(בעקבות שיעורו של שמעון פרויליך בליל שבועות בקדומים)
בשלושה מקרים אנו מוצאים כי רבי עקיבא מנחם את חבריו, בעקבות אירועים היסטוריים ופרטיים. האם ניתן להנחם בכך גם במקרים דומים היום ?
מדוע נשמע קול המונה של רומי, לאחר חורבן ירושלים
וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך. ושמעו קול המונה של רומי מפלטה (ברחוק) מאה ועשרים מיל. (מפיטיוליסס ( עיר הנמל petoeli היום צפונית מנפולי) - לפי (ספרי, עקב, פ"י מ"ג)
והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק. אמרו לו מפני מה אתה משחק ? אמר להם, ואתם מפני מה אתם בוכים ?. אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים <לעבודת כוכבים> {לעבודה זרה} יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה.
אמר להן לכך אני מצחק ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה ?
השועל שיצא מקודש הקדשים
שוב פעם אחת היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור"ע מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק. אמר להם: מפני מה אתם בוכים. אמרו לו: מקום שכתוב בו (במדבר א) והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה ?
אמר להן לכך אני מצחק דכתיב (ישעיהו ח) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו. וכי מה ענין אוריה אצל זכריה אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה באוריה כתיב (מיכה ג) לכן בגללכם ציון שדה תחרש [וגו'] בזכריה כתיב (זכריה ח) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו:
המקור: תלמוד בבלי כ"ד, א' וב'
רבי יהושע מיצר
הלך ומצאו - הלך ומצאו רבי עקיבא לרבי יהושע מיצר על שהנשיא גזר עליו לחלל יום הכפורים (בסיומו של דיון מתי יחול יום הכיפורים, הנשיא גזר על מועד אחר מהמקובל על רבי יהושע וציווה עליו לבוא אליו ביום כיפורים שהיה לדעתו
איבעיא להו מי מיצר ר"ע מיצר או רבי יהושע מיצר. ת"ש דתניא הלך ר"ע ומצאו לרבי יהושע כשהוא מיצר. אמר לו רבי מפני מה אתה מיצר ? אמר לו (רבי) עקיבא ראוי לו שיפול למטה י"ב חדש ואל יגזור עליו גזירה זו. א"ל רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני. אמר לו: אמור אמר לו הרי הוא אומר (ויקרא כג, ב) אתם אתם אתם ג' פעמים (שלשה זמנין כתיב אשר תקראו אותם בפרשת שור או כשב וקרי ביה תקראו אתם). אתם אפילו שוגגין(מאליהן כסבורין שהוא ראוי להתעבר וטועין) אתם אפילו מזידין אתם אפילו מוטעין (על ידי עדי שקר) בלשון הזה אמר לו עקיבא נחמתני נחמתני:
ובהמך נאמר:" שלא יאמר אדם - על בית דין שבימיו וכי פלוני ופלוני כמשה ואהרן שאשמע לו, עכשיו שלא נתפרשו אמור לו אם אינו כמשה ואהרן הרי הוא כאחד משאר זקנים, שאינך יודע מי הם: ואומר ה' אשר עשה את משה ואת אהרן - שמואל הנביא אמר לישראל הקדוש ברוך הוא עשה לכם נסים על ידי ששה זקנים הללו משה ואהרן ירובעל ובדן ויפתח ושמואל:
המקור: תלמוד בבלי, ראש השנה כ"ה, א: