תל ערד, צילום אוויר של העיר התחתית והמצודה (צולם לכיוון צפון מזרח).
תמונה שצילמתי בינואר 2006.
אסף.צ 18:13, 31 ינואר 2006 (UTC) Tel Arad. ויקיפדיה העברית

בספר בראשית נאמר:"וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר" (י"ד,ז'). על תאור המקום יש לרש"י ולרמב"ן פירוש דומה:""שדה העמלקי" - עדיין לא נולד עמלק ונקרא על שם העתיד".

הארכיאולוג יהודה גוברין הציע את העיר התחתית של ערד (הכנענית) כמקומה של "עיר העמלק" - ראו להלן.

היכן "חצצן תמר"[עריכה | עריכת קוד מקור]

"חצצן תמר הוזכרה בספר דברי הימים בהקשר למלחמת יהושפט, מלך יהודה עם "המון רב" מארם. וכך נאמר: "וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט--לַמִּלְחָמָה. וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם; וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי" (ב',כ',א'-ב').

המלבי"ם כתב:"חצצון תמר שהיה במדבר הנגב לפני ארץ שעיר, וכן מ"ש על מי מריבת קדש הוא לפני הר שעיר ועמון ומואב בפאת דרומה להם, כמ"ש וישובו אל עין משפט היא קדש ויכו את וכו' וגם את האמורי היושב בחצצון תמר, "ויתרחב הגבול הדרומי לדרום ארץ שעיר ועמון ומואב עד המדבר שהלכו"(יחזקאל מ"ז)

ולפי "מצודת דוד יחזקאל":"ים המלח העומד במקצוע דרומית מזרחית של א"י: ואת פאת קדימה - ר"ל והרי לך את גבול פאת קדים: ( יט ) ופאת נגב - הגבול מפאת נגב יהיה מתמר ויתכן שזהו חצצון תמר הוא מ"ש והנה בחצצון תמר היא עין גדי (דה"ב כ) ועין גדי הוא מוזכר ביהושע בערי יהודה שהיה נחלתו בפאת הדרומי כי אין זה מקום יריחו עיר התמרי' כי היא עמדה רחוק' מן הגבול מאד וכאשר נראה בצורה חלוקת א"י בימי יהושע: עד מי וגו' - מתמר הלך הגבול (שם)

בספר תבואות הארץ לרבי יהוסף שווארץ נאמר:"וידוע תדע שנמצאים ב' מקומות שנקראים עין גדי,

  • אחד סמוך לשפת צפונית מערבית ים המלח כמו שכתבתי לעיל בערי יהודה,
  • ואחד כעת חורבות "עין ג'ידי" על שפת ים המלח לצפון חרבות צוארי (היא צוער), ונמצא שם מעין גדול שמימיו חמים ונראות סביבותיהם בהר כמו מדרגות כדרך הכרמים, ולכן סברא לומר שהוא בכרמי עין גדי (שיר השירים א' י"ד). האויר שם חם מאוד כבמקומות שגדלים תמרים, ובלתי ספק בימי קדם נמצאו שם תמרים הרבה, ולכן נקרא גם כן חצצון תמר. ולא זכיתי לדעת על איזהו הכונה (ביהושע ט"ו ס"ב) אם על הצפונית או על הדרומית

מיקום צבאו של שאול המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי האמור בספר שמואל (ט"ו,ב'-ז')נקבל נקודות ציון לגבי תנועות צבאו של שאול המלך:

  1. מקום הכינוס של צבא שאול - וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל, אֶת-הָעָם, וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים, מָאתַיִם אֶלֶף רַגְלִי; וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, אֶת-אִישׁ יְהוּדָה.- טְּלָאִים - מקום הכינוס לפני היציאה למערכה, צריך להיות בקרבת "שדה העמלקי".
  2. שאול הגיע ל"עיר העמלק" ונערך למארב בנחל - וַיָּבֹא שָׁאוּל, עַד-עִיר עֲמָלֵק; וַיָּרֶב, בַּנָּחַל.- עיר העמלק היא בנחל.
  3. המרדץ אחרי העמלק -וַיַּךְ שָׁאוּל, אֶת-עֲמָלֵק, מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרָיִם. - תחום המושב של העמלק ממֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרָיִם

לדעתו של ישראל אפעל בספר ראשית המלוכה בישראל "עיר העמלק אינה אלא מחנה של נודדים, שהיום הוא כאן ומחר במקום אחר"

ואשר לטלאים ככל הנראה הישוב "טלם" המוזכר בספר יהושע:" זִיף וָטֶלֶם, וּבְעָלוֹת" (ט"ו, כ"ד). הבעיה היא שרצף הישובים הוא בצפון הרי-חברון, קצת רחוק משדה המערכה. המפרשים סבורים שהמונח "טלאים" בא לבא את שיטת המניה של בני ישראל - לכל אחד - טלא אחד - ראו דיון להלן.

עיר עמלק - ערד ?[עריכה | עריכת קוד מקור]

מראה כללי של בקעת קריות - צילם:Mike Leibsohn

יהודה גוברין סבור כי יש לזהות באתר אחד את הערים הבאות: ערד, חרמה, צפת (המקראית) ועיר עמלק. והזיהוי הוא תל ערד אך לא העיר הישראלית המכונה "תל מצודות" אלא דווקא "העיר הכנענית" -היא העיר התחתונה הייתה מיושבת בתקופה הכנענית הקדומה בלבד (2200-3150 לפני סה"נ). ערד הכנענית השתרעה על פני 100 דונם והייתה בזמנה אחת הערים הגדולות בארץ ישראל. העיר הוקפה בחומה חזקה שהיקפה הכולל 1,200 מטרים. הכיכרות, מבני הציבור ומבני המגורים, המקדשים והשטחים הפתוחים נבנו בהתאם לתכנון מדוקדק. מערכת הרחובות תוכננה כך שמי הגשם יזרמו אל מאגר, שהוקם בחלק הנמוך של העיר.גן לאומי ערד - כנראה בימים שלא היה מחנה העמלק קיים (הערת כותב האתר)

גוברין הסתמך על הערכות הבאות:

  1. התיארוך של האירוע בספר שמואל קרוב יותר לתיאורך שרידי העיר העתיקה.
  2. הקבלת האתרים "ערד" ו"חרמה" :"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב... וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם, חָרְמָה." (ספר במדבר, כ"א, א'-ג')
  3. הקבלת האתרים "צפת" ו"חרמה" :"וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, מִדְבַּר יְהוּדָה, אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד...וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה.(ספר יהושע, א',ט"ז,י"ז)
  4. עובדת המצאות העמלק ב"חרמה" (החרמה): "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא; וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם, עַד-הַחָרְמָה" (ספר במדבר, י"ד, מ"ה)
  5. זיהוין של כל הערים הללו: ערד, צפת ןחרמה עם "עיר העמלק" של סיפוא יהושע.

לאור האמור לעיל יש לאתר את טלאים בדרך היורדת מכביש הישובים היהודיים במזרח דרום הרי- חברון (כרמל-מעון-סוסיא- יתיר- עמשא-תל ערד). זאב חנוך (ז'אבו) ארליך (ראה להלן) הציע כמיקום אפשרי את חורבת קריות, בצפון בקעת ערד, סמוך לדרך העתיקה, היורדת מגב ההר אל הבקעב ואל ערד הקדומה.

מסלול מסעו של שאול המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

זאב חנוך (ז'אבו) ארליך במאמרו שאול המלך: טלאים, עיר עמלק, כרמל ז' אדר תשס"ח מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות של מקור ראשון- ממנו שאבתי את הרעיון לכתוב ערך זה וממנו ליקטתי את הפרטים להתוות את מסלול מסעו של צבא שאול המלך.

המפה נטענת...

A - גבעת שאול - מושבו של שאול המלך - היום תל א פול צפונית מירושלים
B - נוב'- מקום המשכן - היום, לפי המשוער שועפט - שני האתרים קרובים והאותיות כמעט חופפות.
C - חברון - דרך המלך לדרום -דרך ההר - לכיוון דרומה
D - יוטה, זיף, מעון וכרמל - הדרך המזרחית לדרום - היום בחלקו כביש 317
E - טלאים - מקום התכנסות צבא ישראל - היום אולי חרבת קריות
F - עיר עמלק - "שדה העמלקי" - היום תל ערד - העיר התחתית
H - בנחל - מארב - באחד הערוצים של נחלי האזור - במקביל לדרך היורדת מהר עמשא
J - בכרמל - בדרך חזרה שאול המלך הציב יד - כרמל - אתר מקראי

"מסרים חבויים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

זאב ארליך סיים את מאמרו ב"מסרים חבויים" על הדמיון בין המלחמות עם עמלק:

  • נערכו לאחר הקרבת קרבן הפסח: במצרים ובנוב.
  • העמלק לא נוצח:"ויחלש יהושע" - סימן שלא מיגר ואצל שאול המלך - אגג נותר ואולי ל רק הוא .(המן הרשע)
  • המלחמות הן באותו אזור: "עיר עמלק", "חרמה" ו"צפת" - חד הוא.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.