צפת עירו של רבי ישראל משקלוב
קברו בטבריה - המקור: אתר הצדיק
רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משקלוב, ליטא, (ה'תק"ל 1770 - 1839). רב, תלמיד הגר"א, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל.
רבי ישראל נולד בשקלוב למשפחת רבנים מפורסמת. סבו, רבי עזריאל משקלוב, עלה לארץ ישראל בשנת תקל"ב (1772) ונקבר בה. רבי ישראל התגורר בשקלוב ובה למד, והגיע ללמוד אצל הגר"א מוילנה סביב שנת 1796, ביחד עם חברו רבי מנחם מנדל משקלוב. רבי ישראל ורבי מנחם מנדל התבלטו מיד בין תלמידי הגר"א ועסקו בהעתקת כתביו ובהפצתם. לאחר פטירת הגר"א ב-1797 רבי ישראל עסק בהבאתו לדפוס של ביאור הגר"א לשולחן ערוך חלק אורח חיים.
יציאתו לחו"ל[]
בשנת 1808 התכנסו בשקלוב כמה מתלמידיו של הגר"א, ובראשם רבי ישראל משקלוב, רבי מנחם מנדל משקלוב, רבי סעדיה משקלוב, ורבי הלל ריבלין משקלוב, והחליטו לגבש קבוצה של תלמידי הגר"א לעלייה לארץ ישראל. לאחר מסע רווי תלאות הגיעה קבוצה בת 150 איש לארץ ישראל. תחילה הם הגיעו לטבריה, שם גרו ראשי הציבור אשכנזי בצפון הארץ מכולל אנשי רוסיה, אשר קיבלו באופן שוטף תרומות מיהודי וילנא ויהודי מדינת ליטא. רבי מנחם מנדל משקלוב לא מצא את מקומו בטבריה. בשנת 1810 הוא עלה לצפת. בצפת מצא שפה משותפת עם רבני הספרדים. בעיר היו 40 משפחות, תלמידי חכמים וחיים בעוני. רק בעזרת הלוואות הצליחו להתקיים.
בצפת התכנסו:"כל הגדולים והזקנים בבית הכהן הגדול הר"ח פאקראיימר מ"ץ מק"ק ווילנא" [1] והחליטו לשלוח אותו לחו"ל לאסוף כספים עבור יהודי צפת. הוא הגיע לוולוזין, שם קבל המלצה לפעולתיו ויצא עימה למסע איסוף הכספים. הוא נפגש עם שליח האשכנזים מצפת וסיכם כל פעילות משותפת. הוא הצליח ושלח את התרומות לצפת. הוא הוזמן לוורשא. בינתיים, הגיעה שנת 1812, צרפת פלשה לרוסיה ומה שנותר לו היה לשוב לארץ ישראל. בסוף 1813 שב לצפת הדפיס את ספרו "תקלין חדתין" על התלמוד הירושלמי מסכת שקלים.
מגפת הדבר[]
בינתיים פרצה בצפת מחלת הדֵבֶר בה נספו אשתו וארבעת ילדיו. כיהן זמן מה כרב הקהילה האשכנזית בצפת אך החליט לעבור לירושלים יחד עם רבים מזקני העיר וחכמיה . הקים מחדש משפחה וכאשר פרצה שם המגיפה. שארית משפחתו נספתה. הוא ניסה להסדיר את קבלת התרומות מווילנא גם ליהודי ירושלים אך בדרך הכסף אבד בעיסקות כושלות. בשנת 1819 נהרג חיים פרחי והוטלו מיסים על היהודים ומצבם הורע. והנה הגיע לארץ ישראל "שר גדול מניסטרי דקיסר רוסיה יר"ה" [1]. המינסטר גער בקונסול רוסיה בעכו ודרש ממנו להגן על היהודים. וכך התקבלה תעודה שהמושל התורכי חייב בהגנת היהיודים.
הוא מסכם את זכרונותיו בעצת רבותינו חז"ל: "דֵבֶר בעיר, כנס רגליך וסגור דלתיך בעדיך" ( בבא קמא, ס' ב' ). ומוסיף:" רק שיזהרו בכל השמירות לבלי צאת החוצה, ובכל כחי ומוחי ותוכי יגעתי ונתתי את ליבי להשיג הלוואות, לתת לכל אנשי כוללנו ולכל עניי כוללנן, שלא היה להם בית הסדר, והושבתים בכפר פקיעין, ששם היה שקט...שהייתי גרמא בהצלת נפשות יקרות". וכך מהציבור שלו מתו רק 10-12 נפש ואיחו מהספרדים ושאר האשכנזים, מכל אחת מהקהילות 300 נפש.
סיכום פעולתו[]
בשנות פעילותו בצפת עשה רבי ישראל רבות לביסוס הקהילה ולהגברת העלייה לארץ. בין יוזמותיו היה נסיון לחדש את הסמיכה בארץ על מנת לחדש את הסנהדרין, ושליחת שליח (רבי ברוך מפינסק) לחיפוש עשרת השבטים. כמו כן פעל בצוותא עם ידידו רבי מנחם מנדל משקלוב לבנייתו מחדש של בית כנסת החורבה שבירושלים.
בשנת 1834 הדפיס בצפת את ספרו הגדול "פאת השלחן" על הלכות ארץ ישראל לפי שיטת רבו הגר"א. בהקדמתו לספר ניכרת גדלות רוחו, הערצתו הגדולה לגר"א, ומסירות נפשו למען יישוב ארץ ישראל. הקדמה זו היא אחד המקורות החשובים על הגר"א, לצד הקדמתו של רבי חיים מוולוז'ין לביאור הגר"א על ספרא דצניעותא.
לאחר רעידת האדמה הגדולה בצפת בשנת 1837 חרבה הקהילה בצפת. רבי ישראל ניצל בנס מאחר ושהה בירושלים. הוא נפטר בטבריה בט' בסיון ה'תקצ"ט -1839.
חתנו של רבי ישראל היה רבי ישעיה ברדקי, לימים רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים.
ראו גם[]
- עליית תלמידי הגר"א
לקריאה נוספת[]
- ישראל משקלוב, ראשית ישוב הפרושים בארץ ישראל - 1808-1826; ויסורי ארץ ישראל - 1813 - 1836
מתוך זכרונות ארץ ישראל (העורך: אברהם יערי) , הוצאת מסדה - רמת גן, הוצאה מקורית: 1947. נוכחית: 1974, הדפסה :1983
- הרב יואל שוורץ, רבי ישראל משקלוב ממייסדי היישוב האשכנזי בארץ ישראל, הוצאת ספריית בני תורה, תשס"א.
- אנציקלופדיה לתולדות חכמי א"י, הוצאת מוסד הרב קוק, כרך ב', עמ' רלה-רלו.
קישורים חיצוניים[]
- רבי ישראל משקלוב באתר "MyTzadik"