Family Wiki
Advertisement

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יעקב זיסברג במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב והאחריות על הכתוב היא של מחבר הערך .

רחב הזונהHans (Jan) Collaert (Antwerp, 1566-1628)

רחב עם המרגלים James Joseph Jacques Tissot (1836–1902

מדרשי חז"ל הביאו מדרשים לגבי רחב הזונה, מהם נלמד כיצד כנענית בעלת מקצוע בזוי יכולה לזכות בהכרה באלוקי ישראל, לסייע לעמו ולהינשא למנהיג יהושע בן נון, יורשו של משה רבינו. ולא עוד, ממשפחתה יצאו שמונה נביאים מכובדים. כך אירוע של שליחת מרגלים, אשר בעבר הביא אסון על ישראל - נגזר עליו לשהות ארבעים שנה במדבר, הפעם, בימיו של יהושע בן נון הביא לכיבוש יריחו - ומכאן להשתלטות על ארץ כנען כולה ולתחילת ההתיישבות היהודית בארץ המובטחת.


ראו גם:


רחב בצעירותה[]

במסכת זבחים נאמר: "אמרו בת י' שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה (כל) מ' שנה שהיו ישראל במדבר . על המוניטין שרכשה כתוב:"אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה" [1]. ומכאן המסקנה אליה הגיע והכריזה בפני המרגלים שנשלחו ליריחו מטעם יהושע בן נון לבדוק את הלך הרוחות בעיר:"יָדַעְתִּי, כִּי-נָתַן ה' לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ; וְכִי-נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. כִּי שָׁמַעְנוּ, אֵת אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת-מֵי יַם-סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם, מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג--אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם, אוֹתָם. וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא-קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם: כִּי, ה' אֱלֹהֵיכֶם--הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת.[2] . תשובתה זו הובא לידיעת מנהיג העם, והשליחים שלו הודיעו לו:"כִּי-נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ, אֶת-כָּל-הָאָרֶץ; וְגַם-נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפָּנֵינוּ"[3]

מעמדה בעולם[]

חז"ל גם סיפרו לנו מה היה מעמדה בעולם, על כך הובא במסכת מגילה:"תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם שרה, רחב, אביגיל ואסתר. (ובמה ניכרו) ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היתה מפיק אסתר ומעייל ושתי . תנו רבנן: רחב בשמה זינתה (הזכרת שמה בלבד היתה גורמת להתאוות לה) . יעל בקולה. אביגיל בזכירתה. מיכל בת שאול בראייתה .אמר רבי יצחק כל האומר רחב רחב מיד ניקרי (מיד רואה קרי מרוב תאוה) א"ל רב נחמן אנא אמינא רחב רחב ולא איכפת לי (אני אומר רחב רחב ולא איכפת לי, לא קורה לי דבר). אמר ליה כי קאמינא (כאשר אמרתי) ביודעה ובמכירה (התכוונתי שרק אז הזכרת שמה בלבד פועלת כל כך)" [4]. דהיינו, מעמדה היה מיוחד בזמנה, בעולם העתיק.

עיסוקיה המקוריים[]

על מרחב עיסוקה בתור זונה מיוחדת במינה הכתב במסכת זבחים וזאת מהכתוב בפרשת המרגלים:"כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת" [5]. בספרי זוטא במדבר [6] נאמר:"היתה מזנה עם בני המדינה מבפנים ועם הליסטים מבחוץ" והחלון והחבל איתם הצילה את מרגלי יהושע, שמשו אותה לעסקיה המפוקפקים "שהיו מנאפים עולין אליה בחבלים דרך החלון ויורדים" [7]. לא פלא, שכאשר המרגלים של יהושע בן נון מצאו בביתה את המחסה.

החזרה בתשובה[]

נאמר כי על ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר זנתה - לסוף חמישים שנה נתגיירה. היא התוודתה ובקשה כפרה וכך חז"ל תארו את בקשת רחב הזונה:
רבי אליעזר אומר:קריעת ים סוף שמע ובא, שבשעה שנקרע ים סוף שמע ובא שבשעה שנקרע ים סוף, נשמע מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: ויהי כשמוע כל מלכי האמורי.
וכן אמרה רחב הזונה לשלוחי יהושע: כי שמענו את אשר אוביש ה' את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים וגו' ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם.
אמרו: רחב הזונה בת עשר שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים, וכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר זנתה, לסוף נ' שנה נתגיירה והיא אומרת ריבונו של עולם, בשלשה דברים חטאתי:
נדה
חלה
הדלקה.

בשלשה דברים מחול לי:
בחבל,
בחלון,
בחומה.
שנאמר: ותורידם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר ובחומה היא יושבת.[8] .

השכר שקבלה[]

לאחר כיבוש יריחו, הכתוב סיפר כיצד באה על שכרה:"וְאֶת-רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת-בֵּית אָבִיהָ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לָהּ, הֶחֱיָה יְהוֹשֻׁעַ, וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי הֶחְבִּיאָה אֶת-הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר-שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לְרַגֵּל אֶת-יְרִיחוֹ [9].

בתלמוד ירושלמי נאמר:"אמר לפניו רבש"ע רחב הזונה שתי נפשות הצילה לך. ראה כמה נפשות הצלת לה הדא היא דכתיב (יהושוע ו) "וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים, וַיֹּצִיאוּ אֶת-רָחָב וְאֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ וְאֶת-אַחֶיהָ וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לָהּ, וְאֵת כָּל-מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ, הוֹצִיאוּ" [10]. תני ר"ש בן יוחי אפי' היתה במשפחתה מאתים אנשים והלכו ודבקו במאתים משפחו' כולהם ניצולו בזכותה [11]

ופירוט רחב הובא במדרש רות רבה :רבי סימון בשם ריב"ל ור' חמא אבוי דרבי הושע בשם רבי לא נתן דברי הימים אלא להדרש הה"ד [12]: "בני שלה בן יהודה ער אבי לכה" אב ב"ד של לכה "ולעדה אבי מרשה" אב בית דין של מרשה "ומשפחות בית עבדת הבוץ" זו רחב הזונה שהטמינה המרגלים בבוץ הה"ד [13]: "ותטמנם בפשתי העץ" א"ר יהודה ברבי סימון בבוסמין היתה עסקה "לבית אשבע" שנשבעו לה המרגלים שנאמר "ועתה השבעו נא לי בַּה'" "ויוקים" שקיימו לה השבועה הה"ד [14]: "ויבואו הנערים המרגלים" ומה תלמוד לומר "ואת כל משפחותיה הוציאו" תני רשב"י שאפילו היתה משפחתה מאתים אנשים והלכו ונדבקו במאתים משפחות אחרות כולן ניצולות בזכותה ואת כל משפחתה לא נאמר אלא "ואת כל משפחותיה".

הקמת שלשלת משפחתית[]

על פי המדרש, יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו, נישא עם רחב הזונה מיריחו. ומדרש רות רבה סיפר על "רוח הקודש "שהיה לה:""ותאמר להם ההרה לכו" ויש אומרים ששרתה עליה רוח הקדש עד שלא נכנסו ישראל לארץ וכי מהיכן היתה יודעת שחוזרין לשלשת ימים מיכן ששרתה עליה רוח הקדש "עם המלך במלאכתו ישבו שם".

ומצאצאיה היו שמונה נביאים ונביאות כפי שמובא במסכת מגילה: "אמר רב נחמן: חולדה מבני בניו של יהושע היתה. כתיב הכא [15] "בן חַ‏רחַ‏ס" וכתיב התם [16] "בתמנת חרס". איתיביה (היקשה) רב עינא סבא ( הזקן) לרב נחמן שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נֵריָּ‏ה, ברוך, ושרָ‏יָ‏ה, מחסיָ‏ה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושַ‏לוּ‏ם. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה. כתיב הכא (נאמר כאן) "בן תקוה" וכתיב התם [17] "את תקות חוט השני" ! - אמר ליה: עינא סבא (עינא הזקן)! ואמרי לה: פתיא אוכמא ( סיר שחור, כלומר, עמית בתורה שיגע והשחיר פניו עליה ) מיני ומינך תסתיים שמעתא ( ממני וממך תסתיים השמועה, שאנחנו יכולים לצרף את שתי השמועות ולומר:) דאיגיירא ונסבה יהושע ( שרחב התגיירה ונשא אותה יהושע) ומי הוו ליה זרעא ליהושע והכתיב ברשימות היחס של שבט אפרים [18] נון בנו יהושע בנו בני - לא הוו ליה, בנתן- הוו ליה,(בנים לא היו לו אבל היו לו בנות)[19]. המדרש מגדיל לעשות ומוסיף לרשימה: "ויש אומרין אף יחזקאל ובוזי" [20].

ואפילו נמצא לכך תימוכין במקרא: בדברי הימים נאמר:"וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית-עֲבֹדַת הַבֻּץ, לְבֵית אַשְׁבֵּעַ" [21]. על כך נאמר בספרי לפרשת בעלותך :"וכך אתה מוצא ברחב הזונה. מה הוא אומר:"ומשפחת עבודת הבוץ לבית אשבוע". עבודת הבוץ שהטמינה את המרגלים , עבודת הבוץ שנשבעו לה המרגלים. ר' אליעזר אומר: זו רחב הזונה שהיתה עסוקה באכסניא. שמנה כהנים ושמונה נביאים עמדו מרחב הזונה. ואלו הם: ירמיהו, חלקיהו ושריה ומחסיה וברוך ונרייה וחנמאל ושלום. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה, שנאמר :וילך חלקיהו הכהן ואחיקם בן עכבור ושפן ועשייה . ואומר : הנה אנחנו באים בארץ את תקוות חוט השני תקשרי"

רחב הגיורת, האם להרחיב את הפתח ?[]

הרב יוסף כרמל, באתר ישיבת בית אל, דן בשאלה האם ניתן ללמוד מרחב על גישתנו לגיור

חז"ל קבעו:"דא"ר יצחק, מאי דכתיב: (משלי י"א) רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר? רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים, ... מקבלי גרים - כר' חלבו, דאמר ר' חלבו: קשים גרים לישראל כספחת בעור" [22].

רבי אברהם גר שהיה גם הוא מבעלי התוס' טוען : "לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו" [23].

גם ר"י מגדולי בעלי התוס' מפרש את הביטוי "קשין גרים" באופן חיובי. וז"ל :

"רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים - אמר ר"י דהיינו היכא שמשיאין אותן להתגייר או שמקבלין אותן מיד אבל אם הן מתאמצין להתגייר יש לנו לקבלם שהרי מצינו שנענשו אברהם יצחק ויעקב שלא קבלו לתמנע שבאתה להתגייר והלכה והיתה פלגש לאליפז בן עשו ונפק מינה עמלק דצערינהו לישראל כדאמרינן בהגדת חלק [24] וגם יהושע קבל רחב הזונה ונעמה ורות המואביה" [25].

לפי הסברו של ר"י מדיניות של נעילת שערים בפני גרים, מסוכנת מבחינה רוחנית לא פחות ממדיניות של פתיחת שערים.

נסיים את דברינו לשבוע זה, במדרש נוסף המטיל את האחריות על כתפינו וטוען שככל שעם ישראל יהיה ברמה רוחנית יותר גבוהה, כך הברכה בקבלת גרים תהיה יותר משמעותית. וז"ל: "כשישראל עושים רצונו של מקום" רואה הקב"ה איזה צדיק יש באומות העולם ומביאו לדבקו בישראל, שכן אתה מוצא ביתרו שנתגייר על ידי משה, רחב על ידי יהושע, וכתיב בדוד "הגתים שש מאות איש", וכן אתה מוצא בשלמה שהרבה גרים נתגיירו על ידו שנאמר "ויספר שלמה את כל האנשים הגרים", וכן אתה מוצא בימי מרדכי ואסתר שהרבה נתגיירו שנאמר "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" " [26]

הערות שוליים[]

  1. קט"ז,ב' גמרא
  2. ספר יהושע, ב',ט'-י"א
  3. שם, שם, ,כ"ד
  4. מסכת מגילה, ט"ו,א1
  5. ב',ט"ו
  6. י', כ"ט
  7. רש"י זבחים קט"ז ע"ב
  8. יהושע ב', ט"ו. מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו, א'
  9. ספר יהושע, ו' כ"ה
  10. שם, שם, כ"ד
  11. דף לה,א פרק ד הלכה ד גמרא
  12. דה"א ד, כא
  13. יהושע ב, ו
  14. כג
  15. מלכים ב', כ"ב
  16. יהושע כ"ד
  17. נאמר שם יהושע ב
  18. דברי הימים א ז
  19. י"ד ע"ב
  20. ספרי זוטא פרק י ד"ה וכי
  21. א',ד',כ"א
  22. יבמות דף קט ע"ב
  23. קידושין דף עא ע"א
  24. סנהדרין צט ע"ב
  25. יבמות דף קט ע"ב
  26. אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמ' 251
Advertisement