מפת ארץ ישראל בתקופת הישראלית (להגדלה אנא לחצו על התמונה)

רמה או הרמה,[1] הוא כינוי או שם נלווה של אתרים, שחלקם היו ערים פרק זמן, בארץ ישראל בתקופה הישראלית, המוזכרים בתנ"ך. השם נגזר ממקומם הגבוה של היישובים.[2]

ישובי הרמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יישובי הרמה שוייכו אל נחלות שנים עשר שבטי ישראל, או אל חבל ארץ כמו הגלעד. לפעמים, יישובי הרמה מתוארים כמסמני גבול או שנמצאו באזור סְפר וגבול טבעיים.

1. רמה בנחלת שבט אשר; מוזכרת בספר יהושע:

"וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה ויהיו [וְהָיוּ] תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה".[3]

2. רמה בנחלת שבט נפתלי; מוזכרת בספר יהושע:

"וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת : וַאֲדָמָה וְהָרָמָה וְחָצוֹר".[4]

3. ראמות בנחלת שבט יששכר, נקראה גם יַרמוּת או רֶמֶת; מוזכרת בספר דברי הימים:

"וּמִמַּטֵּה יִשָׂשכָר אֶת קֶדֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ : וְאֶת רָאמוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עָנֵם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ".[5]

ירמות זוהתה באתר כוכב הירדן בספרות המחקר במאה ה-20.[6][7]

4. רמות גלעד או רמה באזור הגלעד; מוזכרת בספר יהושע:

"וּמִמַּטֵּה גָד אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ".[8]

לדעת חוקרים, מיקומה של הרמה בגלעד היה בצפונו.[9]

בספר מלכים נאמר כי שלמה המלך מינה נציבים מיושבי הגלעד, ובהם:

"בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד".[10]

בספרות המחקר הוצע זיהויה של רמה בגלעד בכפר רימון ליד ג'רש;[11] ולחלופין, בעיר סלט, שניהם בעבר הירדן המזרחי.[12]

5. רמה באפרים או רמה בהר אפרים, בנחלת שבט אפרים. מוזכרת בתנ"ך, למשל בספר שופטים.[13]

החוקר ד"ר יואל אליצור משער, כי רמה אפרים היא עירם של אלקנה ובנו שמואל ואליה התכוון הפסוק:

"וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה".[14]

אליצור משער כי רמה באפרים היא הרמתיים צופים שבארץ צוף.[15]

אליצור שיער את זיהויה של רמה באפרים בכפר בֵּית אִלו (נ"צ 161153).[16]

6. רמה בבנימין, עיר גבול בנחלת שבט בנימין, בסמוך למכמש; לאחר פילוג הממלכה, בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל.[17] מוזכרת בתנ"ך, למשל בספר יהושע:

"וּכְפַר העמני [הָעַמֹּנָה] וְהָעָפְנִי וָגָבַע עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן : גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת".[18][19][20]

רמה עירם של אלקנה ושמואל, נקשרה עם רמה בנחלת בנימין, בחלק ניכר מספרות הנוסעים ובספרות המחקר במאה ה-20.[21]

בחלק מספרות הנוסעים זוהתה רמה עירו של שמואל באתר נבי סמואל. בנוסף, אליצור העלה השערה כי רמה בבנימין היא בכפר א-ראם מצפון לירושלים.[22]

רבים מהפרשנים והחוקרים קשרו בין רמה בבנימין לבין מקום קבורתה של רחל, הפרשנים הסתמכו על הפסוק בספר ירמיהו:

"קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ".[23]

אולם אליצור סובר, כאחרים, כי משמעות המילה רמה, בפסוק זה, הוא שם מקום גבוה ולא שם אתר מסוים.[24]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. על תווית הידוע בשם זה, ראו: יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל, השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, תש"ע 2010, עמ' 60, 393.
  2. יהודה אליצור ויהודה קיל (עורכים), אטלס דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשנ"ח-1998, עמ' 11.
  3. ספר יהושע, פרק יט, פסוק כט
  4. ספר יהושע, פרק יט, פסוק לו
  5. ספר דברי הימים א, פרק ו, פסוק נז
  6. ראו: מאיר בן-דב, שרידי בית כנסת בכוכב הירדן ובעיית קומה של גרופינה, בתוך: ארץ שומרון, הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, (עורך: יוסף אבירם), ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשל"ד-1974, הערה 17, עמ' 95.
  7. אטלס כרטא לתקופת המקרא, עמ' 70.
  8. ספר יהושע, פרק כא, פסוק לו
  9. ראו: מנשה הראל, "גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה" (ספר שופטים, פרק יב, פסוק ד), ארץ שומרון, עמ' 50-49.
  10. ספר מלכים א, פרק ד, פסוק יג
  11. ראו אצל: מנשה הראל, "גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה" (ספר שופטים, פרק יב, פסוק ד), עמ' 50.
  12. ראו: זאב וילנאי, הערך: רמות גלעד, אנציקלופדיה אריאל. יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, עמ' 82.
  13. ספר שופטים, פרק ד, פסוק הספר נחמיה, פרק יא, פסוק לג
  14. ספר שמואל א, פרק כה, פסוק א.
  15. יואל אליצור, זיהויין של "ארץ צוף" ו"הרמה" עיר שמואל, "לפני אפרים ובנימין ומנשה...", קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, (עורך: זאב ארליך), ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 113
  16. יואל אליצור, ...לפני אפרים ובנימין ומנשה..., עמ' 112.
  17. ראו למשל: יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 81.
  18. ספר יהושע, פרק יח, פסוק כד
  19. ראו למשל:ספר שמואל א, פרק כב, פסוק ו
  20. ספר מלכים א, פרק טו, פסוק טז-כב.
  21. אטלס כרטא לתקופת המקרא, עמ' 59.
  22. יואל אליצור, ‏מקור המסורת על 'נבי-סמואל', קתדרה 31, אפריל 1984 קובץ PDF
  23. ספר ירמיהו, פרק לא, פסוק יד
  24. ראו: יואל אליצור, קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, שמעתין, 59, חשוון תש"ם-1980.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.