ימי_עיון_בתנ"ך_תשע"ח_-_רבי_ינאי_לומד_את_מזמור_ל"ד_-_יעל_שלוסברג-1

ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - רבי ינאי לומד את מזמור ל"ד - יעל שלוסברג-1

רבי ינאי לומד את מזמור ל"ד - מאת יעל שלוסברג בימי עיון בתנ"ך תשע"ח
כותרת השיעור מפגישה אותנו עם רבי ינאי ועם מזמור ל"ד .
רבי ינאי הכהן חי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל. הוא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא - חותם המשנה. רבי ינאי ייסד בית מדרש בעכברה ששכנה ליד צפת בגליל העליון ובו לימד תורה, וכן שימש כדיין בבית הדין בציפורי. בין תלמידיו נמנו רב - מחבר ספרא וספרי; רבי יוחנן - ממחברי התלמוד הירושלמי, ריש לקיש ועוד.(מהויקיפדיה העברית)

המדרש: "ושם דרך אראנו בישע אלוהים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

ינאי חדש.jpg

רבי ינאי מכבד אותו ומצפה לדבר עימו דברי תורה. אבל, ההמשך אינו לפי המצופה:"בדקו" - במקרא, במשנה,באגדה ולא בתלמוד. הוא מבין שהזמין אדם שלא ציפה לו. לפחות, תברך. המסקנה שאינו יודע. וכאן באה המכה:, רבי ינאי אומר:אכל הכלב את פיתו של ינאי. הוא תופס אותו ומטלטל פיזית וגם התפיסה של ינאי. הוא מגיב והאורח בא בטענות"ירושתך אצלך.המורשה היא "מורשת יעקב" ולא "מורשת ינאי" ! רבי ינאי נסוג יש לי דרך ארץ ואתה קראת לי כלב ומסיים בפסוק:תהילים נ׳:כ״ג
זֹבֵ֥חַ תּוֹדָ֗ה יְֽכַ֫בְּדָ֥נְנִי וְשָׂ֥ם דֶּ֑רֶךְ אַ֝רְאֶ֗נּוּ בְּיֵ֣שַׁע אֱלֹהִֽים׃רש"י ביאר:

  • זובח תודה. המביא לי זבח של תשובה והודאה על עוונותיו הוא יכבדנני:
  • ושם דרך. השב אלי אני מלמד ושם דרך לחוטאים לשוב אלי אני אראנו בישועתי

ומסכם: מי ששם את הדרך הנכונה הוא , ושם (ש'ימנית) מלשון הערכה ואןמר מי שמעריך באיזה דרך שבה הולכים יש מה להעריך אותה, כלומר:דרך ארץ קדמה לתורה. מתחילים ב"דרך" - פיזית ומסיים ב"דרך הנכונה שעליו ללכת. בארמית "אורח"- גם דרך וגם אורח.

מעשה נוסף של רבי ינאי :"מי האיש החפץ חיים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

דָּבָר אַחֵר, זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לד, יג): מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים. מַעֲשֶׂה בְּרוֹכֵל אֶחָד שֶׁהָיָה מַחֲזִיר בָּעֲיָרוֹת שֶׁהָיוּ סְמוּכוֹת לְצִפּוֹרִי... תָּא סַק לְהָכָא זַבִּין לִי, אֲמַר לֵיהּ לָאו אַנְתְּ צָרִיךְ לֵיהּ וְלָא דְכַוָּותָךְ, אַטְרַח עֲלֵיהּ סָלֵיק לְגַבֵּיהּ הוֹצִיא לוֹ סֵפֶר תְּהִלִּים הֶרְאָה לוֹ פָּסוּק: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, מַה... נַפְשׁוֹ. אָמַר רַבִּי יַנַּאי כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַפָּסוּק הַזֶּה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעוֹ, מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְצֹרָע, תּוֹרַת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע.ויקרא רבה ט״ז:ב׳

יתכן כי הסיפור הוא תוצאה של הסיפור הקודם, אפשר ללמוד מכל אדם. את התורה הזאת למדתי מהרוכל. הרוכל חידש לו משהו. עכשיו נעבר לפרק בתהילים:

תהילים פרק ל"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]


הכותרת
לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃ שמואל א' כ"א י"ב להלן:
פתיחה בשבח
אֲבָרֲכָ֣ה אֶת־יְהוָ֣ה בְּכָל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי׃
בַּ֭יהוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ׃
גַּדְּל֣וּ לַיהוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃
חלק 1
(דוד מתאר את ההצלה מידי אוהביו)
דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יְהוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל־מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃
הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃
זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃
חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְהוָ֓ה סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם׃
טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּי־ט֣וֹב יְהוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃
יְר֣אוּ אֶת־יְהוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי־אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו׃
כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא־יַחְסְר֥וּ כָל־טֽוֹב׃
לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י 'יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃
מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃
(יראת ה' הוא הפותח להצלה)
חלק 2
(פותח במסקנות שלו ומתאר את ההצלה)
נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃
ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃
עֵינֵ֣י יְ֭הוָה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וְ֝אָזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃
פְּנֵ֣י יְ֭הוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃
צָעֲק֣וּ וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃
קָר֣וֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃
רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ ה'׃
שֹׁמֵ֥ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה׃
תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ׃
פּוֹדֶ֣ה ה' נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כָּֽל־הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ - הסיום
(החלק השני פותח במסקנה "נצור לשונך מרע.." - זה תפקידו של הרוכל , מעביר את הרכילות ממקום למקום, רבי ינאי כתב כי מעולם לא דבר רעה, תמיד ניסה להשלים - זה מקביל לתהילים

בחלק השני המושגים המקבילים : "רע" מול "טוב")
פסוקי המביאים את המסקנה
(י"ב) לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃
(י"ג) מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים (ללמוד יראת ה') אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב (ללמוד יראת ה')׃
(י"ד) נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃
(ט"ו) ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃

המקור:מספר שמואל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מְר֜וּ עַבְדֵ֤י אָכִישׁ֙ אֵלָ֔יו הֲלוֹא־זֶ֥ה דָוִ֖ד מֶ֣לֶךְ הָאָ֑רֶץ הֲל֣וֹא לָזֶ֗ה יַעֲנ֤וּ בַמְּחֹלוֹת֙ לֵאמֹ֔ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ באלפו [בַּאֲלָפָ֔יו] וְדָוִ֖ד ברבבתו [בְּרִבְבֹתָֽיו׃] וַיָּ֧שֶׂם דָּוִ֛ד אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּלְבָב֑וֹ וַיִּרָ֣א מְאֹ֔ד מִפְּנֵ֖י אָכִ֥ישׁ מֶֽלֶךְ־גַּֽת׃ וַיְשַׁנּ֤וֹ אֶת־טַעְמוֹ֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּתְהֹלֵ֖ל בְּיָדָ֑ם ויתו [וַיְתָיו֙] עַל־דַּלְת֣וֹת הַשַּׁ֔עַר וַיּ֥וֹרֶד רִיר֖וֹ אֶל־זְקָנֽוֹ׃ וַיֹּ֥אמֶר אָכִ֖ישׁ אֶל־עֲבָדָ֑יו הִנֵּ֤ה תִרְאוּ֙ אִ֣ישׁ מִשְׁתַּגֵּ֔עַ לָ֛מָּה תָּבִ֥יאוּ אֹת֖וֹ אֵלָֽי׃ חֲסַ֤ר מְשֻׁגָּעִים֙ אָ֔נִי כִּי־הֲבֵאתֶ֣ם אֶת־זֶ֔ה לְהִשְׁתַּגֵּ֖עַ עָלָ֑י הֲזֶ֖ה יָב֥וֹא אֶל־בֵּיתִֽי׃ (ס)

מה מחדש הרוכל לרבי ינאי[עריכה | עריכת קוד מקור]

(הדקה ה-52) הוא חלוקה אחר של הפרק: פסוק י"ב מסיים את הפרק וההתחלה היא פרק י"ג: ואחר כך באה המסקנות

(י"ב) לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת ה' אֲלַמֶּדְכֶֽם׃
(י"ג) מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים (ללמוד יראת ה') אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב (ללמוד יראת ה')׃
התשובות
(י"ד) נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃ קריאה !
(ט"ו) ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ׃

רבי ינאי אמר שלא הצליח לבין את הפסוק:
אָמַר רַבִּי יַנַּאי כָּל יָמַי הָיִיתִי קוֹרֵא הַפָּסוּק הַזֶּה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא פָּשׁוּט עַד שֶׁבָּא רוֹכֵל זֶה וְהוֹדִיעוֹ, מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים,

החלק הראשון על יראת ה' והחלק השני על לימוד דרך ארץ - זו החלוקה החדשה שמציע הרוכל, פותחת קריאה שונה של הפרק. ואז מתחברים הפסוקים לעיל. הוא מחזק את דבריו של הרוכל ואז הוא מוסיף גם את הפסוק ממשלי:
מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו' סור מרע ועשה טוב וגו' שמא יאמר נצרתי לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה אלך ואתגרה בשינה ת"ל סור מרע ועשה טוב אין טוב אלא תורה שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו (מסכת עבודה זרה י"ט, ב)

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.