שיעור בתרגומים ארמיים: "ראולפן" - "אורייתא" - לפרשת דברים מאת: הרב נחום בן יהודה
תקציר השיעור:"דְּשַׁעְבִּידוּ לְאוֹרַיְתָא" - גיור;פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא - מצוות התורה;ברכת יעקב אבינו ליהודה שבניו יהי לומדי תורה-וְעָבְדֵי אוֹרַיְתָא בְּאוּלְפַן;בברכה ליוסף יעקב אבינו מבטיח מלכות על שקיים אורייתא בסתר;הקב"ה סולח למי ששב לתורה (אוֹרַיְתָא );כיבד המבינים בתורה;וינקמו מכם נקמה על אשר עברתם על דברי התורה (אורייתא);בספר דברים יש באור התורה "אוּלְפַן אוֹרַיְתָא"; מוכיח את העם על העדר גמול על התורה שקבלו; למרות שבמדבר "אַלֵּפִנּוּן פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא";עם שנלאו בעשיית התורה ולא יתחכמו שהיא לטוב להם כל הימים;לימד אותם עשרת הדברות;ותורה מתוך שלהבת אש מצות נתן להם;
משמעות האולפנא
רבקה אימנו הולכת לאולפן - ותלך לבית מדרשו של שם הגדול ובקש רחמים מלפי ה'; יעקב אבינו הלך ללמוד בבית אולפנא (אהלים); משה רבינו בתוכחה בספר דברים "כי כמו מלמד איש לבנו ה' אלוקיך מלמד לך (אולפנא); הם פונה למשה רבינן, לפי רש"י לדרש אלהים. כְּתַרְגּוּמוֹ "לְמִתְבַּע אֻלְפַּן" – לִשְׁאֹל תַּלְמוּד מִפִּי הַגְּבוּרָה:יתרו מציע למשה רבינו שיביא את דברי העם (דרישת התורה - אולפנא) לפני אלוקים;אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד (משה רבינו) אֲשֶׁ֖ר (היה) מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶה היה בית אולפנא- אליו יגיע כל המבקש את ה'
בית אולפנא - מקום לימוד תורה
משה רבינו : וקרא לו אהל בית התלמוד והיה כל המבקש תורה מאת ה' יצא לאהל בית התלמוד שבחוץ למחנה;בפרשת האזינו: יערב כמטר לימודי (אולפני), יתקבל כטל אמרתי כרוחי מטר המנשבים על דשא וכרביבי מלקוש שעל עשב; בספר דברים - ואשר לא ראו את לימוד ה'(אולפנא);במשנה למדנו: השיעור של תלמוד תורה: החשיבות העקונות וחשיבות ההתמדה; יעקב אבינו שלח את יהודה לפניו במטרה - לְהַתְקִין לוֹ בֵּית וַעַד שֶׁיְהֵא מוֹרֶה בוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים לוֹמְדִים בּוֹ.
לתשומת לב הקורא
|
חומש בראשית[]
הנפש אשר עשו - הרגילו אותם לעסוק בתורה והכניסום תחת כנפי השכינה[]
אשר עשו בחרן. שֶׁהִכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה; אַבְרָהָם מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת הַנָּשִׁים, וּמַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוּם; וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת שֶׁקָּנוּ לָהֶם, כְּמוֹ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה (שם ל"א), וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל (במדבר כד יח), לְשׁוֹן קוֹנֶה וְכוֹנֵס (רש"י)
"וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ (ספר בראשית,י"ב,ה')
{אונקלוס) - וּדְבַר אַבְרָם יָת שָׂרַי אִתְּתֵיהּ וְיָת לוֹט בַּר אֲחוּהִי וְיָת כָּל קִנְיָנְהוֹן דִּי קְנוֹ וְיָת נַפְשָׁתָא דְּשַׁעְבִּידוּ לְאוֹרַיְתָא בְחָרָן וּנְפָקוּ לְמֵיזַל לְאַרְעָא דִכְנַעַן וַאֲתוֹ לְאַרְעָא דִכְנָעַןבאור אלתר טובי' וין על התרגומים: - ואת הנפש אשר שעבדו לתורה בחרן. כלומר, הרגילו אותם לעסוק בתורה והכניסום תחת כנפי השכינה.
(תרגום יונתן)(וּדְבַר אַבְרָם יַת שָרַי אִנְתְּתֵיהּ וְיַת לוֹט בַּר אָחוֹי וְיַת כָּל קִנְיָנֵיהוֹן דִי קְנוֹ וְיַת נַפְשָׁתָא דִי גַיְירוּ בְּחָרָן וּנְפָקוּ לְמֵיזַל לְאַרְעָא דִכְנָעַן וַאֲתוֹ לְאַרְעָא דִכְנָעַן באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - ואת הנפש אשר גירו בחרן.
(סנהדרין צ״ט ב:י״ב) - אמר ריש לקיש כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו שנאמר (בראשית יב, ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן ר' (אליעזר) אומר כאילו עשאן לדברי תורה שנאמר (דברים כט, ח) ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם רבא אמר כאילו עשאו לעצמו שנאמר ועשיתם אותם אל תקרי אותם אלא אתם
(עבודה זרה, ט' א' - לפי ביאור הרב עדיין שטיינזלץ) - אלא הזמן שמונים לאלפיים שנה של תורה הוא מאותו זמן שנאמר באברהם ושרה: "ואת הנפש אשר עשו בחרן" (בראשית יב, ה), שפירשו חכמים שאלה היו אנשים ונשים שאותם קירבו אברהם ושרה לתורה, שאז החלה הפצת התורה בעולם, וגמירי [ולמודים אנו במסורת] שאברהם בההיא שעתא בר חמשין ותרתי הוה [באותה שעה בן חמישים ושתים היה].
פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא - מלשמור את דברי התורה[]
תריד. לְשׁוֹן צַעַר כְּמוֹ אָרִיד בְּשִׂיחִי, כְּלוֹמַר, כְּשֶׁיַּעַבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַתּוֹרָה וְיִהְיֶה לְךָ פִּתְחוֹן פֶּה לְהִצְטַעֵר עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁנָּטַל, ופרקת עלו וגומר (רש"י)
וְעַל־חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃(שם, כ"ז,מ')
(אונקלוס) - וְעַל חַרְבָּךְ תֵּיחֵי וְיָת אָחוּךְ תִּפְלָח וִיהֵי כַּד יַעְבְּרוּן בְּנוֹהִי עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא וְתַעְדֵּי נִירֵיהּ מֵעַל צַוְרָךְ;באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - והיה כאשר יעברון בניו על דברי תורה ופרק העולו מעל צוארך
(תרגום יונתן) -עַל סַיְיפָךְ תְּהֵי רָחִיץ עָלִיל לְכָל אָתַר וּמַרְכִיךְ וְתָאִי וּלְאָחִיךְ תְּהֵי מִשְׁתַּעֲבֵּד וִיהֵי אִין רַשִׁיעִי וְתָחִית יַת בְּנוֹי מִלְמִיטַר פִּקוּדֵי אוֹרַיְיתָא בְּכֵן תְּהֵי פָּרִיק נִיר שִׁעְבּוּדֵיהּ מֵעַל צַוְורָךְ; באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - ועל חרבך תהיה בוטח, בא לכל מקום ומפחיד ובא, ולאחיך תהיה משתעבד, והיה אם תרשיע, ותוריד את בניו מלשמור את דברי התורה אז תהיה פורק עול שעבודו מעל צוארך.(כל שכן אם בניו ירשיעו את עצמם)
וְעָבְדֵי אוֹרַיְתָא בְּאוּלְפַן-ומקימי התורה ילמדו עימו[]
בני אתנו. יִבְנוּן הֵיכְלֵהּ, לְשׁוֹן שַׁעַר הָאִיתוֹן בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל (יחזקאל מ'). וְעוֹד תִּרְגְּמוּ בְּפָנִים אֲחֵרִים: גֶּפֶן אֵלּוּ צַדִּיקִים; בְּנִי אֲתֹנוֹ – עָבְדֵי אוֹרַיְתָא בְּאוּלְפַן, עַל שֵׁם רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת (רש"י)
(ברכת יעקב אבינו ליהודה) אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עירה [עִיר֔וֹ] וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סותה [סוּתֽוֹ׃(שם, מ"ט,י"א)
(אונקלוס) - יַסְחַר יִשְׂרָאֵל לְקַרְתֵּיהּ עַמָּא יִבְנוּן הֵיכְלֵיהּ יְהוֹן צַדִּיקַיָּא סְחוֹר סְחוֹר לֵיהּ וְעָבְדֵי אוֹרַיְתָא בְּאוּלְפַן עִמֵּיהּ יְהֵי אַרְגְּוָן טַב לְבוּשׁוֹהִי כְּסוּתֵיהּ מֵילָא מֵילָא צְבַע זְהוֹרִי וְצִבְעוֹנִין:באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - יקיף ישראל לעיר, העם יבנו היכלו, יהיו צדיקים סביב לו, ומקימי התורה ילמדו עימו, יהי ארגמן טוב לבושו, כסותו משי שני ותבעוני
שמירת התורה בסתר הביא לו בטחון ומלכות[]
ויפזו זרעי ידיו. זוֹ הִיא נְתִינַת טַבַּעַת עַל יָדוֹ, לְשׁוֹן זָהָב מוּפָז, זֹאת הָיְתָה לוֹ מִידֵי הַקָּבָּ"ה שֶׁהוּא אֲבִיר יַעֲקֹב, וּמִשָּׁם עָלָה לִהְיוֹת רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל – עִקָּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְשׁוֹן הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה, לְשׁוֹן מַלְכוּת; וְאֻנְקְלוֹס אַף הוּא כָךְ תִּרְגְּמוֹ ותשב – וְתָבַת בְּהוֹן נְבִיאוּתֵהּ, הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם – עַל דְּקַיֵּם אוֹרַיְתָא בְּסִתְרָא, תּוֹסֶפֶת הוּא, וְלֹא מִלָּשׁוֹן עִבְרִי שֶׁבַּמִּקְרָא, – וְשַׁוִּי תוּקְפָא רוֹחֲצָנֵהּ תַּרְגּוּם שֶׁל בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וְכָךְ לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם עַל הָעִבְרִי: וַתֵּשֶׁב נְבוּאָתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁאֵיתָנוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הָיְתָה לוֹ לְקֶשֶׁת וּלְמִבְטָח, בְּכֵן יִתְרְמָא דְּהַב עַל דְּרָעוֹהִי – לְכָךְ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו, לְשׁוֹן פָּז: (רש"')
(ברכת יעקב אבינו ליוסף בנו) וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל (שם,שם,כ"ד)
(אונקלוס) - וְתָבַת בְּהוֹן נְבִיאוּתֵיהּ עַל דְּקַיַּם אוֹרַיְתָא בְּסִתְרָא וְשַׁוִּי בְתוּקְפָא רוֹחֲצָנֵיהּ בְּכֵן יִתְרְמָא דְהַב עַל דְּרָעוֹהִי וְאַחֲסִין מַלְכוּתָא וּתְקֵיף דָּא הֲוַת לֵיהּ מִן קֳדָם אֵל תַּקִּיפָא דְיַעֲקֹב דִּי בְמֵימְרֵיהּ זַן אֲבָהָן וּבְנִין זַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל:באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - ותשב בהם נבואתו על שקיים התורה בסתר ושם בחוזק בטחונו, אז יופל זהב על זרועותיו וינחל מלכות, וחוזק זה היה לו מאת א' אביר של יעקב אשר במאמרו זן אבות ובנים זרע ישראל
חומשים "שמות" ו"ויקרא"[]
לִדְתַיְבִין לְאוֹרַיְתֵיהּ- לשבים לתורה ולאינם שבים אינו מזכה[]
ונקה לא ינקה. לְפִי פְשׁוּטוֹ מַשְׁמָע שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר עַל הֶעָוֹן לְגַמְרֵי, אֶלָּא נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעַט, וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים וְלֹא יְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים (יומא פ"ו):(רש"י)
נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד ׀ עֲוֺ֣ן אָב֗וֹת עַל־בָּנִים֙ וְעַל־בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃ (שמות, ל"ד,ז')
(אונקלוס) - נָטַר טִיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרוֹד וּלְחוֹבִין סָלַח לִדְתַיְבִין לְאוֹרַיְתֵיהּ וְלִדְלָא תַיְבִין לָא מְזַכֵּי מַסְעַר חוֹבֵי אֲבָהָן עַל בְּנִין וְעַל בְּנֵי בְנִין מָרָדִין עַל דַּר תְּלִיתָי וְעַל דַר רְבִיעָי; באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - נוצר חסד לאלפי דורות, נושא לעוונות ולפשע ולחטאין, סולח להשבים לתורה ולאינם שבים אינו מזכה, פוקד עוון אבות על בנים על בני בנים מורדים על דור שלישי ודור רביעי
יש לכבד זקן אם מבין בתורה[]
מפני שיבה תקום. יָכוֹל זָקֵן אַשְׁמַאי, תַּ"ל זָקֵן, אֵין זָקֵן אֶלָּא שֶׁקָּנָה חָכְמָה (קידושין ל"ב):(רש"י)
מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י ה' _ספר ויקרא, י"ט,ל"ב)
(אונקלוס) - מִן קֳדָם דְּסַבַּר בְּאוֹרַיְתָא תְּקוּם וּתְהַדַּר אַפֵּי סָבָא וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ:באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - מלפני המבין בתורה תקום
(תרדום יונתן) - מִן קֳדָם סָבִין דִסְבִירִין בְּאוֹרַיְתָא תְּקוּמוּן וּתְיַיקֵר אַפֵּי חַכִּימָא וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲנָא יְיָ
לג תבנית:וין 1 - מלפני הזקנים המבינים בתורה תקומו ותכבד פני חכם.
נקמה על עברתם את דברי התורה[]
וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֙מֶת֙ נְקַם־בְּרִ֔ית וְנֶאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל־עָרֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֙בֶר֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד־אוֹיֵֽב׃(שם,כ"ו,כ"ה)
(אונקלוס) - וְאַיְתִי עֲלֵיכוֹן דְּקָטְלִין בְּחַרְבָּא וְיִתְפָּרְעוּן מִנְּכוֹן פֻּרְעֲנוּתָא עַל דַּעֲבַרְתּוּן עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא וְתִתְכַּנְּשׁוּן לְקִרְוֵיכוֹן וֶאֱגָרֵי מוֹתָנָא בֵּינֵיכוֹן וְתִתְמַסְּרוּן בִּידָא דְסָנְאָה:באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - והבאתי עליכם ההורגים בחרב וינקמו מכם נקמה על אשר עברתם על דברי התורה.
חומש דברים[]
אוּלְפַן אוֹרַיְתָא - החל משה ללמד את דברי התורה הזאת לאמר[]
בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר (ספר דברים, א',ה')
(אונקלוס)- בְּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא בְּאַרְעָא דְמוֹאָב שָׁרִי משֶׁה פָּרֵשׁ יָת אוּלְפַן אוֹרַיְתָא הָדָא לְמֵימָר:באור אלתר טובי' וין על התרגומים:- החל משה באר את לימוד התורה הזאת לאמר. (רש"י) - באר את התורה. בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן פֵּרְשָׁהּ לָהֶם (תנחומא; ע' סוטה ל"ב):
(תרגום יונתן) - בְּעִיבְרָא דְיוֹרְדְּנָא בְּאַרְעָא דְמוֹאָב שׁוֹרֵי משֶׁה לְמַלְפָא יַת פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא הֲדָא לְמֵימָרבאור אלתר טובי' וין על התרגומים: - החל משה ללמד את דברי התורה הזאת לאמר
דְקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא -עם שנלאו בעשיית התורה ולא יתחכמו שהיא לטוב להם כל הימים[]
(פרשת האזינו) - הֲ־לַיְהוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃ (דברים,ל"ב,ו')
(אונקלוס) - הָא קֳדָם יְיָ אַתּוּן גָּמְלִין דָּא עַמָּא דְקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלָא חַכִּימוּ הֲלָא הוּא אֲבוּךְ וְאַתְּ דִּי לֵיהּ הוּא עָבְדָךְ וְאַתְקְנָךְ: באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - לפני ה' אתם גומלים זאת עם שקבלו התורה ולא נתחכמו . הלא הוא אביך ואתה שלו.
(תרגום יונתן) - וְכֵיוַן דְנָפַל עַמָא קַדִישָׁא בְּפִיצְתָא דְמָארֵי עַלְמָא פָּתַח מִיכָאֵל פּוּמֵיהּ וַאֲמַר אֲרוּם חוּלַק טָב דְשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ עַמֵיהּ פָּתַח גַבְרִיאֵל פּוּמֵיהּ בְּתוּשְׁבְּחָא וַאֲמַר דְבֵית יַעֲקׂב עֲדַב אַחְסַנְתֵּיהּ באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - האפשר שלשם מאמר ה' אתם גומלים זאת. עם שהיו טפשים וקבלו התורהולא נתחכמו הלא הוא אביכם אשר קנה אתכם הוא ברא אתכם ושכלל אתכם. (תרגום ירושלמי)- הלא הוא אביכם שבשמים
(הרמב"ן) - עם נבל ולא חכם ששכחו הטוב שעשה להם ולא חכם להבין את הנולד שיש בידו להטיב ולהרע לשון רש"י ואונקלוס תרגם עמא דקבילו אורייתא עשאו מן נבל תבל (שמות יח יח) שפירש בו מלאה תלאה יאמר עם שנלאו בעשיית התורה ולא יתחכמו שהיא לטוב להם כל הימים וכן אמר בגוי נבל (פסוק כא) בעמא טפשא שנלאו להיות חכמים או בעלי דת
מקורות אחרים[]
במדבר "אַלֵּפִנּוּן פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא - לימד אותם עשרת הדברות[]
יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃ (שם,שם,י')
(אונקלוס) - סַפִּיק צָרְכֵּיהוֹן בְּאַרְעָא מַדְבְּרָא וּבֵית צַחֲוָנָא אֲתֵר דִּי לֵית מַיָּא אַשְׁרִנּוּן סְחוֹר סְחוֹר לְשְׁכִנְתֵּיהּ אַלֵּפִנּוּן פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא נְטָרִנּוּן כְּבָבַת עֵינֵיהוֹן; באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - סיפק צרכיהם בארץ מדבר ומקום צמאון מקום שאין מים השרם סביב סביב לשכינתו לימדם דברי תורהשמרם כבבת עיניהם.
(תרגום ירושלמי) - אֲרַע יַתְהוֹן טַעֲיָין בְּאַרְעָא ^מַדְבְּרָא וּבְצָחוֹתָא דְלֵיל יְשִׁימוֹן אַקִיף עֲלֵיהוֹן עֲנָנֵי יְקַר שְׁכִינְתֵּיהּ אַלִיף יַתְהוֹן עֲשַרְתֵּי דִבָּרַיָא נְטַר יַתְהוֹן וְעַיְינֵי יַתְהוֹן הֵיךְ דִשְׁכִינָא נְטַר עַיְינָא;באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - ...סיבב עליהם ענני כבוד שכינתו לימד אותם עשרת הדברות שמר אותם והשגיח אותם כמו ששכינה שומרת עיניו
כתב ימינו מתוך האש התורה נתן לנו[]
וַיֹּאמַ֗ר יְהוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִֽימִינ֕וֹ אשדת [אֵ֥שׁ] [דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃ (שם, ל"ג,ב')
(אונקלוס) - וַאֲמַר יְיָ מִסִּינַי אִתְגְּלִי וְזֵהוֹר יְקָרֵיהּ מִשֵּׂעִיר אִתְחֲזִי לָנָא אִתְגְּלִי בִגְבֻרְתֵּיהּ מִטּוּרָא דְפָארָן וְעִמֵּיהּ רִבְבַת קַדִּישִׁין כְּתַב יַמִּינֵיהּ מִגּוֹ אֶשָּׁתָא אוֹרַיְתָא יְהַב לָנָא; תבנית:ןין1 - ה' מסיני התגלה וזיו כבודו משעיר נראה לנו, נתגלה בגבורתו על הר פראן ועמו רבבות קדושם כתב ימינו מתוך האש התורה נתן לנו; (תרגום יונתן) באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - ...ותורה מתוך שלהבת אש מצות נתן להם
(רש"י) - אש דת. שֶׁהָיְתָה כְתוּבָה מֵאָז לְפָנָיו בְּאֵשׁ שְׁחֹרָה עַל גַּב אֵשׁ לְבָנָה, נָתַן לָהֶם בַּלּוּחוֹת כְּתָב יַד יְמִינוֹ (עי' תנחומא בראשית א'); דָּ"אַ — אש דת כְּתַרְגּוּמוֹ, שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
ותלך לבית מדרשו של שם הגדול ובקש רחמים מלפי ה'[]
וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת ה':(בראשית, כ"ה,כ"ב).
(אונקלוס) - וְדַחֲקִין בְּנַיָּא בִּמְעָהָא וַאֲמֶרֶת אִם כֵּן לְמָה דְנָן אָנָא וַאֲזָלַת לְמִתְבַּע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ: באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - וידחקו הבנים במעיה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש הוראה מלפני ה: (תרגום יונתן) באור אלתר טובי' וין על התרגומים:...ותלך לבית מדרשו של שם הגדול ובקש רחמים מלפי ה'
(בראשית רבה) -וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה', וְכִי בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת הָיוּ בְּאוֹתָן הַיָּמִים, וַהֲלוֹא לֹא הָלְכָה אֶלָּא לַמִּדְרָשׁ שֶׁל שֵׁם וְעֵבֶר, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מַקְבִּיל פְּנֵי זָקֵן כְּמַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה
ויעקב איש תם משמש בית מדרש - אולפנא[]
וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים (שם, שם,כ"ז)
(אונקלוס) - וּרְבִיּוּ עוּלֵמַיָּא וַהֲוָה עֵשָׂו גְּבַר נַחְשִׁירְכָן גְּבַר נָפֵק לְחַקְלָא וְיַעֲקֹב גְּבַר שְׁלִים מְשַׁמֵּשׁ בֵּית אוּלְפָנָא; באור אלתר טובי' וין על התרגומים:- ...ויעקב איש תם משמש (לומד) בית מדרש.
ושמעו מוסר מיעקב אביכם[]
דברי יעקב אבינו:"הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם (שם, מ"ט,ב')
(אונקלוס) - אִתְכַּנָּשׁוּ וּשְׁמָעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְקַבִּילוּ אוּלְפַן מִן יִשְׂרָאֵל אֲבוּכוֹן:באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - ושמעו מוסר מיעקב אביכם.
יש הפיה לתרגום בדברים ח',ה': "וְתִדַּע עִם לִבָּךְ אֲרֵי כְּמָא דִי מְאַלֵּף גַּבְרָא יָת בְּרֵיהּ יְיָ אֱלָהָךְ מְאַלֵּף לָךְ:באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - כי כמו מלמד איש לבנו ה' אלוקיך מלמד לך
העם פונה למשה רבינו לבקש תורה מאת ה'[]
וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים. (י"ח, ט"ו)
(אונקלוס) - וַאֲמַר משֶׁה לַחֲמוּהִי אֲרֵי אָתָן לְוָתִי עַמָא לְמִתְבַּע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ;באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - לבקש תורה מאת ה'
(רש"י) -לדרש אלהים. כְּתַרְגּוּמוֹ "לְמִתְבַּע אֻלְפַּן" – לִשְׁאֹל תַּלְמוּד מִפִּי הַגְּבוּרָה:
אהיה אתה לעם דורש תורה מאת ה' ותהיה מביא אתה את הדברים לפני ה'[]
עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹהִֽים (שם, י"ט)
(אונקלוס) - כְּעַן קַבֵּל מִנִי אֲמַלְכִנָךְ וִיהֵי מֵימְרָא דַיְיָ בְּסַעְדָךְ הֱוֵי אַתְּ לְעַמָא (תְּבַע) אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ וּתְהֵי מַיְתִי אַתְּ יָת פִּתְגָמַיָא לִקֳדָם יְיָ:באור אלתר טובי' וין על התרגומים:- עתה קבל ממני איעצך ויהיה מאמר ה' בעזרתך היה אתה לעם דורש תורה מאת ה' ותהיה מביא אתה את הדברים לפני ה'
והיה כל המבקש תורה מאת ה' יצא לאהל בית התלמוד שבחוץ למחנה[]
וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ל֣וֹ ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֙ כָּל־מְבַקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה יֵצֵא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה(ל"ג,ז)
(אונקלוס) - וּמשֶׁה נְסִיב יָת מַשְׁכְּנָא וּפַרְסֵיהּ לֵיהּ מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא אַרְחֵיק מִן מַשְׁרִיתָא וְקָרֵי לֵיהּ מַשְׁכַּן בֵּית אוּלְפָנָא וִיהֵי כָּל דְּתָבַע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ נְפַק לְמַשְׁכַּן בֵּית אוּלְפָנָא מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא:באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - וקרא לו אהל בית התלמוד והיה כל המבקש תורה מאת ה' יצא לאהל בית התלמוד שבחוץ למחנה.
ואשר לא ראו את לימוד ה - מוסר ה' - אולפנא'[]
וִֽידַעְתֶּם֮ הַיּוֹם֒ כִּ֣י ׀ לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גָּדְל֕וֹ אֶת־יָדוֹ֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹע֖וֹ הַנְּטוּיָֽה׃ (דברים, י"א,ב')
(אונקלוס)- וְתִדְּעוּן יוֹמָא דֵין אֲרֵי לָא יָת בְּנֵיכוֹן דִּי לָא יְדָעוּ וְדִי לָא חֲזוֹ יָת אֻלְפָנָא דַּיְיָ אֱלָהֲכוֹן יָת רְבוּתֵיהּ יָת יְדֵיהּ תַּקִּיפָא וּדְרָעֵיהּ מְרָמְמָא; באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - ואשר לא ראו את לימוד ה'
לימוד תורתי תקבל ברצון[]
בפרשת האזינו : יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃ (שם, ל"ב,ב')
(אונקלוס) - יְבַסַּם כְּמִטְרָא אֻלְפָּנִי יִתְקַבַּל כְּטַלָּא מֵימְרִי כְּרוּחֵי מִטְרָא דְנָשְׁבִין עַל דִּתְאָה וְכִרְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא דִּי עַל עִשְׂבָּא; באור אלתר טובי' וין על התרגומים: - יערב כמטר לימודי, יתקבל כטל אמרתי כרוחי מטר המנשבים על דשא וכרביבי מלקוש שעל עשב./poem>
==השיעור שך תלמוד תורה: החשיבות והמועדים==
<poem>
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה.(מסכת פאה פרק א')
הַתַּלְמִידִים יוֹצְאִין לְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת,(מסכת כתובות, פר ה')
לְהַתְקִין לוֹ בֵּית וַעַד שֶׁיְהֵא מוֹרֶה בוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים לוֹמְדִים בּוֹ[]
וְאֶת־יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן׃(בראשית, מ"ו, ל"ח)
(בראשית רבה) - בראשית רבה צ״ה:ג׳
דָּבָר אַחֵר, וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו, רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא וְרַבִּי חֲנִינָא, חַד אָמַר לְהַתְקִין לוֹ בֵּית דִּירָה, וְחַד אָמַר לְהַתְקִין לוֹ בֵּית וַעַד שֶׁיְהֵא מוֹרֶה בוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים לוֹמְדִים בּוֹ