Family Wiki
Don't have an account?
Register
Advertisement
Register
in: אדמו"רי קוצק, רבנים אורתודוקסים, רבנים פולנים

רבי מנחם מנדל מקוצק

עריכה

בעקבות סדרת שיעורים של אליעד קורנברג בעקבות גדולי ישראל בכולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים בעקבות סדרת שיעורים של אליעד קורנברג בעקבות גדולי ישראל בכולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים

מויקישיבה[]

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, השרף מקוצק, היה אדמו"ר שניהל חצר חסידית בעלת גישה ייחודית, שהתבטאה בעיקר ברדיפה רדיקלית אחר האמת.

תולדותיו[]

הרבי_מקוצק

הרבי מקוצק

התחיל את לימודיו אצל ההחוזה מלובלין ולאחר מכן עבר ללמוד אצל היהודי הקדוש מפשיסחא, רבי יעקב יצחק, ולאחר פטירתו המשיך ללמוד אצל רבי שמחה בונים מפשיסחא.

לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, רבי מנחם מנדל או בנו של הרבי רבי בונם מפרשיסחא . לאחר התייחדות עם בעל החידושי הרי"ם מגור הוחלט שרבי מנחם מנדל יכהן באדמו"רות.

דרכו הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן. חסידים מספרים ששרף (או הורה לשרוף) את כתביו הרוחניים. לגבי השאלה איך שרף דברי תורה הובאו בספר גנזי הקודש שתי תשובות: א. יש דעה שאין איסור שריפת דברי תורה בתורה שבעל פה. ב. היה זה צורך גדול שלא ינזקו האנשים שאינם ראוים לראות את הכתבים.

חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה בפרנסתם ושאר ענייני החומר) ודרש מהם התמסרות גדולה על האמת, המתבטאת בתביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מכבוד ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית[1]. השיטה החדשה שלו בחסידות משכה רבים לקוצק ואלפים הגיעו לעיירה כדי לחסות בצילו וללמוד מתורתו. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם בבית המדרש של רבם.

רבי מנחם מנדל נהג להסתגר בחדרו, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש.

לאחר פטירתו, מקצת מהחסידים הכתירו את בנו רבי דוד[2] כממשיך דרכו, אך מרכז הכובד של החסידות ורוב החסידים דבקו ברבי יצחק מאיר אלטר מגור, בעל חידושי הרי"ם.

חתנו של השרף מקוצק, רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב זצ"ל, בעל האבני נזר והאגלי ט"ל, שהיה מחסידי חותנו, ולאחר פטירתו דבק ברבי יצחק מוורקא. לאחר פטירת רבו, החל "לערוך שולחן" (טיש באידיש) ולנהוג באדמו"רות.

לקריאה נוספת[]

  • הרב מאיר אוריין, סנה בוער בקוצק
  • רבי מנחם מנדל מקוצק- בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל" בהוצאת מוסד הרב קוק
  • הרבי מקוצק וששים גבורים- על הרבי מקוצק, משפחתו, תלמדיו וחסידיו.

קישורים חיצוניים[]

מאימרותיו

מתולדותיו

הערות שוליים[]

  1. ↑ ור' בקישור סיפור מפתיע, שציוה את גדול חסידיו וממשיך דרכו לגנוז ספר שחיבר מחשש לגאוה.
  2. ↑ ר' באנצקלופדית "דעת".

דבר תורה - לפרשת משפטים[]

מהויקיפדיה העברית[]

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק
האדמו"ר מקוצק
תאריך לידה ה'תקמ"ז
מקום לידה גוריי
תאריך פטירה כ"ב בשבט תרי"ט
מקום קבורה קוצק
חסידות קוצק
מקום מגורים טומשוב, קוצק
מקום פעילות פולין
מספר בשושלת 1
הבא בנו רבי דוד מורגנשטרן
רבותיו רבי יעקב יצחק מפשיסחה
ורבי שמחה בונים מפשיסחה
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי יהודה לייבוש מורגנשטרן
ילדים רבי דוד מורגנשטרן מקוצק
רבי בנימין מורגנשטרן
רבי משה ירוחם מורגנשטרן
מרת שרה צינא בורנשטיין
מרת ברכה רפופורט


Menachem Mendel from Kock grave

הקבר הגדול של: רבי מנחם מנדל (מצבה שלישית משמאל), שנים מבניו - רבי דוד (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו רבי יעקב יושע (מצבה ראשונה משמאל) וחתנו רבי דוב זאב (מצבה ראשונה מימין) בבית הקברות היהודי בקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק (ה'תקמ"ז, 1787 - כ"ב בשבט ה'תרי"ט; - 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד המיוחדים באדמו"רי החסידות. התפרסם בחריפותו, בחדות אמרותיו, ובהנהגתו התקיפה ויוצאת הדופן.

קורות חייו[]

נולד בגוריי שבמחוז לובלין שבפולין. אביו, רבי יהודה לייבוש היה מתנגד. סבו של רבי לייבוש מאמו היה רבי דוד היילפרין מברוד, תלמידו של הבעש"ט. בצעירותו נשלח לזמושץ', לישיבתו של הרב יוסף הוכגלרנטר. בגיל עשרים (תקס"ז) התחתן עם גליקל, בת אייזיק ניי, מנכבדי טומשוב. חותנו הבטיח למנחם מנדל מזונות לכל ימי חייו, והוא עבר להתגורר בטומשוב.

לאחר נישואיו הלך ללמוד בבית מדרשו של החוזה מלובלין. בהמשך התקשר לתלמידו של החוזה, רבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש), מייסד חסידות פשיסחה. לאחר פטירת היהודי הקדוש היה לתלמיד בולט של ממלא-מקומו, רבי שמחה בונים מפשיסחה.

ב-1827 נפטר רבי שמחה בונים ורוב חסידיו בחרו ברבי מנחם מנדל למנהיגם. תחילה התיישבו רבי מנחם מנדל וחסידיו בעיירה טומשוב, אולם בהמשך, בעקבות חילוקי דעות ומנהגים עם תושבי העיירה, עברו לקוצק.

ב-1830 תמך במרד הפולני יחד עם רבי יצחק מאיר אלתר. עקב כך הצטרך לברוח לברודי שהייתה תחת שלטון אוסטריה והוא הצליח לחזור לקוצק.

ליל שבת פ' תולדות תקצ"ט (1838) התעלף רבי מנחם מנדל במשך ה"טיש", ומאז היה חולה במשך תשעה חדשים. בסוכות ת"ר כבר החלים רבי מנחם מנדל וחזר לערוך טישים[1]. אחר סוכות ה'ת"ר (1839) עזב תלמידו הבולט, הרב מרדכי יוסף ליינר (האדמו"ר מאיזביצה) את החצר עם רבים מן החסידים והפך להיות אדמו"ר עצמאי. על הגורמים לעזיבתו את החצר נפוצו לאחר שנים שמועות, כולל שהרבי מקוצק אמר בליל שבת דברי כפירה או שחילל את השבת. ככל הנראה שמועות מאוחרות אלה אינן מבוססות[2].

בעקבות עזיבת הרבי מאיזביצה הפסיק הרבי מקוצק כמעט לחלוטין את הקשר עם חסידיו, והסתגר בחדרו במשך 20 שנה עד לפטירתו. בשנים אלה כמעט שלא יצא ורק מקורבים מעטים הורשו להיכנס אל חדרו. למרות זאת, המשיכו חסידים רבים להגיע לקוצק.

רבי מנחם מנדל נפטר בכ"ב בשבט ה'תרי"ט (1859) ונטמן בקוצק. לפני מותו אמר: "כל מי שיניח את ראשו בתורה, הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא".[3] בלווייתו הספידו אותו תלמידו הקרוב רבי יצחק מאיר אלתר בשבע מילות הפסוק "הצדיק אבד ואין איש שם על לב" (ישעיהו נ"ז, א). אחר פטירתו קיבלו רוב החסידים ובהם בניו וחתנו את הנהגתו של רבי יצחק מאיר, ומיעוטם נשארו בקוצק אצל בנו רבי דוד.

תורתו[]

הרבי מקוצק לא השאיר אחריו כתבים, מלבד מכתב אחד קצר לרבי יצחק מאיר אלתר משנת תקפ"ח (1828).[4] על פי המקובל, לפני מותו ציווה לשרוף את כל כתביו. נכדו, רבי ישראל מפילוב, הסביר שאביו וסבו לא השאירו אחריהם חידושים כיון שאת כל כוחם שיקעו בהעמדת תלמידים.[5] ש"י עגנון כתב[6]: "סיפר לי הרב ר' חנוך בורנשטיין, רב אחד בא אצל זקנו הגאון אגלי טל חתנו של הרב ר' מנחם מקוצק ואמר לו שהוא מחבר ספר על קוצק וביקש ממנו שיספר לו קצת דברים על קוצק. גער בו אותו גאון, אמר, מקוצק נשתיירו ספרים חיים, ולא נענה לו".

למרות זאת, במשך השנים יצאו ספרים רבים המלקטים את אמרותיו על פי עדות שומעיהם. בספר "שם משמואל", שחיבר האדמו"ר השני לשושלת סוכוטשוב רבי שמואל בורנשטיין, נכדו של הרבי מקוצק, משוקעים רבות מאמרותיו של הרבי, והוא מהווה מקור מהימן. אמרות נוספות מובאות בספר "שפת אמת" ובספרי חסידות נוספים שיצאו לאור אחר פטירת הרבי מקוצק. הספר הראשון שיצא וכולל אמרות רבות הוא "אוהל תורה", שנדפס בלובלין בשנת 1909. ספר נוסף שכולל את רוב האמרות הוא הספר "אמת ואמונה", שיצא לאור לראשונה בשנת 1940 על ידי רבי ישראל ארטן וזכה להסכמת האדמו"ר מגור.

הגותו[]

החיים בקוצק התנהלו בשיתופיות כבמעין קומונה ובעוני רב מתוך עיקרון.

תפיסתו של ר' מנחם מנדל הייתה רדיקלית, טוטאלית וקיצונית; הוא שנא את הבינוניות, כאמרתו "רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות", ותבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, אף מתוך התנגשות עם החברה הסובבת. אימרה נוספת המשקפת גישה זו; "מה לי עם כל אלפי החסידים, די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל פשוט למתנם, יעלו עמי על הגגות, ונצעקה יחדיו, ה' הוא האלוקים".

גישתו הייתה חריגה בקרב החסידים. בעוד שרוב מובילי החסידות הדגישו את אהבת ישראל, את החדווה והשמחה ואת מידת הרחמים, הרי שהאדמו"ר ר' מנחם מנדל שם דגש על קונפליקט שעל האדם לקיים עם עצמו במטרה להגיע לחקר האמת וכן על מסירות מוחלטת של תלמיד לרבו ועל ציות מוחלט לדברי הרב, בבחינת "כזה ראה וקדש".

הרבי מקוצק עצמו הטיל מרות בתלמידיו, ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גבוה של תלמיד חכם בתורה כדי ללמוד בקוצק; כך, למשל, מי שלא העלה סברא במשך שלושה ימים הוצא מבית המדרש. הוא מיעט להיפגש עם חסידיו, עוד לפני תקופת ההתבודדות הארוכה שגזר על עצמו לאחר מכן, ולעג באופן ישיר לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים (עושה נסים וכו'). אימרתו הידועה בנושא, "אותות ומופתים - באדמת בני חם" (כלומר לא בבית מדרשינו). וכן כשבאו לספר לו על אדמו"ר מפורסם שמרעיש במופתיו אמר נראה אותו הופך יהודי פחות טוב ליותר טוב. כצפוי, גישתו עוררה כעס הן בקרב המתנגדים והן בקרב החסידות הממוסדת יותר (וגם התעניינות שנגמרה באכזבה מטעם קבוצות משכילים, שציפו, לנוכח ההתנגדות אליו, לאפיקורס חדש). בתקופת השיא כללה חסידות קוצק כמה אלפי חסידים.

תלמידיו[]

לרבי מקוצק היו תלמידים רבים. לפי רבי אהרן וַלדן (וואלדען), היו לו אלפי חסידים ובתוכם רבים מרבני פולין.[7] יהודה ליב לוין מונה בספרו שישים תלמידים עיקריים.[8] עם תלמידיו החשובים נמנים:

  • רבי יצחק מאיר אלתר בעל ספר "חידושי הרי"ם" ומייסד חסידות גור. אליו נסעו מרבית החסידים כולל שני בניו ושני חתניו של רבי מנחם מנדל מקוצק. גיסו וחברו הקרוב של הרבי מקוצק.
  • רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר
  • רבי מרדכי יוסף לינער - הרבי מאיז'ביצה, בעל "מי השילוח"
  • רבי יהודה לייב איגר מלובלין
  • רבי אלעזר מפולטוסק (חתנו של "נתיבות המשפט"), מחבר חידושי מהרא"ך
  • בנו, רבי דוד מורגנשטרן, מילא מקום אביו בעיירה קוצק. צאצאיו של רבי דוד נהגו באדמו"רות במקומות שונים: פילוב, סוקולוב, לומאז ועוד.
  • חתנו, רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכוטשוב, מחבר הספרים "אבני נזר" ו-"אגלי טל"
  • נכדו, רבי חיים ישראל מורגנשטרן מפילוב
  • רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש האדמו"ר מוורקא, בנו של רבי יצחק מוורקא
  • רבי זאב וולף מסטריקוב בנו של רבי אברהם מטשכנוב
  • רבי יחיאל מאיר מגוסטינין
  • רבי אברהם רבינוביץ מפוריסוב, נכדו של "היהודי הקדוש" מפשיסחא.

משפחתו[]

מאשתו הראשונה גליקל ניי:

  • רבי דוד מורגנשטרן, האדמו"ר השני מקוצק

מאשתו השנייה חיה, בתו של הרב משה ליפשיץ "חלפן" (חותנו של החידושי הרי"ם):

  • הרב בנימין מורגנשטרן. חתנו של בן דודו רבי אברהם מרדכי אלטר
  • הרב משה ירוחם מורגנשטרן
  • שרה צינה, אשתו של רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב, בעל האבני נזר ואגלי טל.
  • ברכה, אשתו של הרב דב זאב הכהן רפפורט, רבה של קוצק

לקריאה נוספת[]

  • יהודה לייב לוין, בית קוצק, מהדורה חדשה, ירושלים, מוסד הרי"ם לוין, תש"ם, 2 חלקים
  • ד"ר יוסף פאקס, רבי מנחם מנדל מקוצק, ירושלים תשכ"ז, א"י העשל, קאצק, תל אביב תשל"ג
  • משה בצלאל אלטר, עמוד האמת
  • פנחס שדה (עורך), איש בחדר סגור, לבו שבור, ובחוץ יורדת אפלה
  • שאול מייזליש (עורך), אין שלם מלב שבור
  • אמת מקאצק תצמח
  • אוהל תורה, ליקוט מאמרותיו, דפוס ראשון לובלין תרס"ט
  • ישראל יעקב ארטן, אמת ואמונה - קוצק
  • שמחה מורגנשטרן, אמת ואמונה -קאצק , מהדורה חדשה עם ביאורים מקורות והרחבות, פרקי חיים. תשפ"א.
  • אברהם יהושע השל, קאצק תבנית:יידיש
  • מאיר אוריין, סנה בוער בקוצק
  • שמחה רז, כוכב השחר
  • להבות קודש
  • יעקב לוינגר, "אמרות אותנטיות של הרבי מקוצק", תרביץ נה (תשמ"ו), עמ' 135-109
  • הנ"ל, הנ"ל, "תורתו של הרבי מקוצק לאור האמרות המיוחסות לו על ידי נכדו, ר' שמואל מסאכאטשוב", שם, שם, עמ' 431-413

קישורים חיצוניים[]

מידע ביוגרפי ומאמרים:

רבי מנחם מנדל מקוצק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת

אמרותיו:

קישורים נוספים:

הערות שוליים[]

  1. ↑ יהודה ליב לוין, בית קוצק ירושלים, תש"מ
  2. ↑ Moris Faierstein, The Friday night incident in Kotsk, History of a legend, Journal of Jewish Studies, 34, 1983, pp. 179-190
  3. ↑ כך על פי נכדו, רבי שמואל בורנשטיין, "שם משמואל", תרומה תרע"ב, עמ' עו.
  4. ↑ צילום המכתב בספר "מכתבים ואגרות קודש", באתר HebrewBooks.
  5. ↑ הקדמה לספר "אהבת דוד".
  6. ↑ ספר, סופר וסיפור, 1978
  7. ↑ רבי אהרן ולדן, שם הגדולים החדש.
  8. ↑ יהודה ליב לוין, הרבי מקאצק ושישים גיבורים (שני חלקים)
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.
Advertisement

Fan Feed

More Family Wiki