ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
נתן עמינדב יונה קאסוטו (כ"ז בתשרי תר"ע (11 באוקטובר 1909 פירנצה - ינואר 1945 אושוויץ) היה רב ליהדות מילאנו ובסוף 1942 התמנה לרבה של יהדות פירנצה. היה פעיל במחתרת ובהצלת יהודי קהילתו. נעצר בידי הגרמנים. מחודש ינואר 1945 אין עדויות המספרות עליו. נראה כי נספה בעת "מצעד המוות" מהמחנות לגרמניה שנערך בהתקרב הצבא האדום.
תולדות חיים[]
נתן קאסוטו הוא בנם של הרב משה דוד קאסוטו, חוקר, פרשן מקרא והיסטוריון וביצ'ה שמחה לבית קורקוס. אביו, הרב קאסוטו, תיכנן לכתוב פירוש מקיף לכל חלקי התורה, אך בחייו השלים רק חלק קטן מתוכנית זו - פירוש לתחילת ספרי בראשית ושמות בלבד. לאחר מותו, כתב גיסו ותלמידו, פרופ' אליה שמואל הרטום פירוש תמציתי לתנ"ך כולו. פירוש זה הוצג מטעמים שיווקיים כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו".
בשיר שכתב בשנת בגיל 14 התבטא : "לו יכולתי כשאגדל היות רופא ולהחיות נשמת שכיב מרע". למד בבית הספר התיכון הממלכתי על שם מיכאל אנג'לוובמקביל במכינות של בית המדרש לרבנים באיטליה שהיה בעיר. הוא זכה לציון לשבח על היותו ראשון בין תלמידי פירנצה ומחוז טוסקנה.
בשנת 1933 סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטת פירנצה. בשנת 1937 השלים את לימודי ההתמחות ברפואת עיניים. הוא בחר במקצוע משתי סיבות:
- פרופ' שלמה יונה טואף סיפר כי נתן סבר כי רפואת עינים מאפשרת שמירת שבת שכן אין מקרי חירום רבים בתחום זה וכי אין כמעט ביקורי בית.
- כבן למשפחת מלומדים ראה בשמירת מאור העיניים אמצעי לחיזוק כושר הלמידה ויכולת המחשבה של האדם, שהם "יסוד כל היצירה האנושית".
בשנת 1927 קבל את התואר "משכיל" מבית המדרש לרבנים. השלים את לימודיו לקראת התואר "החכם השלם", המקביל לתואר דיינות ביהדות אשכנז.
בקרב בני נוער[]
בתקופת לימודיו האקדמאיים נתן קאסוטו פרש את חסותו על הסטודנטים היהודיים מארצות אירופהועל אלה מארץ ישראל. הוא הנחה אותם כיצד להמנע ממבחנים "קשים" ו"בלתי נעימים" שהוטלו על התלמידים החדשים, אשר לא היו מודעיים להרגלים המוקבלים באוניברסיטות.
תחום אחר בו עסק הוא הסברת רוח היהדות לבני הנעורים. בפירנצה של אותם הימים יצא לאור כתב עת איטלקי ושמו "ישראל לנערים". מעלין הוצגן רעיונות יהודיים וציונים. הוא ניהל בו טור תחת הכותרת: "אמרי לי אימא". המדור זה הוא השיב לשאלות הילדים בנושאים יהודיים. את תשובותיו הוא חתם בשם "רבי נתן". היו אלה תשובות חינוכיות, לא מלומדות מדי ולא מעמיקות אלה תשובות הגיוניות מכאן ויהודיות-ציוניות מכאן.
חוויות נוספות המובאות בכתובים היו הסיורים, עם בני משפחתו הרחבה, בטוסקנה בחול המועד פסח על מנת להנות מהנוף ומתרבות הערים. במסגרת הטיולים שוחחו רבות ודנו בנואי תרבות כללים ויהודים. בין השאר היו מבקרים ברפת המיוחדת אשר סיפקה להם חלב כשר לפסח. בליל הסדר הצטיין נתן בפרשנות מלומדת וגם משעשעת של פילפולי חז"ל, בין השאר על "משחרי החשבון" על מספר מכות מצרים.
ביתו של נתן[]
מצבת זיכרון בחצר בית הכנסת לזכר שלושת בני פירנצה שנפלו במלחמת השחרור - בתמונה נראה זר פרחים על לוח הזיכרון מטעם ממשלת איטליה
נתן קאסוטו סיים את שירותו הצבאי בשנת 1934. הוא סיים את בית ספר לקציני רפואה, הקיים עד היום בפירנצה. לאחר חמש שנים של הכרות עם אהובת ליבו חנה די-יואקינו (מיוהכין משורש זבולון - כך נקראה משפחתה בעברית) הן נישאו בסוף השנה.
משפחתה של חנה הייתה מיוחדת במינה. אחד מדודיה, רפאל מפרגולה, הייה הרב הראשי באלכסנדריה אשר במצרים. דוד אחר, אברהם מפרגולה, היה חזן ראשי בבית הכנסת הספרי בבוקרשט ברומניה. בניו עסקו במוזיקה והיו זמרים מוכרים. אביה, עסק במסחר והיה זמן רב הרחק מביתו. הדבר הטיל עליה אחריות מיוחדת כלפי ארבעת אחריה. ניסיונה אפשר לה להחזיק מעמד בימי שביה במחנה ריכוז.
כאשר פורסמו חוקי הגזע באיטליה ונאסר על נתן לעבוד במרפאה ציבורית. עם זאת, הורשה להיות "משקיף" בעת ביצוע ניתוחים וזאת על מנת לא לאבד את מה שרכש באותה עת. פרופ' בארדלי, מנהל המרפאה, סיפר כי פעם, כאשר בניתוח התפתח לא כשורה, הוא הורה לו: "לעזאזל חוקי הגזע - קאסוטו בוא עזור לי".
למשפחת קאסוטו נולדו ילדים:
- שושנה (עברון - היום בקבוצת סעד)
- שמחה
- דוד קאסוטו - דוד משה , הילד היה הנימול השביעי של הרב.
- דניאל שאול אליהו
הוא נחשב לאחד המוהלים המבוקשים באיטליה, שכן היה היה גם רב וגם רופא. הוא מל את בנו של הרב אליהו טואף אשר היה רבה של יהדות אנקונה.
בשנת 1939, עלה ארצה אביו, משה חיים קאסוטו, אשר הוזמן על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים לכהן כפרופסור למקרא. הוא ניסה להשיג לבנו עבודה בירושלים, דבר שהיה מקנה לו רשיון עלייה. אך נאמר לו כי ארץ ישראל "מוצפת" ברופאים יוצאי גרמניה. בכל זאת רופא העיניים הירושלמי אברהם אלברט טיכו הסכים לקבלו לעבודה. אך כאשר איטליה הכריזה מלחמה על בריטניה לא ניתן היה להוציא לפועל את התוכנית.
לקראת סיום הכיבוש הגרמני, חנה רעייתו, נתפסה על ידי המשטרה הפשיסטית האיטלקית ונשלחה למחנה ריכוז. בינתיים, במרץ 1945 ילדיה עלו לארץ ישראל בעליית פרינסס קאתלין. גורלה לא היה ידוע להם. היא ניצלה, והייתה אחת מהנשים היהודיות הבודדות שעברו את השואה. חנה עלתה לארץ ישראל. היא הייתה אחות בבית חולים הדסה בהר הצופים. ב-13 באפריל 1948, במהלך מלחמת העצמאות, עלתה שיירה ממוגנת ובה רופאים, אחיות ואנשי סגל אל עבר הר הצופים. בדרך הותקפה השיירה על ידי מארב של מחבלים ערבים ובתום כמה שעות נרצחו כל 77 אנשי השיירה ובינהם חנה קאסוטו. הטבח זכה לכינוי "טבח שיירת הדסה".
שמה חרוט על מצבה בגן לפני בית הכנסת הגדול של פירנצה יחד עם עוד שני בני העיר שנפלו במלחמת העצמאות (ראו תמונה משמאל).
כמחנך במילאנו[]
לאור חוקי הגזע נאסר עליו לעסוק במקצוע כרופא. גם העלייה לארץ ישראל לא הייתה אפשרית. וכך הרב נתן קאסוטו עבר למילאנו. בקהילת יהדות מילאנו הוא קבל את משרת סגן הרב, שהתפנתה מאז שברטי אקרט עלה ארצה, בחסותו של הרב של מילאנו, גוסטאבו קאסטבולונייזי. הוא גם שרת כמחנך ומורה בבית הספר התיכון ברחוב האופילי (Via Eupili 6) - היום מושב ההמכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו. הוא לימד את המקצועות: לשון עברית, היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל ומקרא ומשנה. יום בשבוע גם העניק שרות רפואי חינם ליהודי הקהילה.
בית הספר התיכון במילאנו נהנה באותם השנים משגשוג, שכן לפי חוקי הגזע, התלמידים היהודיים הוצאו מבית הספר הממלכתיים. נתן ניצל את ההזדמנות על מנת לפתח את התודעה היהודית ציונית בקרב התלמידים המבוגרים שמצאו עצמם, ללא כוונה מראש, בסביבה יהודית. הוא ארגן עמם טיולים ופעולות חברתיות כאשר המטרה הייתה להכין את הנוער להכשרה חלוצית ולעלייה לארץ ישראל בבוא העת. למרות תפקידיו הרבים הוא מצא זמן גם להגיע לילדי הגנים והכיתות הנמוכות. בפורים ת"ש (1940). הוא דרש בפניהם את סיפור מגילת אסתר וכמעט שכנע את השומעים לצום שלושה ימים ושלשה לילות כפי שעשו התלמידים בימי מרדכי. הילדים בכו והבינו עד כמה חשובה התפילה שלהם.
חזרה לפירנצה[]
שבעה חודשים, בטרם הגרמנים כבשו את פירנצה והחלו להגלות אותה להשמדה, בט אדר א' תש"ג (14 פברואר 1943) נשא הרב נתן קאסוטו את נאום ההכתרה שלו בבית הכנסת הגדול של פירנצה. הוא היה מודע לכך כי העתיד הולך ונעשה קודר. הוא בקש מהציבור "להקדיש עיתים לתורה, להקפיד במצוות ולהסתופף בצל התורה". הוא הניח כי יהיה צורך בעמידה איתנה לקראת העתיד. יהדות איטליה הגיע למסקנה כי ההתבוללות לא תעזור לה. חוקי הגזע הבהירו באחת כי גם המתבוללים הם יהודים. ולכן, מסקנו הייתה לשוב ליהדות. בנאום הוא הבטיח להקדיש תשומת להוראה, להקניית תורה לדור הצעיר. ואכן, בארכיב הקהילה נמצאו מאותם הימים סדרות של הרצאות בנושאים כלליים כמו" "מדע ואמונה", "חוקי המזון ביהדות" לצד נושאים יהודיים על עזריה מן האדומים ואפילו על החרסים שנמצאו אז בחפירות לכיש בארץ ישראל.
לאחר שהגרמנים נכנסו לעיר, הוא פינה את משפחתו למנזר. דרשה אחרונה נשא בבית הכנסת הגדול ב[[ראש השנה תש"ד (30 ספטמבר 1944). היה זה מגעו האחרון עם יהדות פירנצה. היהודים הראשונים נלכדו על ידי הגרמנים ב-6 נובמבר 1944. סך הכל נשלחו למחנות בצפון כ-250 איש. הוא עדין לסייע.
עדה אלגרנטי בוליטין מספרת: אב המנזר בח היא התחבאה הגיש ציטטות מהתנ"ך, המוכיחות כי המשיח כבר הגיעה. עדה כתבה פתק לרב נתן קסוטו, באמצעות משפחתו שהתאכסנה במנזר. הרב שלח לה הסברים, הוא שיננה אותם והשמידה את הניירות.הכומר התפלא לשמוע את התשובות הנבונות ולא ידע מניין התקבלו.
במנזר הסתתרה גם משפחת נתן קאסוטו. כאשר המשפחה נעלמה, חברותיה התגאו: אני גילינו שהם יהודיות!
חוויה קשה נפלה בחלקה, כאשר התבשרה כי הרב של פירנצה נתן קסוטו נעצר והוגלה לאושוויץ. ב-26 נובמבר 1944, בעקבות הלשנה נאסר הרב. המלשין היה יהודי שתמורת בצע כסף הסגיר את הרב, אחרי שהציע לו להשיג סכום גדול למימון פעולות הצלה של יהודים. בינתיים נולדה ביתו הרביעית, חוה, שנפטרה ממחלה. יש עדויות עך כך כי באוושויץ נתן שירות רפואי. אך המחנה פונה ואבדו עקבותיו. תושבי המחנה נדרשו לצאת לצעדה. היה זה בעקבות התקרבות הצבא הרוסי.
הנהגה רבנית והצלת יהודים בשואה[]
במסגרת בדרת ההרצאות יהודי איטליה מהכורסה
לקריאה נוספת[]
- ספר זכרון לנתן קאסוטו, (העורכים): דוד משה קאסוטו עורך : שלמה יונה טואף, אוגוסטה סגרה, דניאל קארפי- משתתפים, הוצאת קדם - יד ליקירינו מיסודם של צאצאי מ"ד קאסוטו ז"ל, ירושלים, תשמ"ז