Family Wiki
Register
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Tzvi-Peretz Hayot

צבי פרץ חיות

Zvi Perez Haiut tomb

קברו של הרב צבי פרץ חיות

הרב צבי פרץ חיוֹ‏ת (1876 – 14 בדצמבר 1927), היה רב, היסטוריון וחוקר התנ"ך.

נולד בעיירה ברודי שבגליציה, תחת השם חיה'ס (בנה של חיה), ששובש לאחר מכן לחיות. נכדו של המהר"ץ חיות. למד בישיבה והוסמך כרב, ובנוסף למד באוניברסיטה. חיות כיהן כרב הקהילה בפירנצה מ-1901, עסק בהוראה בבית המדרש לרבנים בפירנצה ובהוראה לחקר המקרא באוניברסיטה המקומית. בפירנצה התקרב אליו בן הקהילה, ד"ר יהודה פצ'יפיצ'י, והושפע ממנו רבות. פצ'יפיצ'י, שהפך מאוחר יותר לאחד ממנהיגיה הבולטים של יהדות איטליה, ראה ברב חיות את מורו ורבו. ב-1912 היה לרבה של קהילת טריאסטה, והוציא לאור עיתון בשם איל מֶ‏סָ‏גֶ‏רו אישראליטיקו ("מבשר ישראל"). משנת 1918 היה הרב הראשי של וינה והקים שם בית מדרש למורים. היה מראשוני הרבנים שתמכו בציונות. בנוסף היה היושב ראש הראשון של הוועד הפועל הציוני בין השנים (19211925), הטיף לציונות ופעל רבות למען חינוך יהודי וציוני. חיות דגל בשלום בין העמים, והשתתף בוועידת השלום בסן רמו. בשנת 1923 ארגן את האגודה היהודית למען חבר הלאומים, ושימש נשיאה עד מותו.

הרב צבי פרץ חיות היה רווק כל ימיו. נפטר בווינה בשנת 1927, בשנת 1950 עצמותיו הועלו לארץ ישראל ביוזמתה של אניטה מילר-כהן, והוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. בית הספר היהודי המרכזי בעיר וינה ורחובות בחיפה ובתל אביב קרויים על שמו.

פעילותו הספרותית[]

בראשית המאה ה-20 נמנה עם צוות המלומדים בראשותו של אברהם כהנא שהתאגדו להוצאת פירוש מדעי של ספרי התנ"ך. במסגרתו פירש חיות את ספרי עמוס ותהילים.

כמו כן ההדיר פירוש למסכת מועד קטן מאחד הראשונים.

  • תהלים / מפורש על ידי צבי פרץ חיות, זיטומיר, תרס"ג 1902.
  • פירושים לספר עמוס, ירושלים: אקדמון, תשכ"ו. ‬
  • פירוש מסכת משקין / לרבינו שלמה בן היתום, ברלין: [חמו"ל], תר"ע. ‬

פרסם מאמרים בעניינים שונים במספר שפות. מבחר ממאמריו כונסו בעברית בשני קבצים:

  • נאומים והרצאות, בוסטון: בית המדרש למורים, תשי"ג. ‬
  • בסוד עמי: נאומים, הרצאות, שיעורים. ירושלים: הספרייה הציונית, תשכ"ב. ‬

לקריאה נוספת[]

  • מרדכי גוטפריד, פרופסור ד"ר צבי פרץ חיות ז"ל : <מדותיו ותכונותיו>, וינה : דפוס אוניאן, תרפ"ט. ‬
  • יוסף קלוזנר, פעולתו המדעית של צבי פרץ חיות, הסנה שנה א חוברת א, ורשה תרפ"ט, עמ' 78-82.
  • מאמרים לזיכרון רבי צבי פרץ חיות, וינא: קרן לזיכרון אלכסנדר קאהוט, תרצ"ג. ‬
  • ק' טראו-מ' קריין, אדם בעולם: צבי פרץ חיות, תל אביב: נ’ טברסקי, תש"ז. ‬
  • דב סדן, אבני זיכרון, תל אביב: עם עובד תשי"ד, עמ' 11-26.
  • זלמן שזר, אור אישים א', תל אביב: עם עובד, תשט"ו, עמ' 87-96.
  • י"י לוין, חכמת ישראל במערב אירופה א, הוצ' עוגן תשי"ט, עמ' 241-253.
  • אריה מנצ’ר, צבי פרץ חיות, (תל אביב): הקונגרס היהודי העולמי - ההנהלה הישראלית, תשל"ד. ‬
  • גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית (עמ' 782-783), הוצאת הקיבוץ הארצי, תשכ"ה.
Advertisement