Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

שבעת הכפרים ביחס לגבול הבינלאומי וביחס לקו שנקבע בהסכם סייקס-פיקו - שירטט:Costello

שבעת הכפרים הוא כינוי לשבעה כפרים מתואליים (שיעיים בגליל העליון שננטשו במהלך מלחמת העצמאות ויושביהם ברחו ללבנון. למרות שהכפרים נמצאים מדרום לגבול הבינלאומי בין ישראל ללבנון דורשים גורמים שונים, ובראשם החיזבאללה, להעבירם לשליטה לבנונית על סמך קו הגבול משנת 1920. שבעת הכפרים הם (ממזרח למערב) אבל אל-קמח, הונין, נבי יושע, אל-מאלכיה, קדס, צאלחה, ותרביחא. רובם נהרסו עד היסוד, ועל חורבותיהם הוקמו יישובים ישראליים.

מקור הסוגיה בקו הגבול שנקבע בין אזור ההשפעה הבריטי בארץ ישראל לבין אזור ההשפעה הצרפתי בלבנון ובסוריה בהסכם סייקס פיקו בשנת 1916, והסכמים מאוחרים יותר מ-1919 ו-1920. על פי קו זה נכללו שבעת הכפרים השיעיים, כמו גם כפרים נוצריים וסוניים נוספים, בשטח הלבנוני.

אולם, בשנת 1924 סומן קו הגבול הסופי בין שטח המנדט הבריטי לשטח המנדט הצרפתי והעביר את הכפרים לשטח הבריטי, שהפך לימים לשטח מדינת ישראל. טרם הזזת קו הגבול, נחשבו תושבי שבעת הכפרים כלבנונים במפקד האוכלוסין שהתקיים בלבנון ב-1921, ואף קיבלו אזרחות לבנונית. אזור הגליל העליון, ובתוכו הכפרים, נכבש על ידי צה"ל ב"מבצע חירם" במהלך מלחמת העצמאות. בעקבות כיבוש השטח נטשו רוב תושבי האזור את בתיהם וברחו ללבנון, בכלל זה תושבי שבעת הכפרים.

חזבאללה, כארגון שיעי, אימץ את תושבי שבעת הכפרים השיעיים והפריד אותם מתושבי הכפרים האחרים. כחלק ממהלך זה הועבר בפרלמנט הלבנוני בשנת 1994 חוק המעניק אזרחות לבנונית מלאה לתושבי שבעת הכפרים [1], בניגוד לאחרים - המוגדרים "פליטים פלסטינים" שברובם לא זכו לאזרחות לבנונית ועל כן מוטלות עליהם הגבלות במסחר בנדל"ן ובתחומי עיסוק. סוגיית שבעת הכפרים מוזכרת בנאומי מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 ובתדירות גבוהה יותר מאז נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 כעילה להמשך המאבק המזוין כנגד ישראל. סוגיה זו מוזכרת פעמים רבות בסמיכות לסוגיית חוות שבעא, על מנת להדגיש שהמחלוקת של חזבאללה עם מדינת ישראל לא מסתכמת רק בתא שטח זה.

ראו גם[]

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

Advertisement