרמל (מדרום לגן המושבה), ובו מגוון בניינים עתיקים, כולל היקב ובית יד לבנים.
  • יקב "יקבי כרמל" (לשעבר "כרמל מזרחי") - היקב העתיק של ראשון לציון, שהוקם במאה ה-19 והיווה את אחד מענפיה המרכזיים של העיר יחד עם פרדסנות ושתילת גפנים. במהלך השנים נבנה מפעל מודרני מאחורי המבנה הישן של היקב, שנהפך למוזיאון וכולל גם מועדון ואולם אירועים. בקרוב יועבר המפעל המודרני של היקב למקום אחר, וכל המתחם הישן יוקדש כולו למוזיאון לתולדות היקב ותהליך ייצור היין. מבנה היקב בולט חיצונית בזכות הצבע האדום העז בו הוא צבוע וניחוח היין התוסס הבוקע ממנו.
  • בית יד לבנים - לשעבר בית הפקידות של הברון רוטשילד והיום זהו מוסד המוקדש להנצחת בני ראשון שנפלו במלחמות ישראל. נמצא בקצה רחוב הכרמל, בצומת עם רחוב אחד העם וירושלים.
  • אורוות הברון 1888, ברחוב מוהליבר.
  • המדרשה לחקר חיבת ציון ע"ש זרובבל ושולמית חביב ברחוב לבונטין.
  • גת עתיקה ובית קברות עתיק, אתר חפירות ארכאולוגי, בקצה רחוב רוטשילד, צומת בן גוריון.
  • תל אשורי מתקופת סרגון: מסביבו קיר עם ציורים ותחריטים המתארים כיבוש עיר על ידי האשורים והסברים היסטוריים. הקיר והתחריטים נעשו על ידי האמן דוד כץ. נמצא בשדרות רבין לכיוון מערב.
  • Evelyn Achille de Rothschild Grave

    חלקת קברו של אוולין דה רוטשילד, בראש הגבעה בבית העלמין הישן בראשון לציון

אוולין דה רוטשילד- אוולין דה רוטשילד (Evelyn Achille de Rothschild;‏ 6 בינואר 1886, לונדון – 17 בנובמבר 1917, קהיר[1]) היה קצין יהודי-בריטי, נצר למשפחת רוטשילד. נהרג בקרב על גבעות מֻע'אר במערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. קבור בבית העלמין הישן של ראשון לציון.

שכונות[]

(הועתק מהויקיפדיה העברית)

מזרח ראשון

  • קדמת ראשון (כוללת את נעורים) (זהו שמה הרשמי של השכונה המוכרת גם כ"גני אסתר")
  • גני ראשון
  • רביבים
  • רמב"ם
  • מישור הנוף (כוללת את קריית שמחה)
  • נווה הדרים
  • שיכוני המזרח (כוללים את שיכון גורדון, כפר אריה ושכונת צמרות)

מרכז ראשון ומערב ישן

  • אברמוביץ'
  • השומר (כוללת את שכונת שיבת ציון)
  • כצנלסון (כוללת את "בנות חיל" ומשולש ז'בוטינסקי)
  • נחלת יהודה
  • מב"ת צפון (מסחר בילוי ותעשייה, ידוע גם כאזור התעשייה הישן)
  • הראשונים (כולל את גן נחום)
  • רמז (כולל את שיכון מפ"ם)
  • נווה הלל

מערב ראשון

  • נווה אליהו (ידוע גם כרמת אליהו)
  • נווה ים
  • נווה חוף (ידוע גם כפואבלו אספניול)
  • קריית גנים
  • קריית כרמים
  • קריית ראשון
  • מב"ת מערב (ידוע גם כאזור התעשייה החדש)

מערב ראשון חדש

  • נאות אשלים
  • נאות שקמה
  • נווה דקלים
  • קריית חתני פרס נובל

שכונת ראשונים[]

שכונת (ה)ראשונים, הכוללת את גן נחום, היא אחת השכונות הוותיקות בראשון. היא משתרעת מרחוב הכרמל בצפון עד לשדרות נים בדרום, ומרחוב נורדאו והפלמ"ח במזרח עד לשדרות הרצל במערב. בשכונה מספר גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי ("הדרים"), בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני"), חטיבת ביניים ("זלמן ארן"), תיכון מקיף ("גימנסיה גן-נחום") והקונסרבטוריון העירוני. בשכונה יש מספר בתי כנסת, ובהם בית הכנסת המרכזי של הזרם הדתי-לאומי ולידו סניף של בני עקיבא. עקב הקרבה לבתי כנסת ובית ספר ממלכתי-דתי בשכונה יש אוכלוסייה דתית גדולה יחסית ואחד הרחובות אף סגור לתנועה בשבת. במערב השכונה נמצא היכל הספורט העירוני (אולם ספורט ומגרש כדורסל) ולצידו מסוף אבי האסירים (מסוף תחבורה ציבורית). צמוד לשכונה, מצפון לה, נמצא היקב העתיק של ראשון, שעדיין פעיל עד היום. שכונת ראשונים היא השכונה הדרומית ביותר בראשון הוותיקה, ומדרום לה נמצאת תחנת רכבת הראשונים.

שכונת אברמוביץ'[]

שכונת אברמוביץ' היא אחת השכונות הוותיקות בראשון, היא משתרעת בין רחוב הרצל במזרח לרחוב ז'בוטינסקי במערב, וגובלת בצפונה בנחלת יהודה.

שכונת השומר[]

שכונת השומר משתרעת בצורת משולש מרחוב ירושלים בצפון לרחובות השומר והפלמ"ח במזרח ורחוב נורדאו במערב. בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי אחד: עדיני (אחרי ש"אורנים" נסגר), מספר גני ילדים, מתנ"ס ומספר בתי כנסת (שניים מהם ברחוב שיבת ציון).

שיכוני המזרח[]

שיכוני המזרח מורכבת ממספר שכונות: שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה ושכונת צמרות. היא נמצאת במזרח ראשון.

שיכון המזרח היא שכונה במזרח ראשון לציון בת 30,000 תושבים.

במקור שכן במקום כפר ערבי בשם "אבו ריזק" שהיה קן לכנופיות פורעים שהטרידו את העיר במיוחד במאורעות 1936 ואילך. לאחר קום המדינה נקרא המקום ע"ש חלל מבני העיר שנפל מידי מרצחים בני הכפר. במשך שנים היה השיכון "אקס טריטוריאלי" לעיר והיה מופרד ממנה פיזית על ידי פרדסים ושדות.

השכונה גובלת מצפון במחנה צריפין ורחוב ירושלים, ממזרח בבאר יעקב ומחנה צריפין, בדרום בשיכון גורדון ובמערב בשכונות נווה הדרים ומישור הנוף (רחוב יגאל אלון). עם הקמת המדינה שוכנו בשכונה בעיקר עולים ממדינות ערב במעברות, ולאחר מכן הועברו לשיכונים. מרבית הבתים בשכונה הם צמודי קרקע, בשכונה כיום הוקם מתנ"ס מודרני וקניון "מגדלי העיר" ופועלים בו שני בתי ספר יסודיים: "דוד רמז" ובית הספר הדתי "ישורון". השכונה זכתה לפרסום בזכות שוד הטלפונים הגדול שנערך באמצעות סניף הבנק שבה.

מישור הנוף[]

מישור הנוף היא אחת השכונות החדשות במזרח ראשון. היא משתרעת מרחוב הפלמ"ח במערב לרחוב יגאל אלון במזרח, ומשדרות נים בדרום לרחוב גרינשפן בצפון. השכונה נבנתה על גבי פרדסים ושדות בשנות ה-90 של המאה ה-20. בדרום השכונה בתים צמודי קרקע ובצפונה רבי קומות. הגבול הדרום-מזרחי של השכונה הוא מסלול צעדות פופולרי.

בעקבות הראשונים של ראשון[]

Rishon lezion synagoga

כיכר המייסדים ובמרכזה בית הכנסת, בגלויה בהוצאת האחים אליהו משנות ה-20

(סיור בעיר עם שירן שבתאי- "מורשת הגליל".

...איזה אורכסטרה יפה\המנגנים דברו רוסית\ אבל זייפו רק בעברית\ איזה אורכסטרה\ ראשון לציון מארש. כך שר שמעון ישראלי את שירו של דן אלמגור ולכבודה נתחיל את הסיור בגן העיר של ראשון במבנה מעוגל של האורקסטרה המפורסמת שנגנה כאן להנאת הקהל בימות הקיץ, נמשיך בשדרת הדקלים הקנריים שנטעה ב1890 ונדמיין לרגע את הרצל ושאר ראשי הישוב ומקימיו צועדים לצדנו בשדרה המפורסמת. הגן שהחל דרכו כקרקע חקלאית וחוות נסיונות מהווה היום פינת חמד פורחת עבור תושבי העיר

בט"ו באב תרמ"ב 1882 נוסדה המושבה הראשונה של אנשי העליה הראשונה ראשון לציון, ששמה נלקח מן הפסוק 'ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אותן' (ישעיהו מ"א כ"ז). הן בחירת התאריך והן בחירת השם מעידים על תרבות המיסדים.

כבר בשנה הראשונה סבלה המושבה מקשיים והקשה שבהם המחסור במים, יוסף פיינברג (דוד של אבשלום פיינברג), איש העולם הגדול, דובר צרפתית נוסע לצרפת לגייס עזרה ומשכנע את הברון רוטשילד להושיט יד.

הברון אכן תורם לחפירת באר והצבת משאבה, שמחת הצהלה של חיים חיסין בפברואר 1883 ממעמקי הבאר שזה עתה נחפרה, מצאנו מים!. חקוקה עד היום בסמל העיר, ועל כן התחנה הבאה בסיור תהיה בבית הבאר. בית הבאר הוא היום חלק מהמוזיאון העירוני ובו חיזיון אור-קולי. נמשיך אל בית העם שם נגנה התזמורת במופעים סגורים בפני הרצל, אנשי ממשל תורכים ואח"מים נוספים. בפתחו עדיין עומד השלט "מוקדש לנדיב ברון בנימין והנדיבה אדליאדה דה רוטשילד"

בית הכנסת נבנה ב1885 במסווה של מחסן לציוד חקלאי והיה הבנין המפואר של המושבה. בחלונות הנמצאים בשני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של 12 שבטי ישראל, מעליו 2 חלונות ויטראז' בצורת לוחות הברית ועליהם 6 ימי הבריאה. בצידי בית הכנסת ישנם ויטראז'ים המוקדשים לחגי ישראל, לרבות יום העצמאות. מספר הדלתות והחלונות בחזית הוא 12, כמספר שבטי ישראל.

מוזיאון המושבה מספר בעזרת צילומים, רהיטים, וחפצים מקוריים על שנותיה הראשונות של העיר. במוזיאון תוכלו ליהנות מתצוגת בראשית ובה הדגל שעוצב בדגם הטלית, ההמנון הלאומי, שיר התקווה שמצא כאן את המגינה שלו, קרן קיימת שהחלה את דרכה במושבה, השפה העברית שחידשה ימיה ועוד... בעלי המלאכה- האומנים שהיו בין החלוצים במושבה על כלי עבודתם ואביזריהם. שחזור חדר כיתה של בית הספר העברי הראשון בו לימדו ולמדו בעברית. כאן תוכלו ללבוש תרבוש טורקי ולשמוע שחקן מגלם מורה של פעם, ניתן לראות יום כביסה ולהכיר את כלי הבית והמטבח. ואף ללבוש בגדים ישנים ולהצטלם למזכרת. באולם שורשים- תצוגות מתחלפות וחדרו של אחרון הבילויים מנשה מאירוביץבחצר המוזיאון תערוכת כלי חקלאות מאז ומבחר עצים עתיקים וחדשים, המשחזרים את ענפי החקלאות האופייניים למושבה ופעמון המושבה שהיה מזעיק בצילצולו את התושבים בשעת צרה ובאירועים מיוחדים. כדאי לעצור רגע ולהפנים איזה מהפך עברנו מאז ימים ראשונים אלו לפני 130 שנה בסך הכל.


סיורים בעקבות ההסטוריה היהודית ניתן לעשות עם שבתאי שירן טל' 0523246827 http://www.shiran.kr8.co.il

לקריאה נוספת[]

(הועתק מהויקיפדיה העברית)

  • "רישון: המזרח הפרוע", מאת אורי פורת - אנקדוטות וסיפורים מבדחים מראשון הקטנה והפרלמנט של ראשון.
  • "מדריך רחובות העיר ראשון לציון", מאת עיריית ראשון לציון.
  • "שנתון סטטיסטי ראשון לציון" בהפקת המרכז לתכנון אסטרטגי ומידע (מתא"מ) בעיריית ראשון לציון.
  • זלמן דוד ליבונטין, ייסוד המושבה ראשון לציון 1882 - 1883 , (בתוך) זכרונות ארץ ישראל, העורך : אברהם יערי , פרק ל"ח
  • משה סמילנסקי, פרקים בתולדות הישוב - כרך א' ואחרים, תל אביב הוצאת דביר - תל אביב, 1939
  • רות קרק ויוסף גלס , יזמים ספרדיים בארץ-ישראל : משפחת אמזלאג, 1816-1918 , הוצאת י"ל מאגנס , 1993., תירגם מאנגלית: ראובן אשל
  • אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א':
    • קומץ הזרעונים הראשון, מזכרונות מנשה מאירוביץ, 1882 - פרק מ"א
    • בית הספר העברי הראשון בראשון לציון , מזכרונות דוד יודילביץ, 1886 - 1885 - פרק מ"ב
    • לתולדות הגפן בראשון לציון, מזכרונות מיכל זלמן פוחצבסקי, 1882 - 1889 - פרק מ"ג

קישורים חיצוניים[]

(הועתק מהויקיפדיה העברית)

הערות שוליים[]

  1. הקרקע לא הוכללה בהצהרה שכן אז הייתה זו ראיה לעיסקת רמייה
  2. היקב מתהדר בשנת 1882, אולם זוהי שנת ייסוד המושבה ראשון לציון ולא שנת ייסוד היקב [1]
  3. לפי אתר העיריה:שטח השיפוט של ראשון-לציון היה בשנת 1890 כ – 3,340 דונם ובשנת 1905 כ- 26,600 דונם. מדידה שנערכה לקראת מפקד האוכלוסין 1995 ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קבעה כי שטחה של העיר הוא 51,330 דונם. משרד הפנים צרף לעיר בתחילת שנת 2002, בעקבות המלצות וועדת גבולות, כ- 8,000 דונם נוספים בדרום- מערב. שטח השיפוט הרשמי משתרע על כ – 58,611 דונם.
  4. מגישה שרה נובנשטרן,במסגרת הקורס:"המחנך בעידן הטכנולוגי"בהנחיית ד"ר אילנה מודלינגר , בית-הספר לחינוך האוניברסיטה העברית
Advertisement