English: THE SEVEN SISTERS SERPENTINE ON THE ROAD TO JERUSALEM. פיתולי כביש "שבע אחיות" במוצא, בדרך לירושלים - 17 ביולי 1935

המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - 31 בדצמבר 2007

מוצא

צילום המעלה משנת 1955

הירידה ממבשרת ציון למוצא עילית ב"שבע האחיות" ו"מעון הרופא". צילם ran bar

שבע האחיות (Seven Sisters) הוא שם שבו כונה כביש העקלתון, הבנוי על בסיס כביש רומי, שהיו 17 עיקולים - בעלייה לקסטל ובירידה ממנו. היום מכונה בשם זה הקטע בחלק מהכביש היורד ממבשרת ציון, (מעוז ציון לשעבר) לבין ארזה שב מוצא עילית. [1]

תולדות הכביש[עריכה | עריכת קוד מקור]

המסלול שיצא מירושלים עלה דרומה, מעט, לאחר בית הכנסת העתיק במוצא [2], עבר מדרום למוצא עילית הגיע לארזה (לשעבר בית הבראה מפורסם של קופת חולים) ושם העיקולים המפורסמים, המכונים "שבע האחיות", עד למרכז המסחרי של מעוז ציון - לשעבר - היום גם נקראת מבשרת ציון ומשם מתחבר במחלף הראל עם כביש 1.

קטע הכביש המכונה "שבע האחיות" איבד מחשיבותו עם סלילת הדרך, המכונה "כביש הַ‏קַ‏סטֶ‏ל", הוא הקטע בכביש 1 מירושלים לתל אביב.

היום, הכביש עולה מגשר מוצא ליד בית הכנסת העתיק מוצא, כאשר מדרום היישוב העירוני מוצא עילית ומצפון היישוב העירוני מבשרת ציון. הוא מגיע לראש המעלה, כאשר בפיסגת ההר, הנקרא "הר מָעוֹז" מבחינים בשרידי הכפר הערבי "הקסטל", הבנוי על שרידי מצודה רומית בשם "קַסְטֶ‏‏‏‏לּוּס" ( Castellum). ממנו ירד הכביש לעין חמד היום.

מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

יהודה זיו, חוקר שמות שהיה חבר בועדת השמות הממשלתית, העלה את הסברה כי את השם נתן פקיד בריטי תושב עיר * תושב העיר Neath Port Talbot בדרום ויילס או חבר במועדון רוגבי בשם זה. הוא גם מעלה את האפשרות כי צוקי החוף ב:The Sussex Heritage Coast , המשקיפים על התעלה האנגלית היו המקור השם.

הוא מצא כי בדרום ויילס קיים קטע כביש רומאי לשעבר - דרך מוגבהת ומרוצפת אבן עם אבני שוליים - לצד כביש כביש A4109, המסתעף מצפון מזרח לעיר נית' Neath מכביש A465 ונמשך במעלה נהר דיליס Dulais הכביש הרומאי - דרך מוגבהת, שמרצפות אבן, אבני שוליים ואפילו שרידי מחנות קיץ השתמרו לאורכה . לפי כך הוא עשוי עקלתון של זוויות ישרות. אחת החוות בדרך קרויה Tan-Y-Castell Welsh [3], דהיינו הר הקסטל או המצודה.

זכרונות קצין בריטי[עריכה | עריכת קוד מקור]

יו בראון, שהיה קצין הנדסה, בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה מעלה זכרונות מקטע כביש "שבע האחיות" על רקע הכביש המהיר הנוכחי לירושלים:

Cquote2.svg מראש מעבר ההרים צוללת הדרך אל אחת הדוגמאות יוצאות הדופן ביותר של הנדסת הדרכים שפגשתי מעודי - סדרת עיקולים חדים, הנודעת בשם "שבע האחיות". בפרפורים הללו, קצרים ותלולים עד אימה, צריך לחזות כדי להאמין; בליטה חדה בתחתית העקלתון מדופנת למעשה בלוחות פלדה איתנים, וכלי רכב, המחמיץ כאן מבלי משים את הפניה ומישיר דרכו, עלול למצוא את הקרקע נשמטת מתחת גלגליו ! בחורף עוטה המעבר לרוב עננים, המצמצמים את הראות עד לאפס; אני מתיחס אל נסיעה לילית בתנאים הללו (שעה שנאלצתי פעם לנווט בעיקול, שמשאית תקועה חוסמת אותו) כאל הנועז במעללים שביצעתי אי פעם. עתה מוליכה דרך עורקית חדשה כביש 1 ומעולה בין ערוציהם של הוואדיות שמתחת , ו"שבע האחיות" המרושעות ניטשו לעד על גבי הרכס עטוי העננים של המעבר, המתנשא אל על... Cquote1.svg
יהודה זיו

"שבע אחיות" נוספות בארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

קטע כביש נוסף, דוגמת "שבע האחיות" , נקרא בשם : סְלָאלוּ‏‏ם. הוא קטע, בכביש 232, בין "צומת הודיה" לבין "צומת גבעתי". הדרך נסללה במלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, בכוונה בצורה עקלקלה. היה זה כביש עוקף בין הבסיס הצבאי בג'וליס לבין "צומת גבעתי". המטרה הייתה למנוע מידת הפגיעה בשיירות רכב חונות על ידי מפציצי האויב, הטסים בקו ישר. [4]

בשנות המלחמה, בשנת 1943, נבנה בקטע בין קרית ענבים לבין מוצא תחתית, קטע העוקף את הקטע של "שבע האחיות": מהכפר הערבי בית נקובא אל ראש הקסטל [5]. ממחלף הראל ירדה הדרך לגשר מוצא, החוצה את החורשה הצפונית לארזה.

צילום משנת 1931[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. באתר מוצא עילית בקישור החיצוני מפה טופוגרפית באתר "עמוד ענן" ניתן להבחין בפיתולים, בעיקר במפת PEF
  2. היום יש שם תמרור "אין כניסה"‏‏
  3. לפי אתר הנושא שם זה החווה מפורסמת בעוגות המיוצרות בה
  4. מקור: יהודה זיו המביא את זה בשם : הברון ר. וגזית ד. מערכת העיקול, ארץ וטבע, ט/6 עמ' 68-69
  5. קטע ממנו ניתן לראות עד היום מהיציאה מעין חמד לכיוון כביש 1, אשר חסומה ליציאה. זו גם הזדמנות לראות מה היה רוחב הכביש שהוביל לירושלים

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יהודה זיו, שבעה שמות ל"שבע האחיות", מתוך יעקב אשל (עורך) מחקרי יהודה ושומרון - קובץ י"ב, המכללה האקדמית יהודה ושומרון - מכון מחקר - אריאל, 2003
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.