שושן צחור

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

שושן צחור (שם מדעי: Lilium candidum, באנגלית Madonna Lily) הוא גאופיט ממשפחת השושניים, בעל בצל גדול ופרחים לבנים גדולים.

הצמח גדל בדרום אירופה ותפוצתו מגיעה עד לצפון ישראל. בעונת הסתיו הבצל מצמיח שושנת עלים; בחודשים פברואר-מרץ מתחיל להתפתח גבעול הפריחה, ובחודש מאי מופיעים הפרחים. הפריחה נמשכת כשבועיים, ולאחריה השחלות המופרות מתפתחות להלקטים, שבתוכם זרעים פחוסים וקלים. במהלך הקיץ, הגבעולים הנושאים את הפירות, וכן שושנות העלים, מתייבשים בהדרגה ומתים. הגבעולים וההלקטים היבשים נותרים על כנם חודשים רבים, וטלטול שלהם על ידי הרוח או בעלי-חיים, מפזר את הזרעים מסביב. בבוא הסתיו הבא תופיע שושנת עלים חדשה, וחוזר חלילה.

לשושן הצחור פרח שצורתו כפעמון גדול בצבע לבן, והוא בעל ריח מתוק חזק - מבנה טיפוסי להאבקה על ידי רפרפים. עם זאת, החוקר אמוץ דפני גילה שהפרח לא מואבק בישראל על ידי רפרפים, אלא על ידי זבובי רחף. דפני משער שהפרח הואבק בעבר על ידי עש שנכחד מהאזור וזו הסיבה למבנה הפרח האופייני. לא ידוע מי מאביק את הפרח באזורי תפוצתו שמחוץ לישראל.

השושן הצחור בתרבות ובאמנות

בתמונה שקל מימי המרד הגדול שנת 68. במטבע שלשה פרחים של שושן נראים בצדודית.

יש המזהים את השושנה המוזכרת בספר הושע]] ובשיר השירים ("כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת") לא כורד כפי כנהוג לחשוב אלא כשושן צחור, כך למשל האבן עזרא בפירושו לשושנה בשיר השירים מתאר אותה כפרח לבן, שיש לו ריח טוב, ויש לו ששה עלים וששה אבקנים. אך זיהוי זה אינו וודאי, מכיוון שאינו מתאים לתיאור "שושנת העמקים", בשל העובדה שמקום גידולו של השושן הוא בהרים.

במנורת שבעת הקנים של בית-המקדש, הקנים של הנרות עוצבו בצורת שושן צחור. על פי אונקלוס (שמות כ"ה ל"א) הוא מתרגם את "פרחיה" של המנורה למילה שושנה. בעשיית מקדש שלמה נעשו דוגמאות של השושן בעמודים ובים (שהיה מעין גיגית גדולה) "וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן." (מלכים א', ז' כ"ו) פיש המצות כותב שם כי מקור השם "שושן", הוא בכך שיש לו תמיד ששה עלים (מלכים א', ז' י"ט).

ששת עלי-הכותרת של הפרח יוצרים צורה הדומה למגן דוד, ויש המשערים כי זהו המקור לחשיבות מגן הדוד כסמל ביהדות.

צורתו של השושן הוטבעה על מטבעות רבים. אחד המטבעות המוכרים הוא השקל.

השושן הצחור בישראל

עליו של השושן הצחור יוצרים מגן דוד, המסמל את היהדות לצד מנורת שבעת הקנים.

חשיבותו של השושן הצחור כסמל בדת הנוצרית, גרמה לעקירה מסיבית של בצלי שושן בארץ-ישראל על ידי צליינים מאירופה, החל בתקופה הצלבנית, עד כי בתחילת המאה העשרים, הצמח, שככל הנראה היה נפוץ בעבר בישראל, נחשד כנכחד מהארץ. ניסיונותיו של הבוטנאי אהרון אהרונסון לאתרו בתקופה זו עלו בתוהו. רק בשנת 1925, במשלחת של בוטנאים לגליל העליון שבראשה עמד אלכסנדר איג, גילה נח נפתולסקי בצל של שושן ברכס פקיעין. מאוחר יותר המין התגלה גם באזור נחל יגור בכרמל על ידי טוביה קושניר.

עם השנים התגלו עוד מספר אתרים של שושן בארץ, אך הצמח עודנו נחשב בסכנת הכחדה. כיום השושן הצחור גדל בישראל רק בכרמל ובשלושה אתרים בגליל העליון: נחל כזיב, הר שזור ורכס פקיעין. אוכלוסיות אלה הינן חשובות מאוד לשימור, הן בגלל חשיבותן עבור הנוצרים, והן משום היותן גבול התפוצה הדרומי של המין.

בית הגידול של השושן הצחור בישראל הוא מצוקים של גיר קשה תחת צל חלקי של חורש. פרטים של שושן הגדלים בצל מלא במעבה החורש אינם מגיעים לפריחה. כדי לעודד את פריחתו ושגשוגו של המין באזורים שבהם החורש נסגר, מבצעת רשות הטבע והגנים מדי פעם דילול ופתיחה של החורש, באזורים מסוימים בהם גדל השושן.

העיטור בפרחי שושן צחור באומנות היהודית של תקופת הבית השני

מאת: דר' אביטל ענת
תמצית המאמר - עיצובים רבים של שושן נפוצים באומנות היהודית של תקופת הבית השני. לדגמים השונים מבנה בסיסי של צדודית גביע פרח המורכב משני עלים סימטריים הגלולים מעט החוצה ובחלקו המרכזי של הגביע עלה זקוף. לדגם יסודי זה לעיתים סוגננו עלים גלולים החוצה, נוספו אבקנים, גבעולים ועלי שושנת. הדגם ינק השראה מספר מקורות אומנותיים מקבילים- אשוריים, פיניקיים, מצריים, הלניסטיים ורומיים, חלקם קדומים וחלקם בני תקופת הבית השני, למשל, התימורה, הנימפאה והברק של זאוס. הדגמים הללו חדרו לאומנות היהודית לאחר תהליך של הסגלה תוך הימנעות מסמלים פגאניים, ותורגמו לפרח של השושן הצחור, הפרח המקומי הגדול והיפה, תוך כדי שמירה על עוצמתו הסמלית והדקורטיבית. הדגם התבסס באומנות היהודית כמוטיב מועדף, שעיצובו ריאליסטי, והניתן לזיהוי עם השושן הצחור, L. Lilium Candidum, גיאופיט הנמנה עם משפחת השושניים Liliaceae. העיצוב הריאליסטי של הדגם מלמד הקשר הישיר והבלתי אמצעי של יוצרי הדגמים עם הטבע הסובב, התבוננות דקדקנית בצומח וההעתקות מדוייקות של פרטים מורפולוגיים. עם זאת ניכרת היצמדות לדגמים אופנתיים ומקובלים, ועיטור בתבניות דומות ובסגנון אחיד.

לקריאת המאמר במלואו: אביטל ע', 2015, 'העיטור בפרחי שושן צחור באומנות היהודית של תקופת הבית השני', מורשת ישראל, כתב-עת ליהדות לציונות ולארץ ישראל, אוניברסיטת אריאל בשומרון, 12: 41-52. העיטור בפרחי שושן צחור באמנות היהודית של תקופת הבית השני -

על המטבע "יהוד"

דימוי שושן צחור בצד שמאל של מטבע יהוד מדינתא, הוטבע בארץ ישראל במאה ה-6 לפנה"ס צילם: Fiddler7 ויקישיתוף

באומנות של תקופת הבית השני השושן מקבל מקום של כבוד, החל מהופעותיו על מטבעות יהד מהמאה הרביעית לפסה"נ, דרך עיטורים על נרות חרס, חזיתות של מערות קבורה וגלוסקמות, מן המאה הראשונה לספירת הנוצרים .

דימוי שושן צחור הוטבע על ידי יהודים במטבע יהוד מדינתא בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון במאה הרביעית לפסה"נ. בתחילה הדגם החליף את הינשוף המופיע על מטבעות אתונאים, ובהמשך תפש הדגם מקום של כבוד, ומילא את כל צד המטבע. דגם זה הועתק אל מטבע השקל אשר הונפק על ידי מדינת ישראל במאה ה-20. הדגם שוכלל ונוספו לו גם אבקנים, ומהלך זה מזהה אותו בצורה סופית עם השושן הצחור- שאבקניו ועמוד העלי שלו גבוהים ובולטים.

פריחה

בגינה פרטית בקדומים - 2006

• עוד תמונות

מקורות

• כהן, עפר, ואבי שמידע, צמחים נדירים בישראל - ספר המידע האדום, כרך א' - הצמחים הנדירים של הגליל העליון, רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע, 1992, עמ' 55.

קישורים חיצוניים

• תמונות מויקישיתוף
• שושן צחור מקדומים
• על הבלבול בין ורד ושושנה בעברית
• שושן צחור, באתר "טיולי"
• מסלולי טיול בהם ניתן לראות בטבע את השושן הצחור
• שושן צחור, באתר "צמח השדה"