על הקמת הישוב - "הקיבוץ הוקם ב-1947 כאחד הקיבוצים בנגב. גבים פירושו גומה בסלע שבהן נקווים מי גשם.

שאול סיפר :
באותו זמן היינו כ-35 חברים בקבוצה - בוגרי מוסד אהבה, חברי הנוער העובד מנשר ו-10 "איטלקים"

גבים והסביבה - בשנת 2011[עריכה | עריכת קוד מקור]

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

גבים והסביבה - עדכון 1955[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפה שהודפסה בשנת 1942 עליה מחלקת המדידות הוסיפה בכתום את כבישים שנסללו ואת הישובים שהוקמו עד 1955 .מופיעים שם כל הישובים שהזכרתי

נא לשים לב כי הכפר הערבי השכן לגבים מכונה במפה : Nabi Hug

ה"קבוצה האיטלקית"[עריכה | עריכת קוד מקור]

יערה איטלקית, Lonicera etrusca...פריחה בנחל צבעון...מוקדש באהבה לחמותי היקרה, יערה בן תורה, את השם יערה קיבלה ב 1945 במקום שמה הלועזי בהגיעה ארצה מאיטליה...הסיפור במשפחה אומר שבזמן שהותה כנערה בקיבוץ רמת יוחנן, בוטניקאי חבר הקיבוץ קרא לצמח על שמה של יערה...כמובן שיש גם פרפר שהפונדקאי שלו היא היערה האיטלקית...נימפית היערה...חג שמח יערה ושאול וטיול מוצלח באיטליה!! צילם: משה לאודין

"הקבוצה האיטלקית" בגבים

שאול הציג הסבר לתמונה:"בצילום שצירפתי אתה יכול לראות אותי - הגבוה מצד ימין ולידי עם משקפיים גרשון קלו (ז"ל) (ראו למטה)
בשורה הראשונה צולם נתן רוסי עם ידיו לצדדים ז"ל (ראו למטה) בצילום מופיעים גם ידידה, ברוריה, שמעון פפיני, נחום לוי, רינה ספיציקינו ועוד . הוא צולם בואדי הוג'

במלחמת השחרור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביצורי גבים במלחמת העצמאות

הצילום הוא צילום אוויר של הביצורים שהגנו על גבים לקראת מלחמת השחרור הצפויה. בכתום בהיר תעלות הקשר והעמדות בין מרכז הישוב (בית בטחון מבטון בן שתי קומות , ארבעה צריפים ומיכל מים מוגנים על ידי חומת אדמה) וארבעת ה"פיליבוקסים" (עמדות הגנה מוגבהות בנויות קרשים, פחים ושקי אדמת ליס)

בכחול ה"מקלטים (בורות חפורים באדמה מכוסים קרשים פחים ושקי אדמת ליס מסביב לישוב גדרות תיל (בנויות כמשולשים בצורה "אנפילדית" )
בין הגדרות האלה והישוב עצמו שדות מוקשי נעל
על גג בית הבטחון הצבנו כמה צינורות אלומיניום כאילו תותחים, מכוונים כלפי הכפר השכן עוג', ששכן בינינו לבין קיבוץ דורות. כפר של שכנים שמידי פעם סיפקו לנו ביצים וירקות.

על פי תוכנית ד' הם פונו (גורשו) מהכפר שלהם (או נמלטו - תלוי את מי שואלים) במושגים של1947 הביצורים היו אמורים להיות יעילים, אבל כאשר הצבא המצרי נכנס לארץ עם התותחים שלו והטנקים , כל המערך הפך למלכודת מוות.

בליל 14 במאי קבלנו הודעה שיש לנטוש את בית הבטחון והפיליבוקסים שהיו מטרות קלות לתותחי המצרים ועלינו לנסות להתחפר בעמדות הגנה מאולתרות חדשות. חפרנו כל הלילה בזמן שבתל אביב רקדו וגם בימיםם שאחריהם. למזלנו הצבא המצרי במלא עוצמתו חלף לידנו ולא התיחס אלינו ברצינות בדרכו צפונה לכוון נגבה ויד מרדכי. הוא הסתפק בהפצצות מהאוויר שגרמו רק לנזק מועט.

לאחר כמה שבועות יחידת "חיות הנגב" של הפלמ"ח התמקדה בגבים עם שלושת הג'יפים שלהם (שני מקלעים קלים על כל אחד מהם) והם היו לנו לתגבורת ולשמחת הבנות שלנו. אבל הם כל הזמן סיירו במרחב וראינו אותם רק מידי פעם.

היו לנו 10 רובים איטלקים ממלחמת העולם הראשונה, 3 רובים קנדים , מקלע "ברן" "פיאט" להגנה בפני טנקים (מאוד לא יעיל) מרגמה 2" וכמה עשרות רימונים

רק בימי ההפוגה הראשונה קיבלנו רובים צ'כים ומקלע יותר רציני

על הקשר עם ה"שכנים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

להשלמת התמונה הבטחונית באזור חייבים להוסיף כי לעומת הישוב הערבי הידידותי למדי עוג', הדרך בין גבים וה צפון שכנו הישובים העויינים ברייר (ליד ברור חייל), חוליקאט (חלץ כיום) וכאוכבא ((כוכב) .(ראו המפה משנת 1880 את הישוב הראשון)

דרומית מגבים רועים ערבים נהגו לשלב מוטיבים לאומניים וכלכליים על ידי פיצוץ צינורות המים שממקורות הביאו מים לנקודות ישוב החדשות בנגב וכך השיגו מים לצאנם בזול. היעוד של ההתישות בגבים הייתה הגנת צינורות המים האלה וחברי גבים היו יוצאים לסיורי הגנה עליהם.

קרב חוליקאת במבצע מוות לפולש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב:קרב חוליקאת במבצע מוות לפולש

קרב חוליקאת גבעה 131.2 - צילם:אבישי טייכר

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

בליל ה-17 ביולי 1948, במהלך מבצע מוות לפולש שנועד לפתוח את הדרך לנגב בטרם תכנס ההפוגה השנייה לתוקפה, ערכה חטיבת הנגב פעולת הסחה אל עבר משלטי חוליקאת.

לצורך הפעולה התארגן בחופזה וללא מודיעין כוח משולב שכלל פלוגת ג'יפים מהגדוד התשיעי ופלוגת חי"ר מהגדוד השביעי של הפלמ"ח שכללה מחלקת מרגמות]. אל היחידה הרגלית צורפו באותו היום "מקבץ של מתנדבים שגוייסו בישובים בלילה או שנים לפני המבצע האומלל . הם מעולם לא עברו אימון צבאי מסודר - חוץ מאימון הפרט, ונפגשו לראשונה רק ביום שנשלחו לקרב . הם לא היו אנשי מח"ל (אנשי מח"ל קיבלו איזה שהו אימון צבאי) הם נשלחו למשימתם ללא כל הכנה . מספרים שגרשון שר בדרך אריות של אופרות - כדי לעודד או כדי להתעודד?" (עדות חבר קבוצת גבים) - דהיינו, עולים חדשים ללא כל אימון צבאי.

הלוחמים הרגליים הוסעו מרוחמה עד לברור חיל במשאיות ומשם המשיכו לנוע רגלית בשדות הדוּרָה שסבבו את המשלטים לעבר יעדם. עוד בטרם נתנה פקודת ההסתערות נפתחה אש כבדה מטווח קצר של צבא מצרים, נוסף על כך נפגעו הכוחות מהפגזה לא מדויקת של מחלקת המרגמות הישראלית [1]

הכוחות נסוגו. 12 מן הפצועים נאספו מאוחר יותר על ידי אנשי פלוגת הג'יפים בחסות שדות הדורה שהקיפו את המשלט. גופות השאר, 21 במספר, נמצאו בקבר אחים רק עם כיבוש משלטי חוליקאת לאחר כארבעה חודשים, מצב הגופות העיד שחלקם נרצחו. מבין ההרוגים, 11 היו מאנשי מחלקת היישובים ו- 10 היו מן הלוחמים הוותיקים של הגדוד השביעי.

מוקדש לזכרם של יוצאי איטליה שנפלו בקרב:נתן רוסי וגרשון קאלו מקבוצת גבים - יהי זכרם ברוך

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.