Family Wiki
Advertisement

משכנו של הארכיון של רשות העתיקות הוא במוזיאון רוקפלר עד יום זה . הבריטים החלו באיסוף ותיעוד אתרים ארכיאולוגיים מיד עם הכיבוש הבריטי של ארץ-ישראל בידי אלנבי בשנת 1918. בשנת 1920 עם הקמת ממשלת המנדט האזרחית נוסדה גם מחלקת עתיקות שכללה ארכיון. בשנת 1948 הוקם ארכיון מחלקת העתיקות הישראלית שלימים הפך לאגף העתיקות ומוזיאונים. בשנת 1967, כאשר אגף העתיקות והמוזיאונים חזר לבניין מוזיאון רוקפלר אוחדו שני הארכיונים לארכיון אחד.

הארכיון כולל כמה חטיבות: מנדט (מדעי ומינהלי); ישראל (תיקי פיקוח מדעיים ומנהלים, תיקי חפירה, גניזה של תיקי היחידות השונות ברשות); מפות; תכוניות ואיורים; תיקי שימור; משמורות ועיזבונות; ספריי וכרטסת ממצאים ודפוסות.


רשימת הארכיונים[]

ארכיון המנדט הבריטי: ארכיון זה מקיף את האזורים שממערב לנהר הירדן בגבולות ארץ-ישראל המנדטורית. קיים גם חומר על אתרים בירדן, בסוריה, בתורכיה, במצרים, בסיני, בעיראק, בקפריסין ובאירן. החומר הארכיוני מימי השלטון הירדני (1948 – 1967) נכלל גם הוא בתיקים אלה.

ארכיון החפירות והעבודות של מחלקת העתיקות בימי המנדט הבריטי נחלק לשני סוגים: (1) תיקים מדעיים (Record Files) - מתויקים בסדר אלפביתי, לפי שמות האתרים באנגלית (2) תיקים מנהליים (ATQ Files) - שמורים בחדר הגניזה.

ארכיון ישראלי, החל משנת 1948: הארכיון מקיף את שטחה של מדינת ישראל בתחומי הקו הירוק. משנת 1967 ואילך, כולל הארכיון גם את שטחי יהודה ושומרון, רצועת עזה והגולן. על סיני קיים חומר בין השנים 1967 – 1982.

פעולות פיקוח ודיווח אקראי: חומר זה נמסר לארכיון רשות העתיקות בדרכים שונות, ונשמר בתיקיית הפיקוח. תיקייה זו מחולקת לחומר מדעי ומנהלי, המסודר בסדר אלפביתי לפי שמות אתרים.

חפירות שנערכו על-פי רשיון (כהגדרתו בסעיף 12 לחוק העתיקות תשל"ח - 1978): תיקים אלה מסודרים בארכיון על פי שנים ומספרי רשיונות.

חפירות שנערכו על-פי הרשאה: תיקי החפירה מסודרים בארכיון לפי מספרי ההרשאות.

מפות: מפות, שמקורן במרכז למיפוי ישראל (הרוב), ומפות מימי המנדט הבריטי נשמרות בחדר מפות.

תכניות של אתרי עתיקות ושל חפירות: נשמרות בחדר תכניות, לצד תכניות מקוריות של חפירות שהדוח הסופי שלהן פורסם.

חשיבות מדעית[]

לדברי ד"ר עוזי דהרי, סגן מנהל רשות העתיקות: "חשיבותו המדעית של הארכיון לא תסולא בפז, והוא היחידי מסוגו בארץ ובעולם. בישראל מוכרים ומוכרזים כ- 30,000 אתרי עתיקות, המהווים את המורשת התרבותית שלנו - הנכס הגדול והחשוב ביותר של מדינת ישראל. הרשות מכריזה, מטפלת, סוקרת וחוקרת את אתרי העתיקות במדינה. אחד ממרכיבי הפעילות הרבים של הרשות הוא הניהול וההפעלה של הארכיון מדעי. רשות העתיקות החליטה להעביר את הארכיון למדיה הדיגיטאלית, על-מנת להפיץ את המידע בעולם". לצורך כך נסרק כל המידע, ונעשה "מיפתוח" שלהם, על-פי כללים שמתאימים לצרכים המחקריים".

המקור: ניר הר-זהב ערוץ שבע

ראו מבחר מהאוסף[]

Advertisement