Family Wiki
Register
Advertisement


'רכבת העמק היא מסילת הברזל השנייה שנבנתה בארץ ישראל, אחרי מסילת הרכבת יפו-ירושלים. מסילה הראשונה נחנכה ב-26 בספטמבר 1892 וסימנה בכך את תחילתו של עידן הרכבת בארץ ישראל. הייתה זו התחבורה העיקרית בארץ עד למלחמת העולם השנייה.

לרכבת העמק בפרט היה משקל חשוב בעידוד ההתיישבות היהודית בעמק יזרעאל ובבקעת הירדן. לחלק ניכר מן היושבים היו חניות של הרכבת, בו היא עצרה במידה והיו נוסעים שבקשו זאת.


תחנה בזמן: מסע בעקבות רכבת העמק

157

מהכתבה
היה הייתה רכבת. רכבת העמק צילום: יוסי אלוני

מרדכי חיימוביץ הביא באתר מעריב NRG כתבה על תחנה בזמן: מסע בעקבות רכבת העמק וכך הוא סיכם אותה:" מאה אחרי שנסעה לראשונה מחיפה לדמשק, ובצל הסערה סביב הפעלתה מחדש, יצא כתבנו למסע בין פנטזיות הסולטאן לבין קיבוץ יגור". בין השאר הוא כתב:
עד לא מכבר נראה שהרכבת חוזרת לעמק, אבל אז הודיע האוצר שהוא מתכוון להניח רגל על בלמיה. לא לבטל אלא לעכב, כדי שהתקציב ייראה טוב יותר. בנימין נתניהו, אולי במחווה לפריפריה, חשב שוב. בשני בערב נמסר כי הוא הורה ללפיד לבטל בינתיים את הקיצוץ המתוכנן ברכבת העמק ובקו עכו-כרמיאל.

ה"בינתיים", כך נראה, הוא שמדאיג את ראשי הרשויות בצפון. הם אינם רוצים לאחר את הרכבת. עבודות ההקמה הניעו, לדעתם, תהליכים כלכליים קריטיים. עצירת פתע גם תפגע בסיכויים לקרב את הפריפריה למרכז. כמה ימים לפני צפירת ההרגעה אמר ראש עיריית בית שאן ג'קי לוי: "לא ייתכן שיהיו כאן שני עמים, לא ניתן שיחזירו אותנו לימי המעברות".

מדובר במיזם לאומי באורך 60 קילומטרים - מסילה בודדת עם רכבת במהירות 160 קמ"ש, שתחבר את אזור בית שאן ועפולה לנמל חיפה. התחנות לא יוקמו בהכרח בדיוק בתוואי של הישנה, אבל יתחככו בו. אלו שבלב המפרץ, נשר, כפר יהושע, כפר ברוך ועפולה כבר התחילו להיבנות. יגור, יקנעם עילית, תל יוסף ובית שאן עדיין מחכות. בעתיד, כך מתכננים, תגיע הרכבת עד למעבר גבול נהר הירדן. אם משהו לא ישתבש ולא יקוצץ ולא יעוכב, הרכבת אמורה לחזור לעמק ב-2016.

כדאי חקרוא את כל הכתבה - הקישור לעיל בסך הכל היו לרכבת העמק בכל הזמנים 48 תחנות וחניות. המקור:פרש


המפה נטענת...

בהקשה על האות תצפה באתר

על תחנות הרכבת

הקש וקרא בערך מיוחד:

אתרים אחרים

המסלול המתוכנן החדש של רכבת העמק

(המקור:הויקיפדיה העברית) Maatz: Israel National Highway Road Company התוכנית להקמה מחדש של קו רכבת העמק הוחזרה אל סדר היום של ממשלת ישראל בשנת 2010, כחלק ממיזם "נתיבי ישראל", שנועד לקצר זמני נסיעה בין מרכז המדינה לפריפריה.

רכבת העמק במתכונתה העתידית, תפעל בשלב הראשון במסלול בן 60 ק"מ בין חיפה לבית שאן, ולאורכו יוקמו 8 תחנות, מהן 5 תחנות נוסעים. התחנות המתוכננות בקו זה הן: לב המפרץ, נשר, אלרואי, כפר יהושע, כפר ברוך, עפולה, תל יוסף ובית שאן. במסלול זה, צפויה הפעלתם של קווי נוסעים וקווי משא. המכרז הראשון להקמת הפרויקט פורסם בחודש מרץ 2011, והרכבת עצמה צפויה לפעול החל מסוף 2015.

חנוכת המסילה הישנה 1905

תחנת הרכבת העוסמנית בחיפה

הנה תמונה של המסילות בתחנת חיפה. שימו לב למזח אל הים, שעליו נמצאת מסילת ברזל. כאן היו פורקים מהאניות גם פסי ברזל וגם קטרים לרכבת ihtiyar ש אתר פרש הנ"ל - באותו קישור תמונות נוספות מהתחנה בחיפה

thumb|300px|right|Israel Railways and the National preservation fund visitors centre film depiciting the marvelous tale of the Hidjazi railways line which once connected Syria and Israel המסילה כולה נחנכה ב-15 באוקטובר 1905. בטקס החנוכה, במהלכו יצאה הרכבת הראשונה מחיפה לדמשק, הוסר הלוט מעל אנדרטת שיש הניצבת עד לימינו בסמוך לתחנה.

האנדרטה, שמוקדשת לסולטן עבד אל-חמיד מקים המסילה, נושאת כתובת בה נאמר:

"בשם אללה הרחום והמייטיב, הללו את אללה ושלום יבוא על כל המאמינים. אדוננו ומורנו אמיר המאמינים וח'ליף כל הקדושים, סולטן שתי היבשות ומלך שני הימים, הסולטן בן הסולטן, הסולטן הכובש עבד אל-חמיד חאן בן הסולטן הכובש עבד אל מג'יד חאן (מי ייתן ואללה יסוכך על מלכותו ויאריך ימיו), ציווה את מלאכת בניית קו מסילת הברזל מדמשק כדי להקל על קהל המאמינים לקיים מצוות העלייה לרגל למשכנו של אללה והשפלת המצח על קבר שליח האלוהים. כי אז פקד הסולטן את דברו החשוב (יאריך אללה הרחום את שלטונו) שקו מסילת ברזל יבנה מחיפה על מנת שיתחבר למסילת חיג'אז החמידית. אי לכך חובת כל מוסלמי שקיים מצוות העלייה לרגל להיכל אללה והשתטחות על קבר הנביא, להתפלל לאללה שיעשת את ח'ליפות הסולטן וירומם ימינו למען העם.
נחתם בשנת 1319 להיג'רה, בידי הדל מוחמד בן עומר אל ברביד, מחל לו אללה."

רשת התחנות

מפת תוואי המסילה והתחנות העיקריות שנבנו עד שנת 1948
לוח הזמנים משנת 1944 - ויקיפדיה

תמונות מהרכבת

המקור:ויקישיתוף

קישורים חיצוניים

  • עוד פרטים על רכבת העמק ראו כאן : הויקיפדיה העברית רכבת_העמק קישור לויקיפדיה


הערות מאיר שפירא על הערך הדף שיחה של הויקיפדיה העברית

המקור
שמי מאיר שפירא ואני חוקר רכבת-העמק מזה כמעט 15 שנה, אני מפורסם בנושא גם בקרב חובבי הרכבת הכבדים בארץ וגם באנגליה ובגרמניה בקרב חובבי הרכבת המתעניינים גם ברכבת העמק.

לפני מספר שנים ניסיתי לתקן את הערך שהיו בו שגיאות רבות מאוד ונוכחתי לדעת שמישהו שינה את הערך בחזרה. בשיחות שהיו לי עם אסף, כמדומני זה שמו, מסרתי מידע רב. וכעת נכנסתי "להציץ" בערך וראיתי שחלק תוקן וחלק לא, ומה שמכעיס אותי, שמה שלא תוקן, נובע מהתייחסות לא רצינית לא של אתר שרוצה שיתייחסו אליו כאנציקלופדיה, אלא בתגובה חפיפית לגמרי.

מי שעוסק בעובדות ובהיסטוריה לא יכול בשום אופן לחפף. נקודה. גם בעיקבות זאת וגם בעיקבות עיון בכל מיני שיחות בהן ראיתי כיצד ישנן מריבות לא ענייניות (לאו דווקא בנושא הזה), או ויכוחים פוליטיים שקובעים את צורת הערך הספציפי, זה בהחלט מרתיע משימוש בויקיפדיה, ומכסימום ההתייחסות אליה כמצגת מנחה ולא עובדה , כי אין לסמוך על מה שכתוב כראיה.

אני אמון על מחקרים ממושכים, בין אם זה המחקר על האי כרתים שאני חוקר זו השנה ה-21 ובין אם אלו מחקרים בידיעת הארץ כמו רכבת העמק זו השנה ה-15 והמחקר לא נפסק כיוון שחומר זורם אלי כל העת, אמנם בקילוח דק, אבל זורם.

עד היום נראה לי שקניתי את הרוב המוחלט של הספרים שיש בהם משהו על רכבת העמק, 223 ספרים, מאות מפות גרמניות ובריטיות, ומידי פעם אני גם מראיין אנשים מאותה תקופה. ראיון אחרון בקיבוץ גבת לפני כחודשיים על גניבת המחרשה על ידי הכשרה של הפלמ"ח בגבת זו שהקימה את משאבי שדה, והם גם אלו שבנחרצות גנבו את תחנת הרכבת של כפר ברוך שב-1947 כבר לא היתה בשימוש כיוון שהיא הפכה לחניה, הם כמובן מודים בגניבת המחרשה אבל מכחישים את גניבת התחנה (אבל מצאתי אצלם תמונות שגניבות היו ענין מקובל) והאשימו את ההכשרה שיצאה להקמת קיבוץ יזרעאל, וגם ההם כמובן מכחישים וכך גם האיש המוכר כ-"הגנב המרכזי" של הפלמח שנסעתי לדבר איתו בתל עדשים, וגם הוא מכחיש, למרות שהוא אומר שהוא מכיר את המקור שלי, ואם הוא אומר אז זו אמת !!!

הדפסתי מחדש את הערך "רכבת-העמק" כדי לבדוק אותו אני מתכוון כאן להגיב על מה שנשאר לא נכון.

ראשית מפת מסלול המסילה, כבר בזמנו אמרתי שלאורך המסילה היו בכל הזמנים ובסך הכל תחנות וחניות רשמיות ולא רשמיות, סה"כ 48 לאורך מסילת רכבת-העמק, מחיפה עד צמח. בתרשים באתר יש 24 תחנות כאשר בינייהם תחנות לא לנוסעים כמו צומת העמקים/ק"מ13 שלא מופיע בשום לוח זמנים או תחנת חמדיה שלא היתה תחנה רשמית. מצד שני חסר המון תחנות החל מתחנת כרמל שהיתה התחנה הראשונה של רכבת העמק או למשל תחנת תל-אור בתחום מפעל החשמל שלא מופיעה ברשימה (שנפתחה ונבנתה לפני תחנת נהריים שליד האגם), או חניית מרחביה וכדומה.

לדעתי אתם צריכים להציג שלושה תרשימים: א. תרשים שבע התחנות הראשונות ב. תרשים התחנות המופיעות בקילומטר צ'ארט ג. תרשים עם כל 48 התחנות מכל הזמנים

למאמר עצמו:

1. ראשית, תסירו את תחנת אל-חמה מהרשימה בכל המאמר כיוון שגבול ארץ ישראל של המנדט הבריטי היה בתחנת צמח, כשתחנת אל חמה היתה בשליטה צרפתית בתחום המנדט הצרפתי שאפילו תכננה את הקמת מלון "גראנד הוטל" לפי התוכנית שלו מ-2.1.1926 גם לפי העובדה שהגבול בין המנדט הבריטי והמנדט הצרפתי היה 7 ק"מ צפון-מזרחית לצמח, בגבול בין הגשרים אל-האווי ואל-באננה ולכן אל-האווי פוצץ שלוש פעמים בשלושת לילות הגשרים ואילו אל-באננה שלם עד היום. ואפילו העידו מיכאל הנגבי שוטר במשטרה המעולה המנדטורית ששרת בגשר כי אל חמה היתה בשליטה צרפתית וגם רבקה אלפר שנסעה ברכבת העמק ומאוד התרשמה בתחנת אל חמה מהחיילים הצרפתים על רוביהם המכודנים וכובעיהם האדומים.

2. אורך המסילה הבריטית של פילינג היה 8 ק"מ

3. החברה של סורסוק אוליפנט שומכר ו-קלר (ואגנר מירושלים רק התענין) נקראה "חברת המסילה החמידית" HMR

4. הסיבה להקמת המסילה החיג'אזית כביכול לצורך העליה לחאג', אבל הסיבה העיקרית היא הארכת מוטת השליטה של הסולטאן על הבדואים בערב הסעודית, כמו שהמניע להקמת שלוחת רכבת העמק לסייע לעולי הרגל אבל למעשה לסייע בשינוע החיטה מהחורן לאירופה.

5. אחת ולתמיד: כל הניחושים לגבי רוחב המסילה צריכים להיפסק כבר. לא יכול להיות שכולם מעתיקים מכולם את אותם דברים לא נכונים עד הטענה על הטעות במפעל בבלגיה ב-60.000 אדנים. הרווח 105 ס"מ בין הפסים נקבע, מסופר על ידי ברוך קטינקא, פשוט מטעמי חסכון. זה הכל. והסיבה ידועה ועוד איך.

6. התחנה בבית שאן נהרסה ב-1933? מאיפה הסיפור הזה? בנין הטרמינל כפול הקומה הצמוד למחסן, התערער ב-1933 וכדי שלא יתמוטט לבד, נהרס בנובמבר 1933 (מי שיביט ליד המחסן יוכל לראות עד היום את היסודות). ב-1937 נקבע ביתו של המנהל מצידה הצפוני של המסילה כטרמינל החדש ולמנהל בנו מבנה בטון שדומה לצריף צפונה משם קרוב לכביש, עם "צ'ופר" = בית שימוש קרוב למבנה..... כל 10 מבני התחנה למעט הטרמינל שנהרס, קיימים עד היום.

7. הנוסעים שהגיעו לצמח לא שייטו לטבריה במעבורת ייעודית, אלא בספינה הקטנה "נורדוי" שהיתה ספינה גרמנית אחת משתיים שהגרמנים הציתו בעת הנסיגה שלהם. (וכשערבים התחילו להתקומם נגד השם הציוני, נאמר להם שזה שם אירופאי כי "נורד" זה צפון, ואז שינו את שם הספינה בערבית ל-"שימאל" שהוא צפון בערבית)

8. מה הבעיה לקרוא לתחנה צמח? בכל מקום אתם כותבים סמח אז אם לא רוצים רק בעברית אז תקראו לתחנה "צמח"(סמאח/סאמאק). רוצים להזכיר את השמות המקוריים, אז שתהיה אחידות לתחנה זו תקראו "צמח(סמאח/סאמאק)" או לתחנה אחרת "חוואסה(4.5)" וכו.

9. לרכבת העמק היו 7 תחנות ראשונות

10. מסילת דרעה-בוסרה אין לה דבר עם רכבת העמק.

11. קטר H7 הנמצא באתר גשר עבד בשטח מפעל נהריים ונסע על מסילת דקוביל (60 ס"מ רוחב).

12. "גשר נחלים" איננו שם התחנה אלא השם של הישוב. שם התחנה בתחילה "ג'יסר" ואחר כך "גיסר אל מג'מעייה" (גשר החברים).

13. התמונה שמתחתיה כתוב:"קרון רכבת העמק בתחנת אלרואי", זה איננו קרון של רכבת העמק. קחו את הצילום המקורי ותגדילו ותראו שרוחב האופנים שלו יותר רחב מרוחב המסילה, כמו כן יש לו שני בולמים כשלרכבת של המסילה הצרה יש רק אחד.

14. רוב החומרים לישובי חומה ומגדל לא הובאו על ידי הרכבת כי מחיר ההובלה היה יקר, ולכן הם הובלו באמצעים שונים, בעיקר לא ע"י הרכבת.

15. שלושת לילות הגשרים:

א. ללא שם , פיצוץ "ג'יסר אל האווי" 7.6.1916 מיד אחרי שיחות סייקס-פיקו בה הוחלט על העברת אצבע הגליל ל-"ואיילאת דמשק", והאירוע (שאיש לא לקח עליו אחריות) אמנם גרם להישארות האיזור ברשות המנדט הבריטי.

ב. 31.10.1945 "ליל הרכבות" ("מבצע מסיבה") חובלו 153 אתרים כולל ג'יסר-אל-האווי.

ג. 16.6.1946 "לילה הגשרים" ("מבצע מרכולת") פוצצו 11 גשרים כולל ג'יסר-אל-האווי, שהפעם כבר לא תוקן.

ד. ליל 5.3.1948 6.3.1948 פוצץ הגישרון בק"מ 44 ששימש גם כתחנת זרעין על ידי חברי קיבוץ בית השיטה.

ה. סוף מרץ 1948 פוצץ הגשר בק"מ 67.300 שישים ושבע שלוש מאות(מזרחית לחמדיה) לא ברור לי בשביל מה. ו. 15.5.1948 פוצץ גשר החברים ליד קיבוץ גשר.

16. קטר מספר 10 לא עבד במסילת רכבת העמק והיה רק קטר עיתוק שהמקום הרחוק ביותר שנסע היה למפעל נשר

17. פיצוץ הגשרון של ק"מ 44 ראה סעיף 15ד

18. התנועה הסדירה לנוסעים פסקה ב-1948 ומאז שימשה הרכבת להובלות,הסעת עובדים ,טיולים, וצרכי הצבא. בתאריך 14.11.1951 הופסקה פעילות רכבת העמק אחרי שנסיון לחידושה עלו בתוהו.

19. תחנות רכבת העמק, כמו שאמרתי היו 48 תחנות והמסלול רק מחיפה לצמח כתחנה סופית.

20. תחנת חוואסה איננה 4.5 ק"מ מתחנת חיפה. הכינוי הוא עממי. ליד המבנה היחידי 21 מטר ממנו נמצאת אבן 4.6 (ארבע נקודה שש)והתחנה נמצאת אם כן 4.621 ק"מ מתחנת חיפה מזרח שם נמצא תמרור "0". כללית, כל התחנה היתה רק מבנה העובדים הקיים גם היום כיוון שמדובר בתחנת עבודה לטובת מחסני הצבא הבריטי שהיו במקום, ואשר נוצלה על ידי האזרחים לטובת הסעה עם רווחים נטו לקונדוקטור.....

21. תחנת נשר כללה תחנה אחת במפעל הצמנט (במבנה התחנה היתה מערכת הפיקוח על התנעת הכבלים שמשכו קרונות אל המפעל והחוצה. קטר לא נכנס למפעל) ולפני כן תחנה של הישוב נשר, עדים לכך עדיין חיים וליד התחנה בגלל ריבוי הערבים, יש עד היום עמדת בטון מבוצרת.

22. ביגור היו למעשה שלוש תחנות כשאחת נהרסה בגלל ריב בין יגור לכפר חסידים ושניה נהרסה בגלל בניית אזור תעשיה של יגור כולל סתימת הבאר. מה שנשאר זה רק מבנה המסילאים. תחנת הרכבת לא הוקמה בתוך שטח הקיבוץ אלא במרחק של כ-500 מטר מבתי הקיבוץ דאז. כל טענות הקיבוץ אין להן קשר עם המציאות, יש ראיות מצולמות לכך. (ובמאמר מוסגר, עם תחילת השמועות על חידוש הרכבת, מיהרו יגור ועפולה לבנות שכונות על התוואי....לשם מה??? תנחשו לבד.....)

23. המרחק בין התחנות אלרואי וקרית חרושת לא קילומטר אחד אלא שניים.

24. תחנת הרכבת בכפר יהושע כוללת את המבנים: בית המסילאים, בית שימוש,בנין הטרמינל, בנין הסגן, שירותים, מגדל המים וחצר פחמים,שתי בארות מים, בית הבומבאג'י, בית הקוון בעל ארכיטקטורה מיוחדת, משרד מנהל המוסך (מעבר לכביש) כולם קיימים - 10 מבנים.

25. שני הקרונות החומים בחצר תחנת כפר יהושע, אינם של רכבת העמק.

26. תחנת עין חרוד נקראה בתחילה "נוריס", אחר כך "עין חרוד" ולבסוף "גבע". התחנה לא נקראה מעולם "כפר-יחזקאל" , מעולם, זהו שקר שהמציאו אנשי כפר יחזקאל. התחנה כללה את מבנה אבן של המסילאים, בית המשאבות מבטון, טרמינל בנוי בזלת, מחסה בנוי לבני סיליקט. שלושה מבנים קיימים עד היום, הטרמינל פורק כנראה לצורך בניית הבתים בכפר יחזקאל.

27. תחנת שאטה כללה שלושה מבנים: טרמינל,מחסן,שירותים (לידו היה הצריף של מנהל התחנה שאנשי בית השיטה עזרו לו לבנות כשהתחתן). תחנת הרכבת יחד עם המשטרה הפכו לאתר אחד מוקף חומה עם הקמת כלא שאטה ב-1951 ככה מספר אדון קיוק שהיה בין מקימי הכלא.

28. בתחנת "השדה" היתה סככת פח שנבנתה על ידי הקיבוצניקים ושרידיה מוטלים במקום עד היום.

29. בתחנת בית יוסף לא היה שום מבנה מעולם אלא רק שלט. ליד ירדנה מבנה מבטון כעמדה לשומרים הגאפירים, קיימת עד היום.

30. מבני תחנת הרכבת גשר שליד מבצר הטיגארט נהרסו כולם פרט לבית השימוש הקיים עד היום.

31. תחנת הרכבת נהריים נבנתה בסגנון תחנות אוטובוס ודלק, לא בסגנון הבאוהאוז, כיוון שהתוכנית של המבנה מ-1930 ואילו הבאוהאוס הגיע לארץ רק ב-1933 . אגב שמה הראשון היה "חניית ירדן", אחרי בניית התחנה "תחנת ירדן" ובהחלטת רוטנברג שונה שמה ל-"נהריים" כתחנת רכבת לפועלים.

32. וכמובן שבין כל התחנות שלא הוזכרו גם תל-אור למשל שנבנתה בתוך מפעל החשמל. החניה נקראה בתחילה "הירדן" והיא הוקמה כדי להפסיק להשתמש בתחנת ג'יסר, ועם בנייתה הוסב שמה ל-"נהריים" ואחרי שרוטנברג החליט על קיבוע שמות, עבר השם "נהריים" לתחנה שליד האגם, והתחנה של המפעל ועובדיו קיבלה את השם "תל-אור".

33. כמו שאמרתי, את תחנת אל חמה יש למחוק מתחנות רכבת העמק. אצלי בספר, התחנה מופיעה בגלל העדויות שמספרות שהיא השתייכה למנדט הצרפתי.

34. קרון המפרש היה רק קרון אחד קטן שטוח ולא כמו שכתוב ויש אפילו תמונה שלו בדיור בחיפה מזרח. את קרון-המפרש ייצרו הטייסים הגרמנים שקראו לו "אקספרס המרחצאות הפיניקי". את "הקרון האוירי" שהיה גם הוא קרון קטן שטוח עליו הותקן מנוע של מטוס דימלר וספסל דו צדדי בנה המהנדס קטינקא ולא מישהו אחר. (לכן הקרון האוירי מוזכר בספרו של קטינקא ואילו קרון המפרש לא, אבל הוא מוזכר בספרו של הטייס הגרמני דרקסלר "עם אילדרים בארץ הקודש" שעותק יחיד ממנו נמצא באוניברסיטת אופסלה בשבדיה וצילום הדפים הרלונטים בגרמנית,אצלי).

35. על החוברות של דוד תירוש ומרדכי נאור אומרים "הלך הזרזיר אצל העורב" כי שנייהם די זהים גם בטעויות הרבות שבהם. דווקא החומר הטוב ביותר לא מופיע במקורות, וזה : א. פול קוטרל THE RAILWAYS OF PALESTINE AND ISRAEL - PAUL COTTERREL 1984 ב. פול קוטרל - "ישרו בערבה מסילה" - היסטוריה מצולמת של הרכבת בארץ-ישראל. ג. מאיר שפירא - "רכבת-העמק - תחנות וסיפורים". מתעדכן כל העת.

אני מקוה שהפעם תייחסו ברצינות להערות שלי.

מאיר שפירא

Advertisement