עריכת הדף "רבי יהודה אריה ממודינא"

'''ראו גם''':[[ספר חיי יהודה לר' יהודה אריה ממודינא]]{{ש}}
'''ראו גם''':[[אסתר המלכה - טרגדיה]]{{ש}}
{{חשיבות}}
ר' '''יהודה אריה ממודנה''' (כ"ח בניסן של"א - 23 באפריל 1571 - כ"ז באדר ת"ח - 24 במרץ 1648. היה רב, דרשן, סופר ומשורר. בפועל עסק ב"עשרים ושש "השתדלויות ... בהם בקשתי להרוייח את לחמי. עשיתי ולא הועלתי" . הוא השתכר ממשרות ציבוריות שונות אך לא נחשב למנהיג קהילת יהודי ונציה. בוונציה עצמה היה דמות ציבורית  ודרשותיו משכו בני אצולה ומלומדים נוצרים, גם מארצות אחרות. <ref name="lion">"אריה ישאג" בסדרה איטליה בעריכת ראובן בונפיל ועורך אורח:דוד מלכיאל</ref>

==אקטואליה: הרצאה בספרייה הלאומית, ירושלים, 2-5-2016, במסגרת ערב לציון 550 שנה לגטו של ונציה==
מאת: אריאל ויטרבו {{ש}}
[[קובץ:2-9f21645c99.jpg|thumb|633px|מרכז|עמוד  מתוך ההרצאה]]

* [https://www.academia.edu/24970301/%D7%9B%D7%99_%D7%96%D7%90%D7%AA_%D7%9C%D7%99_%D7%9C%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%9B%D7%99_%D7%9C%D7%90_%D7%99%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%A9%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95_ המקור]

==קורות חייו==
ר' יהודה אריה ממודנה נולד ב[[ונציה]] לר' יצחק ורחל דיאנה מהעיר [[יהדות מודנה|מודנה]] במחוז אמיליה-רומאניה שב[[איטליה]]. בהיותו בן תשע-עשרה נשא לאשה את רחל בת דודתו. רוב חייו עברו עליו בסבל רב - היה עני מרוד, מבין שלושת בניו מתו שניים והשלישי נסע לארץ רחוקה ולא חזר, ואשתו רחל חלתה במחלת נפש קשה.

היה תלמידו של [[הרב שמואל יהודה קצנלבוגן]] (המהרשי"ק). עבד כמורה, ובהיותו בן 23 מונה לדיין ודרשן בעירו ונציה. נודע כדרשן מצוין, ולדרשותיו הקשיבו גם לא-יהודים. עסק בהוראה שנים רבות, ועם תלמידיו הרבים נמנו גם נוצרים.  

מלבד עיסוקיו של מודנה בתחומי היהדות, עסק גם במקצועות חופשיים, והיה מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה ב[[הגטו היהודי בוונציה|גטו של ונציה]]. 

נודע בחידושים ההלכתיים שגרמו לאי שביעות רצון מצד רבני הדור. בין השאר, הוא דגל בהזמנת תזמורת ומקהלה, אפילו אם כללה לא יהודים והייתה  מעורבת, לבית הכנסת, ב[[פורים]] הוא הציע לקיים בבית הכנסת ריקודים מעורבים עם תזמורת <ref>  קביעה זו הובאה בויקיפדיה העברית אך לא מצאתי לה מקור</ref>. הוא היה מעורב במשחקי הימוריםונקלע לקשיים כספיים וחייו באו לקיצם בסבל ועוני.
  
ר' יהודה אריה ממודנה נפטר בעירו ונציה.

==ספריו==
[[תמונה:Leon of Modena.jpg|ימין|ממוזער|200px|ספר לזכרו של רבי יהודה אריה ממודנה]]
הרבה לעסוק בפולמוס עם נוצרים, בתחום זה כתב את ספרו '''מגן וחרב'''. עסק גם בסמכותה ובאמינותה של התורה שבעל פה. בתחום זה כתב תחת פסבדונים מאמר בשם "קול סכל" ובו התקפה על התורה שבעל פה, ועליו כתב תשובה בשם "שאגת אריה". האמין במיסטיקה, אך התנגד בחריפות לקבלה. בנושא זה כתב ספר בשם '''ארי נוהם'''.

הספר היה החיבור הראשון שמוקדש כולו לביקורת הקבלה והזוהר. המניע המרכזי להתרחקותו של מודנה מהקבלה ולכתיבת הספר היה הגושפנקא שהמקובלים הנוצרים והמומרים לקחו מהקבלה ובספר הזוהר לשיטתם. את הספר כתב בעבור ר' יוסף חמיץ, שהיה אחד מתלמידיו. בספר מתח מודנה ביקורת קשה על הקבלה, וקבע כי ספר הזוהר הוא זיוף מאוחר בעל תכנים פסולים. וכך כתב: "שהוא חבור חדש ולא מקובל, ואינו מרשב"י ולא מתלמידיו, רק המצאת איזה אחד מן האחרונים".<ref> '''ארי נוהם''', פרק 17, ירושלים: הוצאת "דרום", 1929, עמ' 56.</ref> בספר הוא עמד על סימני איחור בזוהר, אי דיוקים כרונולוגיים, הבאת תפילות מאוחרות, והוכחות לשוניות לטענותיו. 

כמו כתבי פולמוס אחרים שלו, כך גם ספר זה לא יצא לאור אלא לאחר פטירתו, אולם הוא עשה רושם בציבור ורבנים שונים יצאו להגן על הזוהר והקבלה מפני טענותיו של מודנה. חיבור אחד כזה לדוגמה הוא הספר '''חוקר ומקובל''' מאת ה[[רמח"ל]], שהמחקר בימינו זיהה אותו כמענה לטענותיו. ראיה לכך מוצאים בדברי ר' [[ישעיהו באסאן]], רבו של הרמח"ל, שכתב: "קריתי תשובותיו (של הרמח"ל) על הארי הנוהם (...) שאומר על הזוהר שהוא ספר מלא שקרים ושחכמת האמת כולה שוא ודבר כזב".<ref> רמח"ל בספרו '''חוקר ומקובל''' אינו מזכיר את '''ארי נוהם''', ולכן, יש הסוברים כי התנגדלו. ראו: '''כרם חמד''', ח"ג, עמ' 116: "בהיות רמח"ל בויניציא בא לידו ספר ארי נוהם ובקריאתו נעשה בשרו חידודין וכו' ולכן רמח"ל קצף עד מאד, ואז כגבר חלציו וכו' וחיבר ויכוח אחד בין החוקר והמקובל אשר בו חשב להרוס ולנתץ כל בנין הארי נוהם" (תשובת דוד כהנא ור"י אלמנצי), וכן, ב'''כרם חמד''', ח"ב, עמ' 54-66: "והמקובל אביעד שר-שלום באזילה [ולא ישעיהו באסאן] כתב: קריתי תשובותיו [של רמח"ל] על הארי נוהם ומצאתי תשובותיו באמת יקרות, ולא ראיתי שתעלה קינאה כזאת כנגד החיבור הרה והמר וכו' ארי נוהם שאומר על הזוהר שהוא ספר שהוא מלא שקרים ושחכמת האמת כולה שוא ודבר כזב" (בשם המקובל באומן, הדפיס ר"מ גירונדי).</ref>   

הדפסת הספר נתעכבה עד לשנת 1840. אנשי תנועת ההשכלה היו כמוצאי שלל רב וספר זה שימש בידם כנשק נגד המסורות המיסטיות הקבליות אשר הם תפסו כנחותות. בהקדמתו של [[רבי יצחק שמואל רג'יו]] לספר "ארי נוהם" כתב:

"קח לך את הספר הזה כארי ינהום לפניהם תועבותם ויגד לעמך פשעם ואת בני ישראל חטאותם. אותו תשים לפניהם למען יבשו ויכלמו מאשר המה עושים (...) אף ידי תכון עמו לרדוף ולהשיג כל משאות שוא ומדוחים המחבלים (...) אמחצם ולא יוכלו קום ואזרם כקש לפני רוח".<ref> '''כרם חמד''', ג', עמ' 195.</ref> 

בשנת 1998 מלאו 350 שנה לפטירתו, לציון המאורע ערך מכון בן צבי בשיתוף "המכון לחקר יהדות איטליה" של "חברת יהודי איטליה" בירושלים, כינוס מדעי בינלאומי. ההרצאות שנאמרו בכנס פורסמו בספר '''אריה ישאג''' (2003).

==כתביו==

* '''[http://hebrewbooks.org/34262 סור מרע]''' (ונציה שנ"ו - 1596) - מאמר על האיסור לשחק משחקי קלפים. מאמר זה הוא כתב בהיותו בן 13 שנה בלבד. 
* '''תפילות ישרים''' (ונציה 1596) בקשות [[אסטרולוגיה|אסטרולוגיות]].
* '''[http://www.hebrewbooks.org/9179 צמח צדיק]''' (ונציה 1600) על מוסר ועבודת נפש.
* '''[http://hebrewbooks.org/6276 מדבר יהודה]''' (ונציה 1602) - ספר דרשות. 
* '''[http://hebrewbooks.org/43886 מאמר לב האריה]''', "ילמד ... לעזור הזכרון בכל החכמות ועסקי בני אדם" (ונציה 1612).
* '''[http://hebrewbooks.org/38466 גלות יהודה]''' (ונציה 1612) להוראת המקרא, התפילה ודברי חז"ל.
* '''צרי לנפש ומרפא לעצם''' (ונציה 1619) - תפילות לחולים ולמתים.
* '''בליל חמיץ''' (ונציה 1624) - לכבוד רבי יוסף חמיץ.
* '''[http://hebrewbooks.org/44646 בית לחם יהודה]''' (ונציה 1625) מפתח למאמרי חז"ל בעין יעקב.
* '''תולדות מנהגי היהודים''' או '''שולחן ערוך על חוקי היהודים למנהגי חייהם''' (פריז 1637 בצרפתית; ונציה 1638 באיטלקית; וינה תרכ"ז בעברית. תרגם שלמה ראבין). הספר נכתב באיטלקית עבור קוראים לא יהודים.
* '''פי האריה''' (ונציה 1640) - מילון איטלקי - עברי למילים הקשות בתנ"ך.
*  '''ספר אור טוב''', לחנוך לנערים על פי דרכם בלשון לעז (אמסטרדם 1675) - מלון עברי - ספרדי באותיות עבריות.
* '''[http://hebrewbooks.org/23812 ארי נוהם]''' (לייפציג 1840) - נגד טענות של קראי, מהדורת י. פירסט.
* '''שאגת אריה''' (גוריצה 1852) מחקר היסטורי על הקבלה, מהדורת י. ש. ריגייו
* '''בן דוד''' ([[פרנקפורט]] 1854) נגד האמונה ב[[גלגול נשמות]], מהדורת א. אשכנזי.
* '''[http://hebrewbooks.org/33064 מאמר מגן וצנה]''' (ברעסלוי תרט"ז) - מהדורת [[אברהם גייגר]]. תשובה ל[[אוריאל אקוסטה]].
* '''כתובות למצבות''' - לוחות אבנים (פרנקפורט 1881), מהדורת א. ברלינר.
* ''' [http://hebrewbooks.org/44846 כתבי הרב יהודה אריה ממודינא]''' (בודפשט תרס"ו - 1904) מהדורת יהודה בלוי.
* '''[http://hebrewbooks.org/46629 חיי יהודה]''' (קיוב תרע"ב - 1911) [[אוטוביוגרפיה]], מהדורת א. כהנא.
* '''[http://hebrewbooks.org/37185 דיואן]''' (פילדלפיה תרצ"ב - 1932) מהדורת ש. ברנשטיין.
* '''שאלות ותשובות זקני יהודה''', יוצאות לאור על פי כתב יד יחיד בעולם בתוספת מבוא והערות מאת [[שלמה סימונסון]], ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשט"ז.
* '''כתבי יהודה אריה מודינה ו[[יוסף שלמה דלמדיגו]]''' - פרקים נבחרים, חומר קריאה לתרגיל של ד"ר [[שמואל ורסס]], ירושלים: הפקולטה למדעי הרוח - החוג לספרות עברית, תשי"ח - 1957.
* '''מגן וחרב''' - חבור נגד הנצרות (1960) יוצא לאור בפעם הראשונה ע"י שלמה סימונסון, ירושלים: הוצאת "[[מקיצי נרדמים]]", תש"ך.
* '''יהודה אריה ממודינא - לקט כתבים''', ההדירה וצירפה מבוא והערות פנינה נוה, ירושלים: מוסד ביאליק, ספריית דורות, תשכ"ח - 1968.
* '''אגרות רבי יהודה אריה ממודינא''', ההדיר על פי כתבי יד יעקב בוקסנבוים, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ד - 1984.

==לקריאה נוספת==
* ש. ברנפלד, "יהודה אריה מודינא", '''בני עליה''', ספר שני, תל אביב: תרצ"א, עמ' 1 - 51 (נדפס לראשונה בכתב העת "שלח", כרך כ"ח).
* [[בנימין קלאר]], "שאגת אריה על קול סכל", '''מחקרים ועיונים''', תשי"ד, עמ' 357 - 378.
* אפרים שמואלי, '''בין אמונה לכפירה''' : ר’ יהודה אריה מודינא ואוריאל אקוסטה - פרשה בתולדות האפיקורסות בישראל, תל-אביב : מסדה, תשכ"ב.
* ישראל רוזנצווייג, '''הוגה יהודי מקץ הרנסאנס''', יהודה אריה מודינא וספרו 'מדבר יהודה', מרחביה ותל אביב: ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשל"ב - 1972.
* ראובן בונפיל (עורך) ‫דוד מלכיאל (עורך אורח), '''אריה ישאג''', ר’ יהודה אריה מודינה ועולמו, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ומכון בן צבי, תשס"ג-2003.
<div style="direction: ltr;">
* '''The Autobiography of a Seventeenth-Century Venetian Rabbi: Leon Modena's Life of Judah'''. Trans. and ed. Mark R. Cohen. Princeton, 1988 ("Introductory essays", pp. 3 - 70; "The life of Judah", pp. 73 - 180; "Historical notes", pp. 181 - 293).
</div>
‫

==קישורים חיצוניים==
* [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%9D ארי נוהם]
* {{אנצ דעת|958|ר' יהודה אריה ממודנה}}
* {{אנצ יהודית|שם=ר' יהודה אריה ממודנה|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=200&letter=L&search=modena}}
* {{HebrewBooks|נחמיה שמואל ליבאוויטש|רבי יהודה אריה מודינא בקומתו וצביונו|46782|[[ניו יורק]], תרס"א}}
* [[יצחק ריבקינד]], [http://www.massorti.com/IMG/pdf/sefer_hayovel_leGinsburg.pdf תשובת הרב יהודה אריה מודינה], ספר היובל לכבוד [[לוי גינצבורג]], למלאת לו שבעים שנה (עורכים: [[שאול ליברמן]], שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, [[אלכסנדר מארכס]], יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' ת"א - תכ"ג, באתר "מסורתי". {{PDF}}
* {{הארץ|אביבה קרינסקי|ותמיד היה כוסף ותשוקה לשוב ויניציאה|1.1481485|23 בספטמבר 2011}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]]
[[קטגוריה:יהדות ונציה]]