באר גדולה ומרשימה בת כ-1,400 שנה נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברמת החיל

הרקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

אזור רמת החייל רווי ממצא ארכיאולוגי. בחפירות אחרות שנערכו בעבר בקרבת מקום נחשפו שרידים קדומים המיוחסים לתקופות רבות. באזור הקרוב לחפירה הנוכחית בוצעו בעבר חפירות על ידי ד"ר יעקב קפלן, אשר חשף שרידי ישוב שומרוני המכונה ח' חדרה, שנמצא כקילומטר אחד מזרחית-צפונית מאתר עשר טחנות (ליד קניון איילון בסמוך לנחל הירקון). כמו כן, נחשף מבנה קבורה מפואר, מסוף המאה ה-2 או ראשית המאה ה-3 לספירה ושרידי גתות לייצור יין מהתקופה הביזנטית.


תאור הבאר[עריכה | עריכת קוד מקור]

Cquote2.svg הבאר שנחשפה נחשבת משוכללת. שלא כמו בבארות פשוטות, בהן אדם היה שולה מים מן הבאר בכוחות עצמו באמעות דליים, כאן הבאר פעלה כמן מתקן שאיבה, "מפעל" שסיפק את המים לחקלאות ולצרכי האדם. הבאר נמצאת כ-150 מטרים מגדת נחל הירקון, יורדת אל מי התהום, המצויים כנראה בעומק של יותר מ-9 מ', ומורכבת מפיר אנכי בקוטר של כ 3.5 מטר, המדופן אבני גזית מסותתות מכורכר. יתכן שמעל פי הבאר היה מבנה עילי שלא השתמר עד ימינו. בחלקה העליון של הבאר, מסביב לדופן העליונה נחשפו מגרעות להצבת קורות עץ שהחזיקו את המערכת לשאיבת המים, שפעלה באמצעות גלגל עץ אליו נקשר חבל אליו הוצמדו קנקנים מיוחדים (אנטילים) או כלי קיבול אחר לצורך זה. גלגל זה הופעל על ידי כוח של בהמה (חמור, שור או גמל) שסובבה גלגל אופקי Cquote1.svg

למאגר שנחשף בחפירה רצפה עשויה לוחות אבן, והוא היה מחולק לשני תאים, שקיר חצץ ביניהם. בקרבת המאגר נמצאו גם שרידי מבנים מן התקופה הביזנטית, הקשורים ככל הנראה למכלול הבאר והמאגר. על פי הממצא ניתן לומר כי הבאר שימשה במהלך התקופה הביזנטית המאוחרת (המאות השישית והשביעית לספירה) וכן בחלק מהתקופה האסלאמית הקדומה (המאות השביעית והשמינית לספירה). כאשר חדל מלתפקד וננטש, המתקן נסתם בחול.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.