שבעת המינים - המקור:ויקיפדיה

שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל כתובים בספר דברים:"ו וְשָׁמַרְתָּ, אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וּלְיִרְאָה אֹתוֹ. ז כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. ט אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. י וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.(ח', ו'-י').


שאלת הזיהוי[עריכה | עריכת קוד מקור]

עולה השאלה באיזו מידה המינים המוזכרים במקרא הם אלו הגדלים היום בארץ ישראל. אשר למינים אחדים יש מסורת ידועה ויש פחות ספקות.

  • חיטה - הם המקור לאפיית הלחם, המאכל הבסיסי של האדם. אהרון אהרונסון גילה מן עשב העשוי להיות "אם החיטה".
  • שעורה - סוג תבואה הנחשב לנחות יותר ושימושה הוא למאכל בעלי חיים.
  • גפן - מוכר בארץ, אך טרם התגלה בוודאות בזן אשר גדל בארץ, דרומית לשכם נמצאו צמחים, העשויים להיות מהגפן המקורית.
  • תאנה - גדל בארץ בר.
  • רימון - מוכר במסורת ישראל
  • זית - מחשובי העצים הגדלים בארץ.
  • תמר- עץ התמר ופריו סיפקו פירות טעימים. יש מסורת כי הכוונה לדבש

ט"ו בשבט: חשיבותם של העצים לתרבות, לכלכלה, לאיכות חיינו ולזהותנו היהודית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דוד אילוז - אוניברסיטת בר-אילן

ט"ו_בשבט_חשיבותם_של_העצים_לתרבות,_לכלכלה,_לאיכות_חיינו_ולזהותנו_היהודית

ט"ו בשבט חשיבותם של העצים לתרבות, לכלכלה, לאיכות חיינו ולזהותנו היהודית

פרי הרימון הגדוש בעסיס ומרובה בגרעינים היה סמל מקובל לפריון האדם, החי והצומח,כלי דמוי רימון בעל מסננת וחדק התקופה הישראלית (הברזל) המאוחרת - מוזיאון הכט - אוניברסיטת חיפה

דוד אילוז סוקר את "שבעת המינים" לקראת ט"ו בשבט. מינים אלו מניבים פירות בקיץ ומכאן המנהג לטעום פירות יבשים בט"ו בשבט.

אילוז מציין כי המטרה היום, כמו בעבר, לשמור על המשאבים הקיימים על פני כדור הארץ גם לדורות הבאים. ולכן כל צמח מנוצל, באמצעות חלקיו, לשימושים אחדים. כך הוא סקר אופן השימוש ב"שבעת המינים" בתקופת התנ"ך.

  • תמר - סיכוך, אכילה, הסקה, כברות וקליעת סלעים. היה שימוש בכל חלק מן הצמח.
  • רימון - אכילה, הקליפה לצביעה ולבורסקאות. היה גם סמל היופי, הוטבע במטבעות וסימל את היופי הנשי :"כפלח הרימון רקתך", נושא לעיטורים בבתי כנסת וכמובן הרימונים בספרי התורה וגם בבגד הכהן הגדול היו רימונים.
  • הזית - למאכל, שמן למאור ולסיכה.
  • התאנה - בגדו של האדם הראשון, הישיבה מתחת לעץ התאנה מסמל את השלווה :"איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו".
  • הגפן - אחד העצים החשובים ומזוהים עם היהדות. ה"מרגלים" הביאו אשכולות גפן על מנת להראות את טיבה של ארץ ישראל. מקום נכבד בפולחן: לקידוש ולהבדלה.

עונת הקטיף מאופיינת שמות ייחודיים : מסיק לזית, בציר לגפן, גדיד לתמר ואריה לתאנה.

דגמים של שבעת המינים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור:ויקישיתוף

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהלכה יש חשיבות מיוחדת ל"שבעת המינים".

מצוות הבאת הביכורים יש לקיים אלא בפירות שבעת המינים. חז"ל למדו זאת מהפסוק: ולקחת "מראשית כל פרי האדמה ". מ"ם זו באה למעט, שרק חלקם של הפירות ראויים למצוות הביכורים, ולא כולם. הפירות הראויים הם איפוא שבעת המינים בלבד.(מסכת ביכורים, א', ג')

בעת האכילה יש לתת עדיפות ל"שבעת המינים".

תערוכת רשות העתיקות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרט אחד מהתערוכה

במאמר של מירב ששי המופיע באתר נאמר:"בספר דברים נזכרים שבעת המינים שנתברכה בהם הארץ: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. הכינוי "שבעת המינים" אינו נזכר במקרא, זהו ביטוי בתר-מקראי: "אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים, לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינם מן המובחר" (משנה, מסכת ביכורים, פרק א', משנה ג').

שישה משבעת המינים צמחו בר בארץ: החיטה, השעורה, הגפן, התאנה, הזית והתמר; מוצאו של הרימון אינו ידוע. שבעת המינים מבשילים לאורך השנה: ראשונה מבשילה החיטה, באביב, ואחרונים מבשילים הזית והתמר, בראשית הסתיו. סדר הופעתם בפסוק הוא גם סדר הבשלתם. שבעת המינים היו הבסיס הכלכלי העיקרי בעולם העתיק, ולפירותיהם יוחסה חשיבות רבה: אפשר היה לאוכלם טריים, לאגור אותם משומרים לתקופות מחסור, לייבשם (תאנים, תמרים וענבים) ולכבשם (זיתים), וגם להפיק מהם תוצרים, כגון שמן ויין.

שפע של צילומי מטבעות ועתיקות משבעת המינים.


תערוכה על שבעת המינים של רשות העתיקות

לחם במרכול[עריכה | עריכת קוד מקור]

(צולם במרכול "יש" בבני ברק - אלול תשע"א)

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.