Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

תמונות מיוחדות - אלול תש"פ[]

(ההיפודורום ורברי המלכים)

עמודי שומרון העתיקה 1 בינואר 1890

תמונת היום: משומרון העתיקה לשומרון החדשה - מוקד ההתיישבות היהודית[]

מבט מהעיר שומרון העתיקה למחגת הרכבת, ראשית ההתיישבות היהודית בשומרון
מבט מהעיר שומרון העתיקה למחגת הרכבת, ראשית ההתיישבות היהודית בשומרון

שומרון הייתה בירת ממלכת ישראל במשך כמאתים שנה. לאחר חורבנה הוקמה מחדש בתור עיר רומית ונקראה "סבסטיה". בראשית המאה ה-20 נערכו בה חפירות ארכיאולוגיות ונמצאו בה ממצאים חשובים: שרידים מארמון ה"שן" של אחאב, מלך ישראל אשר נעשו מ"שן פיל" - היום במוזיאון רוקפלר. עוד ממצא חשוב הם "חרסי שומרון" אשר לפיהם ניתן לאתר את היושבים היהודים באזור בתקופת המקרא.

תמונות מסבסטיה הגן-הלאומי היום - 16 במאי 2014 - באדיבות: דב קרייזל - חיפה


שומרון העתיקה - ראשית המאה ה-20 - הרחוב הראשי - רחוב העמודים - היום נותרו בו מעט עמודים

סיור בסבסטיה ממבט על - יאיר אלמקייס[]

סיור_בסבסטיה_ממבט_על_-_יאיר_אלמקייס

סיור בסבסטיה ממבט על - יאיר אלמקייס

בכל יום רביעי אתם מוזמנים לסיור מרתק בין שרידים יחודיים של תיאטרון, ארמון מלכי ממלכת ישראל וביצורים מרשימים נוספים. לא סתם שהאתר נקרא גם ‘קיסריה של השומרון’ – בהיותה עיר מרכזית ששמרה על תפארתה לאורך שלטונות מתחלפים. גן לאומי שומרון העתיקה – סבסטיה נמצא חצי שעה מנתניה ויהיה פתוח בימי רביעי ל-3 עליות מסודרות בליווי צבאי. בואו לגלות את קסם העיר מלכותית!

ראו: ראו למטה ציולומים מהרחפן

שומרון - 1921[]

תיאור של המשך המסלול ברכבת ראו בעמק יזרעאל

תולדות העיר[]

העיר שומרון הוקמה על-ידי עמרי מלך ישראל בשנת ג'א ט"ז. וכך כתוב במקרא: "בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה, לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה, מָלַךְ עָמְרִי עַל-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה; בְּתִרְצָה, מָלַךְ שֵׁשׁ-שָׁנִים. וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן, מֵאֶת שֶׁמֶר--בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף; וַיִּבֶן, אֶת-הָהָר, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה, עַל שֶׁם-שֶׁמֶר [1] אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן". (מלכים א ט"ז כ"ג). וכפי שאמרו חכמים: "תנא דבי אליהו (אליהו רבה פרק ט'): "פעם אחת הייתי יושב בבית המדרש הגדול שבירושלים לפני החכמים, שאלתי להם: מפני מה נשתנה עמרי המלך, שכל המלכים שלפניו לא זכו להושיב את בניהם תחתיהם על כסא מלכותם, ואילו עמרי זכה להושיב שלושה מלכים מזרעו על כסאו? אמרו לי: לאשמענו. אמרתי להם: רבותי, עמרי זכה להושיב שלושה מלכים על כסאו, משום שבנה עיר גדולה בארץ ישראל".[2]. שומרון נחרבה על-ידי מלך אשור בשנת ג"א ר"ה שנאמר: " בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ, לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי" (שם, י"ז י' ).

בדף הסבר של מדרשת שומרון מובא הסבר אפשרי להחלטת מלך ישראל לבנות את העיר החדשה. עיר הבירה הקודמת הייתה "תרצה", שכנה בבקעת נחל תרצה ולא היתה מוגנת מספיק מבחינה בטחונית. עמרי לבנות את עיר הבירה החדשה. על גבעה שנמצאה בנקודה אסטרטגית חשובה, המתנשאת לגובה 100 מ' מעל העמקים בסביבה ו- 560 מ' מעל פני הים. האזור כולו נחשב למרכז הארץ, למקום פורה (בקרבת עמק דותן בקעת שכם). כשהגישה אליך וממנו התאפשרה מארבעה כוונים:

  • במערב - דרך העמקים למישור החוף.
  • בצפון - דרך דותן למגידו ועמק יזרעאל.
  • במזרח - דרך שכם העתיקה לירדן.
  • ובדרום - דרך בית אל לירושלים.

לאחר החורבן הגיעו אליה גולים מאשור, לימים השומרונים. וכך מתואר במקרא: "וַיָּבֵא מֶלֶךְ-אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת, וּסְפַרְוַיִם, וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן, תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְשׁוּ, אֶת-שֹׁמְרוֹן, וַיֵּשְׁבוּ, בְּעָרֶיהָ" (שם, י"ז כ"ד). עם הכיבוש היווני של ארץ ישראל, בשנת ג' א' תפ"ח הייתה עיר נוכרית וכונתה "סמריה". בתקופה הבאה לקיומה, אשר ממנו נותרו שרידים רבים, היא נבנתה מחדש על-ידי מלכי החשמונאים. הורדוס בנה מחדש את העיר על יסודותיה של שומרון העתיקה וקראה בשם "סבסטיה" שמשמעו: המפוארת, וזאת לכבוד הקיסר שכונה בשם סבסטוס אשר היה אורחו של הורדוס בשומרון. ירידתה של עיר רומאית זו הגיעה בזמן מרד בית שני, כשנכבשה והועלתה באש ע"י היהודים. שמה נשמר בשמו של כפר סבסטיה הממוקם על ידה.

בית השן[]

בחפירות הארכאולוגיות שנערכו במקום התגלו שרידים רבים של פריטים העשויים מאשנב פיל. אזכורם הובא במקרא: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל (מלכים א כ"ב ל"ט).

הפריטים מוצגים במוזיאון רוקפלר בירושלים.

חרסי שומרון[]

ראו ערך מורחב: חרסי שומרון


הויקיפדיה

חרסי שומרון הם שתי קבוצות של |אוסטרקונים הכתובות כתב עברי עתיק שנמצאו בעיר שומרון ,בירת ממלכת ישראל, ומעריכים כי שימשו כתעודות משלוח לתוצרת. התאריך המקובל לתעודות הוא ימי ממלכת ישראל, אך יש הסבורים כי הן מן התקופה הפרסית, כאשר שומרון שימשה בירת פחווה (מחוז).

קבר אחאב ואביו עומרי[]

כניסה לאולם מלבני תת-קרקעי - בו היו לפי ההשערה קברי עמרי ואחאב

שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך

הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב הביעה השערה לגבי מיקום הקברים חפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס מחקרי יהודה ושומרון ב"המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביוני 2007 היא הציגה תאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים, היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.

תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים , מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא בורות מים כמו מבנים אחרין. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו מערות קבורה בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור ב-"Khorsabad" ביניהם של "סרגון השני". שם נמצאו קברי של מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהן נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים וכלי מלחמה ועוד.

תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר ישעיהו הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית דוד: " כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ [3]. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של עמרי והשני היא של אחאב. מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

ההיפודורום - מסלול המרוצים[]

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

שומרון וירושלים[]

באחת הקינות נאמר:
"שֹׁמְרוֹן קוֹל תִּתֵּן:
"מְצָאוּנִי עֲוֹנַי! לְאֶרֶץ אַחֶרֶת יְצָאוּנִי בָנַי!"
וְאָהֳלִיבָה תִּזְעַק:
"נִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי!" וַתֹּאמֶר צִיּוֹן: "עֲזָבַנִי יְיָ!"
"לֹא לָךְ, אָהֳלִיבָה, חֲשׁׂב עָנְיֵךְ כְּעָנְיִי. הֲתַמְשִׁילִי חָלְיֵיךְ לְשִׁבְרִי וּלְחָלְיִי?!
אֲנִי אָהֳלָה סוּרָה בָּגַדְתִּי בְקָשְׁיִי, וְקָם עָלַי כַּחֲשִׁי וְעָנָה בִי מֶרְיִי,
וּלְמִקְצָת הַיָּמִים שִׁלַּמְתִּי נִשְׁיִי, וְתִגְלַת פִּלְאֶסֶר אָכַל אֶת פִּרְיִי,
חֶמְדָּתִי פָּשַׁט וְהִצִּיל אֶת עֶדְיִי, וְלַחֲלַח וְחָבוֹר נָשָׂא אֶת שִׁבְיִי.
דֹּמִי, אָהֳלִיבָה, וְאַל תִּבְכִּי כְּבִכְיִי.! שְׁנָתַיִךְ אָרְכוּ, וְלֹא אָרְכוּ שָׁנַי!" ואהליבה:

פרופ' אדם זרטל פירסם באתר עיר דוד מאמר בנושא :"שומרון וירושלים – ערי בירה ומתחמי קודש". במאמר הוא השווה בין הערים שומרון וירושלים לפי פרמטרים אחדים והצביע על מאפיינים דומים ושונים כאחד. נעסוק בסיבות ובשיקולים לייסודן של ערי הבירה הללו, באפיין ובסיבות שהביאו לסופן או לחורבנן. שתיהן נוסדו, בהבדל של מאה שנים ויותר, כחלק מהתגבשות הממלכות הישראליות באלף הראשון לפני הספירה, אך השוני ביניהן מתבלט כבר בראיה מקדימה.

על שומרון שתוכננה כבירה - העיר ש ו מ ר ו ן נבנתה כעיר חדשה לפי מודל שונה. מבחינה מקומית, זו כיפה רחבה מוקפת מדרונות, בלי שלוחה מרכזית וללא מקורות מים. הסיבה לטופוגרפיה הזו, לדעתי, קשורה בהערכתו של השטח הנרחב הדרוש לעיר בירה. דומה ששומרון נוסדה מראש כבירה גדולה, שלא כירושלים שהוקמה במקום קטן (עיר דוד) והתרחבה במשך הזמן אל הגבעה הדרומית-מערבית. מקור ההבדל בשיקולי המייסדים: דוד מקים בירה מצומצמת על תל קיים ובוחר את המקום מסיבות שתידונה להלן. מבחינת השטח, דומה שדוד 'תפר' את גודל הבירה לפי מידות הממלכה בראשיתה.

וכך:"ואז יהיה שטחה של שומרון במאה השמינית כפול מזה של ירושלים. נתונים אלה מצדיקים, בדיעבד, את שיקולי עמרי כשיסד את שומרון על כיפה גדולה ולא על שלוחה צרה. ייסוד שומרון גם הביא בחשבון שיקולים גיאופוליטיים. העיר יושבת על פרשת דרכים חשובה: מצטלבים בה ציר הרוחב מהים התיכון לשכם ולעבר הירדן וציר האורך העולה מחברון לעמק יזרעאל. סביבה יש עמקים פוריים ומקורות מים לא מעטים."

על מערכת ההגנה - "לדעתי, שיקול חשוב של עמרי בקביעת מקומה של שומרון היו הרכסים הללו, קו הגנה המעניק שעות התרעה מפני הגעת אויב (זרטל תשנ"ח: 23-22 ). המצודות הללו, שקראנו להן 'העיניים של שומרון', צופות אל רוב הדרכים החשובות אל הבירה: בצפון הן שולטות על הדרך מעמק יזרעאל ועמק דותן, במזרח אל הדרכים המגיעות מנחל תרצה ובדרום – אל הדרך של נחל שכם. רק במערב, שם הרכסיםנמוכים יותר מגבעת שומרון, לא מצאנו מצודות.

עיר דוד מוקפת ברכסים של הר הצופים והר הזיתים במזרח, הר ציון במערב וג'בל מוכאבר בדרום (קרמון תשכ"ט). מאפייניהם של הרכסים הללו דומים במקצת לאלה שסביב שומרון אך הם מוגבלים בהיקפם, קטנים ונמוכים בהשוואה לאחרונים.

מיקום שיבטי - "גם השיקולים השבטיים שעמדו מאחורי בחירתן של שתי הבירות שונים ביסודם. דוד מייסד את ירושלים ב'שטח הפקר' בין הנחלות, כדי להמנע ממסורות שבטיות של בנימין או יהודה. חברון היא עיר יהודאית . מובהקת, ולכן מעביר דוד את בירתו משם שומרון נוסדה בנחלת מנשה, השבט המרכזי בהיסטוריה הקדומה של ישראל עד המאה האחת-עשרה לפיה היה ההר של שמר בתחום יששכר – אינה מעלה : לפני הספירה."

ירושלים נוסדה כעיר פולחן - "ירושלים נוסדה, כנראה מראש, על הבסיס של מקום פולחן. דוד מעביר את הבירה מחברון ודואג להביא את ארון הקודש לעיר דוד (מלכים ב ו, א-יז). מזר מצביע על המסורות הקשורות בגורן ארונה היבוסי (שמואל ב כד, טז), שם קבע דוד את מקום המקדש לעתיד לבוא. שומרון נקבעה מראש כבירה חילונית, למרות כמה אזכרות למקומות מקודשים שם. במקרא מופיע הביטוי הקשור באחאב "ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון" (מלכים א טז, לב) אך לא נזכר מתחם קודש לאלהי ישראל.

ולסיכום - " שומרון היתה בירת ישראל במשך כמאה וששים שנה, מהקמתה ב 880 לפסה"נ לערך ועד כיבושה ב- 722 לפסה"נ. אבל צריך לזכור שמעמדה הפוליטי של העיר לא נפסק, ואף הועצם, בארבע מאות השנים של השלטון האשורי, הניאו-בבלי והפרסי ( 722 עד 330 לפסה"נ). בכל התקופות הללו היתה שומרון הבירה המדינית והכלכלית של צפון הארץ, שירדה מגדולתה רק עם הכיבוש המקדוני. ארכה של התקופה זו הוא ביטוי למקומה הגיאופוליטי הנוח והחשוב של שומרון, אך ירידתה כבירה מבימת ההיסטוריה, החל בתקופה ההלניסטית, היא ביטוי ארוך-טווח ל'חילוניותה'.

דוד, לעומת זאת, אף שיסד את ירושלים במקום לא נוח וחסר חשיבות גיאופוליטית, השכיל להשעין את העיר על מסורות פולחניות חזקות, שהעצימו עם הזמן. כשקבע בנו שלמה את מקדש ה' במקום המשיך את בפי אלט. הצירוף, באותו מקום עצמו, (personalunion) ' תפיסתו האחדותית של דוד, אותו 'איחוד אישי של בירת השושלת, בירת המדינה ומקדש אלוהי ישראל הם הם שהנציחו בזכרון העם, והעולם כולו, את ירושלים

את המאמר במלואו ניתן לקרוא כאן

כתובות חדשות-ישנות מחפירות המשלחת המאוחדת לשומרון[]

בכנס מערב בנימין השלישי במעבה ההר הציגה ענת מנדל, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים ממצאים אפיגרפיים מחפירות המשלחת המאוחדת 1935 ( אשר לא נכללו בדו"ח החפירה הסופי ) – לשומרון ) 1931 Samaria-Sebaste III: The Objects from Samaria ( ולא פורסמו עד עתה.

הממצאים מהווים תוספת חשובה לקורפוס האפיגרפי מזמן קיומה הקצר של ממלכת ישראל – קורפוס מצומצם מזה של ממלכת יהודה. הכתובות מוסיפות לידע הקיים בנושאים שונים, כגון שמות פרטיים ותווי-יוצר על כלי-חרס; כמו-כן הן מוסיפות פרטים מפתיעים השופכים אור חדש על כתובות שפורסמו ע"י המשלחת המאוחדת. הכתובות יִדונו מנקודת-מבט אפיגרפית, פליאוגרפית ופילולוגית. כן יובא הסבר על הטכנולוגיה החדישה לייצוג ממצאים בתלת-ממד, אשר שימשה לבדיקת הכתובות ולקריאתן

הקרב על העיר[]

אחאב מלך ישראל הוא המלך השני בשושלת בית עמרי בממלכת ישראל, שושלת שהטביעה חותם משמעותי ביותר על תקופת המקרא, ולכן גם המחקר עסק הרבה בשושלת זו בכלל ובדמותו של אחאב בפרט. עם זאת, נושא מרכזי שלא נבחן דיו במחקר הוא ניתוח הקרבות שבהם השתתף אחאב. קרבות אלו מציגים את אחד השלבים המוקדמים בהיסטוריה של ישראל שבו אנו יכולים להעריך את יכולותיו של צבא ישראלי מאורגן, הפועל תחת שלטון מרכזי ומוזכר הן במקרא הן במקורות חוץ־מקראיים. מגוון המקורות האלה )מקרא, כתובת מישע, כתובת תל דן, כתובות שלמנאסר השלישי, האובליסק השחור( הופך את המחקר על קרבות אלו לעבודת פסיפס של שזירת הקשרים בין המקורות השונים.

מאמר זה יבחן את הקרב על העיר שומרון )מלכים א כ, א–כב( כמייצג את דרכי הפעולה של הצבא הישראלי בימי אחאב ובית עמרי. במהלך הניתוח יוצגו עקרונות המלחמה הידועים לנו כיום והמוכרים בעולם העתיק. לאור ניתוח זה והנתונים המקראיים, ההיסטוריים והארכיאולוגיים שיש בידינו, נבדוק אם אפשר להעלות מהם את תורת הלחימה והנורמות הצבאיות של צבא ממלכת ישראל

סיכום הרצאתו של יאיר אלמקייס "עקרונות המלחמה של ישראל הקדום: הקרב על העיר שומרון כמקרה בוחן"

צילומי רחפן - יאיר אלמקייס - דצמבר 2020[]

קישורים חיצוניים[]

ראו גם[]

הערות שוליים[]

  1. שמר מוזכר כצאצא של שבט אשר,וידועה משפחת בני בריעה בן אשר שהתנחלו בשומרון ולא בנחלתם הצפונית
  2. הרב אליעזר מלמד אתר כיפה
  3. ספר ישעיהו י"ד י"ח
Advertisement