המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

רוחמה - משמאל: חדר האוכל, מימין:בית מגורים - המקור: אתר הישוב

רוחמה הוא קיבוץ בהנגב הצפוני, היום הוא פועל במודל של "רשת בטחון" - הפרטה כמעט מוחלטת. הקיבוץ מנוהל היום על-ידי גורם חיצוני עם סמכויות רחבות ביותר (כשל ועד ממונה).

בתקופה הראשונה לקיומו, מאז 1911 ועד ימי סוף המנדט הבריטי הוא נחשב לדרום הישובים היהודיים, ונפוצה האמרה מדן ועד רוחמה. רק הקמת שלושת המצפים בנגב בימי מלחמת העולם השנייה: מצפה גבולות, רביבים ובית אשל ואחד-עשר יישובים אשר הוקמו במבצע התיישבות גדול בנגב הצפוני, במוצאי יום הכיפורים תש"ז י"א בתשרי, בלילה שבין ה-5 ל-6 באוקטובר 1946, הפכה אותו לישוב "הצפוני" של הנגב הצפוני.

להגנת שדה התעופה שפעל בישוב במלחמת העצמאות נכבשה תל נגילה. הבאר שנחצבה בו הייתה מקור ראשון לאספקת המים ליישובים היהודיים באזור (עד להנחת צינור המים מניר-עם).

בקיבוץ אתר מורשת הכולל את בית המשאבה ובית בטחון וכן תערוכה של מכונות חקלאיות מהימים ההם. (ראו להלן)

צילום אויר מאתר הראשונים

על הישוב היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיבוץ רוחמה נוסד ב -1944 ע"י גרעין תנועת השומר הצעיר מרומניה ופולין, זאת לאחר שלושה ניסיונות התיישבות קודמים שנכשלו. למרות מחיקה של כמאה מליון ש"ח בהסדר הקיבוצים שנערך בשנת 1997, לא הצליח הקיבוץ להתייצב מבחינה כלכלית. בשנת 1998 הגיע המשק למצב של "על סף פשיטת רגל" וחברי האגודה החליטו לקבל על עצמם ניהול חיצוני.

בתקופה האמורה בוצעה תוכנית התייעלות והבראה שיצבה את המצב באופן יחסי תוך גבית מחירים קשים בתחומים החברתיים, האישיים והבין אישיים. המשק עבר מהפסד הפעלה של כ- 3 מליון ש"ח לרווח הפעלה בשיעור דומה. חלק ארי מההתייעלות בוצע באמצעות הורדת הוצאות הקהילה שעמדו על 9 מליון ש"ח וצומצמו ל-5.7 מליון ש"ח. כחלק מההתאמה המבנית עבר הקיבוץ למודל "המשולב" ב-1999. ב- 2002 החליט הקיבוץ, ברוב של מעל 80%, לעבור למודל "רשת הביטחון" (הפרטה כמעט מוחלטת, חוץ מחלק מהוצאות החינוך והבריאות שהקהילה ממשיכה לספק ) כהשלמה של תהליך הרה-ארגון.

כיום בקיבוץ 210 חברים, 18 חיילים, 60 ילדים ו- 80 תושבים.

הרכב המשק[עריכה | עריכת קוד מקור]

שדות פלחה גדולים בהם מגדלים חיטה ושעורה בעיקר
לול פיטום מעל ל- 1,500 טון בשר לשנה
פרדס 500 דונם
רפת משותפת עם קיבוץ דורות
תעשייה המברשת מפעל לייצור מברשות- הוקם בשנת 1947
אלקטרוניקה רוחמה: מעבדה לתיכנות מעגלים מודפסים 1984
אורחן ומוסך

תולדות המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת 1911 אגודה של יהודים ציונים ממוסקבה רכשה 5,000 דונם באזור הכפר הערבי ג'ממה, שכרה אגרונום מראשון לציון (צבי הירשפלד) והקימה על חשבונה במקום חווה חקלאית בשם רוחמה. נחפרה באר, ונטעו מטעים. במקום הוקמו מספר צריפים עבור הפועלים היהודים שעבדו בו. החווה נהרסה ונעזבה במשך מלחמת עולם הראשונה.

בשנות העשרים היו שני נסיונות להקים את החווה מחדש שלא הצליחו. האדמות בסופו של דבר נרכשו על ידי הקרן הקיימת בסוף שנות השלושים והמקום הוצע לקיבוץ עמל בשנת 1943.

הקיבוץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיבוץ עמל נוסד בשנת 1936 על ידי גרעיני עליה של תנועת השומר הצעיר מפולין ומרומניה. אליהם הצטרפו חברים מהתנועה בבולגריה. הקיבוץ חי במחנה זמני בקריית חיים וחבריו עבדו בנמל חיפה בעיקר.

בשנת 1943 הוצע להם לעלות לרוחמה. בשיחת קיבוץ הראשונה ההצעה נפלה, בשיחה שנייה עם התערבותו של מנהיג התנועה יערי נפלה הכרעה חיובית: 80 בעד, 5 נגד, 1 נמנע. 13 לא היו בעלי זכות הצבעה, 4 היו חיילים בבריגדה במלחמה.

בחנוכה 1943 6 חברים וחברה אחת עלו לרוחמה, חידשו את הבאר הקימו גדר וצריפים ראשונים. הקיבוץ כולו עלה על הקרקע חגיגית ב מרץ 1944

הקלטה[עריכה | עריכת קוד מקור]

גרעין עולים מפולין ( 1946 )- גרעין אילון (1947) צעירים שהתרכזו בשוויץ בזמן המלחמה- שני גרעינים של תנועת החלוץ באיטליה (1949-1950)- גרעין מהשומר הצעיר במרוקו (1963), מספר בוגרי חברות נוער שהתחנכו ברוחמה, ומשנות ה-80 גרעינים פרטיים.

הקיבוץ הגיע לשיא אוכלוסיה בשנות ה- 80 : 360 חברים 150 ילדים. . בשנת 1946 מצור של האנגלים על הקיבוץ בחיפוש אחרי נשק שלא נמצא.

בשנת 1948 בזמן מלחמת העצמאות הקיבוץ מנותק מהצפון. הילדים פונו ליפו, רוחמה מרכז לוגיסטי של כוחות ישראלים המגינים על הנגב. מוקם בית חולים שדה, שדה תעופה, סדנה. הקיבוץ סובל מהפצצה מאווירונים מצרים. מטוס אחד הופל על ידי אש החברים שלנו. עם תום המלחמה- פיתוח מזורז של הקיבוץ.

אתר הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפקת_סרט_עבור_מרכז_המבקרים_-_בית_הראשונים_בנגב,_בקיבוץ_רוחמה

הפקת סרט עבור מרכז המבקרים - בית הראשונים בנגב, בקיבוץ רוחמה

באר_חפורה_בחוות_רוחמה-0

באר חפורה בחוות רוחמה-0

אתר הראשונים אוצר בתוכו את ההיסטוריה של ההתיישבות היהודית בנגב בעת החדשה ואת חוסנו של העם במצבים קשים והתעקשותו לא לוותר על זכותנו על הארץ. ב-1912 הוקמה חוות רוחמה על אדמות רוחמה המדבריות, חלוצים צעירים יוצאי רוסיה באו למקום, עבדו, חפרו באר ונטעו עצים. מאז ועד 1936 נעשו שלושה ניסיונת ליישב את המקום ולחיות מחקלאות, ושלושתם לא צלחו. הטורקים היו מעורבים בפירוק ההתיישבות הראשונה, האנגלים התנכלו לשנייה, ולשלישית הרעו הבדואים, לאחר שנעזבה. מזג האוויר המדברי ואסונות טבע פגעו במקום. ב-1944 עלה על הקרקע גרעין של השומר הצעיר, ומאז קיים במקום יישוב פורח. גם בתקופת מלחמת השחרור היווה המקום מרכז לפלמ"ח.

אתר פתוח בצמוד לגדר הקיבוץ. באתר הראשונים באר שנחפרה ב-1913, מבנה מתקופת הפלמ"ח, תמוגת כלים מתקופות שונות של היישוב.

תצוגת כלים מתקופות שונות של היישוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתר הראשונים באר שנחפרה ב-1913[עריכה | עריכת קוד מקור]

P3190070.jpg
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.