Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Avena sativa

אולי " שיבולת שועל מתפרקת" - ניסן - צפון השומרון

Avena kdumim

שבולת שועל נפוצה בגבעת רש"י קדומים - זוהה בעזרת פורום צמחי בר של תפוז

שיבולת שועל (שם מדעי: Avena), הוא סוג ממשפחת הדגניים, בעל 31 מין מינים. מצוי באסיה, באירופה, ובצפון מערב אפריקה. בישראל גדלים תשעה מיני שיבולת שועל. שיבולת השועל היא צמח חד שנתי ירוק בעל עלים ארוכים וצרים ותפרחת המתנשאת על קנים גבוהים. בכל תפרחת שניים עד שישה פרחים ירוקים ומלעניים (בעלי זיפים נוקשים וחדים).

מיני שיבולת שועל[]

לשיבולת השועל יש 31 מינים, 4 מ–31 מיני שיבולת השועל הם תרבותיים. שיבולת-שועל תרבותית או בקיצור שיבולת-שועל (שם מדעי: Avena sativa) היא מין בסוג שיבולת-שועל הגדל באקלים ממוזג ופורח באביב. דגן זה מגודל בשביל זרעיו, הנאכלים בין היתר כדייסה ומשמשים גם כמספוא לחיות משק כסוסים ופרות. במין זה נעשה גם שימוש כרכיב במזון כלבים ובמזון לתרנגולות.

מקור השם[]

למקור השם מספר מקורות. יש שטוענים שמקורו בצורתו של גרעין שיבולת השועל אשר מזכיר את אוזן השועל. מקור אחר מצביע על חיבתם של שועלים להתחכך בצמח זה. עם זאת מרבית המומחים מסכימים כי השם בתלמודי ניתן לשיבולת אחר שמו של רב שועל בן יהודה שהיה נינו של כלבא שבוע ובעל שדות שעורה רבות באזור לכיש.

ביהדות[]

שיבולת השועל נחשב ביהדות לאחד מחמשת מיני דגן, אולם לדעת פרופ' יהודה פליקס שיבולת-שועל של חז"ל איננה המין המזוהה כיום כשיבולת שועל אלא מין שעורה המכיל גלוטן ומחמיץ בנוכחות מים.

וכך מבואר:"פרופ' פליקס ז"ל מזהה את "שיבולת השועל" עם השעורה הדו-טורית (Hordenum distichum). לדעתו הזיהוי עם שיבולת השועל מוטעה משום שתנאי האקלים בארץ אינם מתאימים לגידול שיבולת שועל תרבותית וכמות הממצאים הארכיאולוגיים זעומה בהשוואה לחיטה ולשעורה למשל. ראיות נוספות לדחיית זיהוי "שיבולת שועל" כשיבולת שועל הן מתוך תיאוריה בדברי חז"ל. המשנה בכלאים שהובאה לעיל קובעת ש"שעורים" ו"שיבולת שועל" הם מין אחד לעניין כלאים אך השוואה בין השעורה לשיבולת השועל מראה שהם שונים מאד זה מזה וקשה להתייחס אליהם כמין אחד. קושי נוסף עולה מדברי הירושלמי שצוטטו קודם: "שורה זו שבולת שועל, ולמה נקרה שמה שורה? שהיא עשויה כשורה". קשה להבין כיצד ניתן לתאר את שיבולת השועל כעשויה כשורה לעומת זאת סידור הגרגירים בשעורה הדו-טורית אכן נראה ישר כסרגל. זיהוי "שיבולת השועל" כשעורה הדו-טורית הובא בפירושו של רבי נתן אב הישיבה למשנה (כלאים, פ"א): "שעורים ושיבולת שועל – "אלשער" ו"סנבלה אלתעלב" מותר לזרען יחד שכולם שעורים, אלא שזה מחודד משני צדדים וזה מארבע צדדים". שרידי חיטה דו-טורית נמצאו בחפירות בסביבת עין גדי.פורטל הדף היומי

בעניין כלאיים, מותר לערב שיבולת שועל ושעורה יחד.[1]

עוד באותו נושא:"בניגוד לשלושת מיני הדגן הראשונים מבין חמשת המינים: החיטין, והשעורין, והכוסמין שלגבי זיהויים קיימת בין החוקרים החדשים הסכמה מסוימת הרי ששיבולת השועל והשיפון נתונים למחלוקת חריפה בהרבה, עד ימינו (3), אולי משום שהם כמעט ואינם מופיעים במקרא וספרות חז"ל ולכן הפרטים אודותם מעטים. אנו יודעים מעט על יחסי הקרבה בינם לבין מינים אחרים. בברייתא בסוגייתנו (מובאת גם בפסחים, לה ע"א) אנו מוצאים: "תנא: כוסמין מין חיטין, שיבולת שועל ושיפון מין שעורין, כוסמין - גולבא, שיפון - דישרא, שיבולת שועל - שיבולי תעלא". במשנה (כלאים, פ"א מ"א): "החיטים והזונים אינם כלאים זה בזה. השעורים ושיבולת שועל, הכוסמין והשיפון ... אינם כלאים זה בזה". בירושלמי (חלה, פ"א ה"א, נז ב): "רבי שמואל בר נחמן שמע כולהון מן אהן קרייא ושם חיטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו. ושם חיטה אלו החיטים שורה זו שבולת שועל ולמה נקרה שמה שורה שהיא עשויה כשורה. שעורה אלו השעורים. נסמן זה השיפון. וכוסמת זה הכוסמין. גבולתו לחם. עד כאן גבולו של לחם ולמידין מן הקבלה". על פי הירושלמי רבי שמואל בר נחמן למד את רשימת חמשת המינים מהפסוק בישעיה (כח כ"ה). שבולת השועל נקראת שורה (שעורה) משום שגרגיריה מסודרים בשורה (?).

לזיהוי "שיבולת שועל" יש משמעות הלכתית חשובה במיוחד משום שבזיהויה כמין הנקרא כך גם בימינו היתה בשורה ללוקים בפגם הגנטי הגורם למחלת הכרסת (או דגנת = ציליאק). המחלה נגרמת כתוצאה מהעדר באנזים המפרק את הגלוטן שהוא אחד מחלבוני התשמורת הנמצא בהרבה מהדגניים אך ריכוזו בשיבולת השועל נמוך. חולי כרסת שהיו מעוניינים לקיים את מצות אכילת מצה מצאו בקמח שיבולת השועל חלופה ראויה משום שהיא נכללת בין חמשת מיני הדגן. לדעת חלק מהחוקרים דווקא העובדה ששיבולת שועל איננה מכילה גלוטן, החיוני להחמצת הבצק, מהווה עדות לכך שזיהויה איננו נכון.(המקור:כנ"ל)

תפוצה[]

מין זה הוא אחד מתשעה מהסוג שיבולת שועל הגדלים בישראל והוא שכיח בכל אזורי הארץ להוציא דרום הנגב ולמרומי החרמון.

שימוש רפואי[]

ניתן גם להשתמש בשיבולת שועל תרבותית על העור כדי לשמור על לחות העור, ולסיוע לריפוי פצעים ודלקות.

שימושים[]

  • באירלנד ובסקוטלנד עושים דייסה משיבולת שועל מלאה. באנגליה ובאמריקה עושים דייסה משבבי שיבולת שועל.
  • בארגזי חול ניתן להשתמש בקמח שיבולת שועל במקום בחול.
  • אפשר להכין משיבולת שועל מספוא לעופות ולבהמות.
  • בישראל נקראת שיבולת שועל (ובעיקר דייסת שיבולת שועל) בשם קְוואקֵר. זהו למעשה שיבוש שמו של אחד ממותגי שיבולת השועל מתוצרת ארצות הברית ("Quaker Oats") והפיכתו בשפת דיבור לשם גנרי של המאכל. המותג המקורי עושה שימוש בלוגו שלו בתמונתו של איכר בן "אגודת הידידים", הידועים יותר בכינוי "קווייקרים", ובאנגלית: Quaker. חברת קווייקר לשיבולת שועל, בעלת המותג, היא כיום חלק מתאגיד פפסיקו.
  • שיבולת השועל משמשת כמרכיב העיקרי בגרנולה ובמיזלי, תערובות המכילות גם צימוקים, אגוזים ופירות יבשים.

יתרונות בריאותיים[]

צריכה של שיבולת שועל מומלצת על ידי ארגון הלב האמריקאי (American Heart Association), בשל יכולתה לסייע בהורדת רמות הכולסטרול בדם.[2]

"שיבולת שועל – איך היא תורמת לבריאותי?
שיבולת שועל מפחיתה רמות כולסטרול בדם וסיכוי לחלות במחלות לב וכלי דם בשנת 1995 מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר באופן ייחודי לכתוב התוויה בריאותית על גבי האריזה של שיבולת השועל האומרת כי "סיבים מסיסים משיבולת שועל כחלק מדיאטה דלה בשומן רווי וכולסטרול יכולה להפחית את הסיכוי לחלות במחלות לב". דנה איידלר רזניק אתר הרדוף


שבולת שועל נפוצה[]

Sibolet sade nefoza 1

שבולת שדה נפוצה - גבעת רשי קדומים אייר תשע"ב

עשב חד-שנתי גבוה, עד מטר, נפוץ באדמות כבדות. מן הדגניים המעטים שכל מתחיל יכול לזהות בנקל.הפרח והזרע גדולים, מאפשרים הדגמה והתעמקות בפרטי פרח טיפוסי של דגניים. צמח-מרעה חשוב.

פורח באביב. התפרחת ניכרת בהיותה מכבד הפרחים נמצאים בקצות הסעיפים לעיתים יש למכבד ציר מרכזי ברור. אורכה 4 ס"מ. היא תלויה מטה, בכל שיבולית 3–4 פרחים, והיא עטופה בשתי גלומות קרומיות גדולות. * מייק לבנה אתר פרח השדה

הערות שוליים[]

ראו גם[]

Advertisement