הועתק מהויקיפדיה העברית טראני רבי_ישעיה_די טראני קישור לויקיפדיה


רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (1165~ - 1240~). מגדולי ראשוני איטליה, פרשן מקרא, המשנה ומדרשי ההלכה, פרשן התלמוד ופוסק. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף לתלמוד.

על מנת ליצור בידול בין שמו ובין שם נכדו - רבי ישעיה בר' אליהו מטראני האחרון (ריא"ז) הוא מכונה בדרך כלל ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרי"ד נולד באיטליה, אך למד באשכנז, בישיבתו של ר' שמחה משפיירא, לצדו של ר' יצחק מווינה (בעל ה"אור זרוע"), עמו עמד בקשרי התכתבות גם לאחר חזרתו לאיטליה. באשכנז הושפע רי"ד רבות משיטת הלימוד של בעלי התוספות.

רי"ד חזר לאיטליה ושם הפך לאישיות התורנית המרכזית באזור. הוא הרבה לנוע ברחבי הארץ ומחוצה לה, ובין היתר היה בוונציה, קושטא, אלכסנדריה, ואף עלה פעמיים לרגל לארץ ישראל.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רי"ד כתב פירוש לתורה, "נימוקי החומש", ככל הנראה בצעירותו. את חידושיו לתלמוד, "תוספות רי"ד", חיבר לאחר מכן וסיימן בין השנים 1165 ל-1170 לערך, ולאחר מכן חיבר את פסקיו ("פסקי רי"ד") ואת "ספר המכריע".

תוספות רי"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

חידושיו לתלמוד נקראים בכתב היד היחיד הקיים בשם "תוספות" (ובשם זה נדפסו), ולא בשם "חידושים", ככינויים של ספרי הפרשנות הספרדיים. על פי י"מ תא שמע, הספר מקיים קווי דמיון לשתי הסוגות ומאידך יש בו תכונות השונות משתיהן:

הספר [מהווה] שלב ביניים בין פרשנות שמגמתה פסיקתית מובהקת, בסגנון ספריהם של הפוסקים האשכנזים הגדולים בני המאה הי"ג אשר אצל מקצתם למד, לבין פרשנות למדנית טהורה, בעלת אופי 'תוספותי' צרפתי, פרשנות 'לשמה', המגלגלת יחדיו סוגיות רבות ומגוונות ל'כדור אחד', בסגנון פלפול בעלי התוספות וסברותיהם המקוריות; ממש כשם שהוא מהווה שלב ביניים בין ספרות התוספות עצמה לבין ספרות החידושים הספרדית, וחוליית ביניים ברורה ביניהם
– הספרות הפרשנית לתלמוד, ח"ב עמ' 177

תופעה ייחודית אצלו היא העובדה שחזר על תלמודו והוציא מהדורות נוספות של חידושיו על המסכתות השונות - עד ארבע וחמש מהדורות למסכת. הרי"ד לא היסס לחלוק על הקודמים לו, באמירה שהוא יכול לחלוק עליהם על אף גדלותם, משום שהוא עומד כננס על כתפי ענקים. ביטוי זה, ששמע רי"ד מסביבתו הנוכרית על פי עדות עצמו, נטבע באיטליה זמן לא רב לפני שרי"ד החל להשתמש בו. כחלק מהעזתו לחלוק על קודמיו בחתירתו לאמת, חולק הוא מאות פעמים על חידושיו שלו-עצמו, ולעתים בחריפות רבה ביותר. את מהדורותיו מספר הרי"ד בקפידה, וכלל בספריו הפניות רבות ממקום למקום וממהדורה למהדורה, ואף לספרים אחרים.

ריבוי המהדורות והחזרות הביא כמה חוקרים למחשבה שספר זה לא נועד לפרסום ולא היה אלא אוסף מחברות חידושים לקראת פרסום הספר העיקרי, הלוא הוא ספר הפסקים. ואולם תא שמע העיר כי "אין זה הרושם המתקבל מן הספר", והשאיר סוגיה זו בצריך עיון.

פסקי רי"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר הפסקים של רי"ד חובר לאחר תוספותיו, ועל כן נחשב לעיקרי יותר, ועם זאת כמעט נשכח מלב לעומת תוספות רי"ד, אשר נלמדות לרוב בבתי המדרש. כתוספותיו היו גם לספר זה מהדורות שונות, ואולם כאן הייתה מהדורה סופית אשר ביטלה את כל המהדורות הקודמות, ועל כן בספר שבידינו, שנערך על פי כתבי יד טובים ועדכניים, נמחה כל זכר לאותן המהדורות. חיבור זה משלב פסקים עם פירושים במזיגה אחת. לספר זה צורף ספר משלים, "ספר המכריע", שהכיל משא ומתן למדני רב.

התקבלות כתבי הרי"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבים מספרי הרי"ד אבדו ואינם בידינו; תוספות הרי"ד נותרו בכתב יד יחיד, והגיעו אל הדפוס רק במאוחר. עד אז, בקושי נודעו חידושיו מחוץ לאיטליה ויוון. ועם זאת, מאז שנדפסו תוספות הרי"ד בלמברג בשנים ה'תרכ"ב-ה'תרכ"ד (18621864), התקבל הספר בהתלהבות אצל לומדי התורה, והפך לאחד מן הספרים הקלאסיים בלימוד התלמוד.

ספרי הפסקים איבדו את חשיבותם מאז שנדפסו ספרי הטור והשולחן ערוך, ולא נדפסו עד לאחרונה. ספר המכריע הודפס לקראת סוף המאה ה-18, בזכות ערכו הלמדני. כתבים אחרים, כאמור, לא שרדו את חלוף הדורות ואבדו.

פרשנות המקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

רי"ד היה פרשן מקרא פשטן ומקורי, ופירושו מצטיין באורכו הקצר יחסית ובחתירתו לפשט ללא פלפולים מיותרים. אופיינית לו דרך טיפולו בפירוש הפרקים הקשים של יחזקאל העוסקים בבית המקדש השלישי: בניגוד לשאר הפרשנים, הוא נמנע מלפרשם, וכך כתב:

מדות הבית וסדר הקרבנות ומשפט הכהנים האמורים כאן, אין אדם בעולם שיוכל לעמוד על אמיתתם. ואם הקדמונים, שהיו סמוכים לנבואת יחזקאל, בקשו לגונזו מפני שלא יכלו לעמוד על בוריו... ואיך נעמוד אנחנו על אמיתת דבריו? עד אשר יזכֵּינו הבורא לראות המעשים, ואז נתבונן על דבריו
– פירוש ר' ישעיה מטראני ליחזקאל מ, א

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

טראני, משפחת חכמים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.