Family Wiki
Advertisement

מצבת קברו ליד מושב עלמה צילם:אריאל פלמון

רבי אלעזר בן ערך היה אחד מחמשת תלמידיו הגדולים של רבן יוחנן בן זכאי, חי בתחילת תקופת התנאים שנת ג'ת"ת לערך. למד עם מורו (רבן יוחנן בן זכאי) במעשה מרכבה 'ודרש וירדה אש מן השמים וסיבבה כל האילנות שבשדה...עמד רבן יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו ואמר ברוך ה' א-להי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה...אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן ערך יצא מחלציך' (חגיגה י"ד/ב').

נקרא גם ר' נהוראי – שמנהיר עיני חכמים בהלכה (שבת קמ"ז ב.)

לאחר שניסו תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי לנחמו על פטירת בנו החליטו ללכת ליבנה שתלמידי חכמים מרובים בה ואוהבים את התורה ור' אלעזר בן ערך החליט ללכת ל"דיומסית" - מקום מעיינות מרפא ומרחצאות: נתמעט שמו בתורה ושכח תלמודו. כאשר חזר, עמד לקרות בתורה (שמות י"ב) ובמקום לקרוא "החדש הזה לכם" טעה ואמר "החרש היה לבם" (שבת קמ"ז ב.). ביקשו חכמים רחמים עליו וחזר לתלמודו

לפי המסורת הוא קברו נמצא בעלמה.

המקור:אתר :קברי צדיקים

"החודש הזה לכם"[]

על ""החֹדֶש הזה לכם - החֵרֵש היה לִבָּם" (בבלי שבת קמז ע" ב)" כתב פנחס לייזר, פסיכולוג ועורך העלון לשבת "שבת שלום" והוא הופיע באתר נתיבות שלום].

"חמישה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן:... ורבי אלעזר בן ערך - מעין המתגבר" (משנה אבות ב, ח).

על רבי אלעזר בן ערך, מתלמידיו המובחרים של רבי יוחנן בן זכאי ואולי אף התלמיד המועדף, מספרת לנו הגמרא (בבלי שבת קמז, ע"ב ובשינויי נוסחאות באבות דרבי נתן, קהלת רבה ובילקוט שמעוני) את הסיפור הבא:

"רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם (דיומסית- פורגיתא), אימשיך בתרייהו (נמשך אחרי מקומות אלו) איעקר תלמודיה (ונשכח ממנו תלמודו). כי הדר אתא (כאשר חזר ובא), קם למיקרי בספרא (עמד לקרוא בספר התורה). בעא למיקרא (שמות יב) 'החֹדש הזה לכם', אמר: 'החֵרֵש היה לִבָּם'. בעו רבנן רחמי עליה, והדר תלמודיה. (ביקשו חכמים רחמים עליו וחזר תלמודו)."

קיימות כאמור גרסאות ספרותיות מעובדות יותר לסיפור זה, אבל מהמסופר בתלמוד הבבלי, ניתן לדמיין מצב, שאחרי פטירתו של רבו הגדול, רבי יוחנן בן זכאי, פרש רבי אלעזר בן ערך מהחכמים האחרים ומצא לו מקום מהנה ונעים לשהות בו, ליד מרחצאות וכרמים. הוא שילם על פרישה זו בשכחת תלמודו. כאשר חזר למקום ישיבתם של חבריו החכמים, כנראה בשבת בה קראו את פרשתנו, פרשת בא, או אולי בפרשת החודש, הוא התכבד לקרוא בתורה, וטעה בזיהוי המילים שבפרשה. ניתן לשער שגם ילד שלמד לקרוא לא היה עושה טעות גסה כזו.

מעבר לטעות בזיהוי אותיות דומות (ד-ר; כ-ב) ובניקוד המעניק משמעות אחרת לפסוק זה, מייחס המהרש"א משמעות סמלית לטעותו של רבי אלעזר בן ערך, וזו לשונו:

"ונפל טעות זה בפיו, לפי עניינו, שנעשה לבו לב אבן וחֵרֵש מלהבין, אחרי אשר היה לבו כמעיין המתגבר בחיבורו לחכמים".

תיאורו של רבי אלעזר בן ערך על ידי רבו באבות דרבי נתן, רבן יוחנן בן זכאי הוא אפילו עשיר יותר מאשר במשנה המוכרת לנו, וזו לשון הברייתא:

"ולאלעזר בן ערך קרא לו נחל שוטף ומעין המתגבר, שמימיו מתגברין ויוצאין לחוץ, לקיים מה שנאמר: (משלי ה) "יפוצו מעינותיך חוצה ברחובות פלגי מים".

הוא לא "מעיין המתגבר" בלבד, דבר שיכול להתפרש כיצירתיות מופלגת, או כבעל יכולת אינטלקטואלית יוצאת דופן (כפי שמפרש הרמב"ם בפירוש המשניות), אלא 'מימיו מתגברים ויוצאים לחוץ'; הוא מפרה את סביבתו ותורם מחכמתו ומכשרונותיו לחברה.

השבחים המורעפים על רבי אלעזר בן ערך ב"אבות דרבי נתן" על ידי רבו, תואמים את מסורת אבא שאול במשנה המוכרת לנו ('אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם, ורבי אלעזר בכף שניה, מכריע את כולם'); הוא היה אם כן התלמיד המועדף, שגם היה היחידי שהצליח לנחם את רבו, כאשר זה שכל את בנו (אבות דרבי נתן, יד).

הסיפור על פרישתו מחבריו והליכתו לאמאוס-פורגיתא-דיומסית, אחרי פטירת רבו, הוא אם כן פרדוכסלי וטראגי במיוחד.

אין להסיק מהגירסאות הקצרות של סיפור זה באבות דרבי נתן ובתלמוד הבבלי את המניעים של רבי אלעזר לפרישתו מהציבור. בקהלת רבה ובילקוט שמעוני מניחים שהוא "הלך אצל אשתו" וגם אשתו היא זו שפיתתה אותו להישאר במקומות אלו לתקופה ממושכת. אין זו, כידוע, הדוגמה היחידה בה מוצגת האישה כגורם המפתה והמחטיא, אך אין שום הכרח להניח שדווקא אשתו היא ה"אשמה".

באבות דרבי נתן, שהוא כנראה המקור הקדום ביותר לסיפור זה, מצמידים סיפור זה לסיפור תנחומיו את רבן יוחנן בן זכאי והוליכתו לבית המרחץ.

האם יתכן שהערצתו של רבן יוחנן יצרה אצלו מעין התנשאות ואגוצנטריות? האם בעקבות אותה תחושה של התנשאות, הסתגר רבי אלעזר בן ערך בד' אמותיו וחשב שאיננו זקוק לחברותא, שאין לו מה ללמוד מאחרים? אולי בניגוד לרבי אליעזר הגדול שנוּדָה למרות רצונו להשפיע על חבריו, ש'חבריו בדלים ממנו' (כדברי רבי עקיבא בבבא מציעא נט, ע"ב), התבדל הוא מחבריו.

הבבלי כאמור אינו מגלה לנו את פשר הליכתו של רבי אלעזר למקומות אלו, אלא מתמקד בכוח משיכתם של ה"חיים הטובים" אפילו על גדולי החכמים. לנהנתנות יש כוח אדיר ואף אדם אינו מחוסן מפניה.

דומני שניתן להרחיב את התובנה העמוקה שהיתה למהרש"א בקשר שראה בין הליכתו של רבי אלעזר לדיומסקית לטעות שעשה בקריאת "החדש הזה לכם". אולי מסיבות אחרות, רבי אלעזר, מסיבות שונות - אולי מתוך התנשאות וגאווה, אולי מתוך קושי לראות את רבו באבלו, אולי בגלל כוח המשיכה של תענוגות העולם, ואולי מסיבות אחרות שאינן ידועות לנו - הרגיש שאין לו מקום בבית המדרש, שאינו יכול להיתרם בו וגם המוטיבציה לתרום אבדה לו, ולכן "ברח" ממעורבות חברתית וחינוכית והתרכז בעצמו.

הוא לא ידע שויתר על ידי כך גם על צמיחתו הרוחנית ואף גרם להידרדרות ברמתו הרוחנית. יתכן שניתן ללמוד מכך שאין אפשרות לצמיחה רוחנית של ממש, ללא מעורבות חברתית.

"החודש הזה לכם" היא המצווה הראשונה, שלולא הצורך להנחיל את העקרון החשוב של "לה' הארץ ומלואה", ניתן היה להתחיל את התורה במצווה זו; היא המצווה של "קידוש החודש", כלומר המצווה הקובעת עבורנו את הזמנים והמועדים; הזמנים והמועדים חשובים לחיים הציבוריים והחברתיים. כמו-כן, מציינת פרשה זו את ראשיתה של גאולת מצרים, את השחרור ואת ההתחדשות. כנראה שלא תיתכן גאולה, כאשר הלב "חרש מלהבין", כלשון המהרש"א.

יתכן שיש לתובנה זו השלכות חשובות לתקופתנו: יש לנו הזדמנויות של גאולה, שחרור, התחדשות וצמיחה במישורים שונים, ברמה האישית, החברתית והלאומית. הזדמנויות אלו מותנות ביכולתנו לפתוח את לבנו למצוקות החברה הסובבת, למעורבתנו ביצירת חברה צודקת יותר ולחתירה לשלום . הסתגרות בד' אמותינו גורמת לנו ל"החריש את לבנו" ומונעת את האפשרות לצמיחה, התחדשות וגאולה בכל המישורים.

בדומה לרבי אלעזר בן ערך, אנו זקוקים לחכמים מעורבים בחברה, המגלים איכפתיות, שיבקשו רחמים, כדי שההזדמנויות לצמיחה ולתיקון יוכלו להתממש.

מקורות[]

רבי אלעזר בן ערך - מקורות - 1.jpeg
רבי אלעזר בן ערך - מקורות - 2.jpeg

לפי הויקיפדיה העברית[]

רבי אלעזר בן ערך היה תנא בדור השני של התנאים והיה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

רבן יוחנן בן זכאי שיבח אותו ואמר עליו:

Cquote2.svg אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים ואליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ואלעזר בן ערך בכף שנייה - מכריע הוא את כולם. Cquote1.svg
מסכת אבות ב', יא'

כמו כן, במסכת אבות ב' ח' אמר עליו שהוא כ"מעין המתגבר". נראה שרבי אלעזר היה חביב מאוד על רבו, שכן קיימים מספר מאמרים בהם מגלה רבי יוחנן יחס מיוחד לרבי אלעזר.

ישנה דעה בתלמוד, כי התנא המכונה רבי נהוראי הוא בעצם רבי אלעזר בן ערך, הנקרא נהוראי על שם "שהיה מנהיר עיני חכמים בתורה". (עירובין י"ג, ב). מסופר עליו כי היה יודע לדרוש במעשה מרכבה. (מסכת חגיגה, י"ד, ב).

למרות שבחו בפי רבו, מעטות מאוד המשניות בהן מוזכרים דבריו. יש המעריכים שנפטר בגיל צעיר ולכן אינו מוזכר כמעט. מסופר, שלאחר מותו של רבן יוחנן בן זכאי רבו, לא הצטרף רבי אלעזר לבית המדרש ביבנה, אלא פנה בעצת אשתו לאמאוס, בחשבו שחבריו יבואו אליו. משלא באו חבריו, שכח את כל תלמודו. (קהלת רבה ז,ז, אבות דרבי נתן יד).

מאמרותיו[]

כמה מאמרותיו נכנסו למסכת אבות:

  • 'איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם... ר' אלעזר אומר - לב טוב'
  • 'איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... ר' אלעזר אומר לב רע.'
  • 'הווי שקוד ללמוד תורה, ודע מה שתשיב לאפיקורס, ודע לפני מי אתה עמל, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך'. (מסכת אבות פרק ב')
Advertisement